סוגיות סביבתיות

זיהום פלסטיק בים. המחשה: depositphotos.com

קרקעית הים התיכון מול ישראל עמוסה בשקיות פלסטיק – מהגבוהות בעולם

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

ישראלים ממעיטים בחומרת משבר האקלים – בתחתית הדירוג הבין־לאומי

סקר ב־25 מדינות מצא שרק 42% מהישראלים רואים במשבר האקלים איום חמור – השיעור הנמוך במדגם; הטרור (89%) ותחלואה מידבקת (55%) קודמים בסדר העדיפויות. בטורקיה נרשמה עלייה ל־70% לעומת 47%
בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

חולים על פלסטיק: איך משפיעים מגורים בקרבת מפעלים פטרוכימיים על הבריאות?

מחקרים רבים כבר מצביעים על כך שלשימוש הרב שלנו בפלסטיק יש השפעות על הבריאות שלנו. דו"ח חדש מדגיש את הסיכונים של מגורים בסמוך למתקנים פטרוכימיים שבהם מייצרים חומרי גלם לתעשיית
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

מכינים באהבה – וזורקים לפח: איך מעורבות ילדים יכולה לצמצם בזבוז מזון

מחקר ישראלי חדש מגלה שהכריכים והארוחות שילדים לא מסיימים הם גורם מרכזי לבזבוז מזון – אך חיבור ישיר לאדמה ולגידול מזון יכול לשנות את התמונה.
ד"ר עוזי פז ז"ל. צילום: אורי רוזנברג

נפטר ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל

עוד לפני ששמירת טבע הייתה מושג מוכר, ד"ר עוזי פז כבר ראה בשמורות ובנחלים נכסי תרבות שיש להגן עליהם. הוא הקדיש את חייו לטבע והשאיר אחריו מורשת וחזון

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק
סוגיות אקלימיות מוסדרות באמצעות הסכמים בינלאומיים – זו דיפלומטיית האקלים. גדעון בכר. צילום: יובל יוסף

שגריר האקלים הפורש גדעון בכר: המזרח התיכון לא ישרוד בלי שותפות אזורית – וישראל חייבת להוביל

לרגל סיום כהונתו כשליח לשינוי אקלים וקיימות, השגריר גדעון בכר מסביר כיצד דיפלומטיית האקלים, חוסן אזורי ושיתופי פעולה בתחומי מים, ביטחון מזון וחדשנות ישראלית יכולים לקבוע אם האזור יעמוד במשבר
את הקולות שהם מפיקים אפשר לשמוע גם ממאות מטרים. צילום: פרופ' עמיעל אילני

שפן סלע – הזמר החברתי של המדבר ואתרי הבניה

הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
חוקרי UIC צופים ששינוי האקלים עלול להגדיל דרמטית את המשקעים ברחבי אפריקה — ואף להפוך את הסהרה למדבר רטוב בהרבה עד סוף המאה. המחשה: depositphotos.com

גשם בסהרה? מודל חדש צופה עלייה חדה במשקעים באפריקה עד סוף המאה

מחקר UIC ב-npj Climate and Atmospheric Science מצביע על גידול של עד 75% במשקעים בסהרה ועל מגמת התרטבות אזורית — עם שונות מרחבית הדורשת היערכות להצפות ולבצורות
בתחנות הכוח, בעיקר אלה שמונעות בגז ובפחם, היעילות יורדת כשהאוויר והמים חמים יותר. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. המחשה: depositphotos.com

כשגם המזגן נכנע: גלי החום עלולים להכריע את תשתית החשמל בישראל

המשק מתפקד כאילו החשמל מובן מאליו, אבל גלי החום שוברים שיאי ביקוש, קווי המתח מתחממים, והסולארי נעלם בשעות הקריטיות. מה שנראה כתקלה טכנית עלול להפוך למשבר כלכלי וחברתי שיתומחר במיליארדים.
האצה מכילה מולקולות שיכולות לעכב את ייצור המתאן במערכת העיכול של מעלי הגירה. האצה Asparagopsis taxiformis. המחשה: depositphotos.com

אם יש גזי חממה – שיאכלו אצות: תוסף אצות הפחית ~40% מפליטות המתאן של עגלים

מחקר מצא שהוספת האצה האדומה Asparagopsis taxiformis למזון עגלים צמצמה פליטות מתאן בלי לפגוע בבריאות או בקצב הגדילה – פוטנציאל לכלי מהיר במאבק במשבר האקלים
חלזונות ושבלולים, יונקים קטנים, לטאות אחרות, גוזלי ציפורים, נחשים ומדי פעם ביצים ופירות. קמטן החורש. צילום: אביעד בר

חיות את הרגע: קמטן החורש

השקת הספר האדום לזוחלי ישראל חושפת הירידה החדה בתפוצת קמטן החורש; מומחים קוראים להגברת ההגנה על בתי הגידול הים־תיכוניים והמודעות הציבורית
עובדי התחזוקה בשונית. תוכינון (cocoon). קרדיט: רננאל פיקהולץ

לא רק יפים: התוכינוניים — מהנדסי השונית שמייצרים חול ומצילים אלמוגים

דגי התוכי צמחוניים שטוחנים אצות ואבן, תורמים עד ~70% מחול החופים הטרופיים, שומרים על שוניות — ומגלים גם התנהגויות ייחודיות כמו “שק שינה” רירי וחיזוי סערות מוקדם
עתידים להישאר במרחב האורבני. חזירי בר בחיפה. צילום: יהלה דור

חזירי הבר בחיפה: מחקר חדש חושף קשר בין דיווחי התושבים למעמד הסוציו־אקונומי

בעוד חזירי הבר הפכו לחלק מהמרקם העירוני, מחקר של אוניברסיטת תל אביב והטכניון מגלה כי בשכונות מבוססות נרשמים יותר דיווחים למוקד העירוני – ולכן מתקבל יותר טיפול, בעוד שבשכונות מוחלשות
הלבנת אלמוגים באיי סיישל. קריסת השוניות מגיעה למספרים מפחידים. המחשה: depositphotos.com

מציאות חדשה: דו"ח קובע שהעולם חצה את נקודת האל־חזור האקלימית הראשונה

דו"ח בינלאומי מזהיר ששוניות האלמוגים במים חמים קורסות וכי אנו קרובים לקריסת האמזונס, יריעות הקרח והזרמים האוקייניים – וקורא למנהיגי COP30 לפעול מיידית
הרפרטואר הקולי הראשון שמתואר לצבי בטבע. צילום: ד"ר אמיר ארנון

השפה הסודית של הצבי הישראלי: הרפרטואר הקולי הראשון נחשף

מחקר חדש חושף לראשונה את קולות החיזור, האיום והאזהרה של אחד מבעלי החיים הסמליים של ישראל – ומראה כיצד פענוח השפה עשוי לסייע בהצלתו מסכנת הכחדה
התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני

חיות את הרגע: התנשמת הלבנה – הדורס החרישי ששומר על השדות

יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
סעודת חג הקורבן, לקיה. המחשה: depositphotos.com

כלכלה מעגלית ביישובים ערביים בישראל: מהפסולת למשאב

מחקר חדש מגלה פעילות ערה של שימוש חוזר בתוצרי לוואי בעסקים בוואדי עארה – אך מצביע על צורך דחוף בפלטפורמה, תשתיות ושינוי תודעתי להרחבת המהלך
העתיד השחור של כדור הארץ ללא פעולה מול משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

עליית הטמפרטורות עלולה לגרום לירידה של עד 24% בהכנסות לנפש עד סוף המאה

ניתוח חדש של 174 מדינות מזהיר כי מדינות חמות ועניות ייפגעו קשות במיוחד. הסתגלות בלבד לא תוכל למנוע את ההפסדים
צין צין ורימבה בספארי רמת גן. צילום: ים סיטון

גני החיות כעוגן לשימור טבע וחינוך סביבתי

אחרי המקרה הטרגי עם הנמר בגן החיות התנ"כי, שבה ועולה השאלה מדוע אנחנו בכלל זקוקים לגני חיות? מחקרי רבייה בינלאומיים, שיתופי פעולה מדעיים ובית חולים לחיות בר – כך פועלים
זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2025. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לכימיה 2025: מהפכת ה־MOFs – מסגרות מתכתיות-אורגניות לכידת גזים ואנרגיה ירוקה

שלושה חוקרים – סוסומו קיטאגאווה, ריצ'רד רובסון ועומאר יאגי – זכו בפרס נובל על פיתוח חומרים נקבוביים חדשניים שמסוגלים לאחסן, לסנן וללכוד מולקולות, עם יישומים מרפואה ועד משבר האקלים
קרחון A-23A, שבעבר נחשב לענק יציב ועתיק יומין, מתפרק כעת בהדרגה כשהוא נסחף אל מים חמים יותר. הקרחון, שהתנתק ממדף הקרח פילכנר בשנת 1986, שרד כמעט ארבעה עשורים לפני שהחל להתפורר במסעו צפונה. קרדיט: NASA Earth Observatory / Michala Garrison, MODIS data from NASA EOSDIS LANCE and GIBS/Worldview.

נאס"א תיעדה את קריסתו של הקרחון הענק A-23A – אחד הגדולים והוותיקים בעולם

לווייני נאס"א תיעדו את התפוררותו של קרחון A-23A, שהתנתק מאנטרקטיקה ב־1986 ושרד כמעט ארבעה עשורים לפני שהחל להתפרק במסעו צפונה
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
ד״ר ג׳יין גודול מגיעה לפרמיירה בלוס אנג׳לס של סדרת המקור "Jane" (עונה 1) מבית Apple TV+, שנערכה במרכז המדע של קליפורניה ב־14 באפריל 2023. המחשה: depositphotos.com

חוקרת השימפנזים ג'יין גודול הלכה לעולמה בגיל 91: חלוצה, מדענית ואיקון של שמירת טבע

החוקרת ששינתה את הדרך שבה אנו מבינים את בעלי החיים נפטרה בשנתה; בציטוטיה האחרונים קראה לראות בכל יום הזדמנות להציל את כדור הארץ
ערכו האמיתי של הטבע. המחשה: depositphotos.com

מחקר בינלאומי: חשיבה כלכלית חדשה נדרשת כדי לעצור את אובדן המגוון הביולוגי

חוקרי אוניברסיטת אבריסטווי׳ת קוראים לשינוי פרדיגמה – מכלכלה טכנוקרטית לצורת חשיבה הרואה בטבע מערכת חיה בעלת ערכים תרבותיים, חברתיים ורוחניים
שרידים צבאיים תת מימיים. המחשה: depositphotos.com

שיירי נשק ממלחמות העולם בקרקעית הים – בית גידול מפתיע לחיות ים

מחקר חדש מגלה כי תחמושת ממלחמת העולם השנייה שהושלכה למימי הים הבלטי מארחת מגוון עשיר של אורגניזמים ימיים – חרף הרמות הגבוהות של חומרים רעילים. ממצא נוסף מצביע על תופעה
זיהום קרקעית הים. המחשה: depositphotos.com

הזיהום השקט במעמקים: מה ששוקע לקרקעית הים לא נעלם והוא פוגע לשנים

מחקר ישראלי חדש מדמה תרחישי דליפת נפט ומראה: בעומק הים הנזק ליצורי הקרקעית חמור יותר וזמן ההתאוששות מתארך — עד שלוש־חמש שנים גם בריכוזי מזהמים נמוכים. בעוד הכותרות מתמקדות במה
דובאי, לפני השתילה ההמונית של עצים. המחשה: depositphotos.com

דובאי: מדבר פורח או אשליה ירוקה?

מאחורי הייעור העירוני והפינות הירוקות נוצצות עומדים צריכת מים ואנרגיה גבוהות, לחצים על המערכות המדבריות ושאלות קשות על קיימות. האם זה שיקום אקולוגי – או גרין־וושינג עירוני?
צמחים הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר מסוגלים לקלוט רמות גבוהות של סטרונציום. צמחי מדבר בנמיביה. המחשה: depositphotos.com

הסוד הרדיואקטיבי של צמחי המדבר: כך הם מסייעים לנקות קרקעות מזוהמות

מחקר ישראלי מגלה כי צמחי בר הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר קולטים רמות גבוהות של סטרונציום – ומציעים פתרון טבעי להתמודדות עם אסונות גרעיניים ונשורת רדיואקטיבית
מגוון ספוגים בשמורת ים פולג. צילומים: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי.

עולם מופלא במעמקים: למה חייבים להגן על הים העמוק של ישראל

מחקרי עומק חושפים בתי גידול ייחודיים – מנביעות מתאן ואלמוגי־עומק ועד "גני ספוגים" – אך פיתוחי גז, דיג ותעבורה ימית מאיימים. החברה להגנת הטבע מציגה תוכנית אב להכרזת שמורות בים
שיבושים טכנולוגיים מתרחשים כיום גם בתחום האנרגיה והופכים את שוק האנרגיה העולמי על פיו. המחשה: depositphotos.com

שיבוש טכנולוגי באנרגיה: מהפכת האנרגיות המתחדשות משנה את חוקי המשחק

חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
פלסטיק בכל מקום ואין פיקוח מרכזי. המחשה: depositphotos.com

מחקר בין־לאומי: בפלסטיק יש יותר מ־16 אלף כימיקלים, אלפים מהם מסוכנים לבריאות ולסביבה

מחקר בין-לאומי מגלה: בפלסטיק יש יותר מ-16 אלף כימיקלים שונים, בהם אלפי חומרים שעלולים להזיק לבריאות ולסביבה. יש מה לעשות
ירדן - מדינה מדברית. המחשה: depositphotos.com

מדוע סיקור שינויי האקלים במזרח התיכון מהנמוכים בעולם – המקרה של ירדן

מחקר מקיף מגלה: למרות שהמזרח התיכון הוא מהאזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, התקשורת המקומית כמעט ואינה מסקרת את הנושא. ירדן משמשת דוגמה לחשיבותה של תקשורת חופשית בהגברת המודעות הציבורית
ההתחממות הגלובלית גורמת לאלמוגי האבן, שכבר כיום חיים בקצה תחום הטמפרטורות המתאים להם, לעבור את סף הסיבולת שלהם. אלמוגים באילת. צילום: תום שלזינגר

אלמוגי האבן: הבנאים של השוניות ושומרי העולם התת־ימי

ד"ר תום שלזינגר מסביר איך יצורים זעירים ושבריריים יוצרים מערכות אקולוגיות עצומות, מדוע הם רגישים למשבר האקלים, ואיך הילדות באילת הובילה אותו לחקור את אחד הסודות הגדולים של הים
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

חולד, חי פי שבעה ממה שצפוי. צילום: Benny Vaknin

חיות את הרגע: חולד

הוא מאריך ימים בלי להזדקן, לא מאבד מסת שריר, לא נחלש ולא חולה בסרטן. הוא בעל החיים שכולנו היינו רוצים את הגנים שלו, ולא, זאת לא חפרפרת, זה חולד. השאלות
יתושים. המחשה: depositphotos.com

יותר יתושים, יותר מחלות – השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור

משבר האקלים גורם לעלייה משמעותית בהתפשטות יתושים, ובמיוחד של יתוש הטיגריס האסייתי – מה שמעלה את הסיכון להתפרצויות מוקדמות של מחלות טרופיות כמו קדחת דנגי וצ'יקונגוניה גם בישראל
הרעלה מחומרי הדברה זה האיום המרכזי על הנשר המקראי בישראל כיום. צילום: טובל׳ה סלומון

חיות את הרגע: הנשר המקראי – מלך העופות שנאבק על הישרדותו בישראל

עם אוכלוסייה של כ־200 פרטים בלבד, הנשר המקראי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל. למרות מאמצי השימור, ההרעלות, ההתחשמלות ושינויי האקלים מאיימים עליו, בעוד שהוא ממלא תפקיד קריטי במערכת האקולוגית כמנקה
הנדסת אקלים היא התערבות אנושית במטרה להפחית את השפעות שינוי האקלים ואף להפוך את מסלול עליית הטמפרטורות הגלובלית. המחשה: depositphotos.com

הנדסת אקלים: גלגל הצלה מול משבר האקלים – או צעד מסוכן עם תוצאות בלתי צפויות?

בעולם שבו רף ההתחממות הגלובלית כבר נפרץ, נבחנות שיטות רדיקליות כמו ניהול קרינת השמש באמצעות הזרקת אירוסולים לאטמוספרה. האם מדובר בפתרון זמני שיכול לעכב את המשבר – או בהתערבות שעלולה
חוקי הפיזיקה משתנים ועימם גם כללי התעופה המוכרים. גידול החרקים המעופפים הזעירים. צילום: אמיר שריג

מחקר ישראלי חושף: כך חרקים זעירים עפים נגד כיוון הרוח

הם שוקלים פחות מגרגר אבק ונראים חסרי סיכוי מול הרוח. מחקר חדש חושף את סודות התעופה של כמה מהיצורים המעופפים הזעירים ביותר בטבע, מה שיכול לשפר את היעילות שלהם כמדבירים
תמונה: מפה זו כוללת את ההסתברות לשריפות בהרי החוף הצפוניים של קליפורניה, כפי שפורסם במחקר של UC DAVIS, לשם השוואה מוצגים היקפי השריפות בספטמבר 2020.

מחקר ישראלי פורץ דרך: מודלים מותאמים לחיזוי שריפות יער משפרים משמעותית את היכולת להתריע ולמנוע אסונות

צוות חוקרים מישראל ובשוודיה פיתח שיטה חדשנית לשיפור אינדקסי חיזוי שריפות באמצעות התאמות מקומיות לכל מדינה, עם דיוק של עד 86%.
טמפרטורות גבוהות שעלולות לגרום לנזק למסלולי ההמראה. המחשה: depositphotos.com

כשוויז אייר נמסה מהחום

גלי חום קיצוניים מאלצים חברות תעופה לבטל טיסות, לשנות לוחות זמנים ולהתמודד עם עלויות כבדות. זאת היתה אחת הסיבות לכך שוויז אייר הפסיקה את פעילותה באבו דאבי. האם בעתיד ייווצרו
האם הרשויות יודעות לבחור את סוגי העצים המתאימים לכל סביבה? צאלון נאה (Delonix regia), בשדרות דוד המלך בתל-אביב. צילום: יוני קוזלובסקי, מועדים לשלום, רישיון CC BY-NC 4.0

העץ הנכון במקום הנכון

בעולם מתחמם ובעיר ללא צל, בחירת עצים נכונה היא הרבה מעבר לשיקול אסתטי. קטלוג חדשני מציע מידע פתוח ונגיש למקבלי החלטות ולציבור במטרה לקרר את הרחובות
הפרם המאוחר באגן לואנגווה, זמביה הדמיה אמנותית של ערב לפני כ־252 מיליון שנה, בתקופת הפרם המאוחרת, באגן לואנגווה שבזמביה. הסצנה כוללת מספר גורגונופסיים (טורפים שן־חרב) ודיצינודונטים בעלי מקור. קרדיט: Gabriel Ugueto

היצורים הנשכחים ששלטו לפני “המוות הגדול”

חוקרים חשפו ב"דרום פנגיאה" (כיום החלק הדרומי של אפריקה) מאובנים של יצורים שחיו סמוך לפני האירוע המכונה “המוות הגדול”, שהכחיד כ־70% מן המינים היבשתיים וחלק גדול אף יותר מן המינים
לוחם אש בפעולה. המחשה: depositphotos.com

זיהום על האש: הסכנות שמסתתרות מאחורי השריפות

שריפות דלקים, פסולת ויער גורמות לנזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים חמורים – החל בחשיפה ל־PFAS ועד מחלות לב וסרטן. מומחים מזהירים: חייבים לצמצם את השימוש בחומרים רעילים ולעבור לפתרונות נקיים
פסלי מואי ניצבים באתר אהו טונגאריקי ברפה נוי (אי הפסחא). קרדיט: Noah Paoa

פסלי המואי האיקוניים של רפה נוי (אי הפסחא) מאוימים מעליית פני הים

מחקר חדש בוחן כיצד משפיעה עליית פני הים עד עתה על הפסלים המפורסמים וכמה מהם ישרדו עליה נוספת של כמה מטרים בהינתן הנתונים על התחממות כדור הארץ