בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של כל צבע אי-אפשר למדוד באופן ישיר. בעיה זו מכונה "בעיית שחזור הפאזה" הבזקי הלייזר במעבדתה של פרופ' נירית דודוביץ הם מהמהירים שנוצרו אי פעם –
המזעור ההדרגתי של טרנזיסטורים משפופרות-ואקום למיקרו-צ'יפים הוביל למזעורם של מחשבים ממכונות התופסות חדרים שלמים להתקנים הנכנסים לכיסינו. באופן דומה, התפתחות התחום של מעבדה-על-שבב (lab-on-a-chip) צפויה לחולל מהפכה באנליזה כימית וביולוגית, וזאת על ידי מיזעור של מעבדות גדולות לכדי שבב מיקרופלואידי (microfluidic chips) – שבב המכיל ערוצי זרימה זעירים.
המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים
מדענים הצליחו לפתח חומר חדשני המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור המוקרן עליו
רוב שיטות הייצור של תרופות, חומרי הדברה וצגים לפלאפונים הן שיטות יקרות המולידות כמויות גדולות של פסולת. חוקרים הצליחו כעת לפתח חלופה ירוקה החוסכת משאבים רבים
תלת-מימן (Trihydrogen), או H3+, נחשבת על ידי מדענים רבים בתור הפרודה שיצרה את היקום שלנו. חוקרים השתמשו בלייזרים מהירים במיוחד על מנת לשפוך אור על המנגנונים הנמצאים בבסיס הייצור של הקטיון והכימיה הבלתי רגילה שהוא אחראי לה
מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן
חוקרים מצאו מקור אפשרי חדש ליסודות נדירים – פסולת של סלע זרחה – וגם תהליך ידידותי לסביבה למצות אותם מתוכו, זאת בהתאם למחקר חדש. הגישה תוכל להועיל לפיתוחן של טכנולוגיות אנרגיה נקייה
צוות של מהנדסי כימיה הצליח לפתח מערבל סילוני חדיש להפקת ביומסה מתוך אצות בעזרת מיצוי השומנים מתוך הצמחים המלאים במים, זאת תוך שימוש באנרגיה מועטה יותר בהשוואה לשיטות מיצוי קיימות
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בקבוצות אלקטרונים המתפקדות כ"חלקיקים מדומים", כשהן נעות נגד הזרם במערכת הול הקוונטית השברית
גלאי גז חדשני, המכונה בשם 'אף מלאכותי', מאפשר ניתוח מדויק במיוחד של ריחות עבור מגוון יישומים
בימים האחרונים חלפו על פנינו מספר מאמרי דעה בפורבס, ניו יורק טיימס וברשתות החברתיות שדנות בצורך המדעי ובהשקעה הכלכלית בבניית המאיץ העתידי (ה-FCC). האם מדובר בהבטחה מדעית או בבזבוז של כספי ציבור? על המאבק התקשורתי, על הצדק התיאורטי והיישומי, על חילופי האשמות, עונשים ומשאלות לב – בכתבה הבאה
קבוצת מחקר מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' אמנון שעשוע, הצליחה להוכיח באופן מתמטי כי שיטות המובילות את תחום הבינה המלאכותית יכולות לסייע בהבנת תופעות בתחום הפיסיקה הקוונטית, אליהן לא הייתה גישה עד כה
חוקרים מצאו שיטה המאפשרת להשתמש באלומה מלאה של אור לייזר על מנת לשלוט ולהזיז עצמים זעירים במיוחד, למשל – תאים פרטניים בתוך גוף האדם, חלקיקים זערוריים בתוך מבחנות כימיות או בתוך התקני שבבים
חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת, חוקרים הצליחו לזהות את התרכובות העיקריות האחראיות לטעם של דג הנפוחית [תרגום מאת ד"ר נחמני משה] חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם
הפתרון של תעלומה בת שבעים וחמש שנים עשוי ביום מן הימים לאפשר לחקלאים במדינות מתפתחות לייצר את הדשן שלהם בעצמם לפי הנדרש, תוך שימוש באור השמש ובחנקן שמקורו באוויר
פרק מתוך ספר חדש מאת איאן סמפּל, הכתב לענייני מדע של העיתון גרדיאן. מאנגלית: עתליה זילבר
ההכרזה על ידי האו"ם תסייע להעלות את המודעות של איך הכימיה יכולה לספק פתרונות לאתגרים גלובליים בחקלאות, חינוך, אנרגיה ובריאות
חוקרים הדגימו שיטה חדשה להאצת אלקטרונים לאנרגיות גבוהות מאוד למרחקים קצרים
ומנם כל יין מכיל כתשעים ושבעה אחוזים של יין ואתאנול, אולם כל בקבוק מכיל גם אלפי, אם לא עשרות אלפי, מולקולות שונות, הכוללות החל מחומצות וסוכרים וכלה בתרכובות פנוליות וכן ריכוזים נמוכים של תרכובות ארומה
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד הציעו תאוריה חדשה שמסבירה את המקור לחומר האפל והאנרגיה האפלה. המאמר החדש שפורסם מאחד את שתי התופעות המסתוריות לתופעה אחת – חלקיקים בעלי מסה שלילית ממלאים את היקום
קבוצת המחקר בראשותו של פרופ' ליאור קליין ראש המחלקה לפיסיקה ומהמכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר- אילן הדגימו לראשונה אפשרות של שימוש ב"זרמי ספין" לצורך כתיבה של זיכרון מגנטי רב מצבי, דבר המקדם דרך חדשה למיזעור זיכרון המחשב
בשנים האחרונות זולגות ידיעות על מאיצים עתידיים שיחליפו את המאיץ ההדרוני הגדול בז'נבה. האם CERN תצליח לבנות מאיץ מעגלי בהיקף של 100 ק"מ או שהסינים יעקפו אותה בלי למצמץ? והשאלה המתבקשת – איפה האמריקאים?
חוקרי הטכניון פיתחו שיטה פשוטה, מהירה ומדויקת להפקה של מולקולות אורגניות מאתגרות החיוניות בתעשיית התרופות, בענפים ונוספים ובעולם המחקר. הממצאים התפרסמו בכתב העת Nature Chemistry
במסע בין כוכבים, ספינות חלל נמשכות אל ספינת האם בעזרת קרן אור עוצמתית, בדר"כ ירוקה או כחולה. האנרגיה הדרושה להניע ספינות חלל בדיוניות בעזרת שדות אלקטרומגנטיים כמובן עצומה אבל האם אפשר ליישם את הרעיון על חלקיקים בודדים? חוקרים באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה הראו שכן
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו