אבי בליזובסקי

איור של נחתת SpaceX Starship שתישא את האסטרונאוטים הראשונים של נאס"א לירח במסגרת תוכנית ארטמיס. איור: SpaceX

נאס"א בחרה בספייס אקס כדי להנחית חללית מאויישת על הירח להוכחת יכולת

הבחירה בספייס אקס היא כספק יחיד. במכרז התחרו גם קבוצה שהכילה את בלו אוריג'ין לוקהיד מרטין וקבוצה נוספת בראשות תאגיד דינטיקס שהיה שותף בפרויקט אפולו. ההערכה: ההצעה של ספייס אקס היתה הזולה ביותר, מכיוון שלאילון מאסק יש תוכניות עתידיות במאדים שזו תהיה הזדמנות לפתח טכנולוגיות עבורן

פורטרט של לאורה באסי. צייר לא ידוע.

לאורה באסי: האישה הראשונה שקיבלה פרופסורה במדעים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים

צילום שנעשה באמצעות טלסקופ החלל של אשכול הגלקסיות Abell 2813 (הידוע גם כ-ACO 2813). קרדיט: ESA/Hubble ו-NASA, Do. Coe

צביר גלקסיות שהוא גם עדשת כבידה ענקית

לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות.

המדינות החברות בתוכנית הוריזון 2020 המסתיימת השנה - בכחול כהה, מדינות השייכות לאיחוד האירופי, בתכלת המדינות הנלוות שכעת גם בריטניה תצטרף אליהן. מדינות נלוות לא יוכלו להשתתף בתוכנית הוריזון יורופ בתחומי הקוונטים והחלל.

טיוטת הצעה: הוצאת ישראל בריטניה ושווייץ משת"פ עם אירופה בתחומי הקוונטום והחלל

הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר הידען

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

עטיפת ספרו של ביל גייטס "איך להימנע מאסון אקלימי". צילום יחצ

ביל גייטס בספר חדש: איך להימנע מאסון האקלים?

לאחרונה יצא לאור ספרו של ביל גייטס: How to Avoid a Climate Disaster ובתרגום חופשי 'איך להימנע מאסון האקלים?' בכותרת המשנה הוא מבטיח להציע את הפתרונות ופריצות הדרך שאנו חייבים לעשות גייטס מעיד על עצמו שלא תמיד היה סביבתן, אבל משהבין את חומרת המשבר הוא מציע לו פתרון בתקווה שממשלות וארגונים בינלאומיים יישמו אותו

הרובוטים הנוהגים של יומנטיקס בשילוב פלטפורמת האימות של פורטליקס, בתנאי כביש אמיתיים. צילום יחצ

הרובוטים הנוהגים של Humanetics יבצעו בדיקות בטיחות פיזיות בשילוב הפתרון של פורטליקס הישראלית

פורטליקס ויומנטיקס, מחברות ציוד בדיקות הבטיחות הגדולות בעולם, קיימו הדגמה שמציגה את היכולת של פורטליקס לשלב ולנהל בדיקת בטיחות פיזיות עם כלי רכב בתנאי כביש אמיתיים לצד בדיקות בסימולציה ממוחשבת

אבי ישראל, הישאם טאהא. צילום: אילן אסייג

“בקרוב הקשר בין שבבים שכנים במרכז הנתונים יהיה אופטי”

כך אומר בראיון אישי מנכ”ל חברת השבבים הצעירה טרמאונט. החברה גייסה 8 מיליון דולר בהובלת Grove Ventures ליצירת הדור הבא של חיבוריות אופטית לתעשיית השבבים. בגיוס השתתף בין היתר גם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל ויו”ר מועצת המנהלים של טרמאונט

אדם ביוני. איור: depositphotos.com

שיפור גופני בעזרת טכנולוגיה ביונית: האירופים חצויים בין תקווה וחשש

רק 12% השיבו שיתנגדו לעבוד לצד אדם שביצע שינוי שכזה, וזאת מכיוון שהם מרגישים שהשינוי מעניק להם יתרון לא הוגן. עם זאת, כמעט שניים מכל חמישה (39%) הביעו חשש שחברה בה אנשים מוסיפים לגופם רכיב טכנולוגי עלולה להפוך ללא שיוויונית

דייויד וורן עם אב הטיפוס של הקופסה השחורה. מתוך ויקיפדיה

96 שנה להולדתו של דייויד וורן, ממציא הקופסה השחורה

לאחר שחקר במסגרת המעבדה לחקר אווירונאוטיקה בסידני את נפילתו של מטוס הסילון המסחרי הראשון, הקומט, ולאחר שראה ביריד מסחרי מכשיר הקלטה קטן, החליט לשלב בין השניים וכך נולדה "הקופסה השחורה" שמתעדת את המתרחש במטוס

תמונה: בתמונה הראשית איור המציג מקרוב קוואזר וסילון, כמו זה שבעצם PJ352-52. במסגרת: נתוני צילום רנטגן מטלסקופ החלל צ'אנדרה קרדיט: רנטגן: NASA / CXO / JPL / T. קונור; אופטי: מצפה התאומים / NOIRLAB / NSF / AURA; אינפרא אדום: מצפה הכוכבים WM; איור: NASA / CXC / M. WEISS

סילון ענק נפלט מחור שחור ביקום המוקדם

הסילון, שאורכו גדול יותר מאורכה של גלקסיית שביל החלב נפלט מגלקסיה כמיליארד שנה לאחר המפץ הגדול. התגלית עשויה להסביר כיצד נוצרו החורים השחורים הסופר-מאסיביים הנמצאים

התפשטות היקום עם הזמן. NASA/WMAP Science Team / גרפיקה: דנה ברי

מדידת התפשטות היקום: אי התאמות מפתיעות רומזות על חוסר עקביות בהרכב של היקום

החוקרים במרכז לשחר הקוסמי באוניברסיטת קופנהגן מצאו שהמדידות של מהירות ששימשו לקביעת קצב ההתפשטות של היקום אולי לא אמינות. כפי שנאמר בפרסום, זה לא פותר את אי ההתאמות, אלא רומז על חוסר עקביות נוסף בהרכב היקום

התפרצות שמש - הנייטרינו שנפלט חוצה את כדור הארץ. . איור: depositphotos.com

האם השעון הגיאולוגי הבנוי על מחצית החיים של חומרים רדיואקטיביים צריך לעבור כיול מחדש?

האם אירועים בעבר הרחוק, כדוגמת הכחדת הדינוזאורים קרובים אלינו בזמן בכעשרה אחוזים? ואיך זה קשור להתפרצויות שמש? כך עולה ממחקר מתמשך של קבוצה בראשותו של פרופ' יצחק אוריון מאוניברסיטת בן גוריון. בראיון עם אתר הידען מסביר פרופ' אוריון גם את תפקידו של חלקיק הנויטרינו בתופעה

דילוג לתוכן