אבולוציה וטבע
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניסוי מעבדה מצא כי חיידק עמיד במיוחד,Deinococcus radiodurans , מסוגל לשרוד לחצים עצומים הדומים לאלו הנוצרים בעת פגיעת אסטרואיד במאדים – ממצא המחזק את האפשרות שחיים יכולים לעבור בין כוכבי
- הטכניון
- תגובה אחת
בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
- מכון דוידסון
- 2 תגובות
מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
- אוניברסיטת חיפה
- 4 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסביבה שבה גדלים עטלפים צעירים משפיעה על נועזותם, מרחקי התעופה שלהם ודפוסי החיפוש שלהם בבגרות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
- אוניברסיטת תל אביב
צעד נוסף בדרך לפיתוח מערכות מזון יעילות, בריאות וידידותיות לסביבה
- אוניברסיטת תל אביב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ב-Nature Communications מגלה כי ציסטות של טוקסופלזמה גונדי אינן מאגר רדום אלא מערכת מגוונת של תת־סוגים, מה שעשוי להסביר מדוע אין כיום טיפול שמחסל את הציסטות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר פורץ דרך מתעד לראשונה שימוש גמיש ומכוון בכלים אצל בקר, ומאתגר הנחות ארוכות שנים על גבולות קוגניטיביים של חיות משק
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
שלדג הוא הרבה יותר מעוף שצד ושולה דגים, במיוחד כשמדובר בשלדג לבן החזה. כל מה שרצית לדעת על הציפור הגנרליסטית, הססגונית והקולנית הזאת. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
- אוניברסיטת תל אביב
בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
- מכון ויצמן
מחקר ב-Nature Communications חושף תת-סוג של חיישני מגע בזקיק השפם שממוקם סמוך למרכז המסה ונשען על טבעת קולגן הפועלת כמו “משקולת מייצבת” — וכך החולדה מתעלמת מרטט השפם ומגיבה בדיוק
- הטכניון
- אין תגובות
הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
ב־Science Advances הוצגה הבחנה בין עצירת־גדילה מוסדרת ומוגנת לבין עצירה מופרעת ולא יציבה, עם נקודת תורפה במעטפת התא שעשויה לאפשר אסטרטגיות טיפול ממוקדות
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
ניתוח גנטי ואיזוטופי הראה כי מדובר בזאבים אפורים ולא בכלבים, אך תזונתם הימית, השונות הגנטית הנמוכה וסימני פציעה מעלים את האפשרות לקשר מתמשך עם קהילות פרהיסטוריות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו שחלקיקים שמסתובבים בכיוונים מנוגדים בנוזל מסתדרים מעצמם לשרשראות “אקטיביות” דמויות פולימר, שנעות, מסתובבות ומחליפות “בני זוג” — תופעה שעשויה להאיר תהליכי ארגון עצמי בטבע ולהוביל
- אוניברסיטת תל אביב
מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
ציפורים נודדות קטנות, ששוקלות לא יותר מכמה גרמים, גומאות מדי שנה אלפי קילומטרים בין אתרי הקינון באירופה לאזורי החריפה באפריקה. ד"ר יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי מזהיר שהצטמצמות מזון, ציד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש המשתמש בדימות מאובנים מתקדם מראה שייתכן שהפטרוזאורים הקדומים – הזוחלים המעופפים הראשונים – שלטו בתעופה כמעט מייד עם הופעתם, בלי להזדקק למוח גדול כמו אצל עופות
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש ב־Frontiers in Microbiology מציע מערכת ביומינרליזציה של שני מיני חיידקים, Sporosarcina pasteurii ו־Chroococcidiopsis, שיכולה לייצר "בטון ביולוגי" מרגולית מאדים, לספק חמצן ולתרום למערכות חקלאות סגורות ולמאמצי ההתיישבות האנושית
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
מאובנים ארקטיים שנותחו מחדש מראים שמערכות אקולוגיות ימיות התאוששו במהירות מדהימה אחרי "המוות הגדול"
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
עשרות כרישי עפרורי מתקבצים מדי חורף במים החמימים של תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון – ד"ר עדי ברש חושפת מין שלא נחשב בכלל לים־תיכוני, מסבירה את תפקידם כטורפי־על, את האיומים מהדיג
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פריצת דרך חדשה מראה שחלק מהמולקולות השבריריות ביותר בביולוגיה יכולות להשתמר לאורך זמן רב יותר מכפי שהמדענים העלו על הדעת. חוקרים פתחו חלון לביולוגיה בזמן אמת של בעלי חיים שנכחדו
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פלאונטולוגים מאוניברסיטת שיקגו חשפו בוויומינג מאובנים של דינוזאור "ברווזני־מקור" שעברו שיחזור קפדני במעבדת המאובנים של האוניברסיטה. המאובנים הללו משמרים רקמות רכות ותכונות חיצוניות ברזולוציה מרשימה, המאפשרת למדענים לשחזר כיצד נראה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מה קורה כשאינטרסים כלכליים ואינטרסים של שימור מתנגשים, ואיך אפשר לאזן ביניהם? עמותה ישראלית מנסה לעזור לפתור את הבעיה הזו, ולסייע בשימור מין נדיר של לווייתן
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
צמד מחקרים מאוניברסיטת תל אביב ממפה 110 אירועי תמותה המונית של קיפודי ים מאז 1888 ומראה שפתוגנים הם הגורם המרכזי, ובמקביל מציג שיטת "מטוש קורונה" לדגימה גנטית לא פולשנית מתחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
מחקר מכון ויצמן בשיתוף בילינסון ורמב"ם מזהה מיקרוביום מגוון בגליובלסטומה ובגרורות מוחיות; חפיפה לחיידקים בגידולים הראשוניים, שונות לפי מיקום במוח, וקשר לעמידות לטמוזולומיד ולמשך הישרדות; פורסם ב-Nature Cancer
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומוסדות שותפים בחן שימפנזים בשמורת אי נגמבה באוגנדה, וגילה כי הם משנים את בחירתם כשהם מקבלים ראיות חזקות יותר – ממצא שממקם את הרציונליות על
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
טביעות רגל מאובנות בנות כ־80 אלף שנה שנחשפו בחופי אלגרבה חושפות כיצד ניאנדרטלים נעו, צדו וניצלו סביבות חוף – ומציגות תזונה מגוונת המבוססת על איילים, סוסים, ארנבות ומשאבי ים
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים פיתחו אלגוריתם חדשני שהופך את הנשרים עצמם למערכת התרעה חכמה ומונע אירועי הרעלה המוניים
- אוניברסיטת תל אביב
באביב העטלפים "נועזים" יותר ולא חוששים להיכנס לעימותים מול חולדות במאבק על המזון
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים יישמו לראשונה תיארוך פחמתי U-Pb ישירות על קליפות ביצים מאתר צ׳ינגלונגשאן ביוניאנג, קבעו גיל קרטיקון עליון ומציעים חלון חדש לאקלים הקדום ולדינמיקת המגוון הדינוזאורי
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
צפעונים, קולובריים ואלפידים מכישים בדרכים שונות והללו נחשפו לראשונה בפירוט רב
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
- מכון ויצמן
מדעני מוח ממכון ויצמן נסעו לאי בודד ליד זנזיבר כדי להקליט לראשונה פעילות מוחית של יונקים בטבע וללמוד כיצד פועל המצפן הפנימי שבאמצעותו הם מנווטים