הכוחות הבוחשים מאחורי הופעת אוטוקרטיות במקום משטרים דמוקרטיים

לטייקוני הנפט ובראשם קרן קוך – משפחה של טייקוני אנרגיה וזיקוק נפט מטקסס, יש השפעה עודפת על ממשלות רבות העולם, שאינם מתחשבים בצרכי תושביהם, במדע ובשיקולים סביבתיים. זה התרחש כשהשלטונות עוד היו דמוקרטיים. עכשיו כשהעולם דוהר לקראת אוטוקרטיה, הממשלות לא יצטרכו לשאול את דעת הציבור

לאחר משאל עם היסטורי, הייתה לממשלת אקוודור שנה להפסיק את קידוחי הנפט בחלק מוגן של האמזונס. כעת חלף המועד, אבל הנפט עדיין זורם. מאחורי חוסר המעש עומד סיפור של שחיתות, רצח, התמוטטות חברתית ופעילים עקשנים שרוצים שהעולם יידע על כך.

ואם אתם חושבים שרק במדינות עולם שלישי טייקוני הנפט קונים את המשטרה ואת השלטון כדי שיעשה כרצונם גם אם רוב מוחץ מטעם התושבים אז טעיתם. זה קורה שוב ושוב גם במדינות מפותחות. בארה"ב עצרה המשטרה בכוח פעילי סביבה ילידים שהתנגדו להנחת צינור נפט בין קנדה לטקסס. בסופו של דבר משטר אובמה עצר את בניית הצינור אבל טראמפ החזיר אותו ושלח את התושבים לעזאזל.  זה לא קורה ככה סתם, טייקוני הנפט הם גורם מכריע בתרומה לקמפיין טראמפ,

גם בישראל מתקבלות שוב ושוב החלטות המנוגדות לסביבה ולבריאות תושבי המדינה. אם ניקח לדוגמה את מתווה הגז ב-2015. מאמר שפורסם באתר DeSmog, גרסה אמריקאית של אתר שקוף הישראלי נחשף כיצד גורמים הקשורים למכחישי אקלים בארה"ב הצליחו להשפיע על הדיון הציבורי סביב משק הגז הטבעי בישראל. הדיון, שהחל ב-2010, התמקד בעיקר בזכויות הבעלות ובחלוקת התמלוגים, תוך התעלמות מהשפעות סביבתיות גלובליות ומהצורך להשאיר את מרבית הדלקים הפוסיליים בקרקע. הקמפיין לקידום מתווה הגז בישראל נתמך על ידי טייקונים ואינטרסים אמריקניים, כולל קרנות קוך ותעשיית הדלקים הפוסיליים, שפעלו לקידום מדיניות נוחה לתאגידים רב-לאומיים ולמכחישי אקלים.

העניין ממשיך כאשר חברת נובל אנרג'י ביקשה להקים אסדת גז מול חוף דור, שלפי המחקרים עלול היה לסכן את בריאותם של תושבי האיזור, שביקשו למקם את האסדה בלב ים אך לשווא – הלובי של טייקוני הגז היה חזק יותר מכל הגיון כלכלי או סביבתי ובוודאי בריאותי.

כמו באקוודור, גם בישראל נרשמו מקרים של פגיעה בפעילי סביבה. בשנת 2018 אירעה תקרית כאשר נהג בלתי מזוהה סטה מנתיבו במטרה ברורה לפגוע בעוצמה רבה ברכבו של יוני ספיר, פעיל סביבה מכרם מהר"ל, עד שטלטל אותו בחוזקה והביאו לסף אובדן שליטה". למרות שספיר סיפק למשטרה את פרטי הנהג הפוגע, המשטרה החליטה לסגור את התיק "מחוסר עניין לציבור".

בשנת 2018 במלאת עשור לחוק אוויר נקי, עבודת מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה באמצעות יועציה חברת DHVMED, בחנה את התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) לאסדרת פליטת מזהמים לאוויר מ-175 מפעלי תעשייה ותחנות כוח. המחקר מראה כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי חוסך לציבור ולמדינה 3 שקלים.

אמנם מקובל היום לקרוא לכל חשש ציבורי תיאורית קונספירציה, אך לטענה לפיה אלי הנפט השתלטו על הדמוקרטיות יש אינספור הוכחות. לא הכל זה הנדסת תודעה. יש גם אמת וצריך לחשוף אותה.

חלק ראשון בסדרה.

אם יש לכם הוכחות נוספות וסיפורים נוספים אנא שלחו קישורים במנגנון התגובות.

עוד בנושא באתר הידען:

• מלחמה בטבע
• "מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל בסכנה"
• גרינפיס: אילי נפט מימנו ספקני האקלים * ועדת המדע בפרלמנט הבריטי זיכתה את אוניברסיטת מזרח אנגליה