מחשוב וטכנולוגיה

האם הקורונה נחלשת בחורף? איור: depositphotos.com

החדשות הטובות ביותר על הקורונה

בניגוד לדעה המקובלת על חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה רק להפחיד בנוגע לנגיף. ולכן, אני רוצה לסקר היום את המגמה המפתיעה ביותר בחמשת השבועות האחרונים: התחלואה בקורונה יורדת בחלקים נרחבים מהעולם. האם מדובר בתופעה עונתית? האם החיסונים משפיעים? ד"ר רועי צזנה סוקר את כל החלופות

זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק. למעשה, זאת הפעם הראשונה בעולם שאזור זעיר זה, בו שבירת חומרים מתרחשת, נצפה בניסוי מעבדה

חיסון לקורונה. צילום: depositphotos.com

האם נגיף הקורונה יכול לפתח עמידות לחיסונים?

לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב של נוגדנים שהופקו כנגד הנגיף

תורת הקשרים. מתוך ויקיפדיה

על תורת הקשרים ומכניקת הקוונטים

שנת 2010 אדוארד וויטן העביר הרצאה לקהל הרחב מטעם IAS (המכון ללימודים מתקדמים בארה"ב) על תורת הקשרים ומכניקת הקוונטים. בכתבה זו נעביר את עיקרי דבריו עם הרחבות נקודתיות

מגש חיסונים לקורונה בהקפאה עמוקה. צילום: depositphotos.com

האם החיסון לקורונה מגן מהדבקה?

הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה

הרובוט CIMON בתחנת החלל הבינלאומית. הדמיה: איירבוס

חמש דרכים שבהן בינה מלאכותית יכולה לעזור בחקר החלל

ההתקדמות ביכולות הבינה מלאכותית אפשרה לנו להתקדם בכל מיני דיסציפלינות ולא רק אלו המיועדות ליישומים על פני כדור הארץ. הנה כמה דרכים שבהן הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו בחקר החלל – החל מתכנון משימות ועד לניקוי מסלול פסולת החלל סביב כדור הארץ

חור תולעת. צילום: depositphotos.com

חוקרים מגרמניה: החומר האפל ובעיית ההיררכיה מוסברים בעזרת ממד חמישי

חוקרים ברחבי העולם מחפשים הסבר לתעלומת החומר האפל ולבעיית ההיררכיה. שתי הבעיות נראות שונות לחלוטין, אך לטענת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס גוטנברג שבגרמניה ניתן ליישב את שתיהן בעזרת ממד חמישי קומפקטי. המודל המשוער לא סותר הנתונים הנסיוניים שהתגלו במאיצים הנוכחיים וחוזה חלקיק חדש בעל מסה של 30TeV העשוי להתגלות במאיצים עתידיים

חיסון לקורונה. צילום: depositphotos.com צילום: depositphotos.com

האם מומלץ לנשים בהיריון להתחסן כנגד הקורונה?

השאלה שחוזרת פעמים רבות מגיעה מנשים בהיריון שרוצות לדעת האם כדאי להן לקחת את החיסון לקוביד-19. אני לא מתכוון לספק המלצות ברשומה זו, בין היתר מכיוון שכל אשה בהיריון היא מקרה מיוחד בפני עצמו. כן אנסה לספק את כל הידע המדעי שיש לנו כיום, בתקווה שהוא יעזור לנשים לקבל החלטה מושכלת יותר

אפקט מוארה: שני סריגים עדינים, כמעט זהים, מספקים רגישות מדידה גבוהה – והסריג הגס הנוצר מהחפיפה ביניהם מאפשר להגדיל את הטווח הדינמי. מכון ויצמן

בים, באוויר וביבשה – ניווט אטומי צובר תאוצה

טכנולוגיות ניווט חדשניות שאינן תלויות בתקשורת סלולר או לוויין, מסתמכות על מדידת התאוצה של אטומים באמצעות אינטרפרומטרים של אטומים קרים. באחרונה הגדילו מדעני מכון ויצמן את טווח המדידה של מכשירים אלה פי אלף

החיסון של פייזר. צילום: depositphotos.com

על ועדת הלסינקי – והריקוד על שתי החתונות

בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר

רובוט שומע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

רובוט, תקשיב טוב

מה קורה כשזואולוגים ומהנדס שבבים נפגשים בבית קפה בקמפוס? לא, לא מדובר בv,jבדיחה, אלא בפרויקט חוצה פקולטות ובתי ספר, שהוליד רובוט עם אוזן אמתית על שבב, ששומע ומגיב לקולות. בתעשייה הביטחונית כבר מביעים עניין, והחוקרים מבטיחים שמכאן השמיים הם הגבול

סגר בתקופת הקורונה. צילום: depositphotos.com

האם סגרים עובדים?

מחקרים עדכניים בנייצ'ר ובסיינס ניסו לבדוק את הסוגיה, רק שרבים שוכחים שסגר הוא רק מוצא אחרון ולכן התייחסות אליו כאל פתרון נפרד מטעה את מקבלי ההחלטות ומשרתת את תומכי תיאוריות הקונספירציה

רובוט רקדן. צילום: Skjalg Bøhmer Vold באדיבות מריט מור

איך הצליחה הבלרינה (והד״ר לפיזיקה קוואנטית) מריט מור, ללמד קובוט לרקוד?

״השותף שלי אולי לא נראה מרשים, אבל, יש לו המון פוטנציאל כרקדן״, היא אומרת. התכנות של בארישניבוט, שבימים רגילים, הוא וחבריו, מבצעים בעיקר עבודות מונוטוניות ומשעממות על פסי ייצור היא מספרת היה כמו לשחק בפאזל מורכב

איור: העברת הדגימה בחריר הנומטרי המיוצר בשכבת סיליקון ניטריד דקיקה – ואנליזה של הדגימה. הגרף התחתון מציג את מדידת הזרם החשמלי בחריר – כך נספרות מולקולות הנגיף

מענק אירופי לפרופ' עמית מלר מהטכניון בתחום הננוטכנולוגיה

קבוצת המחקר של עמית מלר מהטכניון זכתה במענק מיוחד מהאיחוד האירופי שנועד להאיץ טכנולוגיה חדשנית לקידוח חרירים ננו-מטריים בחומר באמצעות קרן לייזר. ההתקן הסופי ישמש לאנליזה של מולקולה בודדת לטובת אבחון מהיר של מחלות ובהן COVID-19

אוזניות ללא אוזניות. צילום מסך מתוך סרטון של חברת נובתו.

חברת הסטארט-אפ נובטו מציגה: SoundBeamer – אוזניות ללא אוזניות

באמצעות המכשיר, ללא כל מגע וללא כל אוזניות, ניתן לשמוע מוזיקה בשתי האוזניים – באופן בלעדי לאדם ספציפי. החוויה הקולית של המאזין היא של סראונד ותלת ממד, כאשר האנשים בסביבה אינם חלק מחוויית סאונד זו * הסוף לויכוחים על הווליום של הטלוויזיה בסלון? * גם לקויי השמיעה יסתייעו בפטנט

הנדסה גנטית במעבדה. צילום: depositphotos.com

כמה טובה הייתה 2020 (לפחות עבור תחום ההנדסה הגנטית)

ברשומה הזו אספר על שלוש התפתחויות המופלאות בהנדסה גנטית מהשנה האחרונה. כולן, אגב, הן תוצר של טכנולוגיית הנדסה גנטית משוכללת כל-כך שאנחנו עדיין מנסים להבין מה קצה היכולת שלה. והמשמעות היא שההתפתחויות האלו הן רק קצה הקרחון, ואחריהן יבואו עוד רבות אחרות

דילוג לתוכן