כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ? חוקרים מצאו את הראיה המוצקה הראשונה, וכנראה היחידה אי פעם, לכך שזרזי חלבונים פשוטים – החיוניים לפעילותם של תאים, אבני הבניין של החיים, התקיימו בתחילת החיים
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל ממכון ויצמן
"זהו שינוי פרדיגמה דרמטי. עד כה התפיסה הייתה שפעילות רועים בסוואנה הייתה שלילית ופגעה במערכת האקולוגית והנה אנחנו מוצאים שדווקא הפעילות האנושית הזו שנמשכת כבר אלפי שנים היא זו שתורמת ליצירת 'איים ירוקים' שמעשירים ומגוונים את המערכת האקולוגית", אמרה פרופ' רות שחק-גרוס, מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, השותפה למחקר שפורסם
חלק מהרצף הגנטי של הדניסובים נשמר אצל אבותיהם של ילידי אוסטרליה ומלנזיה של ימנו, עקב רביית כלאיים. כעת נמצא נמצא שריד של עצם זרוע או רגל של נערה שהעיד כי גם בין הדניסובים והניאנדרטלים התאפשרה מידה כלשהי של רביה הדדית
זיהומים פטרייתיים נפוצים בקרב בעלי חיים שונים לרבות האדם. אחד המקורות העיקריים לזיהומים אלה הוא הקנדידה, פטריית שמר הנמצאת באופן קבוע בגופנו. פטרייה זו מנצלת שיבושים בתפקוד האורגניזם כדי להתפשט ולפגוע בו, ורוב בני האדם יחוו לפחות פעם אחת בחייהם זיהום פטרייתי במקום כלשהו בגופם – על העור, במערכת העיכול
חוקרים פיתחו שיפור ליעילות של תרופות נוגדות חיידקים באמצעות שילוב תרופות שהחיידקים עמידים לכל אחת מהן בנפרד
החברה פיתחה אפליקציה המשמשת חקלאים ברחבי העולם המצלמים תמונות של מזיקים, מערכת ראייה מלאכותית מזהה אותם ושולחת להם את הפרוטוקול להדברת המזיק שהתגלה. לאחרונה עברה החברה שלב נוסף כשהתוכנה שלה שימשה לחיזוי התפשטות מזיק אלים במיוחד – fall armyworm – מאפריקה להודו. ראיון עם מנכ"ל החברה נסי בנישטי
במחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב וחברת ההיי-טק NRGene. פיענוח הגנום יאפשר טיפוח של זני חיטה שעמידים בפני מחלות, מניבים יותר תפוקה, מותאמים טוב יותר לתנאי הסביבה המשתנים ועוד. כשלמעלה מ-20% מצריכת החלבונים והקלוריות העולמית מגיעה מחיטה – מדובר בבשורות חשובות במיוחד לרווחת
מה נותן לבעל חיים או לכל יצור אורגני את הייחודיות שמאפשרת לסווגו ולמיינו כשייך לסוג או למין ביולוגי?
כיצד מתגברות נמלים הסוחבות מזון אל הקן על מכשולים בדרך?
באמצעות המודל הממוחשב שפיתחו, הראו החוקרים בראשותו של פרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן שהרכבי שומן מסוימים, המכונים "קומפוזומים" יכולים לשנות את המידע ההרכבי שלהם במעין מוטציות, להיחשף לברירה טבעית בתגובה לשינויים סביבתיים, ואף לגלות יכולות של אבולוציה דרווינית
ריבוי המינים ותתי-המינים של אדם קדמון הוביל חוקרים להשערה חדשה לפיה התפצלויות ואיחודים מחדש של אוכלוסיות שהופרדו בשל מחסומים טבעיים הביאה לשילוב תכונות שפותחו אצל הומנידים מוקדמים ולהתפתחות האדם המודרני תחילה הסיפור היה פשוט למדי, או לפחות היה סיפור אחד ברור. המין שלנו התפתח באפריקה מאוכלוסייה של מין מוקדם יותר,
נסיגות חוזרות של הים התיכון וקצבי אבולוציה איטיים בסביבה התת קרקעית המבודדת גרמו לכך שהמינים הללו השתנו מעט מאז נפרדו
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
"תהליך זה נקרא "העברה אופקית", והוא שונה מהעברת ההורה-צאצא הרגילה. לתהליך זה הייתה השפעה עצומה על האבולוציה של היונקים. לדוגמה," אומר פרופסור דייויד אדלסון מאוניברסיטת אדלהייד שבאוסטרליה, "25% מהגנום של פרות וכבשים מורכב מגנים קופצים"
ראיון מיוחד עם קלייר נוביאן, כלת פרס גולדמן לסביבה לשנת 2018, שהצליחה לשנות את חוקי הדיג באירופה ושממשיכה לנסות ולהציל את החיים בים
הגברת הייצור של חלבון שכיח המופיע בטבע והמצוי בעלים של צמחים יוכל להגדיל את התנובה של יבולים של צמחי מזון בחמישים אחוזים, כך לפי מחקר חדש
מחקר שנערך בטכניון והתפרסם היום בכתב העת Nature גילה משפחה חדשה של חלבוני חישת אור במי הכנרת. זה הגילוי הראשון של משפחה חדשה של חלבונים כאלה מאז 1971. המחקר נערך בשיתוף פעולה חוצה יבשות בין חוקרים מישראל, מיפן ומארצות הברית
הטכנולוגיה שפורסמה בכתב העת Nature Communications מבוססת על הפוטוסינתזה הטבעית של חיידקים פוטוסינתטיים
פיתוח ישראלי חדש מאפשר להקרין לבעלי חיים ימיים מציאות מדומה במעבדה, וכך לחקור את התנהגותם כאילו שהם נמצאים בסביבה הטבעית. האם הטכנולוגיה החדשה תפתור את חידת ההסוואה של התמנונים?
"חשוב להבין שלחיידקים אלה תפקידים מאוד חשובים לבריאותנו ועל כן עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים קשרים מורכבים עם גופנו – קשרים שהתפתחו במהלך ממושך של אבולוציה משותפת", כך אומרת ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, שחוקרת את אוכלוסיית חיידקי המעיים.
מי באמת אשם בסיבוכים הנלווים להשמנת-יתר?
"טכנולוגיית RFID מאפשרת לסמן כל דבורה, והמעקב נעשה אוטומטית באמצעות מחשב המנתח את מה שהוא רואה במצלמות בעזרת אלגוריתמים של ראיית מכונה ותבונה מלאכותית." אומר פרופ' רוביסון בראיון לאתר הידען, ומתאר כי נכנס לתחום הדבוראות במקרה, כשהתנדב בקיבוץ בית השיטה
חוקרים מ-MIT יצרו דג רובוטי רך, שמשתלב בסביבת שוניות אלמוגים בצורה טבעית ומאפשר מחקר אקולוגי ללא הפרעה לסביבה