אבולוציה וטבע

קרפדת עצים אוסטרלית. צילום: depositphotos.com

השריון הביולוגי של הקרפדה האוסטרלית

הטכניון 18 בינואר 2021 אין תגובות

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחו מנגנון המגן על הקרפדה האוסטרלית מפני חיידקים עוינים

ד"ר אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר. צילום: shutterstock

הטכניון יעניק דוקטור לשם כבוד למנכ"ל פייזר אלברט בורלא

אבי בליזובסקי 15 בינואר 2021 אין תגובות

ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון רחב של טיפולים מבוססי mRNA

הקונכיות שיגלו לנו את מצב זיהום האוויר באוקיינוס

אוניברסיטת בן גוריון 12 בינואר 2021 תגובה אחת

חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק

מוח הדבורה משלם מחיר על מנת לאפשר התפתחות מואצת של השחלות

האוניברסיטה העברית 8 בינואר 2021 תגובה אחת

כך עולה ממחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שבחן כיצד מצליחות מלכות של נמלים ודבורי דבש להיות בעלות פוריות כה גבוהה ולמרות זאת לחיות שנים רבות, בעוד שאצל רוב בעלי החיים כמו גם אצל דבורים אחרות מתרחשת תופעת "שקלול תמורות", כלומר עלייה ברבייה המביאה לקיצור בתוחלת החיים

חלבוני הקרס שעל הנגיף. אם הנגיף לא שם כדי לתמוך בהם – הם קורסים. מקור

שפת התכנות של החיים: מה נכלל בחיסון הרנ"א שמיליון ישראלים כבר קיבלו

ד"ר רועי צזנה 2 בינואר 2021 אין תגובות

אם יצטרכו לבחור את הפיתוח המדעי הבולט של שנת 2020 זה יהיה ללא ספק חיסון מבוסס mRNA. ד"ר רועי צזנה מסביר

גידול מושבות חיידקים. Adrian Lange, unsplash.com

כיצד יוצרים שמות חדשים למיני חיידקים שהתגלו לאחרונה ושיתגלו בעתיד?

האוניברסיטה העברית 2 בינואר 2021 אין תגובות

פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על המדף", מוכנים לשימוש בכל רגע נתון עבור המדענים

מין חדש של דבורת בר התגלה בישראל ע"י חוקרות מהפקולטה לחקלאות

האוניברסיטה העברית 1 בינואר 2021 אין תגובות

במקומות רבים בעולם קיימת ירידה משמעותית במגוון ובשפע המאביקים, דוגמת דבורים, כשאחד מהאיומים המרכזיים על מאביקי בר הוא אובדן ושינוי של בתי גידול

חברת סליטרון של קבוצת באטמ סיפקה מערכת ראשונה להפקת חלבון מחרקים

שירות הידען 1 בינואר 2021 אין תגובות

החברה מצפה לקבל הזמנות נוספות מלקוח זה. חוזה זה מתווסף לחוזים אחרים המבוססים טכנולוגיית ה-ISS של הקבוצה שסופקו בשנת 2020 באירופה ואסיה, כשהחברה קיבלה הזמנות בהיקף 8.3 מיליון דולר לטכנולוגיה זו בשנים 2019 ו-2020

חולה קורונה במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים. צילום: shutterstock

מערכת בינה מלאכותית החוזה הידרדרות חולי קורונה במהלך אשפוז

שירות הידען 31 בדצמבר 2020 אין תגובות

מרכז החדשנות של המרכז הרפואי שיבא וחברת Data Science Group השיקו כלי תומך החלטות, המאפשר לצוות הרפואי לייעל ולשפר את הטיפול בחולה; המערכת תהפוך למסחרית

חיסוני mRNA שפותחו נגד מגפת הקורונה COVID-19. צילום: shutterstock

נייצ'ר: המדע בשנת 2020 בסימן הקורונה לרעה ולטובה

אבי בליזובסקי 30 בדצמבר 2020 2 תגובות

"על אף השיבושים שנגיף הקורונה יוצר בכל תחומי החיים – נראה שבתחום חקר הנגיף חלה התקדמות מהירה מאוד, כפי שלא היה עד כה עם אף נגיף אחר" נאמר במאמר סיכום השנה של אחד מכתבי העת המדעיים החשובים

3. בתרשים: משמאל: החיסונים. חיסוני mRNA מבוססים על החדרת mRNA מלאכותי לתוך תאים כדי שישמש תבנית לבניית החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון. זמן קצר לאחר כניסתן של מולקולות ה- mRNA לתא הן מתחילות להתניע את ייצורם של החלבונים החיסוניים הנדרשים לתא. mRNA מכיל מספר שינויים כימיים, שמשפרים את פעילותו בתא. מימין: המנגנון הטבעי. המחקר המתפרסם ב-Nucleic Acids Research מראה כיצד שינויים כימיים דומים, הקיימים באופן טבעי ב-mRNA, משמשים כאתרי קישור לגורמי בקרה. קישור זה משפיע על פעילותו של הריבוזום וכך מאפשר ייצור חלבונים בכמויות מדויקות יותר ובהתאם לצורכי האורגניזם.

דינמי, מתוחכם ורגיש לסביבה: כך מנסח ה- mRNAאת הנחיותיו לריבוזום

הטכניון 30 בדצמבר 2020 אין תגובות

חוקרים בטכניון גילו מנגנון חדש בבקרת ייצור חלבונים על ידי הריבוזום: אנזים העורך את ה-mRNA ומווסת את פעילותו בהתאם לצורכי האורגניזם. המאמר מציג תהליכי עריכה דומים

החיידקים הישראלים ימחזרו פלסטיק בפורטוגל

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 26 בדצמבר 2020 אין תגובות

באוניברסיטת בן גוריון חוקרים דרך פשוטה וידידותית יותר לסביבה למיחזור PET) Polyethylene terephthalate), סוג נפוץ של פלסטיק המשמש, בין השאר, לייצור בקבוקים לשתייה קלה: פירוק ביולוגי על-ידי חיידקים שמסוגלים לפרק פוליאתילן (פולימר המורכב משרשרת ארוכה של תת-יחידות אתילן המחוברות זו לזו בקשרים כימיים).

מבנה חלבון הספייק (קוצים) של נגיף הקורונה. National Institute of Allergy and Infectious Diseases, CC BY-SA

מהו חלבון הספייק של הקורונה ומדוע חוששים שהמוטציה תהיה עמידה לחיסונים

אתר המדע The Conversation 24 בדצמבר 2020 תגובה אחת

הופעתה של גרסה חדשה של נגיף הקורונה עוררה עניין מחודש בחלק של הנגיף המכונה חלבון הספייק. מומחה לוירולוגיה מסביר מהו חלבון הספייק (הקוצים) ומה ההשפעה לשינויים בו על החיסונים

חיפוש מוטציות בנגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מוטציה מורכבת חדשה של נגיף הקורונה מתפשטת בבריטניה – חוקרת גנומיקה מסבירה

אתר המדע The Conversation 22 בדצמבר 2020 תגובה אחת

הגרסה נושאת 14 מוטציות מגדירות, שבע מתוכם בחלבון הספייק- החלבון המתווך את כניסת הנגיף לתאים אנושיים. זהו מספר גדול יחסית של שינויים בהשוואה לגרסאות הרבות

על הטענות נגד חיסון הקורונה – וכל התשובות

ד"ר רועי צזנה 19 בדצמבר 2020 אין תגובות

לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור