מדעים מדויקים

הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

מדעני מכון ויצמן קיררו מולקולות לשבריר מעלה מעל לאפס המוחלט באמצעות לכידתן במלכודות מגנטיות העשויות חוטים של מוליכי-על ואידוי המולקולות החמות מתוך המלכודת

דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

פרופ' אנתוני ג'וזף מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע משוחח עם ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי על סוג חדש של ריצופים – מורכבים ומפליאים

לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה הצליחו לפתח מערכת פולימרית המסוגלת להיעלם באופן מידי בחשיפה לשמש בעקבות ייזום עצמי של דה-פולימריזציה

הליום במצב על-נוזל. מתוך ויקיפדיה

על-נוזל נשלט על שבב

לראשונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' רונן רפפורט, בשיתוף עם פרופ׳ מקסים חודאס ומשתפי פעולה מאוניברסיטת פרינסטון בארה״ב, מצאו עדויות לקיומו של נוזל קוונטי יציב

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת להבחין בין גבישים ימניים לשמאליים באמצעות שימוש בשדה מגנטי. השיטה עשויה להוות בשורה ליצרנים של תרופות, חומרי הדברה

שזירה קוונטית בין מאורעות

במאמר שפורסם ב- Nature Communication חוקרים תיארו לראשונה שזירה קוונטית בין מאורעות. המאמר מתאר כיצד עיקרון הקוזאליות בשילוב עם תורת הקוונטים מאפשר לשנות את סדר

מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

הממשלה, התעשיות הביטחוניות, אקיוביט, מכון ויצמן, הטכניון, ומוסדות אקדמיים מובילים נוספים ישתפו פעולה בתחום טכנולוגיות הקוונטים

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

על ידי השלמת סינתזה מולקולרית מורכבת של תרכובות מקרו-טבעתיות הקשורות לגדיל דנ"א ייחודי הניתן לזיהוי, כימאים הצליחו ליצור אוסף של מקרו-טבעות הדומות במבנה שלהן לאלו

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים

מצבי הצבירה של החומר. מתוך אתר פרס נובל

התקדמות לקראת מצב צבירה קוונטי: על-מוצק

פרופ' רונן רפפורט, מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "זהו פרויקט שהתחיל כרעיון תיאורטי שלנו שלא היינו בטוחים שהוא ישים כלל, ולאחר כמה שנים

חלון חכם - מצב שקוף. צילום אוניברסיטת בן גוריון

שיטה חדשה להכנת מטא-חומר פוטוני מגבישים נוזליים המשמש לייצור חלונות חכמים

בשיטה החדשה שפיתח פרופ' אברהים עבדולחלים מהיחידה להנדסה אלקטרו-אופטיקה ופוטוניקה באוניברסיטת בן-גוריון ממלאים את המרווח שבין שני לוחות זכוכית באחוז נמוך של מיקרו-חלקיקים ננו-נקבוביים המעורבבים

מערך האלקטרודות יוצר זרימות דיפול. סופרפוזיציה של זרימות אלה מאפשרת יצירה של שדות זרימה מורכבים. איור: קבוצת המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ', הטכניון

חוקרים מהטכניון וממרכז המחקר של IBM בציריך פיתחו התקן המזרים נוזלים בשבב ללא צורך בתעלות ובצינורות

המזעור ההדרגתי של טרנזיסטורים משפופרות-ואקום למיקרו-צ'יפים הוביל למזעורם של מחשבים ממכונות התופסות חדרים שלמים להתקנים הנכנסים לכיסינו. באופן דומה, התפתחות התחום של מעבדה-על-שבב (lab-on-a-chip) צפויה

המבנה המולקולארי של זרז המנגן החדיש בתוך מים [באדיבות: אוניברסיטת גטינגן]

חלופה ירוקה לייצור תרופות

רוב שיטות הייצור של תרופות, חומרי הדברה וצגים לפלאפונים הן שיטות יקרות המולידות כמויות גדולות של פסולת. חוקרים הצליחו כעת לפתח חלופה ירוקה החוסכת משאבים

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן

תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]

מקור חדש ליסודות נדירים

חוקרים מצאו מקור אפשרי חדש ליסודות נדירים – פסולת של סלע זרחה – וגם תהליך ידידותי לסביבה למצות אותם מתוכו, זאת בהתאם למחקר חדש. הגישה

אצות. מקור: pixabay.com.

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

צוות של מהנדסי כימיה הצליח לפתח מערבל סילוני חדיש להפקת ביומסה מתוך אצות בעזרת מיצוי השומנים מתוך הצמחים המלאים במים, זאת תוך שימוש באנרגיה מועטה

דילוג לתוכן