
האם מיני אדם אחרים היו הקורבנות הראשונים של ההכחדה ההמונית השישית?
תשעה מינים אנושיים צעדו על כדור הארץ לפני 300,000 שנה. לפני כ-10,000 שנה, כולם נעלמו פרט למין האנושי המוכר לנו. האם הוא היה הגורם להכחדה
תשעה מינים אנושיים צעדו על כדור הארץ לפני 300,000 שנה. לפני כ-10,000 שנה, כולם נעלמו פרט למין האנושי המוכר לנו. האם הוא היה הגורם להכחדה
החוקרים ממכון ויצמן צופים כי חיידקים אלה עשויים לסייע בעתיד בהפחתת הצטברות גזי החממה באטמוספירה ובמאבק בהתחממות הגלובלית החיידקים במעבדתו של פרופ' רון מילוא במכון
מדעני מכון ויצמן איתרו תרכובת המאפשרת להתגבר על עמידותם של חרקים מזיקים לחומרי הדברה
חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה
ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית
הממצאים תומכים בכך שבאותה תקופה היגרו בני אדם מאירופה לארץ ישראל ופתחו עידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו * המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal
כיצד יכלו מחלות לגרום לבני אדם מודרנים ולניאנדרטלים להתקיים זה לצד זה לאורך שנים בישראל – אחד המקומות הבודדים בעולם שבהם נוצר דו קיום כזה?
מסתבר כי אנשים מחזיקים כל-מיני בעלי חיים כחיות מחמד. כאשר מינים חדשים רבים מגיעים לשווקים, חלקם מגודלים (ומתים) בשבי אלא שכאשר מינים רבים שנסחרים מגיעים
ניסוי הראה שאחת מיחידות הבסיס של החיים – בסיסי גרעין – ייתכן ונוצרה בתוככי ענני גז ענקיים הפזורים בינות לכוכבים
עוד לפני שהיו חיים בכדור-הארץ, מולקולות התנהגו באופן המדמה חיים: הן השתכפלו והסתגלו אבולוציונית. ד"ר עומר מרקוביץ', בוגר מכון ויצמן למדע, מנסה להבין ולחזות התנהגויות
לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג
מנגנון חיסוני בחיידקים הוא האב הקדמון של מסלול חיסוני אנטי-נגיפי בתאים שלנו
ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו לראשונה סימני חיתוך ייחודיים על עצמות יחמורים ממערת קסם שליד ראש העין המעידים כי מח העצם המזין נשמר בתוך עצמות
ממצאיהם עשויים לאפשר חיסון של יותר אנשים המצויים בסכנת הידבקות
אחד המיתוסים הנפוצים שמביא אנשים להימנע מחיסון השפעת הוא שהם חושבים שהזריקה תגרום להם להידבק בשפעת. אבל זה פשוט לא נכון. הנגיף בחיסון אינו פעיל,
כלי חרס שנמצאו בגרמניה היו יכולים לשמש כתוספת לחלב אם ולגמילת ילדים לפני יותר מ -5,000 שנה. הם הפכו נפוצים יותר ברחבי אירופה מתקופת הברונזה
פריצת הדרך של קבוצת החוקרים, בהובלת פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן מהמכון למדעי החיים, מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד
בכוונתם להמשיך במחקר ולפתח טיפולים חדשניים שינטרלו חיידקים אלימים העמידים לאנטיביוטיקה
כך חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב במחקר שיפורסם בשער המגזין סיינס. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים – כמו שינויי
מחקר חדש מראה שאבני הבניין של החלבונים מסוגלות לייצב את חומצות השומן הבונות את קרום התא, וכך יכלו לעזור ביצירת התאים החיים הראשונים בעולם
בעוד 30 שנה החקלאות העולמית תצטרך להאכיל 10 מיליארד פיות – ולעשות את זה מבלי לפגוע בסביבה. האם צריך לחפש את התשובה לשתי הבעיות האלו
בעולם הראשון לא תמיד מודעים לכך, אך שחפת היא עדיין מגיפה עולמית, ולפי הערכות, כשליש מאוכלוסיית העולם נגוע בה
מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין
חוקרים הצליחו להפוך חיידקים לאורגניזמים ננו-ביו-היברידיים המסוגלים לצרוך פחמן דו-חמצני וחנקן הנמצאים באוויר ולייצר מתוכם מגוון סוגי פלסטיק ודלק – צעד ראשון מבטיח אל עבר
"לאור התרבות העדויות לכך שחיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח ועל מחלותיו, החלטנו לבחון האם הם משחקים תפקיד ב-ALS", מוסיף פרופ' ערן סגל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו