עקרב בעל צבתות דקות יעדיף להשתמש בהן כדי לאחוז בטרפו רגע קט ומיד לעקוץ. עקרב בעל צבתות עבות ישתמש בהן כדי למחוץ את הטרף", מסביר החוקר ישראל קלרשטיין ממכון ויצמן
חוקרים מהארווארד שופכים אור חדש על החידה כיצד ישנם בעלי חיים המסוגלים לחדש את כל גופם, והסבירו מדוע למרות קיומן של הגנים יכולת ההתחדשות בבעלי חוליות, ובכלל זאת בני אדם – מוגבלת
החוקר הראשי אלסנדרו צ'יארנזה, דוקטורנט במחלקה למדעי כדור הארץ והנדסה באימפריאל קולג', אמר: "הדינוזאורים לא היו אמורים להיכחד עד סוף הקרטיקון, כאשר פגע האסטרואיד שהביא לתום שלטונם והשאיר את כדור הארץ לבעלי חיים כמו יונקים, לטאות וקבוצה קטנה של דינוזאורים ששרדו – העופות."
חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם פוגו, מעדן בזכות הטעם הייחודי והמעודן שלהם, תוך מודעות לכך שאכילה שלהם עלולה להיות קטלנית. כעת, חוקרים הצליחו לזהות את התרכובות העיקריות האחראיות לטעם של דג הנפוחית [תרגום מאת ד"ר נחמני משה] חלק מהאנשים מחשיבים את דגי הנפוחית, המכונים גם בשם
חוקרי כימיה הצליחו לפתח שיטה חדשה לסינתזה של תרכובת נוגדת חיידקים המופיעה בטבע שתוכל לשמש בעתיד לשם מאבק בזיהומים קטלניים עמידים לתרופות, למשל MRSA
מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי היעלמותן המהירה של הפריחות המורכבות מטריליוני אצות חד-תאיות המכונות פיטופלנקטון, מתאפשרת הודות ל"שיתוף פעולה" קטלני בין נגיף לחיידק
באחרונה גילו מדעני מכון ויצמן למדע כי בתנאים מסוימים, צמחים מתאימים את רמת הפוטוסינתזה שלהם לשינויים בעוצמת אור השמש באמצעות מערכת חישה מתוחכמת, המזכירה את תגובת אישוני העיניים שלנו
מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל – אך בו-בזמן נהפך לחסין פחות לשגיאות. החוקרים משערים כי ממצאים אלה עשויים להסביר נטייה לפסיכופתולוגיות מסוגים שונים בבני אדם – מהפרעות קשב, חרדה ודיכאון ועד אוטיזם. ממצאים אלה התפרסמו בכתב-העת המדעי Cell
שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Scientific Reports. "השיטה החדשה שפיתחנו תאפשר לחוקרים להבין טוב יותר את החיים באזור הארקטי הקדום ואת אורח החיים בתפר שבין חברת הציידים לקטים
האקתון ראשון מסוגו בישראל ישלב מומחים מתחומים שונים כדי למצוא פתרונות יעילים לבעיית החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה* מרוץ החימוש נגד החיידקים העמידים הוא אחד הנושאים הכואבים ביותר, השיטה הרגילה כנראה מיצתה את עצמה ונדרשים רעיונות מקוריים. מי שיש לו כאלה מוזמן להשתתף
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
מתברר כי לצמחים יש "זיכרון", כלומר צמחים "זוכרים" מה שהוטבע בתוך האנטומיה שלהם. מנגנון הזיכרון מוטבע עמוק בקוטר הצינורות העצה, שהם בעצם צינורות המורכבים מתאים מתים המעבירים את המים מהשורשים אל עלים התגלית מאפשרת השקיית גפנים מדויקת ליצירת יינות אדומים איכותיים יותר
הדבורים לא לבד. שורה של מחקרים חושפת פגיעה קשה באוכלוסיות החרקים בעולם בשל פעילות האדם. התמוטטות ממלכת החרקים עלולה לגרום לפגיעה קשה במערכת האקולוגית ובמערך ייצור המזון
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור של פלסטיק הידועים כמזיקים ליצורים חיים (כולל האדם)
מתקפה משולבת טיפול המשלב סוגים שונים של אנטיביוטיקה. המחקר מראה כי יעילותו של הקוקטייל מושפעת בעיקר ממגוון התרופות שבו ולא ממינוניהן
חזרו אחרי כשנתיים לאזור הסמוך לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. לראשונה מאז החל מחקר ארוך הטווח על טורפי העל בים התיכון ותיוג הכרישים בשנת 2016
הדור הבא של זיהום האוויר * התרגלנו לשמוע על אוויר מזוהם מתחבורה או ממפעלים, אך מחקר חדש מגלה שבאוויר של ערים ברחבי העולם יש כיום ריכוזים של גנים עמידים לאנטיביוטיקה, שיכולים לגרום ליצירת חיידקים עמידים וקטלניים יותר. מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כדי להילחם בתופעה?
"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה
מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת אורח החיים של הניאנדרתלים. נושא זה מעניין במיוחד לאור העובדה, שבמשך תקופה ארוכה של כ-270,000 שנה חיו שני המינים במקביל
על אף שהבריאות המודרנית משחררת אותנו ממוות בנסיבות רבות, במדינות ללא גישה לבריאות טובה, אוכלוסיות ממשיכות להתפתח. ניצולים של התפרצויות מחלות מידבקות מובילים את הברירה הטבעית על ידי מתן ההתנגדות הגנטית שלהם לצאצאים
ההתבוננות בחיידקים נעשתה בשילוב של מיקרוסקופיית אור רגילה ומיקרוסקופיה פלורסנטית שאפשרה מיפוי תלת-ממדי מדויק של החיידקים. שיטה זו טובה כדי לאפשר מעקב תלת-ממדי אחר חיידקים צפופים שלא ניתן לעקוב אחריהם באמצעות שיטות מקובלות
הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון
רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו לחלוטין. חוואים מדווחים כי אם עד לפני כעשר שנים איבדו חיות בתדירות גבוהה, הרי שבשנים אחרונות חדלו הפגיעות ואין אובדני חיות משק
בנוסף, מצאו החוקרים כי קקאו בוית במקור בדרום אמריקה, ולא במרכז אמריקה כפי שחשבו בתחילה
לפני מאה שנים בדיוק הרגה מגיפת שפעת קטלנית עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם. כיצד שינוי האקלים יכול לעצב את מגיפת השפעת העתידית, ולהשפיע על התפרצות של מחלות אחרות בארץ ובעולם?
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו