במסע בין כוכבים, ספינות חלל נמשכות אל ספינת האם בעזרת קרן אור עוצמתית, בדר"כ ירוקה או כחולה. האנרגיה הדרושה להניע ספינות חלל בדיוניות בעזרת שדות אלקטרומגנטיים כמובן עצומה אבל האם אפשר ליישם את הרעיון על חלקיקים בודדים? חוקרים באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה הראו שכן
"חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר חייים סוכובסקי מאוניברסיטת תל אביב
יום, אמוניה מיוצרת במסגרת תהליך הבר-בוש (Haber–Bosch process) שפותח עוד בתחילת המאה העשרים ואשר מתבסס על דלק מאובנים לא מתחדש, כך שהיישום בה מוגבל רק למפעלי כימיה גדולים
במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הדוקטורנט איתמר רוזנברג והצוות בראשותו של פרופסור רונן רפפורט מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית הצליחו לראשונה להגדיל את האינטרקציה בין פולריטונים, דמויי חלקיקים קוונטים המורכבים מאור וחומר יחדיו, ובכך פתחו את האפשרות לשימושם במחשבים קוונטים
על שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו, חוקי התנועה ואלו של ניוטון, ואיך אפשר להסתכל על פקקי תנועה באור חיובי
ריק קוונטי, מסביר פרופ' לאונהרדט, איננו חלל ריק באמת. הריק הקוונטי רוחש תמיד גלים אלקטרומגנטיים או חלקיקים אשר מופיעים ונעלמים. ״הריק הקוונטי דומה לים של אפשרויות, או לחלופין לסוג של אשראי שאותו אפשר ללוות ולפרוע. זה מה שגורם לרחש להתהוות״, אומר פרופ' אולף לאונהרדט ממכון ויצמן
האם היקום המוקדם היה נוזלי? בעזרת האצת קסנונים, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן ומהמאיץ ההדרוני הגדול הראו ש "המרק הקדום" שמילא את היקום בראשית קיומו בעל תכונות נוזליות
מימדים מרובים נשמעים כמו מדע בידיוני, אבל תאוריות פיזיקאליות חדשניות מחייבות אותנו להתבונן במובן מאליו ולחשוב מחדש על מספר המימדים ביקום. האם ניתן לבנות ניסוי שיבדוק זאת?
מחצית הפרס מוענקת לחוקרת פרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) בארה"ב על פיתוח שיטה לייצור מואץ של אנזימים במבחנה בתהליך של ברירה אבולוציונית. מחצית הפרס מחולקת בין שני החוקרים ג'ורג' סמית (Smith) מאוניברסיטת מיזורי בארצות הברית וגרגורי ווינטר מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (בקטריופאג'ים) לשם לייצור חלבונים,
כתבו: ד"ר משה נחמני ונועם חי. פרס נובל לפיזיקה הוענק השנה לארתור אשקין, ג'רארד מורו, ולדונה סטריקלנד על פריצות דרך משמעותיות בפיזיקה אופטית. הפרס הוענק לארתור על המצאת ה"פינצטה האופטית" ושימושיה בביולוגיה. עבור ג'רארד ודונה הוענק הפרס על יצירת פולסי לייזר עוצמתיים ומהירים. זו הזכיה השלישית של אישה בפיזיקה ב-120
הלפטו-קווארק הוא חלקיק משוער שמאחד בין הקווארקים והלפטונים. אותו חלקיק אקזוטי נחזה בתורות המאחדות את הכוח החזק, החלש והאלקטרומגנטי. בימים אלה פיזיקאים נסיינים מאיצים את החיפוש כולל סרן. האם הוא יכול להסביר את האנומליות בהתפרקות החלקיק B+ שנצפו לפני שנה במאיץ ההדרוני בג'נבה?
זאת הייתה אחת מההצלחות המדעיות הגדולות של המאה העשרים, יש שיגידו שזו הייתה המשימה החשובה ביותר במדע. המשימה טרם הושלמה ואולי גם לא תושלם לעולם. מהו המודל הסטנדרטי? ומה מסתתר מעברו? כתבת עומק מיוחדת לחג – תקציר היסטורי, משמעויות ומחשבות להמשך
"קפיצה קוונטית" או במילים אחרות, מעבר בין מצבים קוונטים מתרחש כמעט באופן מיידי. כעת שיטת מדידה חדשה מאפשרת למדוד את זמן המעבר באופן מדויק ולצפות בתהליך. דוגמא מפורסמת למעבר בין מצבים קוונטים הוא האפקט הפוטואלקטרי שהוצג לראשונה על ידי איינשטיין
תורת הקוונטים עמדה כבר בלא מעט מבחנים ניסיוניים ולמרות זאת קיימות בה כמה פרדוקסים שקשה למדענים לענות. כעת חוקרים מקוריאה מציגים שכלול של פרדוקס החברים של ויגנר ומעלים תהיות על שלמות התאוריה והסיכוי שתצליח לתאר את הכל
חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי
מתוך הספר "הסודות המתמטיים של הסימפסונים" מאת סיימון סינג, הוצאת ידיעות ספרים – ספרי עליית הגג
המחקר המהווה פריצת דרך בכל הקשור לניסויים באינפורמציה קוואנטית התפרסם היום בכתב העת Science
כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ? חוקרים מצאו את הראיה המוצקה הראשונה, וכנראה היחידה אי פעם, לכך שזרזי חלבונים פשוטים – החיוניים לפעילותם של תאים, אבני הבניין של החיים, התקיימו בתחילת החיים
הביצה או התרנגולת? מי היה כאן קודם? אם תשאלו את החלקיקים היסודיים בטבע התשובה תהיה שניהם.
חוקרי הטכניון המעורבים בגלאי אטלס במאיץ החלקיקים LHC: "מדובר בזיהוי של היגס בוודאות עצומה"
היסודות אולי נדירים פחות מזהב אבל הם מפוזרים לרוחב ואורך כוכב הלכת בריכוזים נמוכים יחסית. יסודות נדירים נמצאים בדרך כלל בתוך סלעי יסוד נדירים המכונים בשם קרבונאטיטים (Carbonatites), למשל סלעי בזלת בהוואי או באיסלנד, או סלע וולקני כמו בהר הגעש סנט הלן. ישנם אזורים אחדים בלבד שבהם קיימת כמות גדולה
המאיץ ההדרוני הגדול בז'נבה לא חשף את קיומו של הקווארק האפל אבל צמצם את מרחב החיפוש בעתיד
הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי Science, מדגישים את החשיבות של קטיונים לא קלאסיים – יונים בעלי מספר נמוך יותר של אלקטרונים מאשר פרוטונים, ולפיכך בעלי מטען חיובי. הממצאים מספקים גם תגובה חדשה להכנת אלקאנים, חומרים כדוגמת הגזים מתאן ופרופאן, שבדרך כלל ידועים לשמצה בתור חומרים שקשה להמירם לחומרים אחרים
פיזיקאים מ-MIT ומוינה השתמשו במקורות אור רחוקים כדי להוכיח שהפוטונים שנוצרו במעבדה אכן שזורים
אי וודאות קוונטית חדשה התפרסמה לאחרונה במאמר שהופץ בכתב העת Nature Communications מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה. יחס זה מוסיף לעקרון האי וודאות המוכר המקשר בין הטמפרטורה לאנרגיה הנמדדת את הרעש הנובע מצימוד לסביבה.