סיקור מקיף

אבולוציה וטבע

מגיפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

היכן התרופות לטיפול בקורונה?

נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים

מבחר מיני עופות נודדים שעצרו למנוחה באגמון החולה. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בינה מלאכותית לטובת הציפורים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק נברנים ומזיקים שונים שפוגעים בשדות

יצירה של טיפת שמן: שמן (בצהוב) מצטבר בינות השכבות של הקרומית היוצרת את 'רִשְׁתִּית פְּלַזְמַת הַתָּא' (ER). הטיפות גדלות ובסופו של דבר ניתקות והופכות לחלק מהציטופלזמה. תהליך זה מתרחש רק במיקרו-מתחמים העתירים בסטרולים ואוליאוסינים לאורך הקרומית. [באדיבות המעבדה הלאומית ברוקהייבן]

מדענים זיהו חומר החיוני להצטברות שמן בצמחים

חוקרים, המנסים לחשוף את הפרטים באשר לאופן שבו צמחים מייצרים וצוברים שמן בתוכם, הצליחו לזהות רכיב חיוני חדש במנגנון זה. הם מצאו סטרול מסוים – מולקולה הדומה במבנה שלה לכולסטרול – הנוטלת תפקיד חיוני ביצירה של טיפות שמן

דישון מדוייק. המחשה: depositphotos.com

המחמם הסמוי – גז הצחוק שהוא גם מרכיב בדשנים

במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה

סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים בטרף שעובר מעליהם, הם מרימים את הראש במהירות אדירה ותופסים אותו

בדיקת דם לקורונה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת דם לזיהוי ההתפתחות של מחלת הקורונה

בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה פשוטה ויעילה לניטור מחלת הקורונה

חיסון קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מנת הדחף של החיסון לקורונה מקטינה את הסיכון לחלות פי 10 לעומת מחוסנים פעמיים

כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין אלו שקיבלו רק את שתי זריקות החיסון המקוריות לבין אלו שקיבלו גם את החיסון השלישי

האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מערת איילון על יצוריה הייחודיים ניצלה

הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון החליטה שלא לכלול את מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון

ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה שסחפה אדמה ופסולת לתוך מפרץ אילת

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את התעלומה

אבדן חוש הריח בעקבות קורונה. המחשה: depositphotos.com

לונג, לונג קוביד: העדר חוש הטעם והריח נמשך במקרים רבים זמן רב לאחר ההחלמה מקורונה

אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות

שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא

מימין לשמאל- איתמר לופו מנהל מעבדת פוסטהרבסט, דוד זיגדון מנכל מיגל, דר דני גמרסני חוקר בכיר פוסטהרבסט, אורי בן הרצל סמנכל פיתוח מיגל. צילום יחצ

אבוקדו כל השנה

מחקר במכון המחקר מיגל יאפשר שיווק רציף של אבוקדו ישראלי כל השנה ויפחית את העלות לצרכן

חיסוני קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

מחקר של כללית והארווארד: יעילות גבוהה מאוד לחיסון נגד קורונה

המחקר טיפל גם בסוגיית תופעות הלוואי של החיסון- אכן יש שיעור של 1-5 מחוסנים שלקו בדלקת קרום הלב מכל 100 אלף מתחסנים, אך הסיכון לכך אצל מי שחולה במחלה עצמה כפול, שלא לדבר על תופעות לוואי אחרות שיש למחלה ושלא נמצאו במחקר בחיסון

הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"

פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם החיים של הסרטנים לצד בני האדם ומציע דרכים לשמור עליהם

הגנה מפני קורונה. המחשה: shutterstock

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor מראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נוגדנים שבודדו מלמות יעילים נגד זן דלתא של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה הצליח לעצור את ווריאנט הדלתא ביעילות רבה

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן