הצמיחה המהירה של טכנולוגיה זו עוררה דיון עקרוני. פעילים, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ואפילו קציני משטרה מביעים חששות כבדים מההשפעה שיש לזיהוי הפנים על התרבות הפוליטית
פרופסור גרין פרסטון, כתב לאחרונה בניו יורק טיימס שייתכן שאנחנו חיים בסימולציה, אך אסור לנו לגלות זאת מפני שאם הניסוי שנערוך להוכיח זאת אכן יצליח,
![סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]](https://i2.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/08/ja-2019-025493_00071.gif?fit=176%2C180&ssl=1)
חוקרים הצליחו להפוך חיידקים לאורגניזמים ננו-ביו-היברידיים המסוגלים לצרוך פחמן דו-חמצני וחנקן הנמצאים באוויר ולייצר מתוכם מגוון סוגי פלסטיק ודלק – צעד ראשון מבטיח אל עבר
על ידי השלמת סינתזה מולקולרית מורכבת של תרכובות מקרו-טבעתיות הקשורות לגדיל דנ"א ייחודי הניתן לזיהוי, כימאים הצליחו ליצור אוסף של מקרו-טבעות הדומות במבנה שלהן לאלו
חוקרים בטכניון ובאוניברסיטה הלאומית של טייוואן פיתחו כדורים ננומטריים חלולים העשויים לשמש להעברת תרופות ולחיסון בטוח
מי השפכים הרעילים נוצרים בעיקר בתהליכי ייצור של דבקים אך גם בתעשיות העץ, הנייר והטקסטיל. סילוק הפורמלדהיד מהמים חיוני למניעת זיהום של מי-תהום וקרקעות
הגישה הוכחה כיעילה בעכברי מודל – הן כטיפול מונע והן כתרופה למלנומה פעילה * פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, מובילת המחקר: "אנו סבורים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים
חוקרים מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון מציגים את הפוטנציאל העצום הטמון בשילוב בין שני התחומים בשירות הרפואה חוקרים בטכניון מציגים את הפוטנציאל העצום הטמון
ניתן לאמן כלבים להגיב לפקודות רטט כשהם לובשים אפוד אשר פותח על ידי צוות חוקרים בינתחומי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
במלאת 50 שנה לנחיתת אפולו 11 על הירח, ראוי לזכור גם את הספרים, הציירים והבמאים שנתנו לנו טעימה ממסע לירח. כל מסע מתחיל בדמיון
רשתות נוירונים להדמיית תנועה מולקולארית * התחום של למידת מכונה מאפשר ליישם את מכניקת הקוואנטים באופן יעיל בהדמיות מולקולאריות
החומר המשולב עשוי לצמצם ואף למנוע תופעות של דלקת ועששת חוזרת, הגורמות לצורך בטיפולי שורש ובעקירות שינים; הוא מעורר עניין רב בקרב מומחים לרפואת שיניים
אנחנו רגילים לחשוב על חומר באחד משלושה מצבי צבירה: גז, מוצק, או נוזל. אבל הטבע, כידוע, אוהב לפעמים לסבך את העניינים. במסגרת השעשועים האלה, הוא
מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים
איידה היא ציירת, שיצירותיה הן מהמבוקשות ביותר בעולם. למעשה, למרות שהחלה לצייר רק באפריל – לפני כשלושה חודשים בלבד – היא כבר הצליחה למכור את
פרופ' רונן רפפורט, מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "זהו פרויקט שהתחיל כרעיון תיאורטי שלנו שלא היינו בטוחים שהוא ישים כלל, ולאחר כמה שנים
נהגים רובוטים לא יעברו את המהירות המותרת, לא יהבהבו באורות ולא ינהגו תחת השפעת אלכוהול או סמים. הם לעולם לא יתעייפו או יתנהגו באגרסיביות. הם
האם סוף סוף המאבק בין גדולי הפיזיקה הקוונטית, בוהר ושרדינגר, מגיע לפיתרון? חוקרים מאוניברסיטת ייל פרסמו לאחרונה בכתב העת המפורסם נייצ'ר מאמר המעיד כי קפיצה
בשיטה החדשה שפיתח פרופ' אברהים עבדולחלים מהיחידה להנדסה אלקטרו-אופטיקה ופוטוניקה באוניברסיטת בן-גוריון ממלאים את המרווח שבין שני לוחות זכוכית באחוז נמוך של מיקרו-חלקיקים ננו-נקבוביים המעורבבים
שיטה שפותחה במכון ויצמן מאפשרת לייצר ננו-הדפסים כימיים בטווח ממדים עצום – מננו עד מקרו, באמצעות אלומת אלקטרונים המכוונת לאזורי משטח מוגדרים מראש
בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של
המזעור ההדרגתי של טרנזיסטורים משפופרות-ואקום למיקרו-צ'יפים הוביל למזעורם של מחשבים ממכונות התופסות חדרים שלמים להתקנים הנכנסים לכיסינו. באופן דומה, התפתחות התחום של מעבדה-על-שבב (lab-on-a-chip) צפויה
חוקרים השתמשו במכונות סריגה מבוקרות מחשב כדי ליצור צעצועים רכים ועוד חפצים סרוגים המאופעלים על ידי גידים. הם סבורים שייתכן שהגישה שלהם תשמש פעם לייצור
![מערכת חלבון-דנ"א זו הורכבה על ידי משולש של דנ"א בעל שלוש זרועות של גדילים משלימים תוך קבלת כלובים טטראהדרלים המורכבים משש דופנות של דנ"א וחלבון טרימרי [באדיבות: Nicholas Stephanopoulos]](https://i0.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/05/toc_figure_3-11.jpg?fit=240%2C139&ssl=1)
ננוטכנולוגיה של דנ"א עושה שימוש במולקולות דנ"א בתור אבני בניין הניתנים לתכנות לשם יצירת מבנים תוך קבלת בקרה גבוהה
המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
