התצוגה המעודכנת של האבל על NGC 3370, עשירה יותר באור ופרטים מאי פעם, מעמיקה את ההבנה שלנו הן לגבי הגלקסיה והן של הקוסמוס עצמו
התמונה המעודכנת של NGC 3370 שהאבל צילם, עשירה יותר באור ופרטים מאי פעם, מעמיקה את הבנתנו לגבי הגלקסיה והיקום עצמו.
תמונת השבוע החדשה הזאת של האבל מבליטה גלקסיה שהיא נושא אהוב כבר יותר משני עשורים. הגלקסיה הספירלית האלגנטית הזאת, ששמה NGC 3370, נמצאת כ-90 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת אריה. במשך השנים, האבל חזר אליה פעמים רבות, וצילם תמונות יותר ויותר מפורטות של הזרועות והאזור המרכזי הבהיר.
מדוע אסטרונומים ממשיכים לחקור את NGC 3370
מדוע NGC 3370 כל כך חשובה למדענים? הגלקסיה מכילה שני סוגים של גופים שמימיים שחיוניים למדידת מרחקים קוסמיים: כוכבים משתנים קפאידים וסופרנובות מסוג Ia. שניהם משמשים כ"נרות תקניים", המאפשרים לאסטרונומים לחשב את המרחק אל גלקסיות אחרות בדיוק מרשים.
מודדים את היקום באמצעות כוכבים פועמים
כוכבים משתנים קפאידים מתרחבים ומתכווצים במקצב, ומשנים את הגודל והטמפרטורה שלהם כשהם פועמים. התהליך הזה גורם לבהירות שלהם לעלות ולרדת במחזורים ניתנים לחיזוי הנמשכים ימים עד חודשים. התובנה החשובה היא שככל שקפאיד בהיר יותר, לוקח לו זמן ארוך יותר להשלים פעימה מלאה אחת. על ידי תזמון התנודות האלה באור והשוואת הבהירות האמיתית של הכוכב לבהירות הנראית מהארץ, אסטרונומים יכולים לקבוע את המרחק שלו – וממנו את המרחק אל הגלקסיה המארחת שלו.
רמזים נפיצים מסופרנובות מסוג Ia
סופרנובות מסוג Ia מאפשרות דרך אחרת למדוד מרחקים עצומים, אבל במקום פעימות סדירות הן מתפרצות בהתפוצצות אחת מרהיבה. אירועים אלה מתרחשים כשהליבה הצפופה של כוכב גווע מתלקחת שוב בפתאומיות בפיצוץ של היתוך גרעיני. הסופרנובות האלה מגיעות לרמות שיא בהירוּת כמעט זהות, ולכן אסטרונומים יכולים להשתמש בהן כאמות מידה כדי לקבוע את המרחק שלהן. תצפיות של משתנים קפאידים ושל סופרנובות מסוג Ia חיוניות כדי לשכלל את הבנתנו כמה מהר היקום מתפשט.
דיוקן יותר חד ומפורט
התמונה הקודמת של NGC 3370 שהאבל צילם פורסמה ב-2003 (ראו למעלה). בגרסה החדשה שנחשפה העדשה התקרבה יותר ומאפשרת מבט הרבה יותר מורכב של המבנה הספירלי של הגלקסיה והאזורים המלאים בכוכבים. התמונה האחרונה כוללת אור באורכי גל שלא נקלטו בגרסה הקודמת, שמגלה שכבות נוספות של צבע ועומק. NGC 3370 שייכת לקבוצה קטנה של גלקסיות שכנות הכוללת גם את NGC 3447 ו-NGC 3455 – את כולן חקרה העין העוצמתית של האבל המביטה על הקוסמוס.
עוד בנושא באתר הידען: