חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אשר פיתחו בשנה שעברה שבב מחשב המסייע לרחפנים בגודל דבורה לנווט במרחב, הצליחו כעת לשדרג את השבב שלהם עוד יותר, הן מבחינת הגודל והן מבחינת צריכת האנרגיה שלו
יכולותיו הייחודיות של Rising STAR שפותח במעבדתו של ד"ר דוד זרוק באוניברסיטת בן גוריון מאפשרות לו לתמרן בתנאי שטח קשים ולצלוח מספר רב של מכשולים בעת מילוי משימות חיפוש והצלה. צפו בביצועי הרובוט החדש
האם קיימים בתופעת הול הקוונטית חלקיקים לא-אבליים אשר יכולים לשמש ליצירת ביטים קוונטיים?
במסגרת תוכנית לאומית חדשה CITYZOOM יפתחו ערים ורשויות בישראל שערים לסטארטאפים במטרה לפתור בעיות עירוניות ולשפר שירותים לתושב * המיזם בהובלת משרד הכלכלה, הפנים והמשרד לשוויון חברתי בשיתוף קרית עתידים, אוניברסיטת תל אביב ומרכז פרס לשלום ולחדשנות
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT הצליחו ליצור מבנים מזעריים המקטבים את האור שיוכלו בעתיד לשמש את תעשיית המחשוב והמכשור הרפואי
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים
החיישן מסמן את שולי הגידול באופן מדויק ביותר, תוך שהוא מאפשר פגיעה מינימלית בלבד ברקמות בריאות * המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Theranostics
כך אומרת בראיון לאתר הידען שילה אופק קאופמן, מנהלת מחלקת חקר שפה טבעית בחטיבת הבינה המלאכותית במעבדת המחקר של IBM בחיפה המספרת על ההתקדמויות המדעיות של חוקרי IBM חיפה בדרך לפיתוח ה – Debater
מדובר ברובוט המתווכח עם מומחים אנושיים לדיבייטינג כשהוא צריך ללמוד נושא מהתחלה ולחפש במאגרי המידע שלו אחר רמזים לטיעון בן ארבע דקות * כשמפרקים את הבעיה לחלקים, מגלים שברובם היה צורך לפרוץ את חזית המדע * פרופ' כריס ריד, מומחה למדעי המחשב ופילוסופיה אומר כי המחשב יודע לחפש חומר ולהפיק
IBM הציגה במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ג') שני עימותים בין הרובוט Project Debater שנוהל ופותח ממעבדות IBM בחיפה (ראו סקירה) לבין וכחנים מקצועיים אנושיים – האחד עסק בפרטיות ובשאלת המשך המעקב של מדינות אחרי האזרחים שלהן, והשני בהנדסה גנטית – האם זה טוב או רע?
מערכת התבונה המלאכותית Project Debater של IBM פותחה במשך שש שנים בעיקר במעבדת המחקר של IBM בחיפה. לרגל הדגמת המערכת בישראל פירטה IBM את השלבים שעבר הפרויקט מהגיתו ועד לעמידתו על הרגליים מול דובר אנושי
בית הספר להנדסת חשמל ואלקטרוניקה של האוניברסיטה של מנצ'סטר, יחד עם האוניברסיטה של מדריד, פיתח מערכת אימות ביומטרי התנהגותי שיכולה למדוד את צורת או דפוס ההליכה האישיים של אדם, ולאפשר זיהוי מוצלח של אדם כשהוא פשוט צועד על משטח לחץ שעל הריצפה וניתוח הנתונים התלת מימדיים ומבוססי הזמן של הצעדים.
ניל מקברייד, מרצה לניהול מערכות מידע, אוניברסיטת דה מונפורט בלסטר, בריטניה חושש מהיכולת של ממשלות, חברות ביטוח ויצרניות רכב לדעת בדיוק היכן נמצאים המכונית ונוסעיה בכל רגע
תעשיית הרכבים האוטונומיים היא בין התחומים המדוברים ביותר בעולם הטכנולוגיה – אבל בהקשר של מכוניות חדשות בלבד ● חברה סינית מעוניינת לעשות זאת ברכבים הקיימים
בחודש האחרון פרסמו חוקרים בחברת דיפ מיינד – אחת החברות המתקדמות ביותר בעולם בפיתוח בינה מלאכותית – מחקר חדש בכתב-העת המדעי היוקרתי נייצ'ר, אודות רשת עצבים מלאכותית שפיתחה מבנים הדומים לאלו הקיימים במוח ביולוגי
"כיום אנחנו מדברים עם מכונות בצורה מכנית אבל העתיד שונה. ממשק המשתמש יהיה הרבה יותר טבעי ויוכל לשפר את חייהם של הרבה יותר בני אדם", אמרה מיפי צ'ן, ראש מעבדות הבינה המלאכותית של עליבאבא בהרצאת מליאה שהתקיימה בכנס CES Asia 2018 שהתקיים בשנחאי שבסין
עובדה זו הופכת אותם למועמדים אידיאליים להחלפתם של זרזי פלטינה יקרים המשמשים כיום בהכנה של תאי דלק מימני, אומר ד"ר Timothy Cook, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת בופאלו
כך ייעצה מריסל קהבוג, מנהלת התכנון הראשית בסאפ, בהרצאה על האתיקה של התכנון בכנס 2018 SAPPHIRE ● עוד אמרה כי "יש עוד הרבה עבודה כדי להפוך בינה מלאכותית למוכחת מדעית – כלומר, שניתן לייצר באמצעותה, למדוד אותה ולהסביר אותה"
הבורג האופטי נשלט על ידי החוקרים ומניע חלקיקים ננומטריים למקום הרצוי; הוא עשוי לסייע, בין היתר, בבדיקת זיהומים באוויר, במים, ובמגוון תמיסות רפואיות וביולוגיות. המחקר פורסם החודש בכתב העת OPTICA
כיצד האלגוריתם של גוגל משפיע על מיקום האתר בתוצאות החיפוש. כתבה מאת בנקהלטר שי
האם אפשר לייצר בקלות ננו-חומרים המשלבים גמישות, יציבות בטמפרטורות גבוהות ומוליכות חשמלית יעילה?
מדען מכון ויצמן למדע מפתח שיטה לניתוח תופעות שמתחוללות במערכות בממד גבוה, באמצעות תנועה בראונית. שיטה זו עשויה להוביל לתובנות על תכונותיהן של מערכות אלה
מדעי המידע הקוונטי נשענים על הפיזיקה, המתמטיקה, מדעי המחשב וההנדסה, על מנת להבין כיצד לעבד נתונים בדרכים שלא נחזו כלל על ידי האבות המייסדים של מהפיכת המידע הנוכחית, אומר פרופ' צ'ארלס בנט, עמית IBM וחתן פרס וולף לפיזיקה לשנת 2018
כל אימת שאנחנו מציגים את נושא הביומימיקרי, חוזרת אלינו כהד השאלה: "ביו מה?" עם השנים, יותר ויותר אנשים נחשפו לתחום המרתק הזה, אך ריבוי המונחים הקשורים גורם לעיתים לבלבול. מאמר שיצא לאחרונה בכתב העת '& Biomimetics Bioinspiraion' מנסה לעשות סדר באינפלציית במונחים הרבים