סוגיות סביבתיות

קופנהיל. ההוכחה שאדריכלות בת-קיימא יכולה להיות אטרקטיבית וגם ידידותית לסביבה. תצלום: BIG

לגלוש על תחנת כוח

הסרט "איך ליצור הר", שהוצג בפסטיבל דוקאביב, מציץ אל אחורי הקלעים של התהליך הארוך והקשה של הקמת מבנה אדריכלי-סביבתי יוצא דופן בדנמרק: קופנהיל

פרופ' שמשון בלקין , האוניברסיטה העברית. צילום יואב דודקביץ

מאגר מידע ביולוגי ושמו ביוב

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם במי ביוב ודוגמאות סביבתיות נוספות * פרופ' שמשון בלקין וקבוצתו פיתחו בהנדסה גנטית סדרת חיישנים תאיים, שהופכים לזוהרים בנוכחות חומרים משבשי פעילות הורמונלית או חומרים הפוגעים בחומר הגנטי של התא

"פרות הפרא הן הרבה יותר אתלטיות, הן מסוגלות לברוח כמו טיל ולרוץ במדרון כמו צבאים". תצלום: רחלי גבריאלי

פרות הפרא של רמת הגולן

עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית מהמדינה

אין חולק על כך שהמלחמות בישראל השאירו סימנים הן על הקרקע והן על המבנים העתיקים וההריסות שמעטרים את הנופים בארץ מהגולן ועד אילת. רמת הגולן, תצלום: robert bye – unsplash

העקבות והצלקות שהותירו המלחמות בטבע הישראלי

אין ספק שישראל שילמה לאורך שנות קיומה מחיר כבד בעקבות העימותים הצבאיים עם שכנותיה, אך לא מספיק ידוע עדיין כיצד השפיעו המלחמות על הסביבה בישראל

ההסמכה כבי קורפ מוענקת לחברות שעומדות בשורה ארוכה של סטנדרטים שקשורים להתנהלות החברתית והסביבתית שלהן. איור: B Lab

חברה ללא מטרות נזק | זווית

תו תקן חדשני שצובר תאוצה כיום ברחבי העולם הוא B Corporation (או בקיצור "בי קורפ"), שמוענק לעסקים ולארגונים עם מטרות רווח שמתנהלים באופן חברתי וידידותי לסביבה. חברות ישראליות כמעט לא נוכחות

רק לאחרונה פורסם שצריכת החשמל השנתית של שוק הביטקוין גדולה מזו של ארגנטינה כולה וצמודה לזו של נורווגיה. EVERYDAYS: THE FIRST 5000 DAYS. Artist: Beeple

כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT?

טכנולוגיה החדשה איפשרה בתקופה האחרונה לשוק חדש של אמנות אינטרנטית להרקיע שחקים, עם מכירות במיליוני דולרים, אך על אף שאף אחת מיצירות האמנות שנמכרות כ-NFT לא נמצאות במרחב הפיזי, ה"אמיתי" – את העלויות הסביבתיות שלהן בגלל פעולת הכריה, כולנו משלמים

פסולת זפת בחופי אשדוד בעקבות דליפת הנפט, 18 במרץ 2021. צילום דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה

שטים בניוטרל

בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית

סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים

פסולת פלסטיק צפה במים. איור: depositphotos.com

להדביק את הפסולת

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק – האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

עטיפת ספרו של ביל גייטס "איך להימנע מאסון אקלימי". צילום יחצ

ביל גייטס בספר חדש: איך להימנע מאסון האקלים?

לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי 'איך להימנע מאסון האקלים?' בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו

החוקרים גילו שכלבי הים משמיעים תשעה סוגים של קריאות שלא היו מוכרות עד כה. Photographer: Giuseppe Zibordi Credit: Michael Van Woert, NOAA NESDIS, ORA

איך עושה כלב ים?

מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית

שליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה. איור: depositphotos.com

להציל מזון כדי לשמור על העולם

מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס

לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם. תצלום: Kev Kindred

טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ

על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם

ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

לא להקדים את התרופה

דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה

הדרך להתאוששות. . איור: depositphotos.com

הדרך לשיקום ירוק

דו"ח של האו"ם מספק קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות

מתקן אוסמוזה הפוכה. איור: depositphotos.com

להתפיל יעיל

טכנולוגיה חדשה עשויה לייעל את תהליך התפלת מי הים – וייתכן שגם להוזיל באופן משמעותי את המחיר הכלכלי והסביבתי של המים שאנחנו שותים

חדשנות וניהול השינוי בתקופת הקורונה. איור: depositphotos.com

העתיד הוורוד של המשרות הירוקות

בסוף ינואר 2021 חתם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על סדרת צווים לטובת המאבק בשינוי האקלים, כולל עצירת קידוחי נפט וגז חדשים על אדמות פדרליות וקיצוץ בסבסוד דלקים מאובנים. ביידן הבטיח ליצור משרות חדשות עם קידום המדיניות הירוקה שלו, המנוגדת לזו האנטי-סביבתית של קודמו הרפובליקני דונלד טראמפ

"מדובר במחקר שמהווה הזדמנות לעורר את תשומת ליבו של הציבור לבעלי החיים – ובמיוחד לטבע העירוני". תצלום: 0kper

האם הטבע באמת השתקם בעת הקורונה?

מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים

עש לא מעופף מהאי מריון באוקיינוס הדרומי. תצלום: Leihy and Chown

מדוע לחרקים רבים באיים אין כנפיים?

165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה – לפחות ברובה

ניקוי כתמי הזפת בחופי הים התיכון. צילום: איגוד ערים שרון כרמל

כתם הנפט שכיסה את חופי ישראל הגיע מאוניה שהובילה נפט פיראטי מאירן לסוריה

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל. היא בבעלות לובית ונשאה מטען מאיראן לסוריה. נבוא חשבון עם הפושע הסביבתי שזיהם את חופי ארצנו, ונתבע פיצויים בשם כל אזרחי ישראל על הפגיעה בבריאות, בטבע, בחיות ובנוף"

דילוג לתוכן