מיחשוב ורובוטיקה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס דאבוס 2026. צילום יחצ הפורום הכלכלי העולמי

“עוגת חמש השכבות” של הבינה המלאכותית

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, מנכ"ל גוגל דיפ-מיינד ובכירים נוספים תיארו את הצרכים השונים של כל שכבה - מהתשתית ועד היישומים

האיחוד האירופי מרכך את ה-GDPR כדי להאיץ את מהפכת הבינה המלאכותית

אחרי שנים שבהן ה-GDPR הפך את השימוש בנתונים למוגבל ומסובך, האיחוד האירופי מקדם הקלות שירחיבו גישה למידע לצורכי אימון AI; התעשייה מברכת, ארגוני זכויות מזהירים מפגיעה בשקיפות ובשליטה של האזרחים
תמונת לוויין של סופת חורף בצפון-מערב אמריקה. מקור: CIRA

מסלול סופות החורף באוקיינוס השקט זז צפונה מהר מהתחזיות

הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
כשסוכן בינה מלאכותית מחליף את הסטודנט במבחן. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

חשש: “סוכני AI” יקבלו תואר אקדמי במקום הסטודנט

פרופ' מרק ווטקינס מאוניברסיטת מיסיסיפי מזהיר שמסרים שיווקיים לדפדפן Comet מציגים “סוכן” שמסוגל להשלים מטלות ובחנים – ומאלצים את האקדמיה לשנות שיטות הערכה במהירות
בינה מלאכותית במעבדה. המחשה: depositphotos.com

כשהמכונה לובשת חלוק: הבינה המלאכותית נכנסת למעבדה

הסיפור של הבינה המלאכותית הוא כבר לא רק אוטומציה וייעול תהליכים, אלא שינוי שיטת העבודה: מודלים שמזהים דפוסים נסתרים, מנסחים השערות ומאיצים גילוי במדע וברפואה
Q.E.D יודע להצביע על פערים במחקר ולהציע פתרונות. דוגמה לתוצר של הפלטפורמה בתגובה לבדיקה של מחקר שפורסם לאחרונה בכתב עת מדעי מוערך | מקור: צילום מסך בעת בדיקת הפלטפורמה, צוות תקשורת המדע. אושר לפרסום ע"י עודד רכבי

בינה עמיתית: כלי בינה מלאכותית ישראלית לביקורת עמיתים שנועד להאיץ ולשפר פרסום מדעי

הפלטפורמה Q.E.D מציעה לחוקרים משוב ביקורתי בתוך דקות, כדי לזהות מהר יותר את המדע הטוב, המקורי והתקף מעל “רעש” ההצפה בספרות, בלי להוציא את האדם מהלולאה
כיתוב תמונה: “בלשית קוונטית” ד״ר כריסטינה ג׳יארמאצי מאוניברסיטת מקווארי (בתמונה) הובילה את הצוות שיצר לראשונה תמונה מלאה של האופן שבו שגיאות מתפתחות לאורך זמן בתוך מחשבים קוונטיים. צילום: קייט פילד. קרדיט: Kate Field

צוות מחקר אוסטרלי גילה מדוע למחשבים קוונטיים יש “בעיות זיכרון” לאורך זמן

החוקרים מצאו שהשגיאות הזעירות שמטרידות מחשבים קוונטיים אינן מופיעות באקראי. במקום זאת הן יכולות להישאר במחשב, להתפתח לאורך זמן, ואפילו להתחבר זו לזו בין רגעים שונים
מכונה בעלת תודעה. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שלעולם לא נדע אם בינה מלאכותית מודעת, אומר פילוסוף מקיימברידג'

ד"ר טום מקללנד טוען שאין לנו כיום דרך אמינה לבדוק תודעה במכונות, ומזהיר שהאי־ודאות סביב תודעה בבינה מלאכותית עלולה להפוך לכלי הייפ ומיתוג — בעוד שהשאלה האתית המרכזית קשורה דווקא
המערכת OmniPredict משתמשת במודל שפה רב־מודלי כדי לחזות בזמן אמת מה הולכי רגל צפויים לעשות – ובניסויים מוקדמים עקפה מודלים מובילים בלי אימון ייעודי. הדמיה: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מודל בינה מלאכותית חדש טוב באופן מפתיע ב“קריאת” מחשבות של בני אדם

חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
בתמונה: תרשים סכמטי של מערך הניסוי למדידת הדינמיקה של המיתוג המושרה בזרם ב-Mn3Sn באמצעות מיקרוסקופיה מגנטו-אופטית, בחלון זמנים של פיקו-שנייה עד תת-ננו-שנייה. קרדיט: ‏Kazuma Ogawa ו-Ryo Shimano, ‏2025

מדענים צפו בהיפוך ספיני אלקטרון בתוך 140 טריליוניות השנייה

צוות מאוניברסיטת טוקיו הדגים לראשונה הדמיה בזמן-אמת של מיתוג מגנטיזציה בחומר האנטיפרומגנטי Mn3Sn (תרכובת של מנגן ובדיל). החוקרים זיהו שני מנגנוני מיתוג נפרדים – תרמי ולא-תרמי – ומציעים שההיפוך המהיר
בתמונה: מימין לשמאל: אלן הו, מנכ"ל Qolab, ד״ר יונתן כהן, סמנכ״ל הטכנולוגיות של QM, פרופ׳ ג׳ון מרטיניס, סמנכ״ל הטכנולוגיות של Qolab, ד״ר איתמר סיוון, מנכ״ל QM, ד״ר ניסים אופק, מהנדס ראשי ב-QM. צילום: אוראל כהן

מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הראשון בעולם שמתקין את התקן הקיוביטים מוליכי־העל של Qolab

במעמד זוכה הנובל ג’ון מרטיניס: Qolab ו-Quantum Machines מחברות בין מעבדי קיוביטים מוליכי־על לתשתית ענן קוונטית־קלאסית באוניברסיטת תל אביב, עם גישה גלובלית לחוקרים
פרופ’ כריסטיאן מייר מציג את המחשב הנוירומורפי בעל מיליוני היחידות בכנס TSMC באמסטרדם. צילום: אבי בליזובסקי

לצמצם את פער היעילות האנרגטית בין המוח לבינה המלאכותית

בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת
תמונות חזיתית (משמאל) ומהצד (מימין) של דיסקת גז גלקטית. תמונות אלה של פיזור גז אחרי פיצוץ סופרנובה נוצרו על ידי מודל הלמידה העמוקה החלופי. קרדיט: RIKEN

טכנולוגיית AI חדשה ממפה 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו בדיוק ומהירות חסרי תקדים

שילוב מודל למידה עמוקה עם הדמיה פיזיקלית חוסך עשרות שנות חישוב ומאפשר לעקוב גם אחרי סופרנובות וגם אחרי האבולוציה הגלקטית לטווח ארוך
השפעות הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה. איור אבי בליזובסקי באמצעות DALEE 2

מחקר: כמעט כל עובדי ההייטק בישראל כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת

סקר רשות החדשנות ומכון ברוקדייל מגלה ש-GenAI הפכה לכלי עבודה יומיומי ברוב מקצועות ההייטק, משפרת פריון ואיכות תוצרים – אך מעוררת גם חשש לאובדן מקום עבודה, בעיקר בקרב עובדים בתפקידים
המצאות יד ראשונה מבינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

אי אפשר לסמוך על הסימוכין

צ'אטבוטים מחוללים קישורים לא תקינים למקורות שלא קיימים, ובתוך כך מערערים את תפקידה של ההפניה למקור
החוקרים של מיקרוסופט פיתחו מערכת בינה מלאכותית המכונה Cell2Sentence-Scale. אפשר לחשוב עליה כעל צ'אט-GPT, אבל לשפת התאים והמולקולות מהן הם עשויים

בינה מלאכותית פיתחה היפותזה חדשה לטיפול בסרטן – ואומתה בניסויי מעבדה

מודל Cell2Sentence-Scale של מיקרוסופט זיהה את התרופה silmitasertib כמעכבת CK2 שמגבירה הצגת אנטיגנים בתאי סרטן “קרים” – תובנה חדשה שנבדקה במעבדה ומדגימה יצירתיות מחקרית של AI
כיתוב איור: (משמאל למעלה) הרכב היקום — חומר אפל מהווה כ־27%. (מימין למעלה) רשת חיישנים קוונטית מוצעת שבה קיוביטים מוליכי־על מחוברים במבני גרף שונים. (למטה) תוצאות אמידה המראות התאמה לערך האמיתי והשוואה מול חסמים קוונטיים. קרדיט: © Tohoku University

רשתות חיישנים קוונטיות משדרגות את החיפוש אחר חומר אפל

חוקרים ביפן הראו שקישור קיוביטים מוליכי־על במבני רשת אופטימליים משפר משמעותית את רגישות הגילוי — גם בנוכחות רעש — ופותח יישומים ממכ״ם קוונטי ועד GPS
החיים בעידן הרובוטים דמויי האדם. מתוך המאמר המדעי

איך ייראו החיים בעידן הרובוטים דמויי-האדם

דו"ח חדש של RethinkX צופה שבעשורים הקרובים הרובוטים יחליפו לא רק עבודות בית אלא גם מקצועות מומחים – ויביאו לחיים ברמת שפע שלא הכרנו
הבינה המלאכותית עלולה לשמש להצפת מערכת כתבי העת המדעיים לטובת שיבושים תאגידיים. איור באמצעות DALEE.

מבול של "מדע" מבוסס בינה מלאכותית עלול לקדם אינטרסים תאגידיים – כך ניתן לעצור זאת

חוקר בריטי מזהיר כי שילוב בינה מלאכותית והיעדר ביקורת עמיתים מעמיקה מאיים על אמינות המדע, ומציע רפורמות בשיטה המדעית
בינה מלאכותית הוזה. המחשה: depositphotos.com

למה הפתרון של OpenAI ל"הזיות" של בינה מלאכותית יחסל את צ'אט־GPT  מחר בבוקר

מאמר עדכני מראה שהניבוי הטוקן־אחר־טוקן יוצר שיעור שגיאות מובנה, שמועצם על ידי מדדי הערכה בינאריים שמתגמלים ניחוש; פתרונות מבוססי ספי-ביטחון מצמצמים הזיות אך פוגעים בחוויית המשתמש ומייקרים חישוב — ולכן
חורבות העיר פופיי. האפר סייע דווקא לשימור המבנים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים השתמשו בטומוגרפיה ממוחשבת כדי לפענח מגילות שנשרפו לפני אלפיים שנה

באמצעות טכנולוגיות דימות ובינה מלאכותית הצליחו מדענים לקרוא טקסטים מפוחמים מהרקולנאום, שנכתבו בידי הפילוסוף האפיקוראי פילודמוס
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

תמונה - נחיל רובוט. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פריצת דרך ברובוטיקה שיתופית: "קריטריון העקמומיות" שנולד בהשראת נחילי הנמלים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת רדבוד מציגים כלל גיאומטרי חדש שמאפשר לרובוטים פשוטים וזעירים לשתף פעולה בהובלת מטענים גדולים – ללא חיישנים, תקשורת או בקרה חיצונית
הבינה המלאכותית לא מסוגלת לחזות נכון התאבדויות. איור באמצעות DALEE.

מחקר רחב היקף: כלי בינה מלאכותית אינם מצליחים לחזות התאבדות

מחקר רחב היקף שהתפרסם ב־11 בספטמבר בכתב העתPLOS Medicine , מצא כי אלגוריתמים של למידת מכונה לחיזוי התאבדות ופגיעה עצמית מציגים דיוק נמוך מדי מכדי לשמש כלי סינון או אמצעי
גידול באבטלה בגלל אבדן משרות לבינה המלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: מאז כניסת צ'אט-GPT – משרות הג'וניורים נפגעות באופן דרמטי

מחקר מקיף של הכלכלן אריק ברינוולפסון מגלה ירידה חדה בהעסקת צעירים בתחומים המושפעים מבינה מלאכותית, במיוחד בפיתוח תוכנה, שיווק וראיית חשבון
גידול באבטלה בגלל אבדן משרות לבינה המלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מהפכת ה־AI והסכנה למיתון בקרב עובדי הצווארון הלבן

האנליסט ברט ג’נסן (Seeking Alpha) מזהיר: תחום ה־AI עלול להוביל לאובדן משרות נרחב בצווארון הלבן ולמשבר כלכלי כבר במחצית השנייה של העשור
צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יכולים להשפיע על דעות פוליטיות של משתמשים – מחקר חדש מאיר את הסכנה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים: שיחות קצרות עם צ'אטבוטים מוטים עשויות לשנות דעות פוליטיות

במחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון נמצא כי אינטראקציה עם גרסאות מוטות פוליטית של ChatGPT שינתה את עמדותיהם של דמוקרטים ורפובליקנים בנושאים לא מוכרים – גם לאחר כמה שיחות בלבד
בינה מלאכותית במעבדה רפואית. המחשה: depositphotos.com

OpenAI ניסתה לפתח נשק ביולוגי – כדי לבדוק אם הבינה המלאכותית שלה מסוכנת

המיזם החדש של OpenAI, בשם "אייג'נט", משלב שליטה אוטומטית בדפדפן עם יכולות מחקר מדעי עמוקות – ומעלה חששות כבדים משימוש זדוני. כדי לבדוק את הסיכון, שכרה החברה מדענים וביקשה מהם
האצת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

שיתוף פעולה בין מכון ויצמן לאינטל מאיץ את ביצועי הבינה המלאכותית

אלגוריתמים שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע וחוקרי מעבדות אינטל מאפשרים למיליוני מפתחי AI בעולם להשתמש בכוח המשולב של בינות מלאכותיות ש"חושבות" יחד
כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
גרוק 4 מתייעצת עם אילון מאסק. המחשה: depositphotos.com

גרוק 4 – המנוע שמפיץ את דעותיו של אילון מאסק במסווה של "חיפוש אחר האמת"

האם מנוע הבינה המלאכותית החדש מבית xAI אכן חותר לאמת אובייקטיבית – או שמא הוא מגביר את השפעתו של אילון מאסק בשיח הציבורי? ד"ר רועי צזנה מנתח את אחת הפרשות
ספין של אטום. המחשה: depositphotos.com

קרן לייזר אחת מגנה על אטומים מפני אובדן מידע

חוקרים באוניברסיטה העברית ובקורנל מצאו דרך לסנכרן ספינים של אטומים באמצעות אור במקום מיגון מגנטי, מה שעשוי לשפר חיישנים קוונטיים ומערכות זיכרון
העברת מידע רפואי באמצעות צ'אטבוט. המחשה:

צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית מספקים מידע בריאותי כוזב עד 90% מהפעמים

מחקר ראשון מסוגו מצא כי מערכות AI מובילות ניתן לתכנת בקלות כך שיפיצו מידע שגוי בנושאי בריאות – כולל הפניות כוזבות למקורות מדעיים
מודולי השפה המסוכנים. המחשה: depositphotos.com

מודלים של שפה אפלה: חוקרים הצליחו לפרוץ לבינה מלאכותית ולקבל מידע מסוכן

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הצליחו לעקוף את ההגנות של מודלים כמו ChatGPT ו-Gemini ולקבל מהם מידע לא חוקי – ומזהירים: מדובר באיום חסר תקדים
אמפתיה אנושית מבינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

אנשים מעדיפים אמפתיה אנושית – גם כשמדובר בתגובה של בינה מלאכותית

מחקר בינלאומי חדש מגלה: אנשים מעריכים יותר אמפתיה כשהם מאמינים שמקורה באדם – גם אם זו תגובת בינה מלאכותית
מיחשוב קוונטי בקנה מידה גדול. המחשה: depositphotos.com

קוונטום ארט חושפת את מפת הדרכים: מחשב קוונטי עם מיליון קיוביטים עד 2033

החברה הישראלית שצמחה ממכון ויצמן מציבה יעדים שאפתניים לפיתוח מחשוב קוונטי מסחרי – עם יתרון טכנולוגי כבר ב-2027
מעבדת המיחשוב הקוונטי של IBM במדינת ניו יורק. צילום יחצד

IBM תבנה את המחשב הקוונטי הראשון בקנה מידה רחב שעמיד בפני שגיאות עד 2029

ה-Quantum Starling של IBM צפוי לפרוץ גבולות עם 100 מיליון פעולות קוונטיות ו-200 קיוביטים לוגיים, וישמש תשתית לשלב הבא במחשוב קוונטי עמיד בפני שגיאות
איור אומנותי של רשת נוירונים המחברת בין התצפיות (משמאל) למודלים (מימין). קרדיט: EHT Collaboration / Janssen et al.

בינה מלאכותית ומיחשוב מבוזר עתיר תפוקה חושפים את סודות החור השחור של שביל החלב

שילוב של רשת נוירונים בייסיאנית עם מיליוני סימולציות ממוחשבות איפשר לקבוע כי החור השחור במרכז הגלקסיה מסתובב כמעט במהירות המרבית – בזכות תשתית חישוב שפותחה על ידי פרופ' מירון ליבני
קלוד 4 עיצוב מופשט מודרני בפרופיל מינימליסטי עם צורות גיאומטריות. צילום: אנתרופיק

קלוד אופוס 4 יוצא משליטה? הבינה המלאכותית החדשה שגורמת למפתחים לחשוש

דו"ח פנימי של אנתרופיק חושף תרחישים מטרידים: המודל מבקש לשרוד, שולח מכתבי סחיטה, מנסה להעתיק את עצמו לשרתים חיצוניים ואף מפתח תולעים. מומחים קוראים לרגולציה – לפני שתהיה זו כבר
ייצוג חזותי של ממצאי הצוות. על ידי השוואת שימוש במילים ודפוסי משפטים, המודל הסטטיסטי מבוסס הבינה המלאכותית זיהה שלושה סגנונות כתיבה מובחנים – או מסורות סופרים – המוצגים כאן בצבעים צהוב, כחול וירוק. קרדיט: Faigenbaum-Golovin ואחרים.

בינה מלאכותית חושפת דפוסי שפה נסתרים ומחברים אפשריים של התנ"ך

חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם השתמשו במודלים סטטיסטיים מבוססי AI כדי לזהות שלושה סגנונות כתיבה שונים בתשעת הספרים הראשונים של התנ"ך – ולשייך מחברים פרקיים שנויים במחלוקת לקבוצות אלו
שידרוג טכנולוגית הקשתות בהאקטון משותף לטכניון ולוועד האולימפי. צילום: ניצן זוהר

האקטון לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028

מפגש פסגה ראשון מסוגו בטכניון: אירוע חדשנות אולימפית בשיתוף הוועד האולימפי בישראל * מדליסטים אולימפיים, מאמנים בכירים, חוקרי הטכניון וסטודנטים נפגשו להאקתון ראשון מסוגו שמחבר בין ספורט וחדשנות לפיתוח טכנולוגיות
הסכנה של השימוש ב-DEEPSEEK לפי הקונגרס האמריקני. איור אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

דיפסיק: כל האמת לפי הקונגרס האמריקני

ניתוח חשוף של מנגנוני איסוף המידע והצנזורה של המנוע הסיני DeepSeek
מבחן טיורינג בהשתתפות שני רובוטים. התמונה הוכנה על ידי DALEE

האם מבחן טיורינג עומד במבחן GPT?

האם קריטריון הזיהוי בין אדם למכונה שהציע טיורינג לפני 75 שנה רלוונטי בעידן של צ’אט-בוטים מתקדמים?
קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית. המחשה: depositphotos.com

מדענים מסין: פיצחנו הצפנה באמצעות מחשב קוונטי

אף שהחומרה הדרושה עדיין אינה קיימת, החוקרים מדווחים שהצליחו להפעיל פרוטוקול לשבירת צופני RSA. מה זה אומר לגבי בטיחות השימוש באינטרנט?