צוות מומחים מציע להציג גם בישראל מעין גרין ניו דיל כדי ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק תוך כדי הפחתת נזקי משבר האקלים
בין המינים שנמצאים בסכנת הכחדה וחיים באזורים החדשים שיהפכו לשמורות טבע: אורג קלארק, שאגן חום צפוני ומינים נוספים של בעלי חיים וצמחים
בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת, טיילנו בארץ ונמנענו ממפגשים חברתיים ולבשנו מסכות לכל מקום שאליו הגענו. האם שנת 2020 תהיה גם השנה שתכתיב את הדרך לשינויים משמעותיים ביחס של הציבור לנושאים סביבתיים?
על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה היה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש יותר ויותר תצפיות של פעילות הארדוורק במשך היום בעיקר באזורים חמים ויובשניים
חוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו הגדר כדרך ראשית
פרופ' אילן קורן: "גם אם נפסיק מחר בבוקר לזהם את החופים, אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חלקיקי מיקרו-פלסטיק נפלטים לאטמוספירה – שכן לוקח זמן לפסולת הפלסטיק שכבר מצאה את דרכם לים, להתפורר לחלקיקים"
הקרנף הוא מסוג קרנף לבן דרומי, שעדיין יש תקווה להצילו אחרי שמין הקרנף הלבן הצפוני נכחד כאשר הזכר האחרון סודאן מת לפני כשנתיים. עם זאת, בשנתיים הללו נולדו מזרעו המוקפא שני עגלים מנקבות קרנף לבן דרומי בגן החיות בסן דייגו
השרה להגנת הסביבה ונציגים ממשרדי התחבורה והאנרגיה דיברו במושב בנושא "ממשבר הקורונה למשבר האקלים" בכנס אלי הורביץ * ואולם בדיקת אתר "שקוף" מראה כי אין שום קשר בין דברי השרים, כמו גם דבריו של ראש הממשלה נתניהו בכנס האקלים לבין המציאות
עד כה התפרסמו דיווחים מדעיים שחלקי פלסטיק שמגיעים לסביבה הטבעית גורמים למותם של בעלי חיים רבים ובמיוחד של עופות ים, צבים ויונקים ימיים). כעת מסתבר שיש להם גם נזק בריאותי
פרופ' ויליאם נורדהאוס, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס היה הראשון שיצר מודל כמותי שמתאר את יחסי הגומלין בין אקלים לכלכלה, והוא מנסה לאמוד בעבודותיו את המחיר הכלכלי הצפוי של משבר האקלים, כמו גם של הפתרונות האפשריים לבלימתו
במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח
בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד
הפעם האחרונה שנשיא מכהן עזב את הבית הלבן לאחר קדנציה אחת בלבד היתה ב-1992. הנשיא ג'ורג' בוש האב, שרק כמה חודשים קודם לכן נהנה משיעורי
משבר האקלים משפיע על כל היבט והיבט בחיינו ובין השאר גם על תחום הביטחון והצבא. הקשר הזה החל תופס לאחרונה תשומת לב גוברת בהתייחסות של
והנה השאלה: חשבו על צריכת המשאבים השנתית של מדינות. האם בארצות הברית – מדינה מפותחת לכל הדעות – צריכת המשאבים השנתית ירדה, עלתה, או נשארה אותו הדבר בעשרים השנים האחרונות?
באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים?
![המבנה האטומי של חריר יחיד בשלדה אורגנית-מתכתית מראה כיצד מולקולות של פחמן דו-חמצני (כדוריות בצבע אפור ואדום) נקשרות לטטרא-אמינים (כדוריות כחולות ולבנות), תוך יצירת פולימר של מולקולות פחמן דו-חמצני הנקשרות לשלדה הפנימית. קיטור בטמפרטורה נמוכה יכול להרחיק את המולקולות של הגז ומאפשר בכך להשתמש בחומר שוב ושוב לשם לכידת עוד ועוד פחמן מתוך הפליטות של תחנות כוח [באדיבות: Eugene Kim]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/11/MOFpore750px1-240x160.jpg)
התקדמות משמעותית בטכנולוגיה של לכידת פחמן תוכל לספק דרך יעילה וזולה עבור תחנות כוח המופעלות בגז טבעי להרחיק פליטות של פחמן דו-חמצני מארובות הפליטה שלהן, צעד חיוני במאמץ לצמצום הפליטות של גזי חממה על מנת להאט את ההתחממות העולמית ושינויי האקלים השליליים
בקיץ האחרון בערו יערות רבים באמזונס ובפנטנל, בקליפורניה, בסיביר ועוד. שטפונות בקנה מידה של מבול באפריקה, כיפות הקרח נמסות. אלה ועוד ממחישים את הנזק הנוראי
גל החום יוצא הדופן שתקף את ישראל בחודש שעבר ושהפך את ספטמבר 2020 לחם ביותר מאז החלו המדידות בהרים ובפנים הארץ, המחיש לנו שאירועי קיצון
בדוח שפורסם אתמול, נמסר כי מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה
מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
כך עולה מדוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2019 של המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים; באתרים החופיים הופיעו פרטים שלא נצפו בעבר,
מובן שגם במדינות נוספות בעולם נסקו שיעורי האבטלה. אחת מהמדינות הללו היא אוסטרליה. שם הממשלה נקטה בצעדים שונים על מנת לסייע לתושבים כלכלית. אחד מהצעדים
מי השריש את הסטיגמות שהשועל ערמומי, הזאב רשע והחמור טיפש? התשובה לכך נעוצה באופן הבעייתי שבו מוצגים בעלי החיים בתרבות הילד והנוער
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, מודעות סביבתית ובריאותית. בתחומים רבים הפיתוחים החדשים מוטמעים במהירות ובתחומים אחרים כמו הדברה, לוקחים צעד אחורה
