הידען > מחשוב וטכנולוגיה > מדעים מדויקים

מדעים מדויקים

שזירה קוונטית בין מאורעות

נועם חי 13 בספטמבר 2019 אין תגובות

במאמר שפורסם ב- Nature Communication חוקרים תיארו לראשונה שזירה קוונטית בין מאורעות. המאמר מתאר כיצד עיקרון הקוזאליות בשילוב עם תורת הקוונטים מאפשר לשנות את סדר

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

התעשייה האווירית 11 בספטמבר 2019 אין תגובות

הממשלה, התעשיות הביטחוניות, אקיוביט, מכון ויצמן, הטכניון, ומוסדות אקדמיים מובילים נוספים ישתפו פעולה בתחום טכנולוגיות הקוונטים

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

דר. משה נחמני 15 באוגוסט 2019 אין תגובות

על ידי השלמת סינתזה מולקולרית מורכבת של תרכובות מקרו-טבעתיות הקשורות לגדיל דנ"א ייחודי הניתן לזיהוי, כימאים הצליחו ליצור אוסף של מקרו-טבעות הדומות במבנה שלהן לאלו

מודלים חדשים על בסיס למידה עמוקה חוזים את יחסי הגומלין בין אטומים במולקולות אורגניות. מודלים אלו יסייעו לביולוגים מיחשוביים ולמפתחי תרופות להבין מחלות ולטפל בהן ביעילות רבה יותר. באדיבות אוניברסיטת פלורידה

תבונה מלאכותית ומכאניקת הקוונטים יסייעו לגלות תרופות

דר. משה נחמני 8 ביולי 2019 4 תגובות

רשתות נוירונים להדמיית תנועה מולקולארית * התחום של למידת מכונה מאפשר ליישם את מכניקת הקוואנטים באופן יעיל בהדמיות מולקולאריות

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

מגזין מכון ויצמן 24 ביוני 2019 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים

התקדמות לקראת מצב צבירה קוונטי: על-מוצק

אבי בליזובסקי 16 ביוני 2019 אין תגובות

פרופ' רונן רפפורט, מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "זהו פרויקט שהתחיל כרעיון תיאורטי שלנו שלא היינו בטוחים שהוא ישים כלל, ולאחר כמה שנים

העולם הקוונטי לא כזה בדיד כפי שחשבנו ולכן אפשר להציל את החתול של שרדינגר

נועם חי 11 ביוני 2019 10 תגובות

האם סוף סוף המאבק בין גדולי הפיזיקה הקוונטית, בוהר ושרדינגר, מגיע לפיתרון? חוקרים מאוניברסיטת ייל פרסמו לאחרונה בכתב העת המפורסם נייצ'ר מאמר המעיד כי קפיצה

חלון חכם - מצב שקוף. צילום אוניברסיטת בן גוריון

שיטה חדשה להכנת מטא-חומר פוטוני מגבישים נוזליים המשמש לייצור חלונות חכמים

אוניברסיטת בן גוריון 23 במאי 2019 אין תגובות

בשיטה החדשה שפיתח פרופ' אברהים עבדולחלים מהיחידה להנדסה אלקטרו-אופטיקה ופוטוניקה באוניברסיטת בן-גוריון ממלאים את המרווח שבין שני לוחות זכוכית באחוז נמוך של מיקרו-חלקיקים ננו-נקבוביים המעורבבים

ד"ר אורן רז העלה רעיון לדרך חדשה לעקוף את בעיית שחזור הפאזה: לשלב שני הבזקי לייזר אולטרה-מהירים ולמדוד אותם ביחד, כך שהשילוב בין השניים יפעל כהולוגרמה

צורת ההבזק – איך למדוד תופעה מהירה מאוד באמצעות גלאי איטי בהרבה

מגזין מכון ויצמן 15 במאי 2019 תגובה אחת

בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של

מערך האלקטרודות יוצר זרימות דיפול. סופרפוזיציה של זרימות אלה מאפשרת יצירה של שדות זרימה מורכבים. איור: קבוצת המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ', הטכניון

חוקרים מהטכניון וממרכז המחקר של IBM בציריך פיתחו התקן המזרים נוזלים בשבב ללא צורך בתעלות ובצינורות

אבי בליזובסקי 14 במאי 2019 3 תגובות

המזעור ההדרגתי של טרנזיסטורים משפופרות-ואקום למיקרו-צ'יפים הוביל למזעורם של מחשבים ממכונות התופסות חדרים שלמים להתקנים הנכנסים לכיסינו. באופן דומה, התפתחות התחום של מעבדה-על-שבב (lab-on-a-chip) צפויה

ליבו של הגלאי בניסוי XENON1T. טבעות הנחושת מעצבות את השדה החשמלי המשמש להסעת האלקטרונים

מדענים שמחפשים חומר אפל, צפו בדעיכה האטומית הנדירה ביותר שנמדדה עד כה

מגזין מכון ויצמן 6 במאי 2019 48 תגובות

המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים

פולימר (שמאל; חומר לבנבן) המתכווץ בתגובה לאור כחול (ימין). [באדיבות: Jonathan Barnes], אוניברסיטת וושינגטון

חומר דמוי שריר המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור

דר. משה נחמני 6 במאי 2019 2 תגובות

מדענים הצליחו לפתח חומר חדשני המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור המוקרן עליו

המבנה המולקולארי של זרז המנגן החדיש בתוך מים [באדיבות: אוניברסיטת גטינגן]

חלופה ירוקה לייצור תרופות

דר. משה נחמני 28 באפריל 2019 אין תגובות

רוב שיטות הייצור של תרופות, חומרי הדברה וצגים לפלאפונים הן שיטות יקרות המולידות כמויות גדולות של פסולת. חוקרים הצליחו כעת לפתח חלופה ירוקה החוסכת משאבים

מהמפץ הגדול ועד היום - מצפה החלל וילקינסון. צילום: נאס"א

הבנה ושליטה בפרודה (מולקולה) שיצרה את היקום שלנו

דר. משה נחמני 26 במרץ 2019 15 תגובות

תלת-מימן (Trihydrogen), או H3+, נחשבת על ידי מדענים רבים בתור הפרודה שיצרה את היקום שלנו. חוקרים השתמשו בלייזרים מהירים במיוחד על מנת לשפוך אור על

המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

מגזין מכון ויצמן 22 במרץ 2019 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן

תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]

מקור חדש ליסודות נדירים

דר. משה נחמני 15 במרץ 2019 4 תגובות

חוקרים מצאו מקור אפשרי חדש ליסודות נדירים – פסולת של סלע זרחה – וגם תהליך ידידותי לסביבה למצות אותם מתוכו, זאת בהתאם למחקר חדש. הגישה

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

דר. משה נחמני 9 במרץ 2019 3 תגובות

צוות של מהנדסי כימיה הצליח לפתח מערבל סילוני חדיש להפקת ביומסה מתוך אצות בעזרת מיצוי השומנים מתוך הצמחים המלאים במים, זאת תוך שימוש באנרגיה מועטה

התנגדות חשמלית גדולה מאפס נמדדה במערכת הול קוונטית שברית שאינה מקוטבת, כתוצאה מחלקיקים הנעים נגד הזרם

על הקצה, נגד הזרם

מגזין מכון ויצמן 2 במרץ 2019 4 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בקבוצות אלקטרונים המתפקדות כ"חלקיקים מדומים", כשהן נעות נגד הזרם במערכת הול הקוונטית השברית

אף מלאכותי המיוצר במדפסת תלת-מימד

דר. משה נחמני 25 בפברואר 2019 תגובה אחת

גלאי גז חדשני, המכונה בשם 'אף מלאכותי', מאפשר ניתוח מדויק במיוחד של ריחות עבור מגוון יישומים

המאבק המתוקשר בין המדענים על בניית המאיץ העתידי

נועם חי 20 בפברואר 2019 תגובה אחת

בימים האחרונים חלפו על פנינו מספר מאמרי דעה בפורבס, ניו יורק טיימס וברשתות החברתיות שדנות בצורך המדעי ובהשקעה הכלכלית בבניית המאיץ העתידי (ה-FCC). האם מדובר

חידה קוונטית. איור: advexon science network

הבינה המלאכותית עשויה לפצח את מסתורי הפיסיקה קוונטית

אבי בליזובסקי 20 בפברואר 2019 3 תגובות

קבוצת מחקר מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' אמנון שעשוע, הצליחה להוכיח באופן מתמטי כי שיטות המובילות את תחום הבינה המלאכותית יכולות