מיחשוב ורובוטיקה

זחלי חדקונית הדקל בתוך עץ נגוע. צילום: depositphotos.com

זיהוי פגיעה ביולוגית בעצים באמצעות ניתוח מידע מהלוויין

חיפושית חדקונית הדקל משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, אשר ניתן באמצעותו לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי לווין ותצוגת רחוב בGoogle street view- מכל מקום ברחבי העולם

ד"ר ראמז דניאל (משמאל) וד"ר לי שימינג. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

מה הקשר בין חיידקים לרשתות נוירונים?

חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות

רק לאחרונה פורסם שצריכת החשמל השנתית של שוק הביטקוין גדולה מזו של ארגנטינה כולה וצמודה לזו של נורווגיה. EVERYDAYS: THE FIRST 5000 DAYS. Artist: Beeple

כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT?

טכנולוגיה החדשה איפשרה בתקופה האחרונה לשוק חדש של אמנות אינטרנטית להרקיע שחקים, עם מכירות במיליוני דולרים, אך על אף שאף אחת מיצירות האמנות שנמכרות כ-NFT לא נמצאות במרחב הפיזי, ה"אמיתי" – את העלויות הסביבתיות שלהן בגלל פעולת הכריה, כולנו משלמים

(מימין לשמאל): פרופ' טובה מילוא (דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב), פרופ' מאיר פדר, פרופ' אריאל פורת ופרופ' יוסי מטיאס.

גוגל ואוניברסיטת תל אביב השיקו תוכנית למינוף מחקרי AI רב-תחומיים לטובת הקהילה

מטרת התכנית AI for Social Good לתמוך במחקרים ושיתופי פעולה בתחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית אשר יכולים לעזור ולקדם את האנושות בנושאים חברתיים העומדים על סדר היום

תיירת מצלמת בטלפון החכם את הר הגעש טיידה בטנריף, האיים הקנריים. איור: depositphotos.com

מה בין הרי געש לטלפונים החכמים ולעידן הדיגיטלי?

ככל הנראה, כתבה זו תיקרא על גבי מסך הטלפון שלכם, אשר הצבעוניות והחדות שלו מתאפשרים רק בזכות המתכות הנדירות שבתוכו. בתוך כל טלפון חכם על פני כדור הארץ נמצאות 16 מתוך 17 המתכות הנדירות של כדור הארץ, רובן נכרות בסין

SONATE-2 במסלול: הדמיה של הלויין החדש לבדיקת טכנולוגית בינה מלאכותית שתאפשר להם להיות אוטונומיים יותר. איור: הקאן קייאל / אוניברסיטת ווירצבורג

זיהוי אנומליות לא ידועות: בינה מלאכותית בחלל

בניית לוויין בעל תבונה מלאכותית שהוכשרה בחלל: פרופסור חאקאן קייאל מאוניברסיטת ווירצבורג קיבל תקציב של 2.6 מיליון אירו מהמשרד הגרמני לענייני כלכלה ואנרגיה.

האם הפוליטיקה העולמית תנוהל על ידי רובוטים ובינה מלאכותית? איור: shutterstock

האם כדאי להחליף את הפוליטיקאים בבינה מלאכותית?

סקר שהופץ בשמונה מדינות אירופאיות ב- 2019. לפי תוצאות הסקר, כרבע מכל האירופאים היו רוצים שבינה מלאכותית תחליף את הפוליטיקאים מהם הם סובלים כיום * 91 מיליון אירופאים תומכים בבינה מלאכותית במקום פוליטיקאים

יצירתו של ביפל שנמכרה ב- 69 מיליון דולרים. קישור

על המשמעות של NFT – וגם, התחזית הראשונה שלי לרכישה

לפני 13 שנים יצר מייק וינקלמן איור ממוחשב של אחד מקרובי משפחתו ופרסם אותו ברשת. למחרת היום, הוא העלה איור נוסף. ביום המחרת – עוד אחד. וכן הלאה וכן הלאה, עד שבחודש האחרון הוא קיבל עבור כל הציורים 69 מיליון דולרים. הוא יצר בכך מטבע חדש – NFT

הרובוטים הנוהגים של יומנטיקס בשילוב פלטפורמת האימות של פורטליקס, בתנאי כביש אמיתיים. צילום יחצ

הרובוטים הנוהגים של Humanetics יבצעו בדיקות בטיחות פיזיות בשילוב הפתרון של פורטליקס הישראלית

פורטליקס ויומנטיקס, מחברות ציוד בדיקות הבטיחות הגדולות בעולם, קיימו הדגמה שמציגה את היכולת של פורטליקס לשלב ולנהל בדיקת בטיחות פיזיות עם כלי רכב בתנאי כביש אמיתיים לצד בדיקות בסימולציה ממוחשבת

אדם ביוני. איור: depositphotos.com

שיפור גופני בעזרת טכנולוגיה ביונית: האירופים חצויים בין תקווה וחשש

רק 12% השיבו שיתנגדו לעבוד לצד אדם שביצע שינוי שכזה, וזאת מכיוון שהם מרגישים שהשינוי מעניק להם יתרון לא הוגן. עם זאת, כמעט שניים מכל חמישה (39%) הביעו חשש שחברה בה אנשים מוסיפים לגופם רכיב טכנולוגי עלולה להפוך ללא שיוויונית

גיימינג. איור: depositphotos.com

סכנות במשחקי רשת, על קצה המזלג

אמל"ק: אל תמסרו את פרטי החשבון או הפרטים האישיים שלכם ותחסמו את כרטיס האשראי משימוש חוזר באתר/משחק

הרובוט CIMON בתחנת החלל הבינלאומית. הדמיה: איירבוס

חמש דרכים שבהן בינה מלאכותית יכולה לעזור בחקר החלל

ההתקדמות ביכולות הבינה מלאכותית אפשרה לנו להתקדם בכל מיני דיסציפלינות ולא רק אלו המיועדות ליישומים על פני כדור הארץ. הנה כמה דרכים שבהן הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו בחקר החלל – החל מתכנון משימות ועד לניקוי מסלול פסולת החלל סביב כדור הארץ

רובוט שומע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

רובוט, תקשיב טוב

מה קורה כשזואולוגים ומהנדס שבבים נפגשים בבית קפה בקמפוס? לא, לא מדובר בv,jבדיחה, אלא בפרויקט חוצה פקולטות ובתי ספר, שהוליד רובוט עם אוזן אמתית על שבב, ששומע ומגיב לקולות. בתעשייה הביטחונית כבר מביעים עניין, והחוקרים מבטיחים שמכאן השמיים הם הגבול

רובוט רקדן. צילום: Skjalg Bøhmer Vold באדיבות מריט מור

איך הצליחה הבלרינה (והד״ר לפיזיקה קוואנטית) מריט מור, ללמד קובוט לרקוד?

״השותף שלי אולי לא נראה מרשים, אבל, יש לו המון פוטנציאל כרקדן״, היא אומרת. התכנות של בארישניבוט, שבימים רגילים, הוא וחבריו, מבצעים בעיקר עבודות מונוטוניות ומשעממות על פסי ייצור היא מספרת היה כמו לשחק בפאזל מורכב

אוזניות ללא אוזניות. צילום מסך מתוך סרטון של חברת נובתו.

חברת הסטארט-אפ נובטו מציגה: SoundBeamer – אוזניות ללא אוזניות

באמצעות המכשיר, ללא כל מגע וללא כל אוזניות, ניתן לשמוע מוזיקה בשתי האוזניים – באופן בלעדי לאדם ספציפי. החוויה הקולית של המאזין היא של סראונד ותלת ממד, כאשר האנשים בסביבה אינם חלק מחוויית סאונד זו * הסוף לויכוחים על הווליום של הטלוויזיה בסלון? * גם לקויי השמיעה יסתייעו בפטנט

שימוש בבינה מלאכותית כדי לגלות את מסתורי הביולוגיה. המחשה: depositphotos.com

הבינה המלאכותית שפענחה את הביולוגיה

חוקרים פיתחו אלגוריתם המכונה ART – Automated Recommendation Tool. ארט קיבל שפע עצום של מידע אודות מכלול החלבונים בתא, וכתוצאה יכול היה לחזות כיצד שינויים באותם חלבונים ישפיעו על החומרים שהתא אמור ליצור

בניית מחשב קוונטי במרכז הפיתוח של IBM בציריך. צילום יחצ

IBM מפרסמת מפת דרכים למחשוב הקוואנטי: מחשב עם יותר מאלף קיוביט עד 2023

תחום המחשוב הקוואנטי מבוסס כיום על התקנים קטנים יחסית, ויכולת חישובית הסובלת משיבושי רעש והפרעות. מערכת בת אלף קיוביט תהיה אבן דרך משמעותית שתוכל להפגין באופן מובהק את היתרונות של מחשוב קוואנטי על פני מחשוב קלאסי ואפילו מחשבי העל החזקים והיעילים בעולם

איתמר סיון, מנכ"ל קוונטום מאשינס. צילום יחצ

“המחשב הקוונטי יאפשר לתעשיית המיחשוב לצמוח גם לאחר עצירת חוק מור”

כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר 2020 במרחב הדיגיטלי

פרופ' חגי איזנברג, האוניברסיטה העברית. צילום באדיבותו

המהפכה הקוונטית לא תוכל להתקיים בלי תקשורת מאובטחת

חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית שיתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם על ידי אלגוריתמים קוונטיים

דילוג לתוכן