סיקור מקיף

אבולוציה וטבע

איור 3. התגליות של פבו סיפקו מידע חשוב באשר לאיכלוס העולם בזמן שבו הומוספיינס היגרו אל מחוץ לאפריקה והתפשטו לשאר העולם. ניאנדרטלים חיו במערב אירואסיה ואילו דניסובנים במזרח אירואסיה. רביה בין המינים השונים התרחשה כאשר ההומוספיינס התפשטו לרוחב היבשת, תוך השארת שרידים האצורים בדנ"א. איור מתוך ההסבר לפרס נובל 2022 לרפואה. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי

מודלים דיגיטליים תלת-ממדיים של שלוש עצמות הגפיים של TM 266 מיוחסים ל-Sahelanthropus tchadensis (משמאל, עצם הירך במבט אחורי ומדיאלי; מימין, שני האולנאים במבט קדמי ורוחבי). Franck Guy/CNRS/Université de Poitiers/MPFT, Fourni par l'auteur

מיני הומנואידים עמדו על שתי רגליים כבר לפני 7 מיליון שנה

בניגוד להנחה הרווחת עד כה, צוות חוקרים מצרפת ומצ'ד גילו שההליכה על שתיים אינה מאפיינת רק את הומו סאפיינס ואפשר שהתפתחה כמה פעמים בניגוד להנחה הרווחת עד כה, צוות חוקרים מצרפת ומצ'ד גילו שההליכה על שתיים אינה מאפיינת רק את הומו סאפיינס ואפשר שהתפתחה כמה פעמים ובהדרגה

מבינים זה את זה בלי מילים (אילוסטרציה). איור: depositphotos.com

טובים מטבענו 3: כל הזכויות שמורות לטבע

בפרק זה נבחן האם המוסר החברתי הוא תוצר של הדתות, או תכונה ביולוגית אוניברסלית, שקדמה לתרבויות ולדתות? ואיך האנושות יכולה להתאחד בעיתות חרום

שרשרת דבורים. איור: depositphotos.com

טובים מטבענו חלק 1: איך אנחנו משתפים פעולה נגד הרוע

הדיון בשאלה האם טבע האדם טוב או רע מנעוריו הוא עתיק יומין, אהוד אמיר סבור שלמרות שזה נראה אולי הפוך, טבע האדם טוב מנעוריו והרעים הם יוצאי הדופן. פרק ראשון מסדרה בת חמישה חלקים שתתפרסם מדי יום

תולעי למליברכיה צמודות למסלע שנוצר בעקבות פעילות חיידקית בנביעות הגז בעומק של קילומטר מול חוף פלמחים. (צילום: ד"ר יצחק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה, במסגרת פרויקט SEMSEEP)

נווה מדבר בים עמוק

סימביוזה עם חיידקים מאפשרת לתולעים ולצדפות להיזון מגז טבעי ומתרכובות גופרית – ומלמדת אותנו על דרכים להפקת אנרגיה

עטלף פירות: צילום יובל ברקאי

אין עדות מדעית לכך שהקורונה הגיעה מעטלפים

לטענת החוקרים, הטענות ולפיהן התפרצות הקורונה מקורה בעטלפים אינן מבוססות מדעית והן בבחינת הטעיית הציבור. לטענת החוקרים במרבית המקרים העטלפים כלל אינם אוגרים וירוסים בגופם ובכל מקרה יש להם מערכת חיסונית יעילה מאוד המאפשרת להם להתמודד יחסית בקלות עם וירוסים שנחשבים קטלניים עבור יונקים אחרים

אכזריות. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם האדם אכזרי מטבעו?

יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה הומניות קיבלה משמעות של אהבת אדם סובלנות סבלנות וכו',  האם מלחמות, מוות, אכזריות ודיכוי החלש פחות אנושיות?"יניב תוהה על טבע האדם: "למה המילה הומניות קיבלה משמעות של אהבת אדם סובלנות סבלנות וכו',  האם מלחמות, מוות, אכזריות ודיכוי החלש פחות אנושיות?"

בתמונה מצד שמאל: עלים שעברו התחדשות (רגנרציה). באדיבות החוקרים ומכון וולקני

הצמחים יכולים להתרבות מינית או בשיבוט, אך לא בו זמנית

מחקר חדש של ד"ר משה ראובני ממכון וולקני שפורסם בכתב העת נייצ'ר מצא, שנוכחותו של חלבון בשם פלוריגן, המופרש בצמח בזמן הפריחה (שלב הרביה המינית), קשור לירידת היכולת של הצמח להתרבות באמצעות רגנרציה (התחדשות)

"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון להצלת המערכת האקולוגית טמון דווקא בהן

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם

בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים חיידקים

תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז כיסוי האלמוגים; טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות; השרה להגנת הסביבה: "סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים לקחת אפס סיכונים"

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן