אבולוציה וטבע

מפת האזורים שמהם נאספו דגימות דנ"א עתיקות ומודרניות במחקר על ברירה טבעית במערב אירואסיה. קרדיט: Akbari A. et al., Nature, 2026

דנ"א עתיק מגלה: האבולוציה האנושית לא נעצרה, אלא המשיכה לפעול באלפי השנים האחרונות

מחקר רחב היקף בהובלת חוקרי הרווארד זיהה מאות וריאנטים גנטיים שהשתנו בהשפעת ברירה טבעית בעשרת אלפי השנים האחרונות.
שכבות מאובנים מתקופת המיוקן המאוחר בלותגאם שבמערב טורקנה. קרדיט: Christian Rowan

בקע טורקנה באפריקה, ערש האנושות, נקרע מהר משחשבו

מחקר חדש מראה כי הקרום באזור ערש האנושות הידקק ל־13 קילומטרים בלבד, ומציע הסבר חדש לעושר מאובני האדם הקדומים בטורקנה
במדבריות דרום־מזרח אריזונה, כמה נמלי ניקוי זעירות מטפלות בנמלת קציר גדולה ומלקקות חלקיקים זעירים מגופה. קרדיט: © Mark Moffett, Minden Pictures

נמלים זעירות תועדו מנקות נמלים גדולות במדבר אריזונה

חוקרי הסמיתסוניאן תיעדו לראשונה התנהגות המזכירה "דגי ניקוי" בים: נמלים קטנות מטפסות על נמלי קציר גדולות ומנקות גם את לסתותיהן
גבר ניאנדרטלי ואישה מהמין הומו סאפיינס. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

לא רומן פרהיסטורי: מחקר חדש מערער את הסיפור על “אהבת” ניאנדרטלים וספיינס

ניתוח חדש מראה כי דפוסי הדנ״א בין ניאנדרטלים לבני אדם מודרניים אינם עדות להעדפה זוגית, אלא תוצאה של מנגנונים ביולוגיים ומבנים חברתיים מורכבים
תצוגה של ניאנדרטלים במוזיאון הטבע של וינה. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שניאנדרטלים נשאו כבר את הבסיס הגנטי לשפה מורכבת

חוקרים מאוניברסיטת איווה מצאו שרצפים רגולטוריים נדירים בדנ"א, המשפיעים מאוד על יכולות שפה, הופיעו עוד לפני הפיצול בין האדם המודרני לניאנדרטלים
ancheornis. איור: אוניברסיטת תל אביב

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית באבולוציית התעופה

מחקר בהובלת אוניברסיטת תל אביב מראה כי דינוזאורים מכוסי נוצות מקבוצת הפנרפטורה פיתחו כנפיים אך ככל הנראה איבדו את יכולת התעופה, תגלית שמסבכת עוד יותר את סיפור מוצא העופות
הצתת אש. המחשה: depositphotos.com

האש לא רק חיממה ובישלה אך ייתכן שהיא גם עיצבה את גוף האדם

מחקר חדש מציע כי יותר ממיליון שנות שימוש אנושי באש הפעילו לחץ אבולוציוני שעיצב את מנגנוני הריפוי, הדלקת והחיסון שלנו. היתרון: התאוששות טובה יותר מכוויות קלות. המחיר האפשרי: פגיעות גבוהה
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים
הדמיה של Masripithecus moghraensis , קוף קדום שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה ועשוי להיות קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים כיום. שחזור של Masripithecus moghraensis מאת מאוריסיו אנטון. קרדיט: פרופ' הישאם סלאם

מאובן חדש ממצרים עשוי לשנות את מפת מוצאם של הקופים הגדולים — ובהם גם השושלת שהובילה לאדם

מחקר שפורסם ב־Science מתאר מין חדש של קוף קדום Masripithecus moghraensis, שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה. החוקרים סבורים כי הוא קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים

הנמלים שבונות בצמרות: כך מושבה אחת פותרת בעיות מורכבות בכלי עבודה חיים

מחקר של מכון ויצמן למדע מראה כי נמלים אורגות מחברות את גופן לשרשראות דמויות רוכסן ומשקולת, בונות קינים יציבים מעלי עצים, ואולי אף מפגינות קוגניציה קבוצתית מתקדמת.
שן שבורה של טירנוזאורוס שנמצאה נעוצה בגולגולת של אדמונטוזאורוס מספקת עדות נדירה וישירה למפגש אלים בין טורף לנטרף בסוף עידן הדינוזאורים. Credit: Jenn Hall

שן של טירנוזאורוס שנמצאה תקועה בגולגולת דינוזאור חושפת תקיפה אלימה מתקופת הקרטיקון

מאובן נדיר השמור במוזיאון הרי הרוקי של אוניברסיטת מונטנה מספק הצצה חריגה ליחסי הטורף־נטרף בסוף עידן הדינוזאורים. מדובר
כלב רועים על משמרתו בניהול עדר כבשים. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

כלבי רועים חושפים דרך טובה יותר להכוונת נחילי רובוטים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה בחנו כיצד צוותים של מאלף וכלב מתמודדים עם עדרים לא צפויים בתחרויות כלבי רועים, ומצאו עקרונות שחורגים הרבה מעבר לרעיית צאן
כריש עמלץ לבן גדול עדיין יישאר “כריש” בשפה היומיומית, אבל מחקר גנומי חדש טוען שההגדרה האבולוציונית של הקבוצה עשויה להיות מסובכת בהרבה. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי חדש מערער על ההגדרה האבולוציונית של כרישים

מחקר מראה שרוב המינים שאנו מכנים “כרישים” עשויים להיות קרובים יותר לבטאים ולגלגיליות מאשר לקבוצה חריגה של כרישי מעמקים. אם המסקנה תאושר, “כריש” יהיה מונח שימושי בשפה היומיומית, אבל לא
חלבוני ספוג בנגיפים התוקפים וירוסים. איור: מעבדתו של פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן

ספוגיות הפלא של הפאג'ים

מחקר שפורסם ב-Science מראה כיצד נגיפים תוקפי חיידקים לוכדים או חותכים מולקולות אזעקה חיסוניות, באמצעות חלבוני "ספוג" חדשים שאותרו בשילוב של AlphaFold, בינה מלאכותית וביולוגיה ניסויית.
מבט צדדי על קן ביצים משוחזר של אובירפטור. הביצים בניסוי יוצרו משרף יצוק. קרדיט: Chun-Yu Su

מחקר חדש: דינוזאורים דמויי-עופות בקעו מביצים בדרך פחות יעילה מהעופות

מחקר חדש מצביע על כך שדינוזאורים מקבוצת האובירפטוריים, שנראו דמויי-עופות אך לא יכלו לעוף, בקעו מביציהם פחות ביעילות מציפורים מודרניות. לפי הממצאים, ייתכן שהדינוזאורים הסתמכו לא רק על חום הגוף
טירנוזאורוס רקס במדבריות דרום ארה"ב. המחשה: depositphotos.com

עצם רגל ענקית מניו מקסיקו עשויה לרמוז על מוצאו של טירנוזאורוס רקס

מחקר חדש מתאר טירנוזאור ענק בן כ־74 מיליון שנה מדרום לרמידיה (צפון אמריקה לפני שהתחברה עם דרום אמריקה), ומחזק בזהירות את ההשערה שטי רקס התפתח בדרום אמריקה הצפונית לפני שהתפשט
חיות בר חוששות מציידים, אך לא בהכרח מכל אדם. מטא־אנליזה רחבה מראה כי בעלי חיים מתאימים את התנהגותם לפי רמת הסכנה והצפיות של הפעילות האנושית. המחשה: depositphotos.com

לא תמיד האדם הוא היצור המפחיד ביותר ביער

מחקר חדש מראה כי חיות בר מבחינות בין ציידים ודייגים לבין תיירים וחוקרים, ומתאימות את רמת הפחד שלהן לסוג האיום ולמידת הצפיות שלו
צבע אדום שמסיח את הדעת: מולקולות אר-אן-אי טפיליות (נקודות אדומות) שהצליחו לחדור לגרעיני תאים (כחול) של מונוציטים (ירוק)

סודות הגרעין של טפיל המלריה: כך הטפיל חודר למרכז הפיקוד של תאי החיסון

מחקר של מדעניות מכון ויצמן למדע מגלה כי טפיל המלריה שולח מולקולות אר־אן־אי אל גרעין תאי המערכת החיסונית, משבש את מנגנון השחבור שלהן ומסיט את תגובת ההגנה של הגוף ממוקד
הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
בתוך הגנום של דגי אמנון מאגם מלאווי התגלו מקטעי DNA יוצאי דופן שעברו היפוך כיווניות. המבנים הגנטיים הללו עשויים להאיץ את האבולוציה, משום שהם שומרים יחד גנים מרכזיים להישרדות ולרבייה, ובכך אולי מסבירים כיצד נוצרו במהירות כה רבה מאות מינים באגם אחד. המחשה: depositphotos.com

מדענים גילו "היפוכי" DNA שמאיצים את האבולוציה

מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים

ילד של אמא

תוכי מקאו, חיים ביערות האמזונס. המחשה: depositphotos.com

ציפורי יער הגשם הטרופי נעלמות גם ביערות שלא נפגעו – חוקרים חוששים מ“אביב דומם” חדש

נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
מטאורים פוגעים במאדים. המחשה: depositphotos.com

חיידק עמיד בתנאים קיצוניים עשוי לשרוד פגיעת אסטרואיד ולהישלח ממאדים לחלל

ניסוי מעבדה מצא כי חיידק עמיד במיוחד,Deinococcus radiodurans , מסוגל לשרוד לחצים עצומים הדומים לאלו הנוצרים בעת פגיעת אסטרואיד במאדים – ממצא המחזק את האפשרות שחיים יכולים לעבור בין כוכבי
קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
צמח יאם סיני, עם בצלצלים דמויי פירות. המחשה: depositphotos.com

לא עץ ולא נדיב – הצמח המטפס שמרמה ציפורים

מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

מחקר: חוויות הילדות קובעות את נועזות העטלפים בטבע

מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסביבה שבה גדלים עטלפים צעירים משפיעה על נועזותם, מרחקי התעופה שלהם ודפוסי החיפוש שלהם בבגרות
כיתוב תמונה: כלי אבן דו־פני מעוביידיה. קרדיט: עמרי ברזילי

מחקר קובע: גל “היציאה מאפריקה” לפני 1.9 מיליון שנה הותיר חותם בבקעת הירדן

שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הוכח מחקרית: האצות בטוחות למאכל מבחינה אלרגנית

צעד נוסף בדרך לפיתוח מערכות מזון יעילות, בריאות וידידותיות לסביבה
פרופ' עומרי ברונשטיין מאוני' ת"א מחזיק קיפודי ים מתים. צילום יחצ, אוניברסיטת תל אביב

האם הגענו לנקודת האל-חזור בהכחדת קיפודי הים?

(טוקסופלזמה גונדי), טפיל הנמצא בצואת חתולים. המחשה: depositphotos.com

טפיל שנישא על ידי מיליארדים מנהל “חיים סודיים” בתוך המוח

מחקר ב-Nature Communications מגלה כי ציסטות של טוקסופלזמה גונדי אינן מאגר רדום אלא מערכת מגוונת של תת־סוגים, מה שעשוי להסביר מדוע אין כיום טיפול שמחסל את הציסטות
טכניקות גירוד שונות של חלקים שונים בגוף הפרה. Credit: Antonio J. Osuna Mascaró

פרה שוויצרית משתמשת בכלים – וחוקרים נאלצים לחשוב מחדש על אינטליגנציה של בעלי חיים

מחקר פורץ דרך מתעד לראשונה שימוש גמיש ומכוון בכלים אצל בקר, ומאתגר הנחות ארוכות שנים על גבולות קוגניטיביים של חיות משק
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
למרות תפקידם האקולוגי ותפוצתם הנרחבת, השלדגים לבני חזה כמעט שלא נחקרו. צילום: שימי עיני

חיות את הרגע: שלדג לבן חזה

שלדג הוא הרבה יותר מעוף שצד ושולה דגים, במיוחד כשמדובר בשלדג לבן החזה. כל מה שרצית לדעת על הציפור הגנרליסטית, הססגונית והקולנית הזאת. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
תמונת מיקרוסקופ קונפוקלי של פיוניות בעלה במהלך מדידת חילוף גזים

לראות את הצמח "נושם" בזמן אמת: מערכת חדשה עוקבת אחר פיוניות תוך מדידת חילוף גזים

Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
בעלי החיים הראשונים בכדור הארץ. הספוג תאונלה סווינהואי. צילום: מעבדת מיכה אילן

הספוג ממפרץ אילת שמייצר חומרים אנטי־סרטניים ומנטרל ארסן: כך עובדת “המעבדה” של תאונלה סווינהואי

כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
חמישה זקיקי שפם בפיסת רקמה שעובייה 100 מיקרון. כל זקיק מוקף בקפסולת קולגן עבה ומכיל מאות מכנורצפטורים, שלחלקם יש קצוות דמויי אלה. חיישני מגע חיצוני ייחודיים אלו ממוקמים סמוך למרכז המסה של הזקיק (במרכז התמונה), מעוגנים לטבעת קולגן (טבעת פתוחה בצורת האות C) המהווה משקולת מייצבת, ומבודדים מזעזועים הנגרמים מתנועה עצמית של השפם

איך חולדות לא מתבלבלות מהשפמים של עצמן: “פטנטים” אבולוציוניים בזקיקי השפם מפרידים בין תנועה עצמית למגע חיצוני

מחקר ב-Nature Communications חושף תת-סוג של חיישני מגע בזקיק השפם שממוקם סמוך למרכז המסה ונשען על טבעת קולגן הפועלת כמו “משקולת מייצבת” — וכך החולדה מתעלמת מרטט השפם ומגיבה בדיוק
כיתוב: השוואה בין מצבם של עלים שונים המצופים ב-SafeWax (מימין) לבין מצבם של עלים לא מצופים (משמאל). מלמעלה למטה: עגבניה, בזיליקום, פלפל וגפן

ציפוי צמח בשעווה יחסוך למעלה מ-50% בחומרי הדברה

הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. מעבדתו של פרופ' בלבן באוניברסיטה העברית

חיידקים שורדים אנטיביוטיקה בשני “מצבי כיבוי” שונים – וכל אחד דורש טיפול אחר

ב־Science Advances הוצגה הבחנה בין עצירת־גדילה מוסדרת ומוגנת לבין עצירה מופרעת ולא יציבה, עם נקודת תורפה במעטפת התא שעשויה לאפשר אסטרטגיות טיפול ממוקדות
מבט ממערת סְטוּרָה פוֹרְוַאר (Stora Förvar) באי סְטוּרָה קַארְלְסֶה (Stora Karlsö), שוודיה. קרדיט: Jan Storå / Stockholm University

שרידי זאבים מלפני אלפי שנים באי בלטי מבודד מרמזים: בני אדם הביאו אותם וניהלו את חייהם

ניתוח גנטי ואיזוטופי הראה כי מדובר בזאבים אפורים ולא בכלבים, אך תזונתם הימית, השונות הגנטית הנמוכה וסימני פציעה מעלים את האפשרות לקשר מתמשך עם קהילות פרהיסטוריות.
סדר מתוך תנועה. צילומים: אוניברסיטת תל אביב.

החיים מתוך התנועה:תגלית חדשה חושפת כיצד סדר נולד מתוך סיבוב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו שחלקיקים שמסתובבים בכיוונים מנוגדים בנוזל מסתדרים מעצמם לשרשראות “אקטיביות” דמויות פולימר, שנעות, מסתובבות ומחליפות “בני זוג” — תופעה שעשויה להאיר תהליכי ארגון עצמי בטבע ולהוביל
הדמיה של אנכיאורניס באמצעות בינה מלאכותית

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה מציעים שאיבדו תעופה

מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
עימות בקרטיקון העליון בין ננוטירנוס בוגר (משמאל) ושני צעירי טירנוזאורוס רקס (T. rex), כש-T. rex  מתבגר־למחצה צופה מרחוק. הסצנה מזכירה מעין “פתיח” לשלישיית ה-T. rex  המפורסמת שמוצגת באולם הדינוזאורים על שם ג’יין ג’. פיזאנו ב-NHMLAC . קרדיט: חורחה גונזלס

מדענים מאשרים: ננוטירנוס היה בוגר לגמרי — לא גור  T. rex

המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
די-אן-אי קדום מהדניסובים השאיר לבני האדם יתרון גנטי משמעותי — וריאנט של גן שיכול היה לסייע לאמריקנים הקדומים לשרוד פתוגנים חדשים, ואולי עדיין משפיע על הבריאות שלנו כיום. לשבט השרפה בנפאל הוא איפשר לחיות בקלות בגבהי ההימלאיה. המחשה: depositphotos.com

הגן הדניסובי הנסתר שעזר לבני אדם לכבוש את אמריקה

עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום