סיקור מקיף

מחשוב וטכנולוגיה

סקוט קראודר, סגן נשיא IBM למיחשוב קוונטי. צילום מסך מתוך ChipEx2021

"המיחשוב הקוונטי מביא אותנו לעולמות שהיו בלתי אפשריים במיחשוב הקלאסי"

כך אמר סקוט קראודר, סגן נשיא IBM למיחשוב קוונטי. קראודר השתתף בכנס ChipEx2021. "בין היתר נוכל ללמוד כיצד חיידקים מנצלים את האנרגיה שלהם ביעילות או חיזוי השפעות של אירועים כגון חסימת תעלת סואץ על הכלכלה"

אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]

המגנט הזעיר ביותר בעולם – בעובי חד-אטומי

מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה

האם תודעה נובעת ממכניקת הקוונטים?

בשנת 1990 פנרוז והמרוף שיערו שהמקור לתודעה הוא במבנה הפרקטלי של המיקרוטובולים. תנועת החלקיקים על הפרקטל מוסברת ככל הנראה בעזרת החוקים של מכניקת הקוונטים אך זו מעולם לא הוכחה. כעת עדויות למערכות דומות במעבדה מחזקות את ההשערה שהפרקטל מאלץ את החלקיקים הנעים עליו להשמע לחוקים של מכניקת הקוונטים, אך האם זו הסיבה לתודעה?

מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

כנס "ננו טק-ישראל 2021", שיתקיים בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, יציג פיתוחים למלחמה בנגיף הקורונה, בין היתר חיסון דרך העור, אשר ניסויים הראו

המחשה: depositphotos.com

פרויקט של האיחוד האירופי מנסה לחקות את העיבוד של מערכות עצביות ביולוגיות

התוצאות ישמשו לבניית מערכות מחשוב נוירומורפיות שיכולת לעבד ביעילות אותות חושיים מהעולם האמיתי ונתוני סדרות עיתיות טבעיות בזמן אמת. יישומי המטרה כוללים ניטור סביבתי מבוזר רב מימדי, שבבים מושתלים לאבחון רפואי, אלקטרוניקה לבישה וממשקי אדם- מחשב

השפעת הקורונה על ילדים. המחשה: depositphotos.com

ממסיבות הדבקה לבית-הספר: כיצד משפיע הנגיף על ילדים?

אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?

פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

העור האלקטרוני החכם

מערכת חישה גמישה שפותחה בטכניון תסייע בהאצת שיקום מוטורי, בזיהוי מחלות בשלב מוקדם ובשיפור ביצועי רובוטים

פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

ביולוגיה סינטתית. המחשה: depositphotos.com

רשות החדשנות החליטה לממן הקמת חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל

המימון יעמוד על סך כ 18 מיליון ש"ח לשנה הראשונה ויתבצע בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, סך התקציב צפוי להגיע ל 40 מיליון ש"ח במידה והתוכנית תתבצע בהתאם ליעדים שהוגדרו

זן הדלתא מתפשט במהירות. המחשה: depositphotos.com

כל מה שרציתם לדעת על זן הדלתא, ולא היה לכם נעים לשאול

החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה הנדרשת כדי להביס אותו

מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

"על סטודנטים ובוגרי מדעי המחשב לעשות הסבה לתכנות קוונטי, כי זה העתיד"

כך אומר ניר מינרבי מנכ"ל חברת קלאסיק (Classiq) בראיון לאתר 'הידען'. נדרש לכך סט כלים מסויים הכולל בבסיסו אלגברה לינארית והבנה בתורת הקוונטים. החברה מפתחת שפת תוכנה למחשבים קוונטיים שיאפשרו להקל על המתכנתים

שבב אטום המשמש ליצירת אינפורמטר מבוסס מגנט. צילום: יאיר מרגלית

מכשיר שיאפשר לענות על אחת השאלות המרכזיות בפיסיקה שנותרו ללא מענה

לפני יותר מ-70 שנה עלה רעיון בקרב מדענים מתחום הפיסיקה להשתמש בשדות מגנטיים ובתכונה אטומית הנקראת ספין במטרה לשים גוף בשני מקומות בו זמנית. כעת, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחה להוציא לפועל את הרעיון ואף הציעה גרסה מתקדמת של המכשיר שתספק תשובות עתידיות לאחת השאלות המרכזיות בפיסיקה: האם יש קשר בין תורת הקוונטים לגרביטציה?

גל קוונטי. המחשה: depositphotos.com

מושגי יסוד בפיזיקה קוונטית: דואליות גל-חלקיק

מידי שבוע נעמיק ברעיון פיזיקאלי המוכר בספרות הפופולארית ונגשר בין מה שמוצג בתקשורת לבין מה שהמדע באמת קובע. הפעם נפתח בדואליות גל-חלקיק, מושג חמקמק שלעיתים מעלה יותר שאלות מתשובות, אך למען האמת כבר מזמן לא מדאיג את המדענים

מבנים של חלבונים שונים. המחשה: depositphotos.com

DeepMind מבית גוגל פרסמה תמונה מדויקת של הפרוטאום האנושי

במה שצוטט בתור "התרומה המשמעותית ביותר שבינה מלאכותית (AI) סיפקה עד כה לקידום הידע המדעי של האנושות" חברת DeepMind בשיתוף "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית" (EMBL) פרסמו את מסד הנתונים השלם ביותר לחיזוי המבנים התלת-מימדיים של חלבונים אנושיים

צילום בתנועה של תולעת. באדיבות הטכניון

שיפור דרמטי ברזולוציות של צילום סטטי ודינמי

הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מבוססת על הקונספט החדשני SPI (Single-pixel imaging) – דימות באמצעות חיישן בעל פיקסל יחיד. לקונספט זה, המאפשר צילום ללא מצלמה, פוטנציאל נרחב ביישומים מגוונים כגון פיתוח מרכיבים במערכות התראה ברכב אוטונומי ושיפור היכולת של מיקרוסקופים לראות לעומקן של רקמות ביולוגיות

בינה מלאכובינה מלאכותית וחקר הזקנה. נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

שימוש בבינה מלאכותית למציאת תרכובות המעכבות זקנה

חוקרים מאוניברסיטת סארי פיתחו מודל של בינה מלאכותית המסוגל לזהות תרכובות כימיות המעודדות הזדקנות בריאה יותר – תוך סלילת מסלול אפשרי לעבר המצאות רוקחיות שתוכלנה להאריך את תוחלת החיים של בני האדם

פרופ' בינה קליסקי. צילום: אוניברסיטת בר אילן

תצפית בבר-אילן הניבה תוצאות מפתיעות בתחום של מוליכות חומרים

ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור הרגיש הראתה שאם מסתכלים מקרוב מאוד, מגלים שחוק שנחשב אוניברסלי מפסיק להתקיים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן