מחקר בינלאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי אלמוגי אילת שרדו ארבע שנות גלי חום, כולל 30 DHW בקיץ 2024 – הגבוה בעולם; נצפתה לראשונה הלבנה נקודתית במים הרדודים
מחקר חדש מגלה כי אלמוגים במפרץ עקבה עמדו בארבעה גלי חום ימיים רצופים ומתעצמים, כולל האירוע הקיצוני ביותר בעולם בשנת 2024, מבלי לסבול מהלבנה המונית – חוסן שאין שני לו במקומות אחרים . זה חשוב מכיוון ששוניות אלמוגים ברחבי העולם קורסות תחת עליית טמפרטורות האוקיינוס, ומאיימות על מערכות אקולוגיות ועל מקורות המחיה האנושיים. מפרץ עקבה עשוי לייצג את אחד המפלטים הטבעיים האחרונים של כדור הארץ להישרדות השוניות, ומציע מודל מכריע להבנת החוסן ולהדגשת הדחיפות בהגנה על מערכת אקולוגית ייחודית זו עוד לפני שהיא מגיעה לקצה גבול היכולת שלה. מחקר חדש מגלה את חוסנם של אלמוגי ים סוף לנוכח איומי אקלים מתעצמים . כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Science of The Total Environment .
בעוד שבאזורים רבים בעולם נרשמו הלבנות המוניות ואף תמותה נרחבת של אלמוגים, במפרץ אילת נותרו האלמוגים שנבדקו יציבים יחסית. החוקרים, נעמה-רוז קוכמן ומעוז פיין, עקבו אחר מושבות של חמישה מיני אלמוגים לאורך תקופה זו ומצאו כי האלמוגים שמרו על שיווי המשקל המטבולי ועל עתודות האנרגיה הדרושות להם.
נתונים חריגים בקיץ 2024
בקיץ זה נמדדו טמפרטורות שיא של 32.6 מעלות צלזיוס – גבוהות ב־3.4 מעלות מהממוצע הרב־שנתי. גל החום נמשך 113 ימים רצופים, ובמדד המצטבר הנקרא DHW – Degree Heating Weeks (שבועות חימום מצטברים), נרשמו 30 נקודות. לשם השוואה, כבר ערכים של 8 DHW נחשבים ברוב האזורים כגבול שמעבר לו מתרחשת הלבנה המונית ותמותה. במפרץ אילת האלמוגים נותרו יציבים, נתון יוצא דופן בקנה מידה עולמי.
בקרב המינים שנבדקו, האלמוגים מסוג Porites הפגינו את היציבות הגבוהה ביותר, מה שמחזק את מעמדם כמין בעל חשיבות מרכזית לשיקום עתידי של שוניות. Stylophora pistillata ו-Pocillopora damicornis הראו התאמות שונות אך גם הן שמרו על מאגרי האנרגיה. לעומתם, Cyphastrea הפגינו רגישות יחסית, עם ירידה של יותר מ־50% בצפיפות האצות השותפות, אם כי התאוששו בחודשים שלאחר מכן.
לצד הממצאים המעודדים, לראשונה נצפתה הלבנה נקודתית בשוניות הרדודות בעומק של פחות מחמישה מטרים. ההסבר לכך טמון בשילוב של חום קיצוני, קרינה חזקה במיוחד ורוחות חלשות שהקטינו את ערבוב המים. תופעה זו מהווה נורת אזהרה לכך שגם "מקלט תרמי" ייחודי זה עלול להגיע לגבולות יכולת העמידות שלו.
משמעות גלובלית
בעוד כ־44% ממיני האלמוגים בעולם מוגדרים בסכנת הכחדה כתוצאה מהתחממות הימים, תוצאות המחקר ממחישות את ערכו של מפרץ אילת כמאגר גנטי ייחודי שעשוי לסייע בשיקום שוניות בעתיד. יחד עם זאת, החוקרים מדגישים כי שמירה על תנאים מקומיים נקיים מזיהום ולחצים נוספים היא קריטית, אחרת גם היתרון היחסי הזה יישחק.
פרופ' פיין הוסיף: "תוצאות אלו מדגישות הן את החוסן והן את השבריריות של מערכות אקולוגיות של אלמוגים. הן מדגישות את הצורך הדחוף במדיניות שימור אזורית כדי להגן על מה שעשוי להיות שונית האלמוגים המשגשגת האחרונה בעולם."
שוניות אלמוגים הן נקודות חמות של מגוון ביולוגי המקיימות מיליוני מקורות פרנסה, החל מדיג ועד להגנת חופים. עם זאת, גלי חום ימיים – תקופות ממושכות של טמפרטורות פני הים חמות באופן יוצא דופן – הן כיום אחד הגורמים העיקריים לתמותת אלמוגים ברחבי העולם.
עמידותם של אלמוגי מפרץ עקבה מציעה ניצוץ נדיר של תקווה. מדענים מדגישים, עם זאת, כי ללא פעולה מהירה נגד שינויי אקלים והגנות מקומיות, אפילו מעוז זה עלול לא לעמוד בהתחממות העתידית.
מהו DHW?
DHW – Degree Heating Weeks הוא מדד מקובל להערכת עקה תרמית על אלמוגים. הוא מצטבר בכל פעם שטמפרטורת פני הים גבוהה במעלה אחת לפחות מעל הטמפרטורה הממוצעת של הקיץ המקומי, ונמדד לאורך 12 שבועות. כך למשל, טמפרטורה הגבוהה ב־2 מעלות במשך ארבעה שבועות תיתן ערך של 8 DHW. ערך זה נחשב לסף שבו מתחילה הלבנת אלמוגים נרחבת.
עוד בנושא באתר הידען:
