חברה והיסטוריה

היסטוריון גילה כי מהדורה מודפסת מן המאה ה־16 של *האלמגסט* — חיבור אסטרונומי עתיק ובעל השפעה רבה — כוללת הערות שוליים רבות בכתב ידו של גלילאו גליליי, האסטרונום שלימים ערער על תפיסת היקום הגיאוצנטרית שהוצגה באותו חיבור. הובא ברשות הספרייה הלאומית המרכזית של פירנצה.

עותק של "האלמגסט" של תלמי עם הערות בכתב ידו של גלילאו התגלה בפירנצה

חוקרים זיהו בעותק מן המאה ה־16 של החיבור האסטרונומי המרכזי של תלמי הערות רבות המיוחסות לגלילאו, תגלית שעשויה לשפוך אור חדש על הדרך שבה התפתח מן המסורת הגיאוצנטרית אל המהפכה
האייתוללה רוחאללה חומייני (יושב על הכיסא), עלי חמינאי (במרכז) ובנו של חומייני, אחמד חומייני (משמאל), בתצלום משנת 1981. ויקישיתוף.

חוקר על מורשת חמינאי: "רוב האיראנים לא יזכרו אותו כמנהיג חזק"

אנדרו תומס מאוסטרליה טוען כי 36 שנות שלטונו של עלי חמינאי העניקו לו כוח כמעט בלתי מוגבל, אך הותירו אחריהן משטר מוחלש, חברה איראנית מפולגת ושחיקה עמוקה בלגיטימציה של הרפובליקה
הריח העדין שנשאר סביב מומיות מצריות קדומות עשוי להכיל הרבה יותר מידע מכפי שסברו עד כה. באמצעות ניתוח של תרכובות כימיות נדיפות הנפלטות לאוויר משרידים חנוטים, הצליחו חוקרים לחשוף פרטים חדשים על האופן שבו התפתחו שיטות החניטה במשך יותר משני אלפי שנים. המחשה: depositphotos.com

איך מריחות מומיות? ניתוח כימי חושף את סודות החניטה של מצרים העתיקה

חוקרים מאוניברסיטת בריסטול זיהו 81 תרכובות אורגניות נדיפות בדגימות ממומיות בנות אלפי שנים, והראו כיצד חומרי החניטה הפכו מורכבים ומתוחכמים יותר לאורך הדורות
מקס פרוץ ב-1962. מתוך ויקימדיה

מַקְס פרדיננד פֶּרוּץ: אביה של הביולוגיה המולקולרית

פורים: מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים. המחשה: depositphotos.com

מגילת אסתר – תסבוכת היסטוריוגרפית חלק ב' – מדוע פורים כמעט נעדר מן הזיכרון ההיסטורי

בחינה של ספרי המקבים, יוסף בן מתתיהו, התוספות למגילת אסתר, המשנה, התוספתא והתלמודים מעלה תמונה מפתיעה: סיפור ההצלה עצמו כמעט ואינו נידון, בעוד שמנהגי החג, הסעודה, המשלוח והקהילתיות תופסים את
האוצרים מטפלים בדגימות רבות שנאספו בידי צ׳רלס דרווין, שממשיכות לתרום למחקר המדעי גם כיום. קרדיט: חבר הנאמנים של המוזיאון להיסטוריה של הטבע, לונדון

מדענים פותרים תעלומה מוזיאלית בת 200 שנה: מה מכילות צנצנות דרווין?

טכנולוגיית ספקטרוסקופיה בלייזר מאפשרת ניתוח כימי לא-פולשני של דגימות משומרות של צ'רלס דרווין, ומשפרת את שימור האוספים המוזיאליים לטווח ארוך
מגילת אסתר, הודפסה באמסטרדם, 1640. מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. המחשה: depositphotos.com

מגילת אסתר כתסבוכת היסטוריוגרפית: בין האגדה להגדה (חלק א׳)

בחינה ביקורתית של אמיתות סיפור המגילה מול היעדר אזכורים היסטוריים, ודיון במשמעות השמות מרדכי ואסתר ובזיקות האפשריות לעולם הפגאני של פרס ובבל
כלי האבן מהר הצופים. נחשבו ככלים שלא מקבלים טומאה בתקופת בית שני. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בית יוצר לכלי אבן מימי בית שני נחשף בהר הצופים – עדות למרכז ייצור על דרך עולי הרגל לירושלים

"חשיפת בית היוצר - לצד מאגרי מים ענקיים ומקווה טהרה מתק' בית שני, מעידה על מרכזיותו של האתר, המצוי על אם הדרך העתיקה ששימשה את עולי הרגל שהגיעו אל ירושלים
הוצאת דגימות קרקע מאיזור מקדש כרנך במצרים. Credit: Dr. Ben Pennington

מחקר: מקדש כרנך נבנה על “אי” שנוצר בידי הנילוס, וייתכן שנבחר בהשראת מיתוסי הבריאה

בדיקה גאו־ארכיאולוגית מקיפה סביב כרנך ליד לוקסור מצאה שהאתר הפך בר־יישוב רק אחרי 2520 לפנה״ס, ומצביעה על אי מוגבה בין ערוצי נילוס קדומים שעשוי להסביר גם את ההיגיון הדתי בבחירת
תבליט ציד מארמון אשורבניפל בנינוה, אשור. הממצא מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון. המחשה: depositphotos.com

הגאות והשפל שבנו ערים: כך דינמיקת מים יכלה לעצב את היווצרות התרבות השומרית

תפקיד הגאות והשפל בהתפתחות הערים הראשונות הוא דרך לראות כיצד גורמים פיזיקליים “שקטים” יכולים לייצר תנאים לעיור, לשלטון ולמיתוסים — דרך התשתיות שהחברה חייבת להקים כדי לשרוד
תרבות יוון העתיקה. Photograph by © Giannis Kassis, reproduced

מחקר גנטי: תושבי אזור מאני בדרום יוון מייצגים את אחת האוכלוסיות העתיקות ביותר מבחינה גנטית באירופה

מחקר גנטי חדש חשף כי תושבי אזור מאני הפנימי, חבל ארץ נידח בקצה הדרומי ביותר של אירופה בפלופונסוס שביוון, מייצגים את אחת האוכלוסיות הייחודיות ביותר מבחינה גנטית ביבשת.
זיגוראת א֫וּר: מקדש עצום מלבני בוץ שנבנה סביב 2100 לפנה״ס, התנשא מעל העיר כסמל מתמשך למסירות לאל הירח המסופוטמי ולעוצמתה של תרבות עירונית מוקדמת. המחשה: depositphotos.com

ממגדל בבל ועד האמפייר סטייט בילדינג

מחקר רב תחומי מתאר כיצד הזיגוראתים (ziggurat) של מסופוטמיה השפיעו על דמיון דתי, על מרכזי הכוח של ערי־המדינה, ואף על האדריכלות המודרנית
דיסקת אבן המתארת את Tlaltecuhtli, אל האדמה האצטקי, בעיר הטרום־היספאנית טנוצ'טיטלן שב־מקסיקו. המחשה: depositphotos.com

קריסת האימפריה האצטקית מלמדת מדוע שלטון בכפייה ובכוח אינו מחזיק מעמד

עוינות מצטברת, היעדר בריתות וניצול היריבים בידי קורטס הפכו אימפריה חזקה לפגיעה; המאמר מציע לקח אזהרה למדיניות חוץ הנשענת על כפייה ופחד
יום הזכרון הבינלאומי לשואה. המחשה: depositphotos.com

מחקר בבריטניה: כמעט 60% מהתלמידים נתקלים בתוכן שואה "במקרה" ברשתות החברתיות – וטיקטוק מובילה

סקר בקרב 2,778 תלמידי חטיבה ותיכון באנגליה מצא שתוכן שואה ברשתות חברתיות מגיע לעיתים דרך הפיד ולא דרך חיפוש מכוון, ושחלק מהתלמידים מחזיקים תפיסות שגויות בסיסיות
היד הנעלמה של הקפיטליזם שולטת על העובדים והופכת אותם לעבדים. המחשה: depositphotos.com

לאלף את האיום המוסרי בלב הקפיטליזם

מאמר ב-The Conversation טוען שהמשבר הדיגיטלי ומשבר האקלים הם מבחן מוסרי: בין “איום מוסרי” שמנרמל פגיעה לבין “מוזות מוסריות” שמוכיחות שאפשר לחבר עקרונות ורווח
חפירות ארפאחייה, עיראק (Arpachiyah) – תיעוד היסטורי מן האוספים של המוזיאון הבריטי ו־UCL. קרדיט: Yosef Garfinkel.

ציורי פרחים על כלי חרס בני כ־8,000 שנה ממסופוטמיה חושפים דפוסים מתמטיים

ניתוח דגמים מהתרבות החלאפית בצפון מסופוטמיה מצא חלוקות סימטריות במספרים 4, 8, 16, 32 ואף 64 – רמז לחשיבה כמותית לפני הופעת מספרים כתובים
ציור סלע מלפני כ-4,000 שנה של ואנג'ינה (Wandjina), היישות האחראית על הגשם במיתולוגיה האבוריג'ינית, תחנת הר אליזבט, מערב אוסטרליה | מקור: Graeme Churchard, flickr

מחקר גנטי: אוסטרליה וגיניאה החדשה יושבו כבר לפני כ־60 אלף שנה

חוקרים בחנו את החומר הגנטי של ילידים מאוסטרליה ומגיניאה החדשה, והגיעו למסקנה שהיבשת הדרומית יושבה כבר לפני 60 אלף שנים
עתיקות אמפיתיאטרון רומי בציפורי. המחשה: depositphotos.com

מרד גאלוס 351–353 לספירה: המרידה היהודית האחרונה נגד רומא בארץ ישראל

בין ציפיות משיחיות לחולשת האימפריה: כיצד מרד מוגבל בהיקפו הוביל לדיכוי רומי קשה ולזיכרון זהיר במקורות חז״ל
“שולחן מעבדה עם מיקרוסקופ, מבחנות ומחשב; במחברת איורים שממחישים את שלבי השיטה המדעית מהשערה לניסוי, נתונים וביקורת.”

כך פועלת השיטה המדעית: ראיות, ניבויים ומבחני הפרכה

מדע אינו מסתמך על סיפורים או סמכות אלא על תצפיות וניסויים שניתנים לשחזור, ועל כללים שמקטינים הטיות ומאפשרים לתקן טעויות לאורך זמן
כדים עתיקים שהתגלו בחוף דור. צילום: אוניברסיטת חיפה

מטעני ספינות מתקופת הברזל שנחשפו בנמל דור משנים את תמונת המסחר הים־תיכוני

שלושה מכלולי מטען תת־ימיים בלגונת דור שמדרום לחיפה מספקים עדות ישירה למסחר ימי בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה, ומציגים קשרים משתנים עם מצרים, קפריסין והחוף הפיניקי
עטיפת ספרו של אריך פון דניקן מרכבות האלים.

קארל סייגן מול אריך פון דניקן שנפטר לאחרונה: כך נראית ביקורת מדעית על “אסטרונאוטים קדומים”

סייגן לא פסל חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, אבל תקף את פון דניקן על שימוש ב“ראיות” חלשות ועל “חשיבה מרושלת” שהופכת תעלומות להוכחות
ורה רובין עם גלובוסים ישנים. Credit: Photograph by Mark Godfrey, courtesy AIP Emilio Segre Visual Archives. מתוך ויקימדיה

ורה רובין, האסטרונומית היהודיה-אמריקנית שהיוותה השראה לפלטפורמה החדשה של NVIDIA ?

ב־CES 2026 הציגה NVIDIA דור חדש למרכזי נתונים; הבחירה בשם מחווה למדענית שמדידותיה סיפקו ראיות מכריעות לקיומו של חומר אפל
פסל של אפלטון באתונה, יוון. המחשה: depositphotos.com

מצנזרים את אפלטון כדי לעמוד בכללי גזע ומגדר

מדיניות חדשה בקורסי הליבה מחייבת אישור מראש לעיסוק בתכנים של “אידאולוגיית גזע או מגדר”; בפקולטה דיברו על כ־200 קורסים שעלולים להיות מושפעים
מצב המדע הישראלי לשנת 2025 איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

דוח מצב המדע בישראל 2025: מצוינות בינ"ל לצד שחיקה בהשקעה, פגיעה בבינאום והשפעות ההפיכה המשטרית

הדוח התלת־שנתי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתאר מצוינות מחקרית לצד ירידה בהשקעה במחקר בסיסי, פגיעה בקשרים בין־לאומיים והשלכות המלחמה והרפורמה המשפטית על סגל צעיר, שיתופי פעולה ותפוקת מחקר
הדמוגרפיה של מדינת ישראל. המחשה: depositphotos.com

דוח חמור של מכון טאוב: ב-2025 ישראל נמצאת פרשת דרכים דמוגרפית

לראשונה בתולדות המדינה שיעור הגידול באוכלוסייה צנח אל מתחת לאחוז אחד (0.9%) שיעורי הפריון נמצאים בירידה בכלל המגזרים למרות העלייה בתוחלת החיים צפוי זינוק של כ-77% במספר הפטירות השנתי עד
מקווה הטהרה. צילום ארי לוי רשות העתיקות

מקווה טהרה משלהי ימי הבית השני נחשף בחפירות תחת רחבת הכותל

המקווה החצוב בסלע התגלה בחפירות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל כשהוא חתום בשכבת חורבן המתוארכת לשנת 70 לספירה, ובה אפר וכלים האופייניים לירושלים ערב החורבן – עדות מוחשית לאירועי חורבן
פייק ניוז הגיע גם לכתבי עת מדעיים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מזהיר: מדע מזויף צומח מהר יותר ממחקר לגיטימי

חוקרי נורת׳ווסטרן חשפו רשתות בינלאומיות של “מפעלי מאמרים”, מתווכים וכתבי עת שנחטפו – שמייצרות הונאה מדעית מאורגנת בקנה מידה תעשייתי
התליון הנדיר שנחשף בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

תליון עופרת בן כ־1,300 שנה עם סמל המנורה נחשף בחפירה ליד הר הבית בירושלים

הממצא התגלה בגן הארכיאולוגי של ירושלים ע"ש דוידסון. החוקרים: בעולם ידוע רק על עוד תליון עופרת קדום אחד נושא סמל מנורה
פירמידת מנקורה (Menkaure) בגיזה. . המחשה: depositphotos.com

חללים נסתרים התגלו בפירמידת מנקאורה בגיזה: חוקרים חושפים שני תאים מסתוריים

סריקות גיאופיזיקליות חדשות בפרויקט ScanPyramids זיהו שני חללים מלאי־אוויר מאחורי החזית המזרחית המלוטשת של פירמידת מנקאורה, ומספקות עדות חזקה לקיומה האפשרי של כניסה שנייה למבנה העתיק בגיזה
מפת ארץ הקודש של לוקאס קראנאך הזקן במהדורת הברית הישנה של כריסטופר פרושאואר (ציריך, 1525) בספריית רן (The Wren Library), טריניטי קולג', קיימברידג'. קרדיט: The Master and Fellows of Trinity College, Cambridge

מפת תנ"ך הפוכה בת 500 שנה עם גבולות שבטי ישראל עיצבה את תפיסת הגבולות והמדינות עד ימינו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיימברידג' מראה כיצד המפה הראשונה של ארץ הקודש בתנ"ך מודפס משנת 1525 – שהודפסה בטעות בהיפוך כיוונים – תרמה לעיצוב רעיון הגבולות הטריטוריאליים, לחיזוק תפיסת מדינת הלאום
תדמור העתיקה, סוריה. התחרות בינה ובין נהרדע הביאה את חיסולה של העיר היהודית המחשה: depositphotos.com

נהרדעא פרק 4 ואחרון: חורבן נהרדעא בין פרס לתדמור: מי באמת החריב את מרכז התורה הבבלי?

המאמר בוחן מחדש את זהותו של פפא בר נצר, דוחה את הזיהוי עם אודינתוס התדמורי ומציע כי חורבן נהרדעא במאה השלישית לספירה היה תוצאה של פלישה תדמורית ממניעים כלכליים ותחרות
לבנת בוץ EA 32689 ממקדש אהמוס (Ahmose) באבידוס לבנת בוץ EA 32689 (המוזיאון הבריטי) ממקדש אהמוס באבידוס, ובה הטבעת פרנומן (שם המלכות) נֵבּפֶּהְתִירֶה (Nebpehtire) של הפרעה אהמוס. תארוכי הפחמן הרדיואקטיבי שלה תומכים בכרונולוגיה נמוכה לתחילת השושלת ה-18. קרדיט: H.J. Bruins, 2018 © The Trustees of the British Museum, London. משותף תחת רישיון Creative Commons ‏CC BY-NC-SA 4.0.

מחקר חדש קובע שהממלכה החדשה במצרים התחילה מאוחר ממה שסברו

תיארוך פחמן־14 ראשון מסוגו לחפצים הקשורים לפרעה אחמוס – שנדגמו מהמוזיאון הבריטי וממוזיאון פטרי – מצביע על כך שהתפרצות תרה התרחשה עוד בתקופת הביניים השנייה, תומך ב"כרונולוגיה נמוכה" לשושלת ה־18
הנוף מנחל מערות. איור: דריה לוקשין-גנדזילוב

מחקר: לפני כ־15 אלף שנה מול מערות הכרמל השתרעו אגמי חוף עשירים בעופות מים

ניתוח זואו־ארכאולוגי במערת הנחל (אל ואד) באוניברסיטת חיפה חושף ציד חורפי שיטתי של ברווזים ואווזים באגמים וביצות לאורך מישור החוף הנמוך; זוהו 43 מיני עופות, סימני חיתוך וחריכה וחרוזים מעצם

תקשורת בעלי-חיים: ״ייללות״ בפתיחת שירי שפן הסלע פועלות כרכיב התרעה

מסגרת מתודולוגית חדשה בוחנת אילו מרכיבי קול מושכים קשב; ניסויי שדה בשפני סלע הראו ש־wails בראש השיר מגבירות את שיעור התגובה ונשמרות היטב בשידור למרחקים בינוניים
ויקינג. המחשה: depositphotos.com

מה באמת ידוע על הוויקינגים? חוקרים טוענים: רוב הדימוי המוכר נשען על מיתוס, לא על היסטוריה

לדברי החוקרים, מרבית מה שאנו חושבים שאנו יודעים על הוויקינגים והמיתולוגיה הנורדית מבוסס על טקסטים נוצריים מאוחרים ופרשנויות מודרניות – מאיסלנד של ימי הביניים ועד וגנר, הנאצים ותרבות הפופ של
ג'יימס ווטסון, ממגלי מבנה ה-DNA. המחשה: depositphotos.com

נפטר ג'יימס ווטסון, מחלוצי גילוי מבנה ה־DNA – והדמות השנויה במחלוקת מאחורי “הסליל הכפול”

זוכה נובל ג'יימס ווטסון הלך לעולמו בגיל 97; לצד תרומתו המכוננת לחשיפת מבנה הדנ"א יחד עם פרנסיס קריק, מחקר היסטורי חדש מדגיש את חלקה המרכזי של רוזלינד פרנקלין – ואת
זיגוראט מסופוטמי באירן. המחשה: depositphotos.com

נהרדע, פרק 3: שמואל – הצופה בכוכבים של נהרדעא

כיצד הפכה נהרדעא לעיר ואם ליהודי בבל, ומה בין שמואל האמורא, האסטרונומיה הבבלית, זיגורת קדומה וכוכבי שביט מסתוריים
לודוויג ויטנגשטיין בשנת 1929. מתוך ויקימדיה

ההיגיון של גאון תימהוני: לודוויג ויטגנשטיין

מסלול חייו המפתיע של לודוויג ויטגנשטיין – בן למשפחת ויטגנשטיין העשירה מווינה, תלמיד בגימנסיה בלינץ לצד היטלר, מהנדס שהושפע מפרגה, תלמידו וחברו של ברטראנד ראסל, קצין בחזיתות מלחמת העולם הראשונה
כלי הפולחן דמוי האיל כפי שהתגלה בשטח במגידו. (צילום: ברק צין, רשות העתיקות)

הגת הקדומה ביותר לייצור יין ועדויות לפולחן כנעני עממי: תגליות יוצאות דופן נחשפו בחפירה ארכיאולוגית ליד מגידו

בחפירה, שניהלה רשות העתיקות במסגרת מיזם תחבורתי גדול בכביש 66 שמבצעת חברת נתיבי ישראל, נתגלתה גת לייצור יין - מהקדומות ביותר שנחשפו בארץ וממצאים ייחודיים אחרים, המלמדים על הפולחן הכנעני
שחזור דמותו של המתמטיקאי הגרמני דויד הילברט. איור באמצעות IDOGRAM.AI

מאנטישמיות תרבותית לגזענות מדעית: וגנר, “פיזיקה ארית” והקול של הילברט

ממאמרו של ריכרד וגנר (1850) וטביעת המונח “אנטישמיות” בידי וילהלם מאר (1879), דרך “הפיזיקה הגרמנית” של לנארד ושטארק וההנדסה הפסיכולוגית של ביברבך ויאנש—ועד תגובת הנגד של הילברט: “למתמטיקה אין גזעים”
כיתוב תמונה: דולמן באתר מֻרַיְע׳את בירדן. קרדיט: Susanne Kerner, University of Copenhagen.

אתר פולחני בן 5,500 שנה נחשף בירדן: דולמנים, אבנים עומדות ומבנים מגליתיים

חפירות אוניברסיטת קופנהגן במֻרַיְע׳את מגלות נוף טקסי מתקופת הברונזה הקדומה — רמז לאופן שבו קהילות התמודדו עם שינויים אקלימיים וחברתיים אחרי דעיכת התרבות הכלקוליתית
תצלום דיוקנו של עמנואל לסקר בזקנתו: הדפס כסף, שחור לבן, 12X16.5. על פי החותמת שבגב התצלום, הוא הופק על ידי סוכנות הידיעות הגרמנית Transocean, כנראה בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. מתוך ויקימדיה

עמנואל לסקר: הגאון שעל לוח השחמט ובין רעיונות התקופה

גילה נגיפים שיוצרים DNA על פי תבנית RNA. דיוויד בולטימור | צילום: NIH, via Wikimedia Commons

החוקר שהריץ את הנגיפים לאחור: דיוויד בולטימור (1938–2025)

חתן פרס נובל שזיהה את הרוורס-טרנסקריפטאז, ניסח את “סיווג בולטימור” והניח יסודות לווירולוגיה מודרנית, ל-PCR ולתרופות אנטי-נגיפיות
חיילים המצויירים על חומות בבל, במוזיאון הפרגמון, ברלין. המחשה: depositphotos.com

נהרדע פרק שני: הפעילות הצבאית היהודית בבבל – מרד חנילאי וחסינאי: מורדים או תאבי בצע ומשרה?

על סמך "קדמוניות היהודים" כי מקור יחיד, נבחנת מרידת האחים בני נהרדעא בהקשר חולשת הממלכה הפרתית, מנגנוני המימון האפשריים (כולל חשד להשתלטות על כספי מחצית השקל), והשלכותיה על קהילת נהרדעא
זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2025. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לכימיה 2025: מהפכת ה־MOFs – מסגרות מתכתיות-אורגניות לכידת גזים ואנרגיה ירוקה

שלושה חוקרים – סוסומו קיטאגאווה, ריצ'רד רובסון ועומאר יאגי – זכו בפרס נובל על פיתוח חומרים נקבוביים חדשניים שמסוגלים לאחסן, לסנן וללכוד מולקולות, עם יישומים מרפואה ועד משבר האקלים

תנאי צפיפות מערפלים את בחירת בני הזוג של הקרפדות

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת טנסי ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב מגלה כי רעש ועומס בחירה מקשים על נקבות קרפדה לבחור בני זוג – תופעה שעשויה להאט את קצב האבולוציה

פרס נובל לפיזיקה 2025: מנהור קוונטי, על-מוליכים ומחשבים קוונטים

השנה זכו שלושה חוקרים מאוניברסיטת סנטה ברברה על סדרת ניסויים פורצי דרך שביססו את הקיוביט העל־מוליך – הרכיב המרכזי שמדענים ברחבי העולם משתמשים בו כיום כדי לבנות מחשבים קוונטיים. בכתבה