חלקיקים מוארים, חלקיקים חשוכים
חלקיקים מלאכותיים, נוזל-על ומוצק-על יתאפיינו בזרימת אלקטרונים באפס חיכוך, בטמפרטורות גבוהות יחסית
חלקיקים מלאכותיים, נוזל-על ומוצק-על יתאפיינו בזרימת אלקטרונים באפס חיכוך, בטמפרטורות גבוהות יחסית
בעקבות הסרט החדש של מארוול "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" המתרחש במולטיברס, החלטתי לפרק בכתבה קצרה את המשמעות של יקומים מקבילים ואת הסיבות להאמין בקיומם. לטעמי, המדע עולה על כל דמיון, גם על הדמיון של מארוול.
כימאים מתארים שיטה חדשנית שבה הם משתמשים על מנת להמיר פלסטיק שנזרק לאשפה לכדי חומר חזק ויציב יותר שמשמש בדרך כלל לאריזת מזון. במסגרת מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ ('upcycling') שכזה, השיטה תוכל להוות אמצעי פשוט וזול יותר למיחזור פלסטיק
ההיתוך הגרעיני מגיע לציון דרך הודות לדפנות כור טובות יותר – ההתפתחות ההנדסית הזאת מובילה לכורים של העתיד, אומרים חוקרים בעקבות הצלחה בניסוי בבריטניה
פריצת דרך פיזיקלית והנדסית מציעה שיטה יעילה יותר מהטכניקות הקיימות כיום לצמצום תופעת החזרת האור
חוקרים פיצחו את התעלומה המדעית של היווצרות גלי הים באמצעות מודל תיאורטי
פיזיקאים באוניברסיטת בן-גוריון הם הראשונים שניסו להבין את תכונות הכאוס באמצעות שבב קוונטי. הם גייסו חלקיקי אור כדי לדמות כאוס והצליחו לחזות מתאמים המעידים עליו
צייד הפרפרים מעמק יזרעאל חלם ללמוד ביולוגיה, עד שנתקל בספר פיסיקה ישן וגילה שתופעות טבע אפשר לחשב בכלים מתמטיים
חוקרים הוכיחו כי ניתן למקד חושך בדיוק כפי שניתן למקד אור
המחקר הצליח למצוא סדר חבוי במערכות פיזיקליות מסתובבות "מבולגנות" לכאורה, כגון חלבונים ומערבולות
פרס וולף במתמטיקה לשנת 2022 הוענק לפרופ' ג'ורג' לוסטיג, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) על תרומותיו פורצות הדרך לתורת ההצגות המודרנית ולתחומים קשורים
לרגל יום ההיפוך של החורף החל היום, מסבירה ד"ר נדיה גולדובסקי – הממונה על מדידות זמן ותדר במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה בראיון לאתר הידען כיצד קובעים את הזמן במעבדתה באמצעות שעונים אטומיים
האות הוענק לחוקר ד"ר שלומי קוטלר מהאוניברסיטה העברית על ידי אגודת הפיזיקאים הבריטית על מחקרו בנושא שזירה קוואנטית
קבוצה מהטכניון הצליחה לייצר עדשות באפס כבידה ב-20 שניות במטוס ייחודי של נאס"א
פרופסור אשר יהלום, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת אריאל בשומרון * המאמר פורסם בגליון 7 של כתב העת לענייני תרבות – נכון
בחלק השני בוחן אשר יהלום את גבולות הפיזיקה התיאורטית * המאמר פורסם בגליון 7 של כתב העת לענייני תרבות – נכון לחלק הראשון של הסדרה
מדעני המכון ושותפיהם למחקר מהטכניון ואוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה אלומות מעורבלות של אטומים בודדים
טכנולוגיה מקורית שפותחה בטכניון מאפשרת לייצר רכיבים אופטיים מורכבים ומדויקים במהירות וללא צורך ביציקה ובליטוש
הניסוי, בהשתתפות קרוב ל-200 פיזיקאים ממדינות שונות נערך במעבדה הלאומית ע"ש פרמי (Fermilab) בארצות הברית. צוות המומחים מישראל, כלל שתי קבוצות מחקר, של ד״ר עדי אשכנזי ושל פרופ׳ אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב
אם עמדתם פעם לצד כביש מהיר, או חלף על פניכם אמבולנס במהירות גבוהה, ודאי שמתם לב לשינוי הטון שמתרחש בדיוק כאשר הרכב או הסירנה חולפים על פניכם: הרעש "נופל" בחדות מטונים גבוהים לטונים נמוכים, מסופרן לבס.
אטומטרוניקה, תחום המתמקד במציאת דרכים להעברת אטומים שלמים במקום אלקטרונים כמו במכשירים האלקטרוניים המסורתיים עדיין בתחילתו, אבל יש ביכולתו לפתוח כיוון חדש של חידושים טכנולוגיים
לפיזיקאי מאילינוי טק יש חלק בממצאים פורצי דרך בחיפוש אחר חלקיקי נייטרינו חדשים ביקום
במחשבים הקוונטיים הקיימים, הקיוביטים הם כמו חתול שנעול בתיבה עם רעל שיש סיכוי של 50% שישתחרר ולכן החתול הוא גם "חי" וגם "מת" עד שפותחים את התיבה. אפשר להשוות את הניסוי אחרון למצב שבו ארבעה אירועים – "החתול מת או לא", "הרעל משתחרר או לא", "הרעל נפלט או לא", "האטום מעורר או לא" – מתרחשים בסופרפוזיציה של ארבעה סדרי זמן שונים באותה עת
חוקרים במכון לחדשנות טכנולוגית (TII) באיחוד האמירויות גילו דרך למדל את הסיבוכיות של החישובים האלה שאפשר להגדיל למחשב קוונטי בגודל מלא. המחקר איפשר להם ליצור תכנוני הצפנה יותר בטוחים