המדען ששיקם את החולה ושמר על הכינרת
פרס מפעל חיים מוענק לפרופ' יורם אבנימלך במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה 2020
פרס מפעל חיים מוענק לפרופ' יורם אבנימלך במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה 2020
בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית
חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים
פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק – האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?
כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים
לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי 'איך להימנע מאסון האקלים?' בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו
מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית
מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס
על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם
דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה
דו"ח של האו"ם מספק קריאת השכמה כאשר הנתונים מראים את הפעילות החסרה למרות הידיעה וההבנה כי שיקום-ירוק ייתן יתרון כלכלי וימתן את הפגיעות האקלימיות
טכנולוגיה חדשה עשויה לייעל את תהליך התפלת מי הים – וייתכן שגם להוזיל באופן משמעותי את המחיר הכלכלי והסביבתי של המים שאנחנו שותים
בסוף ינואר 2021 חתם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על סדרת צווים לטובת המאבק בשינוי האקלים, כולל עצירת קידוחי נפט וגז חדשים על אדמות פדרליות וקיצוץ בסבסוד דלקים מאובנים. ביידן הבטיח ליצור משרות חדשות עם קידום המדיניות הירוקה שלו, המנוגדת לזו האנטי-סביבתית של קודמו הרפובליקני דונלד טראמפ
מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים
165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה – לפחות ברובה
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל. היא בבעלות לובית ונשאה מטען מאיראן לסוריה. נבוא חשבון עם הפושע הסביבתי שזיהם את חופי ארצנו, ונתבע פיצויים בשם כל אזרחי ישראל על הפגיעה בבריאות, בטבע, בחיות ובנוף"
יש כמה סברות לגבי המקור הספציפי של הזיהום הקשה הזה ובימים אלה מתנהל מצוד מודיעיני אחר הספינה שכנראה אחראית לו, אבל חשוב לזכור שמעבר לאירוע
נושא שראוי לבדוק הוא הפעילות הסביבתית בכל מה שנוגע לאשפה, כאשר הסדר הנכון הוא "הפחתה, שימוש-חוזר, מיחזור", אבל הדבר כנראה מנוגד לתרבות הנהנתנית
ההערכה היא שמדובר בפסולת שנפלטה ממכלית במהלך הסערה שפקדה את האיזור באמצע השבוע החולף * השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, בהערכת מצב עם ראשי הרשויות החופיות: "זהו אירוע בסדר גודל שלא ראינו מזה שנים. אנחנו עושים הכול כדי למצוא את האחראי להרס החופים ולפגיעה האנושה בבעלי החיים"
מחקר ישראלי חדש מצא שצפיפות נמוכה בחלקות היער מסייעת לעצים לקבע יותר פחמן דו-חמצני וכך לתרום למאבק במשבר האקלים
שאריות לוויינים, חתיכות טילים ופיסות ציוד אחרות מרחפות כיום סביב כדור הארץ ועלולות לפגוע בחלליות ובמתקנים פעילים. חברה שוויצרית תתחיל בקרוב לנסות ולפנות את הפסולת הזאת במבצע הניקוי החללי הגדול ביותר עד כה
כך עולה מדו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, אך בד בבד אתר השירות מלא ניסוחים 'תקינים פוליטיים' הממזערים את ההשפעה האנושית על האקלים * מנהל השירות, ד"ר ניר סתיו: מרגישים את ההתחממות, ומודעים למקורה האנושי, אך באיזורנו משפיעות גם תופעות טבעיות בשל המצאנו בתפר בין שני אזורי אקלים
בין היתר הוכרז על מונחים חדשים ובהם ניסוי דו־עָלום טיפול דמה, דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט) ועוד
מחקר רב שנתי חוסר איזון סכרת מתקיים בעיקר בסוף החורף ובסוף הקיץ, כעת הקורונה הוסיפה על גורמים אלה
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B קוראים מדענים שעוסקים בתחום להקמת "מיזם טפילים בינלאומי", שיכלול מאמץ מרוכז לגילוי, דגימה, תיעוד ומחקר של טפילי העולם. על פי כותבי המאמר, בזכות מיזם כזה אפשר יהיה להגיע למצב שבו מחצית מטפילי העולם יהיו מוכרים כבר בעשור הקרוב – במקום שהדבר ייקח עשרות ואף מאות שנים.