אבי בליזובסקי

רשת עצבית מלאכותית מחוברת לגרף מרחקי יחידה: נקודות במישור המחוברות בקווים באורך שווה

בינה מלאכותית ובעיות המתמטיקה של ארדוש: מה באמת הוכח ב-2026

מאז ינואר 2026 מדווחות חברות בינה מלאכותית על פתרון עשרות בעיות מתמטיות פתוחות, רבות מהן של פול ארדוש. חלק מההוכחות נבדקו בידי מתמטיקאים ובתוכנת האימות Lean, אך התוצאות הבולטות עדיין
הדמיות מחשב בצבעים נאמנים של ננסים לבנים: כחלחל, כתום, ורוד, צהוב וירוק

הכוכב הירוק הראשון הידוע: ננסים לבנים יכולים להיראות גם ורודים, צהובים ותכולים

אסטרונומים מאוניברסיטת וורוויק חישבו את הצבעים האמיתיים של ננסים לבנים מתוך הספקטרום שלהם. רובם אכן לבנים, אבל חלקם ורודים, צהובים או תכולים, והננס הלבן WD J1330+6435 הוא כוכב ירוק, הראשון
מימין: יואב חיות, פרופ׳ אורי אלון וד״ר גלן פרידהם

מחקר על 300 מיליון בדיקות: גיל המעבר מלווה בנקודת מפנה חדה במערכות הגוף

ניתוח נתונים של כ־1.3 מיליון נשים בישראל ושל מאגר אמריקני מצא שינוי חד במדדים פיזיולוגיים רבים סביב הפסקת הווסת. החוקרים מזהים סימנים מוקדמים יותר מעשור לפני כן, אך מדגישים שממצאים
שחזור אמנותי של הדינוזאור Invictibellatrix amberina בנוף הקדום של האי וייט

מאובן שנשמר במוזיאון מאז 1924 חושף דינוזאור טורף מקבוצה שלא הייתה מוכרת באירופה

חלק מגולגולת מהאי וייט זוהה כמין חדש של מגראפטור, שחי לפני כ־120 מיליון שנה. הממצא מחזק השערה על תפוצת הקבוצה, אך גודלו ואורח חייו של בעל החיים משוחזרים בעיקר בהשוואה
הרודסטר החדשה של טסלה בתמונת עיתונות שהופצה עם חשיפתה באוקטובר 2026

טסלה הדגימה רודסטר שמתרוממת באוויר: הפיזיקה שמאחורי המופע

הרודסטר החדשה הודגמה כשהיא מתרוממת ומתמרנת באוויר בעזרת מערכת גז דחוס. חוקי ניוטון מסבירים כיצד הדבר אפשרי — וגם מדוע הדרך מקפיצה מרשימה לרכב מעופף שימושי עדיין ארוכה.
פג שנולד מוקדם שוכב באינקובטור ביחידה לטיפול נמרץ בילודים

מחקר בעכברים: לידה מוקדמת משבשת את בניית הכליות ומשאירה חוסר קבוע ביחידות הסינון

חוקרים מהדסה, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מונאש באוסטרליה הראו במודל של עכברים כיצד לידה מוקדמת פוגעת בתאים שבונים את יחידות הסינון של הכליה. התוצאה היא מחסור קבוע ביחידות האלה וסימני נזק
טלסקופ החלל רומן שישוגר בקרוב יחשוף אולי סוג חדש של חורים שחורים "במשקל נוצה" שיאתגרו את התיאוריות הקיימות על היווצרות חורים שחורים. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center

חורים שחורים קדמוניים או חלקיקים: מבחן חדש משווה בין ההסברים לחומר האפל

מחקר משווה בין 12 תרחישים של חומר אפל באמצעות אותו מדד מתמטי. לפי המחקר, מנגנון ההיווצרות של כל מודל קובע במידה רבה את הכיוונון העדין שהוא דורש. לא רק השאלה
שכבת האפר הוולקני של התפרצות קיקאי-אקהויה בחתך קרקע בדרום קיושו, יפן

התפרצות קיקאי-אקהויה ביפן הפרהיסטורית: באזורים מסוימים האוכלוסייה קרסה, ובאחרים היא דווקא גדלה

מחקר חדש על התפרצות קיקאי-אקהויה, שהתרחשה לפני כ-7,300 שנה ליד דרום יפן, מראה שהאסון לא הוביל לקריסה כוללת וגם לא להמשכיות פשוטה: באזורים מסוימים האוכלוסייה הצטמצמה, ובאחרים, בהם צפון האי
אלמוגים בוני שוניות במפרץ אילת-עקבה בצפון ים סוף, 2024

כמעט מחצית ממיני האלמוגים בוני השוניות בעולם נמצאים בסכנת הכחדה מוגברת

הערכה עולמית מקיפה של האלמוגים בוני השוניות, שפורסמה ב-Nature, מצאה ש-340 מתוך 774 מינים שנבדקו – 44% – מאוימים בהכחדה. עקה תרמית בשל שינוי האקלים היא הגורם העיקרי ל-93% מהמינים
שני תצלומי מיקרוסקופ של תאים זעירים עם שלוחות קצרות וארוכות, לצד סרגלי קנה מידה במיקרומטרים

ארכאוני אסגארד צולמו זוחלים ומשנים צורה — רמז למוצא התאים המורכבים

מחקר ב־Nature תיעד תאים חיים בתנאים נטולי חמצן ומצא שתנועתם תלויה בשלד תאי דמוי אקטין, בעל קרבה למנגנון הפועל בתאים שלנו
צוק קרח בחזית קרחון באנטארקטיקה שממנו מתנתקים גושי קרח

קרח הקטבים 2026: צוקי הקרח באנטארקטיקה קורסים מהר מהצפוי, והקרח הארקטי נותר נמוך

מחקר ב-Science שבחן יותר מ-15,000 צוקי קרח באנטארקטיקה מצא שהם קורסים מהר יותר ממה שחזו המודלים, אך במקרים שנבדקו הנסיגה נעצרה ולא הפכה לקריסה מתגלגלת. במקביל, נאס"א מדווחת שקרח הים
עצי מנגרוב הצומחים במי חוף בפנמה

האם גם לטבע מגיעות זכויות? פנמה מקדמת יוזמה להכרזה באו״ם

במאמר דעה ב-Nature קוראים חואן קרלוס נבארו וקאלי וילנטורף להעניק למערכות אקולוגיות מעמד משפטי משל עצמן; קואליציית מדינות מבקשת לקדם דיון בינלאומי, אך עדיין אין הכרזה מוסכמת

“מדוזת חלל” האירה את שמי פלורידה בעקבות שיגור פלקון 9

אור השמש האיר את ענן הפליטה המתפשט של המשגר לפני הזריחה ויצר מראה של מדוזה זוהרת. השיגור נשא חללית דרגון עם אספקה, ניסויים ומערכי שמש חדשים לתחנת החלל הבינלאומית
בועת AI בשוק תנודתי. איור באמצעות בינה מלאכותית

בועת הבינה המלאכותית? הטכנולוגיה אמיתית, התשואה למשקיעים עדיין בסימן שאלה

הבינה המלאכותית כבר מייצרת תועלת אמיתית, אך השקעות הענק בתשתיות אינן מבטיחות תשואה. השוואה לבועת הדוט־קום בין הצלחת הטכנולוגיה להצלחת המשקיעים.
התקדמות בטיפולי אימונותרפיה לסרטן. התמונה הופקה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALLE 3 ומיועדת להתרשמות. אין לראות בה תמונה מדעית

לתכנת תאי חיסון בתוך הגוף: ננו־חלקיקים כיוונו תאי NK נגד סרטן בעכברים

חוקרי MIT הנדסו תאי NK בתוך הגוף באמצעות ננו־חלקיקים הנושאים RNA שליח. פעילות נגד סרטן ודלקת כבד אוטואימונית הודגמה בעכברים בלבד.
איור של כוכבי לכת, סליל DNA ומולקולה על רקע החלל

משרד החינוך בתקופת קיש: שפל בהישגי המדעים והמתמטיקה, ופיקוח רופף על לימודי הליבה

משבר החינוך המדעי, הפיקוח על לימודי הליבה ותוכניות השיקום: חלק שני בסדרת תפקוד משרדי הממשלה.
עצי סקוויה חופית במבט מלמטה, צילום Gregory Urquiaga / UC Davis

גלי חום מאטים את הפוטוסינתזה של הסקוויה החופית

מדידות בשלושה קיצים וניסוי מעבדה מראים שגלי חום מאטים את הפוטוסינתזה במחטי הסקוויה החופית, גם כשיש מים זמינים. החוקרים עדיין לא יודעים מהו סף הפגיעה ארוכת הטווח.
דיפ־פייק בבחירות: המחשה של מניפולציה דיגיטלית. איור שנוצר בבינה מלאכותית.

לא רק דיפ־פייק: כך בינה מלאכותית עלולה לשבש את החלטת הבוחר

זיופי קול ותמונה הם רק השכבה הגלויה. הסכנה הרחבה יותר היא שילוב של תוכן סינתטי זול, חשבונות מתחזים, הפצה מתואמת ומסרים שנועדו לייאש מצביעים — אך חשיפה נרחבת אינה כשלעצמה
הגלקסיה הספירלית NGC 4698 בצילום האבל, מרכז בהיר וזרועות חיצוניות

האבל חושף גלקסיה שמרכזה מסתובב בניצב לדיסקה שלה

תצפית בגלקסיה הספירלית NGC 4698, המרוחקת כ־55 מיליון שנות אור, חושפת מבנה חריג שעשוי לשמר עקבות של זרימת גז מבחוץ או מיזוג גלקטי בעבר.
פרופ׳ משה ורדי, מדען מחשבים מאוניברסיטת רייס

עתיד הבינה המלאכותית: ״החלק המסובך זה אנחנו, זה בני אדם״

בריאיון לאתר הידען, החוקר הישראלי מאוניברסיטת רייס צופה שינוי עמוק בחברה, מזהיר מפער בין ההשקעות לתועלת העסקית, ומתאר התנגדות תושבים למרכזי נתונים וקושי לחזות אילו מקצועות ישתנו ראשונים
דבורי דבש והמלכה על חלת דבש בתוך כוורת

האם מושבת דבורים יכולה לחיות לנצח? מבט חדש על מחזור החיים של הכוורת

סקירה חדשה מציעה לראות בכוורת רצף של דורות של אורגניזמי־על, שכל אחד מהם קשור למלכה שלו. הגישה משנה את הפרשנות לנחילים, לטיפול בצאצאים ולהחלפת מלכות
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לצד יו״ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס

המשרד להגנת הסביבה בתקופת סילמן: שיעור המיחזור ירד, יותר פסולת נקברה באדמה וההיערכות לאקלים דשדשה

לפי הלמ״ס, שיעור הפסולת שהועברה למיחזור ירד מ־25.6% ל־24.4% בשנת 2024, וכמות הפסולת שהוטמנה עלתה ל־4.82 מיליון טונות. דוחות מבקר המדינה ותחקירים עיתונאיים מצביעים על פער בין ההבטחות הממשלתיות לבין
שן טוחנת מאובנת של פיל ישר־חט מגשר בנות יעקב

שן פיל בת 700 אלף שנה מגשר בנות יעקב חושפת את הסביבה שבה חיו בני האדם הקדומים

בדיקות של שן פיל ישר־חט, יחד עם אבקת צמחים מהמשקעים, מצביעות על נוף משולב של חורש, עשב וגדות נחלים בצפון ישראל
איור סכמטי של תהליך האלקטרוסינתזה המפיק מימן ואפוקסיד. באדיבות הטכניון

חוקרי הטכניון משלבים ייצור מימן עם הפקת כימיקלים לתעשייה

מערכת ללא ממברנה מייצרת מימן ואפוקסיד באותו תהליך; בניסויים הושגה נצילות פאראדית של כ־98%, והחוקרים מציעים דרך לשפר את כדאיות הייצור
איור של מפגינים למען דמוקרטיה מול דמות דיגיטלית של בינה מלאכותית וסמלי בחירות, חדשות ורשתות חברתיות

דמוקרטיה בסכנה: מי ישלוט בעתיד, האזרחים או האלגוריתמים?

היסטוריונית מאוניברסיטת הרווארד מזהירה מפני "מדינה מלאכותית". במדינה כזאת, סמכות ההחלטה עוברת בהדרגה מהאזרחים למערכות שאיננו מסוגלים לפקח עליהן. השאלה היא אם הבינה המלאכותית תעזור לבני אדם להחליט, או תחליט
באז אולדרין בתוך חליפת חלל על אדמת הירח. צולם על ידי האדם הראשון שהלך על הירח, ניל ארמסטרונג. צילום: NASA.

אדמת ירח מדומה ופלסטיק ממוחזר עשויים לסייע בייצור רכיבים למשימות ירח

חוקרי אוניברסיטת קונקורדיה הדפיסו רכיבים סופגי אנרגיה וכלי עבודה מחומר מרוכב; הפולימר מוחזר שלוש פעמים ללא אובדן משמעותי בתכונותיו, אך תוספת הקרקע המדומה הגבירה את פריכות החומר
איור של אלקטרון החולף דרך חלל אופטי ומשנה את מופע האור

גם האלקטרון משפיע על האור: מחקר תאורטי מציע דרך לספור אלקטרונים בלי לבלוע אותם

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מסגרת קוונטית המתארת שינוי זעיר במופע האור כשאלקטרון חולף דרכו. האפקט, שעדיין ממתין למדידה ניסויית, עשוי לשמש בעתיד לחישה ולמיקרוסקופיה של חומרים רגישים.
אמת המים התחתונה לירושלים שנחשפה בחפירה ליד רמת רחל

קטע באורך 300 מטרים מאמת המים התחתונה לירושלים נחשף ליד רמת רחל

האמה, שהקמתה מיוחסת לימי החשמונאים, הובילה מים מבריכות שלמה לירושלים בשיפוע של כמטר לקילומטר. בחפירה נחשפו גם תיקונים מהתקופה העות׳מאנית; הקטע מיועד לשימור בשכונה החדשה.
האסטרונאוט תומא פסקה עובד עם ציוד להתגבשות חלבונים בתחנת החלל הבינלאומית

תרופות ורקמות מהחלל: החלום מתקדם לניסויים ולייצור במסלול

גבישי תרופות שחזרו לכדור הארץ, רשתית מלאכותית בפיתוח ומודלים של רקמות אנושיות מקרבים את המיקרו־כבידה לרפואה — אך הדרך למוצר מסחרי עדיין מחייבת הוכחת יתרון, בטיחות וכדאיות
תמונת משחק בייסבול מקורית משמאל ושחזור המבוסס על פעילות מוחית מימין

חוקרי ויצמן משחזרים תמונות מפעילות מוחית — עם שעה של נתונים מנבדק חדש

מודל Brain-IT ממעבדתה של פרופ׳ מיכל אירני משחזר תמונות מסריקות fMRI. שעה של נתונים מנבדק חדש הספיקה במחקר לביצועים הדומים לשיטות קודמות שאומנו על 40 שעות.
איור מופשט של מבנים מולקולריים להמחשת מורכבות מולקולרית

האם מולקולות מורכבות מעידות על חיים? הסביבה עצמה עלולה להשפיע על התשובה

מחקר במודל של כימיה ללא חיים מראה שמבנה הסביבה משנה את המורכבות המולקולרית. הממצאים עשויים לסייע לחיפוש חיים בחלל ולהפחית זיהויים שגויים
ד״ר ליאור שלתיאל, מנכ״ל נוראקסון

נוראקסון וננופס יבחנו מתן אקסוזומים ממוקד לעין ולעור

מזכר הבנות בין שתי חברות ישראליות יבחן שילוב אקסוזומים ומיקרו־מחטים. הבדיקות מתוכננות לשלב הפרה־קליני.
פרופ' מוני נאור, בסדנת קריפטוגרפיה באוניברסיטת ראטגרס, 2016. צילום: BöhmMartin / Wikimedia Commons, רישיון CC BY-SA 4.0.

פרס קנות' לשנת 2026 לפרופ' מוני נאור ממכון ויצמן על תרומותיו למדעי המחשב

מחקריו של נאור הניחו יסודות לשיטות הצפנה מתקדמות, להגנה על פרטיות ולמחשוב מבוזר. ועדת הפרס הוקירה יותר משלושה עשורים של מחקר, שהשפיע גם על טכנולוגיות יומיומיות, ממערכות אבטחת מידע ועד
חזות של יוקרה אקדמית מסתירה תפאורה מקרטון — המחשה לאגודות מדעיות מתחזות. קרדיט: איור שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.

מדען המחשבים פרופ׳ משה ורדי על הפרס מהאקדמיה ה״מפוברקת״: ״האגו החליש את חוש הבלשות שלי״

החוקר הישראלי מאוניברסיטת רייס, זוכה פרס גדל וממגלי תופעת האקדמיות המזויפות שלה הקדיש Nature תחקיר, מספר בריאיון לאתר הידען על אות הכבוד, על הזמנת טיסה שלא נמצאה בחברת התעופה ועל
מבחר ממצאים מהמרחב המזרחי (a¬–c) ומהמרחב המערבי (d–h). באדיבות אוניברסיטת חיפה

לא רק ארגמן: מה מלמדים השרידים הזעירים בתל שקמונה על חיי המלאכה?

מחקר משקעים מתל שקמונה חושף עיבוד זיתים, בעלי חיים ואריגה לצד ייצור ארגמן. ההצעה לפעילות עונתית מסקרנת, אך יש להבחין בין הממצאים לשחזור העונות.
שחזור הכור הגרמני בהייגרלוך, ובו קוביות תלויות מעל מכל הניסוי

קוביות אורניום חושפות: גרמניה הנאצית הייתה רחוקה מכור גרעיני פעיל ומפצצת אטום

בדיקות של קוביות ששרדו, מסמכי ארכיון והדמיות מחשב מראות כי הניסוי האחרון בהובלת ורנר הייזנברג נזקק להרבה יותר אורניום ומים כבדים משהיו זמינים לתוכנית הגרעין הגרמנית
התחנה הראשונה בישראל לתדלוק במימן פועלת מאז מאי 2023 בסונול יגור. צילום: עידן סבח

מוכרים לנו פתרון שחור כירוק. אוטובוס המימן הראשון בישראל נמסר לבזן, אך המימן הוא תוצר של גז טבעי

אוטובוס המימן הראשון נמסר לבזן בתמיכת משרד האנרגיה. מה ידוע על הטווח והפליטות, ומה צריך למדוד כדי לבחון את הפיילוט?
יד אנושית מעל ערמות מטבעות המונחות על כף יד רובוטית, על רקע גרפים של שוק ההון

קרן המטבע: בינה מלאכותית עשויה להאיץ את הצמיחה, אך גם לטלטל משרות ושווקים

מנכ״לית קרן המטבע מזהירה מפני הפער בין ההשקעה האדירה בתשתיות AI לבין הרווחים שעוד צריכים להתממש. מחקר הקרן על ישראל מצביע על כחמישית מכוח העבודה כחשופה במיוחד לשינוי תעסוקתי.
תרשים שתי אלומות לייזר היוצרות ענני פלזמה שמתנגשים ואזור איחוי מגנטי ביניהם

ניסוי לייזר חושף כיצד שדות מגנטיים משחררים אנרגיה בפלזמה

חוקרים מאוניברסיטת קיושו יצרו שני ענני פלזמה באמצעות לייזר ומדדו כיצד קצב האיחוי המגנטי נשאר דומה גם כשהתנאים סביב אזור המפגש משתנים.
דיוקן מאויר של חתן פרס נובל לכימיה 2026 אנרי קגן

״קגן היה צריך לקבל את הנובל כבר ב־2001״: שני חוקרים ישראלים על אנרי קגן וקנסו סואי

אהוד קינן ומאיר להב מספרים להידען על אנרי קגן וקנסו סואי, על פרס וולף והנובל של 2001, ועל העבודה המדעית שהוכרה כעת.
ניקוי חומרת משימת מאדים 2020 בחדר נקי במעבדת JPL

לקראת משימות מאוישות: נאס״א משנה את הגישה למניעת זיהום מאדים

הנחיה של מנהל נאס״א מבקשת להחליף נהלים מפורטים במודלים כמותיים של סיכון לזיהום. משימות המחפשות חיים במישרין ישמרו על הדרישות הקיימות, אך השינוי מעלה שאלות על הגנת המחקר העתידי
שרידי הסופרנובה Pa 30: סיבי גז המתפשטים בצורת זיקוקים סביב הכוכב המרכזי

שרידי הסופרנובה משנת 1181 נחשפו בפרטים חדשים: שרשראות של גושי גז

תצפיות ג׳מיני צפון חשפו מבנה עדין ב־Pa 30, השריד הסביר של הפיצוץ ההיסטורי, והגבילו את הדחיפה שקיבל הכוכב ששרד במרכזו
איור של כדור הארץ והירח בחזית ומאדים ברקע, בחלל מואר באור השמש

כדור הארץ ומאדים נוצרו בדרכים שונות, לפי מחקר חדש

ייתכן שהארץ ומאדים נוצרו באמצעות תערובות שונות של תהליכי בנייה פלנטריים, למרות שהתפתחו זה לצד זה

כשהמולקולות בוחרות צד: ההסבר המדעי לנובל לכימיה 2026 – כיראליות

אנרי קגן וקנסו סואי הראו כיצד אפשר להגביר הבדל קטן בין מולקולות שהן תמונות ראי, עד שאחת הצורות משתלטת על התוצר — הישג חשוב לייצור תרופות ולחקר כיווניות מולקולות החיים
ענן פיצוץ של הניסוי הגרעיני Small Boy במדבר נבאדה בשנת 1962

הקרב על האנתרופוקן מתחדש: חוקרים דורשים לחשוף כיצד נדחתה ״תקופת האדם״

שנתיים לאחר דחיית ההצעה להכיר באנתרופוקן כתקופה גאולוגית רשמית, חוקרים טוענים לפגמים בהליך וקוראים לבדיקה עצמאית; המעורבים בהחלטה משיבים שהכללים נשמרו
המחשה כיצד פועל מצפה הנייטרינו IceCube בקוטב הדרומי

פרס נובל לפיזיקה 2026 לפרנסיס הלזן על IceCube וגילוי הנייטרינים הקוסמיים עתירי האנרגיה

פרנסיס הלזן זכה בפרס נובל לפיזיקה 2026 על תרומותיו המכריעות למצפה IceCube ועל גילוי נייטרינים עתירי אנרגיה ממקור אסטרופיזי.
הדמיות במחשבי על מגלות איך הכוכבים הראשונים שינו את היקום

הדמיות במחשבי על מגלות איך הכוכבים הראשונים שינו את היקום

הדמיות מדור חדש מגלות את האינטראקציות בין אור כוכבים, גז וכימיה ביקום המוקדם
תרשים מיקום הסטריאטום במוח; Leevanjackson ו-SUM1, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

כך קוקאין מצמצם את מגוון ההתנהגויות של עכברים לתנועה חזרתית

חוקרי האוניברסיטה העברית זיהו במוח עכברים שני מסלולים עצביים שמשפיעים בכיוונים מנוגדים על התנהגות חזרתית בעקבות חשיפה לקוקאין. הניסוי מספק רמז למנגנון, אך אינו טיפול בהתמכרות בבני אדם.
מחשב קוונטי. אילוסטרציה: depositphotos.com

למחשב קוונטי דרוש גם זיכרון: שבעה תאי אחסון נגישים לפי בחירה

חוקרים הדגימו במעגל מוליך־על זיכרון קוונטי עם גישה אקראית. אפשר לבחור אחד משבעה מצבי אחסון דרך תחנת מעבר משותפת, אך הדרך למחשב גדול עוד ארוכה.
מדענים חלמו על מתג להפעלת תאי עצב. האופטוגנטיקה מאפשרת לשלוט בפעילותם באמצעות אור. איור: Mattias Karlén © The Nobel Committee for Physiology or Medicine.

חלבון רגיש לאור מאצה חולל מהפכה בחקר המוח: ההסבר המדעי לנובל לרפואה 2026

תרגום מלא של ההסבר המדעי הפופולרי של ועדת הנובל: כיצד סקרנות בנוגע לאצה השוחה לעבר האור הובילה לאופטוגנטיקה — שיטה להפעלה ולהשתקה של תאי עצב במוח החי