ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו לראשונה סימני חיתוך ייחודיים על עצמות יחמורים ממערת קסם שליד ראש העין המעידים כי מח העצם המזין נשמר בתוך עצמות
ממצאיהם עשויים לאפשר חיסון של יותר אנשים המצויים בסכנת הידבקות
אחד המיתוסים הנפוצים שמביא אנשים להימנע מחיסון השפעת הוא שהם חושבים שהזריקה תגרום להם להידבק בשפעת. אבל זה פשוט לא נכון. הנגיף בחיסון אינו פעיל,
כלי חרס שנמצאו בגרמניה היו יכולים לשמש כתוספת לחלב אם ולגמילת ילדים לפני יותר מ -5,000 שנה. הם הפכו נפוצים יותר ברחבי אירופה מתקופת הברונזה
פריצת הדרך של קבוצת החוקרים, בהובלת פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן מהמכון למדעי החיים, מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד
בכוונתם להמשיך במחקר ולפתח טיפולים חדשניים שינטרלו חיידקים אלימים העמידים לאנטיביוטיקה
כך חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במחקר שיפורסם בשער המגזין סיינס. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים – כמו שינויי
מחקר חדש מראה שאבני הבניין של החלבונים מסוגלות לייצב את חומצות השומן הבונות את קרום התא, וכך יכלו לעזור ביצירת התאים החיים הראשונים בעולם
בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו
בעולם הראשון לא תמיד מודעים לכך, אך שחפת היא עדיין מגיפה עולמית, ולפי הערכות, כשליש מאוכלוסיית העולם נגוע בה
מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין
![סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]](https://i2.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/08/ja-2019-025493_00071.gif?fit=176%2C180&ssl=1)
חוקרים הצליחו להפוך חיידקים לאורגניזמים ננו-ביו-היברידיים המסוגלים לצרוך פחמן דו-חמצני וחנקן הנמצאים באוויר ולייצר מתוכם מגוון סוגי פלסטיק ודלק – צעד ראשון מבטיח אל עבר
"לאור התרבות העדויות לכך שחיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח ועל מחלותיו, החלטנו לבחון האם הם משחקים תפקיד ב-ALS", מוסיף פרופ' ערן סגל
״זרים (alien) מסתדרים טוב בסביבה של זרים״, כך על פי המחקר שמסביר כי לעופות פולשים כמו המיינה (Acridotheres tristis) או העורב ההודי (Corvus splendens) יש
מסתבר ששיחות בין חרקים ופרחים הם לא רק יציר דמיונו של המשורר הלאומי
החברה נבחרה בשל פיתוח פתרון אשר יסייע כחלק מהמאבק באיום העולה של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה
מחקר באוניברסיטת תל אביב המחקר בחן כיצד עטלפים משלבים בין חוש הראיה לבין 'החוש השישי', חוש הסונר – גלי קול שהם משגרים, המוחזרים אליהם מעצמים
חפירה באזור עין קשיש שבעמק יזרעאל חשפה בשנים האחרונות ממצאים שמפריכים את הקביעה כי המערכת היישובית כללה אתרי מערות עם טווח פעילויות מגוון, ואתרים פתוחים
פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר-אילן בחן את התופעה והוכיח אותה על תאים אנושיים. הגילוי החדש עשוי לסייע להגברת פעילות מערכת החיסון במקרים של מחלות כרוניות
מחקר חדש, המשווה את האנטומיה וההתנהגות של כלבים וזאבים, מעיד על כך שהאנטומיה של הכלבים השתנתה במשך אלפי שנים, כדי לאפשר להם לתקשר טוב יותר
כיצד הצליחו רצפים קדם-חיים נושאי מידע המבוסס על דנ"א לשרוד בנוכחות עודף רב של מולקולות קצרות יותר בעלות רצפים אקראיים? חוקרים מגרמניה מראים כעת כיצד
עמותת רפואה בטוחה: התרכיב המסוכן של מטופלים שעמידים לטיפול אנטיביוטי במערכת בריאות שבה יש צפיפות קטלנית דורש צעדים מיידיים לטיפול בבעיה
מחקר שבוצע על ידי צוות בינלאומי של חוקרים מאוניברסיטאות בריסטול, ציריך ומערב אוסטרליה, מספקים תובנה נוספת על ההרגלים החברתיים של חיות מדהימות אלה
מדענים באוניברסיטת קווינסלנד הגיעו למסקנה המאתגרת את ההנחה הוותיקה של הביולוגים במאה ה-20 אודות ההיסטוריה האבולוציונית של בעלי החיים. הם חקרו באמצעים טכנולוגיים כיצד התפתחו
התגלית בוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במערת קסם שליד ראש העין * החוקרים נעזרו במדע המודרני כדי לבחון למה שימשו הכלים הזעירים שהופקו
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
