סוגיות סביבתיות

פסולת זפת בחופי אשדוד בעקבות דליפת הנפט, 18 במרץ 2021. צילום דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה

שטים בניוטרל

בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית

סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים

פסולת פלסטיק צפה במים. איור: depositphotos.com

להדביק את הפסולת

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק – האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

עטיפת ספרו של ביל גייטס "איך להימנע מאסון אקלימי". צילום יחצ

ביל גייטס בספר חדש: איך להימנע מאסון האקלים?

לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי 'איך להימנע מאסון האקלים?' בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו

החוקרים גילו שכלבי הים משמיעים תשעה סוגים של קריאות שלא היו מוכרות עד כה. Photographer: Giuseppe Zibordi Credit: Michael Van Woert, NOAA NESDIS, ORA

איך עושה כלב ים?

מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית

שליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה. איור: depositphotos.com

להציל מזון כדי לשמור על העולם

מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס

לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם. תצלום: Kev Kindred

טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ

על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם

ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

לא להקדים את התרופה

דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה

הדרך להתאוששות. . איור: depositphotos.com

הדרך לשיקום ירוק

דו"ח של האו"ם מספק קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות

מתקן אוסמוזה הפוכה. איור: depositphotos.com

להתפיל יעיל

טכנולוגיה חדשה עשויה לייעל את תהליך התפלת מי הים – וייתכן שגם להוזיל באופן משמעותי את המחיר הכלכלי והסביבתי של המים שאנחנו שותים

חדשנות וניהול השינוי בתקופת הקורונה. איור: depositphotos.com

העתיד הוורוד של המשרות הירוקות

בסוף ינואר 2021 חתם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על סדרת צווים לטובת המאבק בשינוי האקלים, כולל עצירת קידוחי נפט וגז חדשים על אדמות פדרליות וקיצוץ בסבסוד דלקים מאובנים. ביידן הבטיח ליצור משרות חדשות עם קידום המדיניות הירוקה שלו, המנוגדת לזו האנטי-סביבתית של קודמו הרפובליקני דונלד טראמפ

"מדובר במחקר שמהווה הזדמנות לעורר את תשומת ליבו של הציבור לבעלי החיים – ובמיוחד לטבע העירוני". תצלום: 0kper

האם הטבע באמת השתקם בעת הקורונה?

מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים

עש לא מעופף מהאי מריון באוקיינוס הדרומי. תצלום: Leihy and Chown

מדוע לחרקים רבים באיים אין כנפיים?

165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה – לפחות ברובה

ניקוי כתמי הזפת בחופי הים התיכון. צילום: איגוד ערים שרון כרמל

כתם הנפט שכיסה את חופי ישראל הגיע מאוניה שהובילה נפט פיראטי מאירן לסוריה

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל. היא בבעלות לובית ונשאה מטען מאיראן לסוריה. נבוא חשבון עם הפושע הסביבתי שזיהם את חופי ארצנו, ונתבע פיצויים בשם כל אזרחי ישראל על הפגיעה בבריאות, בטבע, בחיות ובנוף"

פינוי פסולת זפת בחופי עתלית. צילום - אלעד יעקב, לעמ

דגל שחור מעל חופי ישראל

יש כמה סברות לגבי המקור הספציפי של הזיהום הקשה הזה ובימים אלה מתנהל מצוד מודיעיני אחר הספינה שכנראה אחראית לו, אבל חשוב לזכור שמעבר לאירוע

כדור האשפה. איור: depositphotos.com

"תרבות" האשפה

נושא שראוי לבדוק הוא הפעילות הסביבתית בכל מה שנוגע לאשפה, כאשר הסדר הנכון הוא "הפחתה, שימוש-חוזר, מיחזור", אבל הדבר כנראה מנוגד לתרבות הנהנתנית

כתם זפת ופסולת נפלטו לחוף ראש הנקרה. צילום: גידי בטלהיים, המשרד להגנת הסביבה

אחד האסונות האקולוגיים הקשים בישראל – זפת נפלטת מהים בחופי הים התיכון

ההערכה היא שמדובר בפסולת שנפלטה ממכלית במהלך הסערה שפקדה את האיזור באמצע השבוע החולף * השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, בהערכת מצב עם ראשי הרשויות החופיות: "זהו אירוע בסדר גודל שלא ראינו מזה שנים. אנחנו עושים הכול כדי למצוא את האחראי להרס החופים ולפגיעה האנושה בבעלי החיים"

העצים מתחרים זה בזה על מים ובעיקר על אור. תצלום: Christian Ferrer – Wikimedia Commons

האם יש יותר מדי עצים ביער?

מחקר ישראלי חדש מצא שצפיפות נמוכה בחלקות היער מסייעת לעצים לקבע יותר פחמן דו-חמצני וכך לתרום למאבק במשבר האקלים

פסולת חלל. צילום: depositphotos.com

לנקות את החלל החיצון

שאריות לוויינים, חתיכות טילים ופיסות ציוד אחרות מרחפות כיום סביב כדור הארץ ועלולות לפגוע בחלליות ובמתקנים פעילים. חברה שוויצרית תתחיל בקרוב לנסות ולפנות את הפסולת הזאת במבצע הניקוי החללי הגדול ביותר עד כה

סופת רעמים לילית בכפר סבא. צילום: shutterstock

השירות המטאורולוגי: שינויים בפיזור הגשמים אך לא בכמותם. האם תקינות פוליטית ממזערת את חלקו של האדם?

כך עולה מדו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, אך בד בבד אתר השירות מלא ניסוחים 'תקינים פוליטיים' הממזערים את ההשפעה האנושית על האקלים * מנהל השירות, ד"ר ניר סתיו: מרגישים את ההתחממות, ומודעים למקורה האנושי, אך באיזורנו משפיעות גם תופעות טבעיות בשל המצאנו בתפר בין שני אזורי אקלים

אוכל בתקופת הקורונה. צילום: depositphotos.com

איך הקורונה משפיעה על חולי סוכרת?

מחקר רב שנתי חוסר איזון סכרת מתקיים בעיקר בסוף החורף ובסוף הקיץ, כעת הקורונה הוסיפה על גורמים אלה

בזכות מיזם הטפילים אפשר יהיה להגיע למצב שבו מחצית מטפילי העולם יהיו מוכרים כבר בעשור הקרוב. דובון מים. תצלום: pixabay

ספר הטפילים הגדול

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B קוראים מדענים שעוסקים בתחום להקמת "מיזם טפילים בינלאומי", שיכלול מאמץ מרוכז לגילוי, דגימה, תיעוד ומחקר של טפילי העולם. על פי כותבי המאמר, בזכות מיזם כזה אפשר יהיה להגיע למצב שבו מחצית מטפילי העולם יהיו מוכרים כבר בעשור הקרוב – במקום שהדבר ייקח עשרות ואף מאות שנים.

דילוג לתוכן