סוגיות סביבתיות

מהטלפון בכיס ועד לווייני FireSat: כך גוגל מנסה להקדים את אסון הטבע

מהטלפון בכיס ועד לווייני FireSat: כך גוגל מנסה להקדים את אסון הטבע

בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה הציגה גילה לויקה מ־Google Research מערכות בינה מלאכותית להתרעה מפני רעידות אדמה, שריפות, הוריקנים ושיטפונות. לצד ההתקדמות המרשימה, המערכות אינן חוזות כל אסון בוודאות
משבר האקלים נהפך למלחמת תרבות: כיצד הפופוליזם מעכב את ההתמודדות

משבר האקלים נהפך למלחמת תרבות: כיצד הפופוליזם מעכב את ההתמודדות

ככל שהראיות להתחממות נעשות מוחשיות יותר, הכחשת האקלים אינה נעלמת אלא משנה צורה: במקום לערער רק על המדע, מנהיגים פופוליסטים מציגים את מדיניות האקלים כמזימה של מומחים ואליטות נגד “האזרחים
נאס״א: מאגר חום גדול מתפתח מתחת לאוקיינוס השקט ומחזק את אל ניניו

נאס״א: מאגר חום גדול מתפתח מתחת לאוקיינוס השקט ומחזק את אל ניניו

מדידות של הלוויין סנטינל־6 מייקל פרייליך חושפות עלייה בגובה פני הים, המעידה על הצטברות מים חמים גם מתחת לפני השטח. לפי התחזית העדכנית של NOAA, קיימת הסתברות של 81% שאל
האוקיינוס ההודי עשוי להתריע מראש על תקופות יובש ממושכות בישראל

האוקיינוס ההודי עשוי להתריע מראש על תקופות יובש ממושכות בישראל

ניתוח של יותר משבעה עשורים של נתוני אקלים מצביע על קשר בין שינויי טמפרטורה באוקיינוס ההודי לבין מערכות לחץ גבוה שמונעות גשם במזרח הים התיכון. התנאים בדצמבר עשויים לספק רמז
נשיא המדינה יצחק הרצוג באירוע הוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה 2026 שהתקיימה בירושלים. צילום יחצ

הנשיא הרצוג: האקלים חייב להיות מעל לכל מחלוקת

בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה בירושלים קרא נשיא המדינה לשיתוף פעולה אזורי בתחומי האקלים, האנרגיה וביטחון המזון. ראש העיר ירושלים הציג את החלופה לתוכנית רכס לבן, ובמהלך הוועידה הוענקו פרסי
נעמי אורסקס: האיום על אמון הציבור במדע מגיע גם מתוך המערכת המדעית

נעמי אורסקס: כיצד מונסנטו הערימה והחדירה מאמר מדעי מזוייף שבזכותו הורידו ממנה רגולציה על חומר רעיל

בהרצאה מרחוק בוועידה השנתית למדע ולסביבה בירושלים טענה ההיסטוריונית של המדע מאוניברסיטת הרווארד כי הנתונים אינם מצביעים על משבר אמון ציבורי רחב במדע. לדבריה, מאמרים שנכתבו בהשפעת תאגידים עלולים לעצב
צבע הלשלשת מגלה מהחלל מה אוכלים פינגוויני אדלי

צבע הלשלשת מגלה מהחלל מה אוכלים פינגוויני אדלי

הלוויינים אינם מסוגלים להבחין בפינגווין בודד מתוכנית Landsat, אך הם יכולים לזהות את הכתמים שמשאירות מושבות קינון. מחקר חדש מראה כי החתימה הספקטרלית של הלשלשת יכולה לחשוף לא רק את
קרח ושלג לאורך קו חוף סלעי באנטארקטיקה

ההרים שמתחת לקרח: מדוע אנטארקטיקה קפאה מיליוני שנים לפני האזור הארקטי

מודלים חדשים מצביעים על כך שהתפרקות גונדוואנה חוללה תהליכים עמוקים שהגביהו את מזרח אנטארקטיקה. ההרים הגבוהים אפשרו לשלג לשרוד בקיץ ולהתפתח ליריעת הקרח הגדולה בעולם.
צמיגים. אילוסטרציה: depositphotos.com.

האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גידלו חסה ואספסת בקרקע המכילה ריכוזים מציאותיים של חלקיקי שחיקת צמיגים. הם מצאו כי החלקיקים אינם נשארים בקרקע כחומר אינרטי, אלא משחררים בהדרגה תוספים כימיים שחלקם נקלטים
גל חום בבריסל, 25 ביוני 2020.

גל החום של יוני 2026 באירופה: אותו דפוס אוויר, עולם חם הרבה יותר

אירופה לא קיבלה בן לילה אקלים חדש, אבל נקודת המוצא שלה השתנתה במהירות. אותו דפוס אטמוספרי שהביא חום בעבר מייצר כיום טמפרטורות גבוהות בהרבה, משום שהיבשת כבר התחממה בכ־2.5 מעלות
קואלה על עץ אקליפטוס. מחקר גנומי חדש מראה כי הירידה הגדולה באוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה, עוד לפני הגעת בני האדם לאוסטרליה. קרדיט: Enhua Lee / University of Sydney

הגנום חושף: קריסת אוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה

מדידה ראשונה של קצב המוטציות בקואלות מראה שאוכלוסייתן החלה לקרוס לפני כ־100 אלף שנה – מוקדם מן הגעת האדם לאוסטרליה. אוכלוסייה מזרחית קטנה שרדה והתפשטה מחדש.
מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
קרחון מעבר פורקה הנמס בשווייץ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק קרח: מחקר חדש חושף את בעלי החיים שחיים על קרחונים

כותרת משנה: סקירה עולמית ב־PNAS מצאה 152 מינים של בעלי חיים הקשורים לקרחונים וליריעות קרח, ובהם 73 מינים שתועדו רק בבתי גידול קרחוניים. נסיגת הקרחונים עלולה למחוק מערכות אקולוגיות שלמות
מאזן האנרגיה גורם לתופעות אל ניניו חזקות במיוחד. אילוסטרציה: depositphotos.com

סופר אל-ניניו: כדור הארץ צובר חום בקצב שיא, מאזן האנרגיה הוכפל בעשורים האחרונים

עדכון מדעי בינלאומי קובע כי אי־איזון האנרגיה של כדור הארץ נמצא בשיא. רוב החום נספג באוקיינוסים, אך ההשלכות מורגשות בגלי חום, עליית פני הים ושינויי משקעים
שטיפה מבוקרת של משקעים במאגר מים בסין, כחלק ממאמץ לשמור על קיבולת האגירה של המאגר.

מאגרי המים בעולם מתמלאים בבוץ ומאבדים קיבולת בקצב מדאיג

מחקר ב־Nature Sustainability מצא כי מאגרי מים בעולם מאבדים בממוצע 7.3% מקיבולת האגירה שלהם בכל עשור, בעיקר בגלל הצטברות משקעים. מאגרים קטנים פגיעים במיוחד.
פרות רועות באחו ירוק, על רקע מחקר העוסק בהפסקת מרעה ממוקדת לשיקום קרקעות וקיבוע פחמן.

הפסקת מרעה ממוקדת עשויה לקבע כמויות ענק של פחמן בקרקע

מחקר חדש מציע למפות במדויק שטחי מרעה שבהם הפסקת רעיית בקר תאפשר לשקם צמחייה וקרקע, לקבע פחמן דו־חמצני בכמות גדולה, ולצמצם את הפגיעה בייצור הבשר והחלב
עטיפת דוח אוניברסיטת האו״ם על העלות הסביבתית של צריכת האנרגיה של AI פליטות פחמן, מים וקרקע. קרדיט: UNU-INWEH

דוח של האו״ם: הבינה המלאכותית צורכת לא רק חשמל, אלא גם מים, קרקע ומתכות

דוח חדש של אוניברסיטת האו״ם מזהיר כי צמיחת AI מייצרת טביעת רגל סביבתית רחבה: מרכזי נתונים, קירור, ייצור חשמל, כריית מינרלים, פסולת אלקטרונית ואי־שוויון בין מדינות שמפעילות את הטכנולוגיה לבין
פסולת אריזות פלסטיק על החוף. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר עולמי: אריזות מזון ושתייה הן מקור מרכזי לזיהום הפלסטיק בחופים

מחקר ב־One Earth , המבוסס על יותר מ־5,000 סקרי חופים, מצא כי אריזות מזון, פקקים ובקבוקי פלסטיק מובילים בזיהום הימי.
אייל מתבונן בפחד במטייל בשביל. אילוסטרציה: depositphotos.com

חיות בר משנות את התנהגותן גם בגלל עצם נוכחות האדם

מחקר ב־Science ניתח 11.8 מיליון נקודות GPS של יותר מ־4,500 בעלי חיים. הוא מצא כי יותר מ־65% מהמינים שינו את דפוסי התנועה שלהם בהתאם לנוכחות בני אדם
הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית
סופות חזקות, שטפונות ובצורות. אל ניניו בצירוף משבר האקלים גורמים לתוצאות קיצוניות. אילוסטרציה: depositphotos.com

אל ניניו מתקרב לעולם חם יותר: מדענים מזהירים מגלי חום, שרפות ושיטפונות חריפים

התפתחות אל ניניו באוקיינוס השקט צפויה להגביר אירועי קיצון בחודשים הקרובים. אך החוקרים מדגישים כי משבר האקלים הוא הגורם המרכזי שמעצים את הסכנה לבריאות, ליערות ולמערכות אקולוגיות.
מערכת זרמי ים מרכזית באוקיינוס האטלנטי, המסייעת לווסת את האקלים של כדור הארץ, נחלשת זה כמעט 20 שנה. קרדיט: NOAA

זרם אטלנטי מרכזי נחלש כבר כמעט 20 שנה, וההשפעה על מזג האוויר עלולה להיות עולמית

מחקר חדש מציג עדות תצפיתית ישירה להיחלשות חלק ממערכת זרמי ההיפוך האטלנטית. החוקרים מזהירים מהשפעות אפשריות על חורפים באירופה, גשמים, סערות ועליית פני הים
דגל ונואטו והמגוון האנושי במדינת האיים. אילוסטרציה: depositphotos.com

הסטודנטים מהאוקיאנוס השקט שהפכו את משבר האקלים לשאלה משפטית עולמית

יוזמה שהחלה ב־2019 בקרב 27 סטודנטים למשפטים בוונואטו הובילה לחוות דעת היסטורית של בית הדין הבינלאומי לצדק. כעת מדינות האיים באוקיינוס השקט מנסות להפוך את ההכרעה למפת דרכים באו״ם: פחות
ספינת תענוגות. אוניות כאלה משלבות מגורים, מסעדות, מערכות מים וחללים ציבוריים צפופים – תנאים שיכולים להקל על התפשטות מחלות. אילוסטרציה: depositphotos.com

ספינות תענוגות כמוקד התפרצות: מה מלמד אירוע ההאנטה ב־MV Hondius

מותם של שלושה נוסעים ומקבץ מקרי ההאנטה בספינת המשלחות MV Hondius ממחישים מחדש מדוע ספינות תענוגות הן סביבה רגישה במיוחד להתפשטות מחלות: צפיפות, חללים משותפים, מערכות מים ואוויר, ואוכלוסייה מבוגרת
השפעת תאורת הרחוב על מכרסמי הבר. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

תאורת לילה מלאכותית משבשת את מערכת החיסון של מכרסמי בר

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי תאורה מלאכותית בלילה, גם בעוצמה של תאורת רחוב, משבשת את דפוסי הפעילות של מערכת החיסון במכרסמי בר ועלולה להגדיל את הסיכון לתמותה.
משבר האקלים מתגבר, אף ממשלה לא עושה שום דבר רציני כדי לעצור אותו. אילוסטרציה: depositphotos.com

למה מדיניות האקלים נתקעת למרות תמיכה ציבורית רחבה?

מאמר ב־The Conversation טוען כי הפער בין תמיכה ציבורית בהפחתת פליטות לבין המשך השימוש בדלקים מאובנים נובע ממבני כוח, אי־שוויון ותפיסות שמגבילות את תחושת האפשרי.
צרצר. אילוסטרציה: depositphotos.com

זיהום אור משבש את שעון החיים של הצרצרים ומאיים על רבייתם

מחקר המשך שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסינכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהם ומאיים על המשך קיומם
ימת צ'אד Foto: EC/ECHO/Anouk Delafortrie/CC BY-NC-ND 2.0

משבר האקלים מחריף את הסכסוכים בימת צ’אד ובסאהל

קלפי. אסונות טבע ואירועי קיצון משבשים יותר ויותר מערכות בחירות ברחבי העולם. קרדיט: The Commonwealth Secretariat / Flickr

משבר האקלים מאיים גם על הדמוקרטיה: בחירות ביותר מ־50 מדינות שובשו בגלל אסונות טבע

דוח של International IDEA מצא כי לפחות 94 מערכות בחירות ומשאלי עם שובשו בין 2006 ל־2025 בשל שיטפונות, שרפות, גלי חום וסופות
זרמי האוקיאנוסים. המחשה: depositphotos.com

לראשונה: בינה מלאכותית ממפה זרמי אוקיינוס מתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה

מערכת GOFLOW, שפותחה בהובלת אוניברסיטת תל אביב, מאפשרת לזהות תנועות זרימה עדינות באוקיינוס ועשויה לשפר מודלים של משבר האקלים, סופות וחילופי חום וגזים בין הים לאטמוספירה
ארבע תמונות הממחישות את השפעות משבר האקלים באירופה: חום, שלג וקרחונים נסוגים, שרפות וטמפרטורות ים חריגות. קרדיט: WMO / ECMWF / Copernicus Climate Change Service

אירופה ב־2025: גלי חום מהים התיכון עד החוג הארקטי, שיא בשרפות ונסיגה בשלג ובקרחונים

דוח מצב האקלים האירופי של ECMWF ו־WMO מצא כי 95% מאירופה חוותה חום מעל הממוצע, 70% מן הנהרות זרמו מתחת לממוצע, ויותר מ-10,000 קמ"ר נשרפו.
פראים אסייתיים בנגב. הוספת נקודות מים יצרה הזדמנויות טריטוריאליות חדשות לזכרים ושיפרה מדדים הקשורים למגוון הגנטי של האוכלוסייה. קרדיט: Naama Shahar / אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מחקר בנגב: נקודות מים חדשות שיפרו את המגוון הגנטי של הפראים

חוקרי אוניברסיטת בן־גוריון מצאו כי הגדלת מספר מקורות המים מאחד לשלושה העלתה את שיעור הזכרים המשתתפים ברבייה, והציעה כלי שימור פשוט ולא פולשני.
סחר בלתי חוקי בבעלי חיים מגביר את הסיכוי להעברת מחלות מחיות לבני אדם. המחשה: depositphotos.com

מחקר ב־Science: סחר בחיות בר מגדיל לאורך זמן את הסיכון להעברת פתוגנים לבני אדם

ניתוח של 40 שנות נתונים מראה כי יונקים הנסחרים בשוק העולמי חולקים יותר פתוגנים עם בני אדם, וכי כל עשור נוסף בסחר מוסיף בממוצע פתוגן משותף נוסף
משבר האקלים: עודף החום עלול להתפרץ. המחשה: depositphotos.com

דוח: כדור הארץ יוצא מאיזון, והחום הכלוא במערכת האקלים הגיע לשיא

לראשונה הוסיף הארגון המטאורולוגי העולמי לדוח האקלים השנתי את מדד “אי־האיזון האנרגטי של כדור הארץ” — מדד שממחיש עד כמה מהר המערכת האקלימית צוברת חום
פול ארליך בשנת 2010. מתוך ויקישיתוף

פול ארליך, מחבר “פצצת האוכלוסין”, הלך לעולמו בגיל 93

הביולוג והסביבתן מאוניברסיטת סטנפורד היה מן הקולות המשפיעים והשנויים במחלוקת ביותר במדעי הסביבה: מדען חשוב בתחום האקולוגיה, שהזהיר מפני לחץ אוכלוסין על מערכות הטבע שנים רבות לפני שמשבר האקלים הפך
עומס החום הגובר עקב משבר האקלים משפיע במיוחד על אנשים מבוגרים. המחשה: depositphotos.com

מחקר עולמי: החום הקיצוני כבר מגביל את עצם היכולת לחיות, לעבוד ולנוע בבטחה

ניתוח עולמי של טמפרטורה ולחות מ־1950 עד 2024 מראה כי מספר השעות שבהן חום ולחות מגבילים פעילות יומיומית בטוחה גדל sharply, במיוחד אצל בני 65 ומעלה ובאזורים חמים ופגיעים
טראמפ - מכור לנפט. המחשה: depositphotos.com

נסיגת ארה״ב יוצרת חלל בהנהגת האקלים העולמית

ביטול ממצא הסיכון של ה־EPA מסמן תפנית חדה במדיניות האקלים האמריקאית, אך אף שסין מובילה בייצור טכנולוגיות ירוקות, עדיין לא ברור אם מישהו מוכן למלא את הוואקום המדיני שוושינגטון מותירה
תוכי מקאו, חיים ביערות האמזונס. המחשה: depositphotos.com

ציפורי יער הגשם הטרופי נעלמות גם ביערות שלא נפגעו – חוקרים חוששים מ“אביב דומם” חדש

נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
ההתחממות הגלובלית מואצת. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש: ההתחממות הגלובלית מואצת מאז 2015

ניתוח של חמישה מאגרי נתונים עולמיים מראה שקצב ההתחממות בעשור האחרון כמעט כפול מזה שנמדד בין 1970 ל־2015
כמה זמן יקח לכל סוג של פסולת פלסטיק להתפרק בים. המחשה: depositphotos.com

פלסטיק ללא סוף: האם אנחנו מזהמים את כדור הארץ לנצח?

מחקר מנורבגיה מזהיר כי פסולת פלסטיק ימית משחררת כימיקלי נצח ומתכות כבדות למקווי מים מתוקים, בעוד שמאמצי הניקוי אינם מצליחים להדביק את קצב ההצטברות של הזיהום
נקודות מפנה אקלימיות הן ספים קריטיים במערכות של כדור הארץ – כמו האוקיינוסים, יריעות הקרח והיערות – שבהם ההתחממות יכולה לדחוף את האקלים למצב חדש. לאחר שחוצים את הסף, קשה להפוך את השינויים לאחור, והם עלולים להצית תגובת שרשרת שמשפיעה על מערכות אקולוגיות, אירועי מזג אוויר קיצוניים ועל האקלים העולמי. קרדיט: ESA

התחממות מואצת עלולה לנעול את כדור הארץ למסלול חממה, מזהירים חוקרים ב־One Earth

ניתוח של 16 “נקודות מפנה” מציע שהצטברות משובים – מיערות ועד קרחונים ואוקיינוסים – עלולה להאיץ את ההתחממות גם אם הפליטות יירדו בעתיד, ולייצר “מדבר” של יציבות אקלימית
משבר האקלים לא מתחשב בחוקים, בוודאי לא אנטי מדעיים. המחשה: depositphotos.com

טראמפ מבטל את “ממצא הסיכון” של ה־EPA – ומפרק את בסיס רגולציית האקלים הפדרלית בארה״ב

ה־EPA הודיע על ביטול קביעת 2009 שמאפשרת להסדיר פליטות גזי חממה ועל מחיקת תקני הפליטה לכלי רכב; ארגוני סביבה נערכים לקרב משפטי שעשוי להגיע עד לבית המשפט העליון
גל חום בעיר. המחשה: depositphotos.com

חום קיצוני לא פוגע בכולם אותו דבר — והוא עלול להעמיק אי־שוויון בערים

חשיפה לחום קיצוני קשורה לסיכונים בריאותיים ממשיים — עומס חום, החמרת מחלות לב־ריאה, ופגיעה באוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, ילדים ועובדי חוץ