אבולוציה וטבע

יַסעור מנקס בטיסה סביב האי סקומר בוויילס

ג'ט לג אצל ציפורים: טיסות מהירות מזרחה משבשות את המצפן השמשי של ציפורי ים

מחקר שראה אור ב-Science מצא כי יסעורי מנקס שטסים מהר מזרחה חווים פער בין השעון הפנימי לשעה המקומית. כתוצאה מכך המצפן השמשי שלהם סוטה בעד כ-15 מעלות.
חיידקי אי-קולי. המחשה: depositphotos.com

גנים חשובים אינם עוברים פחות מוטציות: מחקר דוחה טענה נגד תורת האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת באת' ניתחו את האוסף הגדול ביותר עד כה של מוטציות ספונטניות בחיידק E. coli ובשמרי אפייה. הם לא מצאו שגנים חיוניים עוברים פחות מוטציות, בניגוד לטענה שעולה שוב
דג צלף (Toxotes jaculatrix) במים

האבולוציה של תרומה לאחר

דגי צלף חולקים מזון ורגישים להוגנות, ובני אדם מגיבים למצוקת הזולת גם באזורי מוח עתיקים. פרופ' שי גבאי מאוניברסיטת חיפה מחפש את השורשים האבולוציוניים של הנתינה.
איור בצבעי מים של שתי ההמיספרות של המוח

למה צד ימין של המוח שולט בצד שמאל של הגוף? השערה חדשה מצביעה על העיניים של דגים קדומים

שני חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מציעים שהחיווט המוצלב של המוח אינו הסתגלות מיוחדת, אלא מורשת של מערכת הראייה בחולייתנים הראשונים, לפני כ-500 מיליון שנה. זו השערה המבוססת על סקירת האנטומיה, ולא
עדר גנו חוצה נהר בסוואנה

פרסתנים נודדים נכחדו בשיעור גבוה יותר: הנדידה היא אסטרטגיה מסוכנת לאורך האבולוציה

מחקר מאוניברסיטת פרינסטון מצא שכ-80% מהפרסתנים שנכחדו ב-100,000 השנים האחרונות היו כנראה נודדים, לעומת 46% מהמינים החיים כיום. עם זאת, שושלות נודדות גם הולידו מינים חדשים בקצב מהיר יותר.
זבוב פירות בעל עיניים אדומות בצילום מקרו

הדמיה של מפת החיווט העצבית חשפה את המעגל שמניע הליכה בזבוב הפירות

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בנו מודל של חוט העצב של זבוב הפירות על בסיס מפת החיווט המלאה שלו. המודל זיהה לולאה של שלושה תאי עצב שמייצרת קצב הליכה, וניסויים בזבובים חיים
צפרדע מהסוג Clay robber frog בבית גידולה ביער האטלנטי בתחנה הביולוגית בוראסאייה בברזיל

צפרדעים במוזיאון פותרות תעלומה בת 50 שנה: פטריית הכיטריד קשורה להיעלמות דו-חיים בברזיל

בדיקה של יותר מ-370 צפרדעים משומרות מתחנת המחקר בוראסאייה בברזיל מצאה שפטריית הכיטריד לא הופיעה בדגימות מלפני 1979, אך נמצאה ביותר ממחצית הדגימות משנות ה-80. הממצא קושר את הפטרייה לגל
מגרד אובסידיאן ממערת אררט-1 בארמניה – עדות לניידות של ציידים-לקטים בדרום הקווקז

ציידים-לקטים בדרום הקווקז נעו עד 200 קילומטרים ושמרו על רשתות חברתיות לפני עשרות אלפי שנים

ציידים-לקטים בדרום הקווקז חיו בקבוצות קטנות ודלילות, אך לא בבידוד. מאמר בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על תנועה של 40 עד 200 קילומטרים. לפי החוקרים, הקבוצות גם חלקו ידע טכנולוגי ושמרו
מזכרות פרהיסטוריות: כלי צור קדומים, ביניהם אבן יד עם תבנית גאולוגית חריגה וכלי ובו מאובן

השערה חדשה: מזכרות פרהיסטוריות לפני 500 אלף שנה עיצבו את הזיכרון האנושי

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים השערה חדשה על מזכרות פרהיסטוריות. לדבריהם, האדם הקדמון שמר חלוקי אבן צבעוניים וכלי צור ישנים כבר לפני כ-500 אלף שנה. ייתכן שההרגל הזה סייע לעצב
ד"ר אמיר ארז מהאוניברסיטה העברית, ממובילי הפיתוח של כלי לזיהוי DNA של חיידקים

כלי בינה מלאכותית מהאוניברסיטה העברית מזהה DNA של חיידקים בקטעים זעירים מהקרקע

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם BBERT. הכלי מזהה DNA של חיידקים בקטעים באורך 100 "אותיות" בלבד, בלי מאגר השוואה. בניסויים הוא קיצר את זמן שחזור הגנומים ביותר
תקריב של האבקנים והעלי בפרח שושן

הפריה עצמית בצמחים: סימולציות מראות שהמעבר בין אסטרטגיות הרבייה אינו חד-כיווני

סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי
סבכי כחול כנף. המחשה: depositphotos.com

שירת ציפורים ודיבור אנושי חולקים דפוסים צליליים בסיסיים, גם אצל ציפורים שאינן לומדות לשיר

מחקר ב-Science השווה שירה של 367 מיני ציפורים לדיבור ולשירה ב-52 שפות אנושיות. החוקרים מצאו דפוסים משותפים, גם אצל ציפורים שאינן לומדות את קולותיהן, ומציעים שמקורם במנגנוני הפקת הקול.
איור של שלד אדם ובו לב, ריאות ואיברים פנימיים, ולצדו חוקרים החופרים מאובנים

הקשר של הכל לאיברים בגוף האדם: המסע האבולוציוני שמסתתר בתוך כל איבר

הגוף האנושי לא נבנה מאפס: הלב התפתח מצינור פועם, הידיים מסנפירים, עצמות השמיעה ממפרק הלסת ובלוטת התריס ממרזב לסינון מזון. מסע אבולוציוני של מאות מיליוני שנים שמסתתר בתוך כל איבר.
מפת אתר שוג'יאיאו ודניסובים נוספים במזרח אסיה ותכונות הגולגולת המשותפות להם

חלבונים עתיקים מצפון סין חושפים: כך נראו הדניסובים

חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו בצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס זה מציעים החוקרים לראשונה דיוקן גופני
איור של פגיעת שביט בכדור הארץ הקדום

שביטים כנראה לא הביאו את זרעי החיים לכדור הארץ, לפי מודל חדש

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מצאו ב-Scientific Reports כי שביטים פוגעים בכדור הארץ מהר מדי ובזווית תלולה מדי. לכן מימן ציאני, מולקולה חשובה לכימיה שקדמה לחיים, כנראה התאדה בפגיעה.
זנב לטאה בענבר בן כ־99 מיליון שנה ושחזור תלת־ממדי בסריקת רנטגן

זנב לטאה בענבר בן 99 מיליון שנה: העדות המאובנת הישירה הראשונה להשלת זנב מרצון

זנב לטאה בענבר בן כ־99 מיליון שנה מספק את העדות המאובנת הישירה הראשונה לכך שלטאה השילה את זנבה מרצונה. חוקרי אוניברסיטת תל אביב מצאו בו את סימני השרירים האופייניים להשלת
עורב מול מסך במהלך הניסוי בקבלת החלטות

עורבים מחליטים מהר יותר מבני אדם וקופים

במשימת ראייה שנבחנה בקופים במשך עשרות שנים, עורבים קיבלו החלטה בתוך כ-235 אלפיות שנייה בממוצע, בערך פי שניים מהר יותר ממה שדווח על קופים, בלי לוותר על דיוק.
מדוזות ירח בתקריב

התכנסות מולקולרית במדוזות: שינויים גנטיים זהים הופיעו בשושלות שנפרדו לפני יותר מ-600 מיליון שנה

מחקר בגנים של מדוזות מראה כי התכנסות מולקולרית מסתגלת, שבה מינים רחוקים מפתחים בדיוק אותם שינויים גנטיים, נפוצה יותר משחשבו. השינויים הזהים הופיעו גם בשושלות שנפרדו לפני יותר מ-600 מיליון
קונדור אנדים זכר בוגר דואה בפטגוניה

זרמי האוויר משנים את עלות התעופה: עופות דואים כמו הקונדור נעים בזול יותר משחייה

מחקר ב-Science, שהתבסס על 17 שנות מעקב אחר 850 עופות ועטלפים, מראה שכאשר מביאים בחשבון את תנאי האטמוספרה, עלות התעופה בטבע שונה מאוד ממה שמלמדים ספרי הלימוד. קונדור האנדים, שכמעט
חרק בענבר: המין החדש Cretodorus noonoo, פשפשאי בן 99 מיליון שנה עם סיכה ארוכה

חרק בענבר בן 99 מיליון שנה חושף איבר הזנה גמיש, ארוך כמעט פי שניים מגופו

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב תיארו מין חדש של חרק בענבר מתקופת הקרטיקון, לפני כ־99 מיליון שנה. איבר ההזנה שלו היה ארוך כמעט פי שניים מגופו ומקופל כמו צינור גמיש, מבנה
סריקת MRI של מערכת הקול לצד תרשימים המשווים את מבנה הפה ואת צלילי התנועות

הבדלים במבנה מערכת הקול עשויים לתרום למגוון הצלילים בשפות העולם

סריקות MRI בזמן דיבור של 32 אנשים מראות שהדוברים מפצים על הבדלים אנטומיים, אך אינם מוחקים אותם לגמרי. החוקרים מציעים שהשונות הזאת עשויה לתרום להבדלים בהגיית תנועות בין שפות.
פרופ׳ יסמין מרוז מאוניברסיטת תל אביב. צילום: נעמי מרוז

גם צמחים עלולים ליפול ל„אשליות אופטיות”: כך נבטי חמנייה משלבים אור מכמה כיוונים

מחקר בנבטי חמנייה מראה כיצד עיבוד מקומי של אור מכיוונים שונים מעצב את הצמיחה. המודל מנבא גם סטייה קטנה מכיוון התאורה המרבי.
מיקרו־מאובן Asterocapsoides wenganensis מתצורת Kheseen במונגוליה, עם קנה מידה של 0.1 מילימטר

האם ראשית בעלי החיים קדמה למאובנים שלהם בכ־200 מיליון שנה?

מחקר מערער על כיול גיל בעלי החיים לפי היעדר מאובנים. שעונים מולקולריים מצביעים על מוצא אפשרי לפני 800–700 מיליון שנה, ללא מאובן בגיל הזה.
שחזור אמנותי של הדינוזאור Invictibellatrix amberina בנוף הקדום של האי וייט

מאובן שנשמר במוזיאון מאז 1924 חושף דינוזאור טורף מקבוצה שלא הייתה מוכרת באירופה

חלק מגולגולת מהאי וייט זוהה כמין חדש של מגראפטור, שחי לפני כ־120 מיליון שנה. הממצא מחזק השערה על תפוצת הקבוצה, אך גודלו ואורח חייו של בעל החיים משוחזרים בעיקר בהשוואה
אלמוגים בוני שוניות במפרץ אילת-עקבה בצפון ים סוף, 2024

כמעט מחצית ממיני האלמוגים בוני השוניות בעולם נמצאים בסכנת הכחדה מוגברת

הערכה עולמית מקיפה של האלמוגים בוני השוניות, שפורסמה ב-Nature, מצאה ש-340 מתוך 774 מינים שנבדקו – 44% – מאוימים בהכחדה. עקה תרמית בשל שינוי האקלים היא הגורם העיקרי ל-93% מהמינים
שני תצלומי מיקרוסקופ של תאים זעירים עם שלוחות קצרות וארוכות, לצד סרגלי קנה מידה במיקרומטרים

ארכאוני אסגארד צולמו זוחלים ומשנים צורה — רמז למוצא התאים המורכבים

מחקר ב־Nature תיעד תאים חיים בתנאים נטולי חמצן ומצא שתנועתם תלויה בשלד תאי דמוי אקטין, בעל קרבה למנגנון הפועל בתאים שלנו
עצי סקוויה חופית במבט מלמטה, צילום Gregory Urquiaga / UC Davis

גלי חום מאטים את הפוטוסינתזה של הסקוויה החופית

מדידות בשלושה קיצים וניסוי מעבדה מראים שגלי חום מאטים את הפוטוסינתזה במחטי הסקוויה החופית, גם כשיש מים זמינים. החוקרים עדיין לא יודעים מהו סף הפגיעה ארוכת הטווח.
דבורי דבש והמלכה על חלת דבש בתוך כוורת

האם מושבת דבורים יכולה לחיות לנצח? מבט חדש על מחזור החיים של הכוורת

סקירה חדשה מציעה לראות בכוורת רצף של דורות של אורגניזמי־על, שכל אחד מהם קשור למלכה שלו. הגישה משנה את הפרשנות לנחילים, לטיפול בצאצאים ולהחלפת מלכות
איור מופשט של מבנים מולקולריים להמחשת מורכבות מולקולרית

האם מולקולות מורכבות מעידות על חיים? הסביבה עצמה עלולה להשפיע על התשובה

מחקר במודל של כימיה ללא חיים מראה שמבנה הסביבה משנה את המורכבות המולקולרית. הממצאים עשויים לסייע לחיפוש חיים בחלל ולהפחית זיהויים שגויים
חתול ואסטרונאוט באיור להמחשת הקשר בין גרגור, רטט וחקר אובדן עצם בחלל. איור באדיבות עמית וינדר.

הקשר של הכל לחתולים, לרטט ולעצמות של אסטרונאוט בחלל: המדע שמאחורי מנגנון הגרגור

גרגור החתול ומחקר אובדן העצם בחלל נפגשים בשאלת תגובת הרקמות לרטט. אין עדיין הוכחה שגרגור מרפא עצמות.
לא תחיית המתים: מה באמת אפשר להחזיר ממינים שנכחדו

לא תחיית המתים: מה באמת אפשר להחזיר ממינים שנכחדו

שתים־עשרה שנים אחרי שהרעיון נראה כמעט דמיוני, עריכת גנים, פלאוגנומיקה ותאי גזע כבר מאפשרות ליצור בעלי חיים בעלי כמה תכונות של מינים נכחדים. אבל זאבי הבלהות של חברת קולוסאל הם
נקבת עצלן חום־גרון על עץ בפארק הלאומי סוברניה בפנמה

מזון, מחסה והגנה: התלות של בעלי החיים בחרקים רחבה מכפי שנהוג לחשוב

סקירה בינלאומית, בהשתתפות חוקר ממיגל ומאוניברסיטת חיפה, מצביעה על קשרים מגוונים בין חרקים לחולייתנים — ומזהירה מפגיעה בהם בעקבות הירידה באוכלוסיות החרקים
„וריאציה אמנותית על דימוי האבולוציה האנושית, מכלי אבן ועד מכשירים דיגיטליים. רעיון: אבי בליזובסקי. איור באמצעות בינה מלאכותית.”

החיים יכלו להתפתח בלעדינו: האדם אינו תוצאה הכרחית של האבולוציה

האבולוציה אינה מכוונת להופעת בני האדם. ניסויים ומחקרים חושפים שילוב של חוקיות, התכנסות ומקריות היסטורית — ומסבירים מדוע השאלה על תבונה ביקום שונה מהשאלה על הופעת הומו ספיינס
מוצג השוואתי של שלדי אדם ושימפנזה; צילום: SkeletonsRCool, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

מה השתנה בסחוס שלנו מאז הפיצול מהשימפנזים?

מחקר של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו נעזר בתאים היברידיים של אדם ושימפנזה כדי לזהות שינוי בבקרת גנים הקשורים לשלד. החוקרים בוחנים כיצד הוא עשוי להסביר חלק מן הפגיעוּת של מפרקי
פרופ׳ דנה וולף מהדסה ומהאוניברסיטה העברית

סקר ל־48,556 יילודים איתר מקרי CMV שלא היו מתגלים בבדיקה ממוקדת

במחקר בשני בתי חולים בירושלים, 100 מתוך 176 היילודים עם זיהום מולד לא היו נכללים בסקר המבוסס על סימנים מחשידים; ההחלטה על סקר שגרתי לכלל היילודים עדיין דורשת בחינת עלות
איור של מוח אדם ומוח כלב, גלי פעילות מוחית ורצף הברות.

גם כלבים נעזרים בעיצורים כדי לזהות תבניות בדיבור: מה זה אומר על התפתחות השפה?

פעילות מוחם של כלבים ושל בני אדם הסתנכרנה עם רצפים חוזרים של עיצורים בניסוי האזנה. הדמיון מפתיע, אך אינו מוכיח שכלבים מבינים מילים או שהמנגנון נוצר בעקבות ביותם.
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

״היי עטלף, מה אמרת הרגע?״ למה ה-AI עדיין רחוק מלפענח את שפת החיות

חוקרי אוניברסיטת תל אביב השתמשו בקולות פעוטות כדי להראות מדוע דמיון בין צלילים אינו שקול להבנת משמעותם. הם מציעים לשלב כלי בינה מלאכותית עם תצפיות וניסויי השמעה בחקר תקשורת בעלי
פסלון מתכת של חתול יושב ממצרים העתיקה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. נחלת הכלל

החתול במקורות ישראל: פרק ראשון — בין חתול הבית לשונרא

יחיעם שורק בוחן כיצד אפשר ללמוד על החתול הקדום ממקורות כתובים, מממצאים ארכאולוגיים וממחקר גנטי — ומדוע יש להבחין בין החיה, שמה ודמותה בסיפור
מה עושה דנ״א של זאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה?

מה עושה דנ״א של זאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה?

כלי חדש לפענוח מוצא גנטי זיהה מקטעים שמקורם בזאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה שנבדק. הממצא מאיר את ההיסטוריה הסבוכה של כלבי אמריקה — אך אינו מוכיח שהוא אחראי לגודל הזעיר
הקשר של הכול: המאובנים מתחת לרגלינו, במדרגות ובאמבטיה

הקשר של הכול: המאובנים מתחת לרגלינו, במדרגות ובאמבטיה

מאובנים של יצורים ימיים בני עשרות ואף מאות מיליוני שנים מסתתרים לעיתים באבן הגיר המלוטשת של מדרגות, רצפות, קירות וחדרי אמבטיה. כך הופכת הגאולוגיה העירונית בניין רגיל לחלון אל ימים
מחקר: נגיפי RNA משנים את מיחזור הפחמן באוקיינוס

מחקר: נגיפי RNA משנים את מיחזור הפחמן באוקיינוס

חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת ראטגרס השוו בין נגיפי RNA ו־DNA המדביקים אותו מין של אצה חד־תאית. החומר האורגני שנוצר בעקבות הדבקת RNA היה קשה יותר לניצול בידי חיידקים – ממצא
מנגנון סידן מסייע לזרעים לשמור על מאזן היונים בקרקע מלוחה

מנגנון סידן מסייע לזרעים לשמור על מאזן היונים בקרקע מלוחה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת בקרה המקשרת בין אותות סידן לשלושה חלבונים השולטים במאזן הנתרן והאשלגן בעובר הצמח. בניסויים בתודרנית לבנה הצליחו החוקרים לשפר משמעותית את שיעור הנביטה בתנאי מליחות,
כמה נגיפים צריכים לחדור לתא כדי להתחיל הדבקה פעילה?

כמה נגיפים צריכים לחדור לתא כדי להתחיל הדבקה פעילה?

מדעניות מכון ויצמן למדע גילו כי מספר חלקיקי נגיף הציטומגלו החודרים לתא עשוי להכריע אם תתפתח בו הדבקה פעילה או שהנגיף יישאר רדום. מחקר המשך חשף גם כיצד חלבונים נגיפיים
שלד תינוק ניאנדרטלי ממערת עמוד חושף קצב גדילה מהיר כבר בינקות

שלד תינוק ניאנדרטלי ממערת עמוד חושף קצב גדילה מהיר כבר בינקות

המחקר על "עמוד 7", השלד השלם ביותר המוכר של תינוק ניאנדרטלי בגיל 6–14 חודשים, מצא פער בין גיל השיניים לבין התפתחות הגוף והמוח ומציע כי הניאנדרטלים עברו מסלול התפתחות שונה
ה"ברדלס האמריקני" לא היה ברדלס – ובצפון הוא כנראה אכל דגים

ה"ברדלס האמריקני" לא היה ברדלס – ובצפון הוא כנראה אכל דגים

דנ״א עתיק מארבעה פרטים של Miracinonyx trumani מציב את הטורף הנכחד קרוב יותר לפומה מאשר לברדלס. ניתוח איזוטופים מצביע על אוכלוסיות צפוניות שניזונו בעיקר ממקור מימי, ומרחיב את תחום תפוצתו
מדוע חלק מהנמלים נחלצות לעזרת חברותיהן ואחרות לא?

מדוע חלק מהנמלים נחלצות לעזרת חברותיהן ואחרות לא?

מחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת מיינץ מצא שהנטייה לחלץ נמלה במצוקה קשורה להבדלים בפעילות גנים במערכת העצבים – ולא לגודל הגוף, למבנהו או למאגרי האנרגיה
הצעה לשכתב את עץ המשפחה האנושי: להרחיב את הסוג Homo עד לפני 5 מיליון שנה

הצעה לשכתב את עץ המשפחה האנושי: להרחיב את הסוג Homo עד לפני 5 מיליון שנה

מאמר חדש ב-American Journal of Biological Anthropology טוען כי החלוקה המקובלת לשלושה סוגים – Homo, Australopithecus ו-Paranthropus – כבר אינה משקפת היטב את הקשרים האבולוציוניים שמצטיירים מן המאובנים והניתוחים הפילוגנטיים.
כריש שחור־סנפיר שוחה במים צלולים סמוך לפני הים

צליל באוקיינוס גרם לכרישים לפנות בחדות גם ממרחק 74 מטר

בניסוי שדה מול חופי פלורידה, כרישים שחורי־סנפיר שינו כיוון כששמעו צלילים נמוכים מרמקול תת־ימי. התגובה מלמדת על זיהוי כיוון הצליל, אך אינה קובעת מהו טווח השמיעה המרבי שלהם.
החקלאינמלים גוזרות עלים נושאות חומר צמחי אל הקן, שם הוא משמש מצע לגידול הפטרייה שממנה הן ניזונות. אילוסטרציה: depositphotos.com.ם הראשונים בעולם לא היו בני אדם – הם היו נמלים

החקלאים הראשונים בעולם לא היו בני אדם – הם היו נמלים

לפני כ־66 מיליון שנה, זמן רב לפני שבני האדם זרעו את השדה הראשון, נמלים כבר גידלו מזון, טיפחו גינות, התמודדו עם מזיקים והעבירו את ה"יבול" מדור לדור. מה מערכת החקלאות
כך נשמע יער היורה: חרקים תקשרו באולטרסאונד לפני 165 מיליון שנה

כך נשמע יער היורה: חרקים תקשרו באולטרסאונד לפני 165 מיליון שנה

חוקרים ניתחו 20 מאובני כנפיים של תשעה מיני חרקים, ושילבו מדידות לייזר, מודלים פיזיקליים ובינה מלאכותית כדי לשחזר את קריאותיהם. אחד המינים כנראה הפיק קול בתדר שמעל 20 קילו־הרץ –