קטלוג דיגיטלי חדש, פרי יוזמה של קק"ל והסדנא לידע ציבורי, מציע כלי פתוח ונגיש לבחירת עצים המתאימים לאקלים העירוני – במטרה להצל ולקרר את הרחובות בישראל
במשך השנים נשתלו ברחבי ישראל אלפי עצים – בשדרות, בכיכרות וברחובות – והפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. אך כיום, בעידן של עלייה ניכרת בטמפרטורות, במיוחד במרחבים העירוניים, חשיבותם של העצים חורגת בהרבה מהפן האסתטי: עצים מספקים הצללה, ממתנים את החום, משפרים את איכות האוויר ותורמים לאיכות החיים בעיר. בישראל, שבה הקיץ ארוך, יבש ולוהט – הצורך בתשתית מוצלת הוא קריטי במיוחד. כאן עולה שאלה חשובה לא פחות: האם הרשויות יודעות לבחור את סוגי העצים המתאימים לכל סביבה? כאלה שיעניקו צל אמיתי, ידרשו תחזוקה סבירה ויתמודדו היטב עם תנאי האקלים ובתי הגידול המקומיים? קטלוג דיגיטלי חדש מציע לראשונה מענה מדויק לשאלות האלה ומאפשר לקבל החלטות מבוססות ידע שישפיעו על הצל של כולנו.
לא רק בט"ו בשבט
מחקרים רבים מצביעים על תרומתם המשמעותית של העצים: הם יכולים להוריד את הטמפרטורה מתחת לחופות העצים בארבע עד חמש מעלות, להפחית את העומס התרמי בכ-50 אחוז, לצמצם את זיהום האוויר בכ-20 אחוז ואף להפחית את הרעש העירוני בעשרה דציבלים. לכן זה לא מפליא שיותר ויותר רשויות מקומיות מכירות באתגר ההצללה העירוני ופועלות לשנות מציאות: תוכניות נטיעה רחבות היקף מתארות שתילה של מאות אלפי עצים חדשים במרחבים הציבוריים – לא רק לשם יופי, אלא כחלק בלתי נפרד מתכנון עירוני שמעודד הליכה רגלית, שהייה בחוץ וחיבור לקהילה. אלא שפעמים רבות בוחרות רשויות מקומיות ואנשי מקצוע שונים לנטוע עצים שאינם מתאימים לאקלים המקומי – לפעמים בשל חוסר בידע ולפעמים בשל סיבות אסתטיות.
לאחרונה הושק קטלוג דיגיטלי שמרכז מידע מקיף ונגיש על מיני עצים המתאימים לנטיעה במרחב העירוני. הקטלוג מציע כלי תכנוני ידידותי שמאפשר חיפוש וסינון של עצים לפי מגוון רחב של מאפיינים כמו התאמה לאקלים, סוג בית הגידול, רוחב המדרכה, גובה העץ, מבנה הצמרת, קצב הצימוח וצריכת המים. נוסף על כך, ניתן לחפש ולהשוות בין עצים על בסיס רשימות מומלצות של גופים ציבוריים ולצפות במאגר תמונות פתוח שנבנה במיוחד עבור הפרויקט וכולל תצלומים מתויגים של עצים בישראל לפי מין וחלקי העץ. הקטלוג נכתב בקוד פתוח, מתעדכן באופן שוטף וזמין לשימוש הציבור הרחב ללא צורך בהרשמה או בתשלום. רשימות העצים בפלטפורמה נבחרו מתוך מסמכי מדיניות רשמיים של משרד החקלאות ושל עיריית תל אביב-יפו.
הקטלוג פורסם לראשונה באפריל האחרון בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", כחלק מיוזמה משותפת של אגף אקלים וקיימות בקק״ל והסדנא לידע ציבורי, שהחליטו לשתף פעולה לטובת מטרה משותפת. ״הקטלוג נולד מתוך קול קורא שפרסמנו למיזמי סביבה מוכווני אקלים״, מספר אסף קרואני, מנהל אגף אקלים וקיימות בקק״ל. ״המטרה הייתה ליצור כלי תכנוני חדש, מקוון וידידותי למשתמש, המיועד קודם כול למקבלי ההחלטות ואנשי המקצוע ויסייע בבחירה נכונה של מיני עצים לשתילה במרחב העירוני. הפלטפורמה מאפשרת לעשות חיפוש דיגיטלי לפי סוג העץ, להשוות בין מיני עצים שונים ומציעה עצים דומים שאולי אינם מוכרים״, הוא מסביר.
יותר ויותר ערים בעולם מחפשות פתרונות יצירתיים וצעדים פרקטיים שיסייעו בהתמודדות עם השפעות ההתחממות. צילום מסך מאתר קטלוג עצי רחוב וצל
אי של קור
הצורך בשתילה נכונה של עצים, במיוחד בסביבות עירוניות, הוא חיוני מאי פעם. ערים גדולות נוטות להיות חמות משמעותית מהאזורים המקיפים אותן – תופעה הידועה בשם ״אי החום העירוני״. הסיבות לכך רבות: צפיפות האוכלוסייה, עומסי תנועה, זיהום האוויר שמייצרות המכוניות והשימוש המסיבי באנרגיה – כל אלה תורמים לעליית הטמפרטורות במרחב העירוני. לפי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, הטמפרטורה השנתית הממוצעת בעיר שבה מתגוררים מיליון תושבים או יותר, יכולה להיות גבוהה ב-1.8 עד 5.4 מעלות צלזיוס לעומת הסביבה הכפרית שסביבה. ההבדל הזה אף מתעצם בשעות הערב: בעוד האזורים הכפריים מתקררים במהירות לאחר שקיעת השמש, הערים שומרות על החום עוד שעות ארוכות.
לכן לא מפתיע שיותר ויותר ערים בעולם מחפשות פתרונות יצירתיים וצעדים פרקטיים שיסייעו בהתמודדות עם השפעות ההתחממות, במיוחד בעונת הקיץ. הדבר קריטי במיוחד לערי ישראל. ״הפרויקט הזה הוא חלק מהיערכות לשינוי האקלים ולעובדה שאירועי חום – ובמיוחד אירועי חום קיצוניים – שהיו בעבר חריגים, הפכו כיום לשגרה בין חודשי מאי לאוקטובר. להתהלך בערים ללא צל מעל הראש הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית. זה פוגע באיכות החיים שלנו, בבריאות שלנו וביכולת הפשוטה שלנו לשהות בחוץ״, מסביר קרואני.
הפתרון שיבוא מהטבע
מאמין שהדרך היעילה והנכונה ביותר להתמודד עם משבר האקלים ועם העלייה המתמדת בטמפרטורות היא באמצעות פתרונות מבוססי טבע ובראשם שתילת עצים וצמחייה ברחבי הערים.
הפרויקט נשען על גישה המכונה ״פתרון ללא חרטה״ (no-regret solution) – פעולה שנחשבת מועילה לא רק בהווה אלא גם בטווח הארוך ובתרחישים עתידיים שונים, לרבות כאלה שבהם שינוי האקלים יתמתן או לא יתממש. בכך, הוא מהווה גם תגובה עקיפה לספקנים ולמכחישי אקלים. ״זה לא רק פתרון מבוסס טבע – זה פתרון ללא חרטה״, מדגיש קרואני. ״גם אם המצב האקלימי יישאר כפי שהוא כיום במשך מאה השנים הבאות, עדיין נרוויח סביבה ירוקה יותר, עצים יפים ומרחב ציבורי נעים לשהייה. זה מצב של win-win״. אף שהפרויקט מיועד בעיקר לאנשי מקצוע הוא פתוח גם לציבור הרחב. ״כל מי שמתכנן גינה – בין אם מדובר באדם פרטי, בגנן וברשויות מקומיות – הקטלוג נועד לשרת את כולם״, הוא מסכם.
עוד בנושא באתר הידען:
