דגים וסביבה ימית
הצד החיובי של המדוזות
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
אבולוציה וטבע
צמחים
לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת
מתברר כי לצמחים יש "זיכרון", כלומר צמחים "זוכרים" מה שהוטבע בתוך האנטומיה שלהם. מנגנון הזיכרון מוטבע עמוק בקוטר הצינורות העצה, שהם בעצם צינורות המורכבים מתאים מתים המעבירים את המים מהשורשים אל עלים התגלית מאפשרת השקיית גפנים מדויקת ליצירת יינות אדומים איכותיים יותר
חסרי חוליות
קריסתה השקטה של ממלכת החרקים
הדבורים לא לבד. שורה של מחקרים חושפת פגיעה קשה באוכלוסיות החרקים בעולם בשל פעילות האדם. התמוטטות ממלכת החרקים עלולה לגרום לפגיעה קשה במערכת האקולוגית ובמערך ייצור המזון
דגים וסביבה ימית
זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור של פלסטיק הידועים כמזיקים ליצורים חיים (כולל האדם)
חיידקים
שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"
מתקפה משולבת טיפול המשלב סוגים שונים של אנטיביוטיקה. המחקר מראה כי יעילותו של הקוקטייל מושפעת בעיקר ממגוון התרופות שבו ולא ממינוניהן
דגים וסביבה ימית
סילבי וג'ודי הכרישות חזרו להתרבות במי תחנת הכוח בחדרה
חזרו אחרי כשנתיים לאזור הסמוך לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. לראשונה מאז החל מחקר ארוך הטווח על טורפי העל בים התיכון ותיוג הכרישים בשנת 2016
חיידקים
גנים עמידים לאנטיביוטיקה
הדור הבא של זיהום האוויר * התרגלנו לשמוע על אוויר מזוהם מתחבורה או ממפעלים, אך מחקר חדש מגלה שבאוויר של ערים ברחבי העולם יש כיום ריכוזים של גנים עמידים לאנטיביוטיקה, שיכולים לגרום ליצירת חיידקים עמידים וקטלניים יותר. מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כדי להילחם בתופעה?
דגים וסביבה ימית
הכרישות חוזרות לחופי חדרה
"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה
אבולוציה - עליית האדם
על הניאנדרתלים והכחדתם
מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת אורח החיים של הניאנדרתלים. נושא זה מעניין במיוחד לאור העובדה, שבמשך תקופה ארוכה של כ-270,000 שנה חיו שני המינים במקביל
אבולוציה - עליית האדם
האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב
על אף שהבריאות המודרנית משחררת אותנו ממוות בנסיבות רבות, במדינות ללא גישה לבריאות טובה, אוכלוסיות ממשיכות להתפתח. ניצולים של התפרצויות מחלות מידבקות מובילים את הברירה הטבעית על ידי מתן ההתנגדות הגנטית שלהם לצאצאים
חיידקים
שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה
ההתבוננות בחיידקים נעשתה בשילוב של מיקרוסקופיית אור רגילה ומיקרוסקופיה פלורסנטית שאפשרה מיפוי תלת-ממדי מדויק של החיידקים. שיטה זו טובה כדי לאפשר מעקב תלת-ממדי אחר חיידקים צפופים שלא ניתן לעקוב אחריהם באמצעות שיטות מקובלות
דגים וסביבה ימית
סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור
הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון
ההתחממות: ההיבט המדעי
גם לזבוב הצהצה חם
רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו לחלוטין. חוואים מדווחים כי אם עד לפני כעשר שנים איבדו חיות בתדירות גבוהה, הרי שבשנים אחרונות חדלו הפגיעות ואין אובדני חיות משק
צמחים
חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו
בנוסף, מצאו החוקרים כי קקאו בוית במקור בדרום אמריקה, ולא במרכז אמריקה כפי שחשבו בתחילה
וירוסים
מאה שנים של שפעת
לפני מאה שנים בדיוק הרגה מגיפת שפעת קטלנית עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם. כיצד שינוי האקלים יכול לעצב את מגיפת השפעת העתידית, ולהשפיע על התפרצות של מחלות אחרות בארץ ובעולם?
חד תאיים
לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות
מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקיקים של אצות מתות עשויים להיפלט לאטמוספרה, לעודד היווצרות עננים ולהסיט את קרינת השמש מכדור-הארץ
חסרי חוליות
קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei
הטפיל מועבר בעקיצת זבוב הצה-צה האפריקאי וגורם ל"מחלת השינה" הקטלנית, והתגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים שיגנו על האדם מפניו
חסרי חוליות
חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל
החרק נמצא ברוב האזורים בהם מגדלים דקלים בעולם, ונפוץ בלמעלה מ-60 מדינות. בחלק מהארצות, מאיים החרק על עצם המשך קיומה של התעשייה וכן אספקת מזון בסיסי בחלק ממדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון. ארגון המזון והחקלאות (FAO) מטעם האו"ם המוביל מאמצים בינלאומיים למלחמה ברעב ברחבי העולם, מעריך שכחמישים מיליון עצי דקל
וירוסים
חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%
מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה ומרצה מהחוץ למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה מסבירי מדוע כל מי שיכול להתחסן חייב. כאשר יש קהילות לא מחוסנות, עשויה להגרם מגיפה גם אם 90% מהאוכלוסיה מחוסנים
דינוזאורים
התגלה מין חדש של 'החוליה החסרה' בין דינוזאורים לציפורים
מאובן דינוזאור מעופף המכונה ארכיאופטריקס מסין שנרכש על ידי אספן פרטי נחקר באמצעות סינכוטרון, והתברר כי הוא קדום לארכיאופטריקסים שהתגלו לפניו, ומהווה למעשה חוליה חסרה בינם לבין הדינוזאורים. ההערכה היא שמהם התפתחו מאוחר יותר העופות של ימינו
וירוסים
התגלה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש נגיף קטלני כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם
ד"ר רון דיסקין וקבוצת המחקר שלו במכון ויצמן למדע גילו באחרונה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש הנגיף לוג'ו (Lujo) כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם. נגיף זה זוהה לראשונה ב-2008 בדרום-אפריקה, ועד כה דווח על מותם של ארבעה מבין חמישה בני-אדם שנדבקו בו. "מעטים בלבד שמעו על הנגיף, אך ככל
אבולוציה בפעולה
להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש
פיסיקאים וביולוגים חברו כדי להראות כיצד מתפתחות אצבעות העובר, ואיך נוצרים הפסים של הזברה? אחד המודלים שלפיו ניסו להסביר התפתחות תבניות ביולוגיות מורכבות, מאבני בניין פשוטות
ארכאולוגיה
העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית לפני 3,500 שנים – במזרח הים התיכון
במחקר חדש של אוניברסיטת חיפה התברר כי תחילת החקלאות הימית מתרחשת עם התייצבות גובה פני הים, לפני כ-3,500 שנים. הדגים המיובאים: דגי דניס מימת ברדוויל שבצפון סיני. וגם: מה הקשר ל"קרנבל בנח"ל" המיתולוגי?
המוח - מחקרים בסיסיים
מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי
במחקר חדש, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב-העת המדעי Cell, הראו מדעני מכון ויצמן למדע כי עטלפים מקודדים את המרחב הפיסי ללא גלי מוח מחזוריים. המדענים מעריכים כי קידוד דומה מתקיים גם בבני אדם ובקופים
צמחים
הגנים שמצילים את הבזיליקום ממחלה
ראש המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ישראל הפרופסור יגאל כהן והגנטיקאי הראשי במעבדה, ד"ר יריב בן נעים ואנשי חברת זרעי ג'נסיס שהצליחו להשביח את זני הבזיליקום האכילים בגן עמידות למחלת הכשותית מזני בר בלתי אכילים ושהכלאה רגילה שלהם עם צמחים תרבותיים יוצרת צאצאים עקרים