חברה והיסטוריה

הפילוסוף הרברט מרקוזה בניוטון, מסצ'וסטס, 1955

המרד האנטי־מערבי של הרברט מרקוזה

הפילוסוף היהודי־גרמני הרברט מרקוזה, מהבולטים בהוגי אסכולת פרנקפורט, חיפש את כוח השינוי של החברה המערבית לא בפרולטריון אלא ב"אאוטסיידרים". פרופ' אלכס גורדון על "האדם החד־ממדי" ועל השפעת רעיונותיו עד היום.
יפן לאחר מלחמת העולם השנייה – הרפואה הצבאית

מלחמה, רפואה ושלום

אחרי כניעת יפן ב־1945 פורקה הרפואה הצבאית שלה. ד"ר רעות הררי מאוניברסיטת תל אביב מראה שבפועל המערכת האזרחית החדשה נבנתה בהדרגה על גבי הישנה.
מפת אתר שוג'יאיאו ודניסובים נוספים במזרח אסיה ותכונות הגולגולת המשותפות להם

חלבונים עתיקים מצפון סין חושפים: כך נראו הדניסובים

חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו בצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס זה מציעים החוקרים לראשונה דיוקן גופני
פטריק סטיוארט בפאנל מסע בין כוכבים: פיקארד בקומיק־קון סן דייגו 2019

פטריק סטיוארט, קפטן ז'אן-לוק פיקארד מ"מסע בין כוכבים", מת בגיל 86

השחקן הבריטי, שגילם את קפטן ז'אן-לוק פיקארד ב"מסע בין כוכבים: הדור הבא" ואת פרופסור צ'ארלס אקסבייר בסרטי "אקס-מן", מת בביתו בלוס אנג'לס לאחר מאבק קצר באלצהיימר ובדמנציה עם גופיפי לוי
המחשה של שוק ההון ומחירי מניות

שאלת המקור

האם ידיעה טובה על חברה מתחרה יכולה להוריד את מחיר המניה של חברה אחרת? מודל של תורת המשחקים מהאוניברסיטה העברית בוחן איך משקיעים מפרשים מידע ממקור חיצוני.
תחזית המבוססת על חוכמת ההמונים. איור: ד"ר רועי צזנה באמצעות בינה מלאכותית

מחקר מאוניברסיטת תל אביב: שווקי תחזיות מדייקים בממוצע, אך טועים בשיטתיות בסכסוכים ובבחירות

ניתוח של יותר ממיליון תחזיות בארבע פלטפורמות מראה כי שווקי תחזיות מעריכים הסתברויות היטב בממוצע. עם זאת, בסכסוכים צבאיים, ביחסים בינלאומיים ובטכנולוגיה הם מגזימים, ובבחירות הם ממעיטים.
לינה שטרן, ביוכימאית וחוקרת מחסום הדם–מוח

לינה שטרן: המדענית שגילתה את מחסום הדם-מוח ולא נשברה מול חוקרי סטלין

הביוכימאית היהודיה, האישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה למדעים של ברית המועצות, נעצרה בפרשת הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. פרוטוקולי החקירה שלה חושפים מדענית שלא התכחשה ליהדותה ולא ויתרה על עצמאות המדע
קלפי בצבעי דגל ישראל, עליה סמלי אטום, ספר ונבט, ופתק הצבעה עם סימן שאלה

בחירות בישראל לשנת 2026: מה עשו משרדי הממשלה למדע, לחינוך ולסביבה

שיעור המיחזור ירד, הישגי המדעים בשפל, תקציב החלל הצטמק לפי תחקיר N12, ומרכזי המחקר בפריפריה המתינו לשכר. סיכום סדרת הידען על תפקוד משרדי הממשלה הנוגעים למדע, לחינוך ולסביבה, ביום שבו
שרידי אחת מ"הנסיכות הסוואביות" ממרידה לצד תכשיטי הזהב שלה

דנ״א עתיק: הכיבוש הרומי שינה את אוכלוסיית חצי האי האיברי, הוויזיגותים כמעט לא

ניתוח של 243 גנומים עתיקים מחצי האי האיברי מראה שהשלטון הרומי הביא לשינוי דמוגרפי גדול, עם הגעת אנשים ממזרח הים התיכון ומצפון אפריקה. הסואבים, הוונדלים, האלנים והוויזיגותים שהגיעו אחריהם תרמו
ליל כוכבים, וינסנט ואן גוך, 1889

מחקר מציע תאריך חדש ליצירת "ליל כוכבים" של ואן גוך

חוקרים מדרום קוריאה טוענים שהשמיים בציור "ליל כוכבים" של ואן גוך מתארים שמיים אמיתיים: ירח סהר מתמעט, כוכב הלכת נוגה וצביר הכוכבים היאדות (Hyades), כפי שנראו לפני הזריחה בסביבות 22
איור של עקומת אוכלוסייה עולה, נקודה זוהרת המסמנת את ההווה, וקו מקווקו המתאר שיא וירידה עתידית

העולם כנראה ירד מתחת לרמת התחלופה – והיתרון הדמוגרפי של ישראל תלוי במה שהילדים ילמדו

מחקר חדש מעריך שב־2026 שיעור הפריון העולמי ירד לראשונה בהיסטוריה מתחת לרמה הנדרשת לשמירה על גודל האוכלוסייה. ישראל, עם 2.88 ילדים לאישה, היא חריגה בולטת. אבל בשוק עבודה שהבינה המלאכותית
דיוקנו של הסוציולוג אמיל דורקהיים

אמיל דורקהיים – הסוציולוג הראשון

דוד אמיל דורקהיים – סוציולוג ופילוסוף צרפתי, מייסד האסכולה הסוציולוגית הצרפתית.
נוף מאתר שג' קסדלטת'י באלסקה, עצי אשוח ורכס אלסקה באופק

מחנה בסיס באלסקה מלפני 13,800 שנה מעיד על קשר תרבותי בין שני צדי גשר היבשה של ברינג

חפירות באתר שג' קסדלטת'י, מחנה בסיס באלסקה בן כ-13,800 שנה, חשפו יותר מ-80,000 ממצאים. הציידים שחיו בו צדו ממותות, ביזונים, סוסים וקריבו, וחלק מכלי האבן שלהם דומים לכלים מהצד הרוסי
איור של אדם מול קיר מסכים המציגים מסרים ותעמולת בחירות

הקשר של הכל לתעמולה: כיצד המוח האנושי נופל בקסמם של מנגנוני השפעה?

כיצד מצליחים משטרים מושחתים ואפלים לגייס תמיכה המונית, אפילו מצד אנשים משכילים, ביקורתיים ונאורים? הניתוח הפסיכולוגי, ההיסטורי והמדעי בוחן מה קורה במוחנו כשאנו נחשפים לתעמולה, אילו מנגנונים קוגניטיביים מנוצלים לרעתנו
שכבת אפר געשי מהתפרצות קיקאי-אקהויה בדרום קיושו

התפרצות קיקאי-אקהויה ביפן הפרהיסטורית: באזורים מסוימים האוכלוסייה קרסה, ובאחרים היא דווקא גדלה

מחקר חדש על התפרצות קיקאי-אקהויה, שהתרחשה לפני כ-7,300 שנה ליד דרום יפן, מראה שהאסון לא הוביל לקריסה כוללת וגם לא להמשכיות פשוטה: באזורים מסוימים האוכלוסייה הצטמצמה, ובאחרים, בהם צפון האי
עצי מנגרוב הצומחים במי חוף בפנמה

האם גם לטבע מגיעות זכויות? פנמה מקדמת יוזמה להכרזה באו״ם

במאמר דעה ב-Nature קוראים חואן קרלוס נבארו וקאלי וילנטורף להעניק למערכות אקולוגיות מעמד משפטי משל עצמן; קואליציית מדינות מבקשת לקדם דיון בינלאומי, אך עדיין אין הכרזה מוסכמת
דיוקן שחור־לבן של הפילוסוף לב שסטוב

לב שסטוב: הפילוסוף שמרד בשלטון התבונה

פרופ׳ אלכס גורדון חוזר אל חייו של לב שסטוב, הפילוסוף היהודי שהציב את חוויית הסבל והאמונה מול סמכות התבונה, ואת ירושלים מול אתונה.
מגדת עתידות אוחזת בכף ידו של צעיר בציור של קאראווג׳ו

הקשר של הכל ל״כוחות על־טבעיים״: קריאה קרה, קריאה חמה ומה שביניהן

עמית וינדר מסביר איך אפקט בארנום, ניחוש מושכל ואיסוף מידע מוקדם יוצרים תחושה שמישהו יודע עלינו פרטים שאינו אמור לדעת.
דיפ־פייק בבחירות: המחשה של מניפולציה דיגיטלית. איור שנוצר בבינה מלאכותית.

לא רק דיפ־פייק: כך בינה מלאכותית עלולה לשבש את החלטת הבוחר

זיופי קול ותמונה הם רק השכבה הגלויה. הסכנה הרחבה יותר היא שילוב של תוכן סינתטי זול, חשבונות מתחזים, הפצה מתואמת ומסרים שנועדו לייאש מצביעים — אך חשיפה נרחבת אינה כשלעצמה
פרופ׳ משה ורדי, מדען מחשבים מאוניברסיטת רייס

עתיד הבינה המלאכותית: ״החלק המסובך זה אנחנו, זה בני אדם״

בריאיון לאתר הידען, החוקר הישראלי מאוניברסיטת רייס צופה שינוי עמוק בחברה, מזהיר מפער בין ההשקעות לתועלת העסקית, ומתאר התנגדות תושבים למרכזי נתונים וקושי לחזות אילו מקצועות ישתנו ראשונים
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לצד יו״ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס

המשרד להגנת הסביבה בתקופת סילמן: שיעור המיחזור ירד, יותר פסולת נקברה באדמה וההיערכות לאקלים דשדשה

לפי הלמ״ס, שיעור הפסולת שהועברה למיחזור ירד מ־25.6% ל־24.4% בשנת 2024, וכמות הפסולת שהוטמנה עלתה ל־4.82 מיליון טונות. דוחות מבקר המדינה ותחקירים עיתונאיים מצביעים על פער בין ההבטחות הממשלתיות לבין
איור של מפגינים למען דמוקרטיה מול דמות דיגיטלית של בינה מלאכותית וסמלי בחירות, חדשות ורשתות חברתיות

דמוקרטיה בסכנה: מי ישלוט בעתיד, האזרחים או האלגוריתמים?

היסטוריונית מאוניברסיטת הרווארד מזהירה מפני "מדינה מלאכותית". במדינה כזאת, סמכות ההחלטה עוברת בהדרגה מהאזרחים למערכות שאיננו מסוגלים לפקח עליהן. השאלה היא אם הבינה המלאכותית תעזור לבני אדם להחליט, או תחליט
אמת המים התחתונה לירושלים שנחשפה בחפירה ליד רמת רחל

קטע באורך 300 מטרים מאמת המים התחתונה לירושלים נחשף ליד רמת רחל

האמה, שהקמתה מיוחסת לימי החשמונאים, הובילה מים מבריכות שלמה לירושלים בשיפוע של כמטר לקילומטר. בחפירה נחשפו גם תיקונים מהתקופה העות׳מאנית; הקטע מיועד לשימור בשכונה החדשה.
חזות של יוקרה אקדמית מסתירה תפאורה מקרטון — המחשה לאגודות מדעיות מתחזות. קרדיט: איור שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.

מדען המחשבים פרופ׳ משה ורדי על הפרס מהאקדמיה ה״מפוברקת״: ״האגו החליש את חוש הבלשות שלי״

החוקר הישראלי מאוניברסיטת רייס, זוכה פרס גדל וממגלי תופעת האקדמיות המזויפות שלה הקדיש Nature תחקיר, מספר בריאיון לאתר הידען על אות הכבוד, על הזמנת טיסה שלא נמצאה בחברת התעופה ועל
שחזור הכור הגרמני בהייגרלוך, ובו קוביות תלויות מעל מכל הניסוי

קוביות אורניום חושפות: גרמניה הנאצית הייתה רחוקה מכור גרעיני פעיל ומפצצת אטום

בדיקות של קוביות ששרדו, מסמכי ארכיון והדמיות מחשב מראות כי הניסוי האחרון בהובלת ורנר הייזנברג נזקק להרבה יותר אורניום ומים כבדים משהיו זמינים לתוכנית הגרעין הגרמנית
דיוקן בשחור־לבן של הפסיכואנליטיקאי וילהלם רייך

וילהלם רייך: המהפכה המינית והגבולות של שחרור האדם

מתלמידו של פרויד להוגה שקשר בין דיכוי מיני לסמכותנות: פרופ׳ אלכס גורדון בוחן את רעיונותיו של רייך, את תקוותיו במרקסיזם ואת יחסו לזהותו היהודית
יד אנושית מעל ערמות מטבעות המונחות על כף יד רובוטית, על רקע גרפים של שוק ההון

קרן המטבע: בינה מלאכותית עשויה להאיץ את הצמיחה, אך גם לטלטל משרות ושווקים

מנכ״לית קרן המטבע מזהירה מפני הפער בין ההשקעה האדירה בתשתיות AI לבין הרווחים שעוד צריכים להתממש. מחקר הקרן על ישראל מצביע על כחמישית מכוח העבודה כחשופה במיוחד לשינוי תעסוקתי.
דיוקן מאויר של חתן פרס נובל לכימיה 2026 אנרי קגן

״קגן היה צריך לקבל את הנובל כבר ב־2001״: שני חוקרים ישראלים על אנרי קגן וקנסו סואי

אהוד קינן ומאיר להב מספרים להידען על אנרי קגן וקנסו סואי, על פרס וולף והנובל של 2001, ועל העבודה המדעית שהוכרה כעת.
ענן פיצוץ של הניסוי הגרעיני Small Boy במדבר נבאדה בשנת 1962

הקרב על האנתרופוקן מתחדש: חוקרים דורשים לחשוף כיצד נדחתה ״תקופת האדם״

שנתיים לאחר דחיית ההצעה להכיר באנתרופוקן כתקופה גאולוגית רשמית, חוקרים טוענים לפגמים בהליך וקוראים לבדיקה עצמאית; המעורבים בהחלטה משיבים שהכללים נשמרו
המחשה של מצוקה כלכלית ונפשית על רקע ההרס בבארי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.

מחקר לאחר 7 באוקטובר: מצוקה נפשית וקושי כלכלי עלולים להזין זה את זה

מעקב אחר 1,035 ישראלים במשך שנה מצא כי דיכאון וחרדה בתחילת המלחמה ניבאו קשיים כלכליים בהמשך, וקשיים אלה ניבאו לאחר מכן החמרה בתסמינים נפשיים
המחשה כיצד פועל מצפה הנייטרינו IceCube בקוטב הדרומי

פרס נובל לפיזיקה 2026 לפרנסיס הלזן על IceCube וגילוי הנייטרינים הקוסמיים עתירי האנרגיה

פרנסיס הלזן זכה בפרס נובל לפיזיקה 2026 על תרומותיו המכריעות למצפה IceCube ועל גילוי נייטרינים עתירי אנרגיה ממקור אסטרופיזי.
מדענים חלמו על מתג להפעלת תאי עצב. האופטוגנטיקה מאפשרת לשלוט בפעילותם באמצעות אור. איור: Mattias Karlén © The Nobel Committee for Physiology or Medicine.

חלבון רגיש לאור מאצה חולל מהפכה בחקר המוח: ההסבר המדעי לנובל לרפואה 2026

תרגום מלא של ההסבר המדעי הפופולרי של ועדת הנובל: כיצד סקרנות בנוגע לאצה השוחה לעבר האור הובילה לאופטוגנטיקה — שיטה להפעלה ולהשתקה של תאי עצב במוח החי
מימין לשמאל: גאורג נאגל (Georg Nagel), פטר הגמן (Peter Hegemann) וקארל דייסרות (Karl Deisseroth), זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2026 על תגליותיהם בתחום תעלות היונים המופעלות באור והאופטוגנטיקה. איור: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach.

נובל לרפואה 2026 למגלי המתג שמפעיל תאי עצב באמצעות אור

קארל דייסרות, פטר הגמן וגאורג נאגל זכו בפרס על גילוי תעלות יונים המופעלות באור ועל פיתוח האופטוגנטיקה, המאפשרת לחקור כיצד תאי עצב מעצבים זיכרונות, רגשות והתנהגות
יום הורים בתיכון. מקצוע ההורים משפיע על יכולות הלימוד של ילדיהם. אילוסטרציה: depositphotos.com.

מקצוע ההורים קשור להישגי התלמידים יותר מרמת השכלתם, לפי מחקר ישראלי

חוקרי מוסד שורש ניתחו נתוני פיז״ה של 10,336 בני 15 שנבחנו בעברית; הקשר הסטטיסטי חזק במיוחד לעיסוק האב, אך אינו מעיד שהמקצוע עצמו גורם לציון
בנייני ה־FDA בקמפוס וייט אוק ודגל ארצות הברית בחזית

ממשל טראמפ מתכנן הקלות בפיקוח על מחקרים בבני אדם; המועמדת לראשות ה־FDA תידרש להגן על עצמאות המדע

תוכנית משרד הבריאות האמריקאי להרחיב פטורים מבדיקה אתית מעוררת שאלות על בטיחות המשתתפים. במקביל, היידי אוברטון, שטרם אושרה לתפקיד, מבטיחה להסתמך על ראיות ונבחנת על רקע התערבות פוליטית בסוגיות חיסונים
יד עטויה כפפה מחזיקה מודול סולארי דק מפרובסקיט במעבדה

לקראת נובל בכימיה: שלוש פריצות דרך שעדיין מחכות לפרס

ריצוף DNA מהדור הבא, תאים סולאריים מתקדמים ותגובות לבניית קשרי פחמן–חנקן: צוות המדענים של CAS מצביע על הישגים שכבר שינו את המחקר, אך טרם זכו להכרה בנובל על פיתוחם
צביר הגלקסיות Abell 370 ובו קשתות אור של גלקסיות רחוקות שעוותו בעידוש כבידתי

לקראת נובל בפיזיקה: חמש פריצות דרך ששינו את המדע ולא זכו בפרס

מלייזר אלקטרונים חופשיים וגילוי הגלואון ועד משפט בל ותורת היחסות: סיינס חוזר להישגים יסודיים שנותרו מחוץ לרשימת הפרסים, גם כשמפתחיהם זכו בנובל על עבודה אחרת
זוג מחליף טבעות בטקס נישואים

אם כבר לא חייבים להתחתן – למה אנשים עדיין עושים זאת?

הנישואים איבדו חלק מתפקידיהם ההיסטוריים: נשים אינן תלויות עוד בבעל לפרנסתן, זוגות יכולים לחיות יחד ולגדל ילדים בלי להתחתן, ובחברות מערביות רבות הדת נחלשת. ובכל זאת אנשים ממשיכים לעמוד מול
דיוקן שחור לבן של הפיזיקאי והיסטוריון המדע בוריס הסן

בוריס הסן: המדען שקשר בין ניוטון לחברה ונרצח בטיהורים של סטלין

הרצאה שהציג בלונדון ב־1931 שינתה את כתיבת ההיסטוריה של המדע; כעבור חמש שנים נעצר הפיזיקאי היהודי והוצא להורג
„וריאציה אמנותית על דימוי האבולוציה האנושית, מכלי אבן ועד מכשירים דיגיטליים. רעיון: אבי בליזובסקי. איור באמצעות בינה מלאכותית.”

החיים יכלו להתפתח בלעדינו: האדם אינו תוצאה הכרחית של האבולוציה

האבולוציה אינה מכוונת להופעת בני האדם. ניסויים ומחקרים חושפים שילוב של חוקיות, התכנסות ומקריות היסטורית — ומסבירים מדוע השאלה על תבונה ביקום שונה מהשאלה על הופעת הומו ספיינס
סיגריה דולקת במאפרה, צילום אילוסטרציה: Edbrown05, Wikimedia Commons, נחלת הכלל

למה שיעור התמותה בקרב מעשנים עלה? המחקר מצביע על שינוי בגיל המעשנים

ניתוח נתונים בארצות הברית מסביר מדוע מדד התמותה הכולל של קבוצת המעשנים עלה לאורך שנים: המעשנים, כקבוצה, מבוגרים יותר. אין בכך כדי להפחית מסכנות העישון.
שתי תמונות של מגילת פפירוס מודרנית, בהירה לפני פיחום וכהה וחרוכה לאחריו

החוקרים שרפו מגילה חדשה כדי ללמוד לקרוא את מגילות הרקולנאום

במגילת דגם שיצרו במעבדה, דיו שהכיל עופרת בלט בסריקת רנטגן גם אחרי שהפפירוס נחרך. כעת צריך לבדוק באילו מגילות עתיקות השיטה עשויה להועיל.
פסלון מתכת של חתול יושב ממצרים העתיקה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. נחלת הכלל

החתול במקורות ישראל: פרק ראשון — בין חתול הבית לשונרא

יחיעם שורק בוחן כיצד אפשר ללמוד על החתול הקדום ממקורות כתובים, מממצאים ארכאולוגיים וממחקר גנטי — ומדוע יש להבחין בין החיה, שמה ודמותה בסיפור
תאי תמך ותאי שיער חושיים בשבלול האוזן הפנימית

תאי תמך נדירים באוזן הפנימית של עכברים התחילו להפוך לתאי שיער חושיים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו תת־אוכלוסייה נדירה של תאי דייטרס שבתגובה לעיכוב מסלול Notch החלה לעבור לתכונות של תאי השיער האחראים לקליטת קול. המחקר נעשה ברקמת שבלול של עכברים בני
דיוקן בשחור לבן של הכימאי ריכרד וילשטאטר

התגליות הכימיות והמחסומים היהודיים של ריכרד וילשטאטר

חתן פרס נובל שחקר את הכלורופיל ופיתח מסננים למסכות גז התפטר במחאה על אנטישמיות, אך ראה בהתבוללות פתרון לשאלה היהודית
הדמיה של חור תולעת כדורי בחלל וחללית מחקר המתקרבת אליו כיתוב: הדמיה אמנותית של חור תולעת עביר: פתח כדורי המעוות את אור הכוכבים וחושף אזור מרוחק של היקום. חורי תולעת טרם נצפו במציאות. קרדיט: איור שנוצר באמצעות בינה מלאכותית

חורי תולעת ו„מסע בין כוכבים”: בין פתרון מתמטי למסלול בין הכוכבים

היחסות הכללית מאפשרת לתאר קיצורי דרך במרחב־זמן, אבל חור תולעת עביר ויציב דורש תנאים שאיננו יודעים ליצור. מה הסדרה והסרטים הבינו נכון, מדוע הנוסעים לא יחושו שהם נעים בהילוך איטי,
האוניברסיטה של החיים

האוניברסיטה של החיים

במציאות של העולם המודרני אי אפשר להתחמק משימוש ומיישום של ידע מדעי. אבל איך אנחנו משלבים אותו בניסיון האישי ובידע הקהילתי שלנו?
„חברות מלאכותיות”: מה קורה כשסוכני בינה מלאכותית פועלים יחד

„חברות מלאכותיות”: מה קורה כשסוכני בינה מלאכותית פועלים יחד

מערכות מרובות־סוכנים כבר מסוגלות לחלק עבודה, לנהל משא ומתן ולפתח מוסכמות בניסויים. החיבור ביניהן עשוי לשפר פתרון בעיות, אך גם להגביר הטיות ושגיאות, לטשטש אחריות ולפתוח נתיבים חדשים לדליפת מידע
מפת עולם חדשה לחלבונים: בינה מלאכותית מחברת בין רצף, מבנה ומיליארדי שנות אבולוציה

מפת עולם חדשה לחלבונים: בינה מלאכותית מחברת בין רצף, מבנה ומיליארדי שנות אבולוציה

מודל שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב ושותפיהם ממפה חלבונים לפי רצף חומצות האמינו והמבנה התלת־ממדי באותו מרחב חישובי. החוקרים מקווים להשתמש בו כדי לזהות קרבה בין משפחות
מהמתקשר למנוע העיוות: אילו טכנולוגיות של „מסע בין כוכבים” כבר כאן?

מהמתקשר למנוע העיוות: אילו טכנולוגיות של „מסע בין כוכבים” כבר כאן?

הטלפון החכם, מחשבי הלוח והתרגום בזמן אמת כבר כאן; הטריקורדר והמשכפל התממשו רק בחלקם, ואילו המשגר ומנוע העיוות עדיין רחוקים. שישים שנה אחרי עליית הסדרה, הגיע הזמן להפריד בין תחזית,