אבולוציה וטבע

.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר

תהליך השתלטות של בקטריופאג' על החומר התורשתי של חיידק. פרופ' אודי קמרון, אוניברסיטת תל אביב

נחשף מנגנון שבאמצעותו נגיפים "טובים" מחסלים חיידקים "רעים" ועוצרים את התרבותם

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו תהליך שבו וירוס "טוב" מצליח להרוס בצורה סלקטיבית את הדנ"א של החיידק "הרע", וכך לעצור את ההתרבות של החיידק. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הגורמים למחלות זיהומיות

Eleutherodactylus. צילום: אוניברסיטת תל אביב

יכולת השרידות של בעלי החיים תלויה במספר הצאצאים ולא בגודל בעל החיים

יונקים גדולים ממליטים מספר קטן יותר של צאצאים בכל המלטה, ולכן סכנת ההכחדה גוברת. בדו-חיים, לעומת זאת, נקבות גדולות דווקא מטילות יותר ביצים, ולכן בדו-חיים דווקא בעלי החיים הקטנים יותר נמצאים בסכנת הכחדה

בשלושה אירועים נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים קיצית. תצלום: אמנון בהומהורן, משרד החקלאות

זהירות, ענפים נופלים

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ

האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית

מושבות חיידקים גדלות בצלחת פטרי. צילום: depositphotos.com

איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום?

במחקר שפורסם ב-Nature Communications, ד"ר יונתן פרידמן והדוקטורנט ניתאי מרוז מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מקרבים את המדע להנדסת מיקרוביום ייחודי לצרכים ספציפיים בבני אדם, חיות, צמחים וסביבה

זחלי חדקונית הדקל בתוך עץ נגוע. צילום: depositphotos.com

זיהוי פגיעה ביולוגית בעצים באמצעות ניתוח מידע מהלוויין

חיפושית חדקונית הדקל משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, אשר ניתן באמצעותו לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי לווין ותצוגת רחוב בGoogle street view- מכל מקום ברחבי העולם

מודל תלת-ממדי של רשת קרומים פוטוסינתטיים בצמח, המבוסס על צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים. תילקואידים (בצהוב) מוקפים במבנים דמויי-חניון, המורכבים מרמפות המעוקלות שמאלה (בסגול) וימינה (בכחול)

לחנות במינימום מאמץ

כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא

ד"ר ראמז דניאל (משמאל) וד"ר לי שימינג. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

מה הקשר בין חיידקים לרשתות נוירונים?

חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות

שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל

פרופ' יוסי יובל והעטלפים אותם הוא חוקר. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

השעון "העל חושי" של העטלפים

תגלית מפתיעה: עטלפים מכירים את מהירות הקול מלידה * המשמעות – העטלף 'רואה' חרק במרחק של תשעה מילי שניות ולא מטר וחצי כפי שחשבו עד

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל

עבודות במערת וונדרוורק. צילום באדיבות פרופ מיכאל, האוניברסיטה העברית

נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערה, השינויים בטכנולוגיות ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש"

עקרב ישראחנני צילם ע. פרומקין

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח על סף אסון אקולוגי

פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".

דר לבנת ג'ורנו אפריאט. קרדיט תקשורות 4

על מסלולים אבולוציוניים של אנזימים ותקשורת בין אוכלוסיות חיידקים מתוחכמים

ד"ר ליבנת אפריאט-ג'ורנו וצוות מעבדתה במכון המחקר המדעי יישומי מיגל, שואף ליישם את הידע המתקבל ולשפר מגוון אנזימים כגון כאלו המפרקים ביעילות מולקולות-תקשורת בין חיידקים, כטיפול נגד חיידקים גורמי מחלה ואנזימים המפרקים מזהמים סביבתיים

דילוג לתוכן