במה שצוטט בתור "התרומה המשמעותית ביותר שבינה מלאכותית (AI) סיפקה עד כה לקידום הידע המדעי של האנושות" חברת DeepMind בשיתוף "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית" (EMBL) פרסמו את מסד הנתונים השלם ביותר לחיזוי המבנים התלת-מימדיים של חלבונים אנושיים
הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מבוססת על הקונספט החדשני SPI (Single-pixel imaging) – דימות באמצעות חיישן בעל פיקסל יחיד. לקונספט זה, המאפשר צילום ללא מצלמה, פוטנציאל נרחב ביישומים מגוונים כגון פיתוח מרכיבים במערכות התראה ברכב אוטונומי ושיפור היכולת של מיקרוסקופים לראות לעומקן של רקמות ביולוגיות
חוקרים מאוניברסיטת סארי פיתחו מודל של בינה מלאכותית המסוגל לזהות תרכובות כימיות המעודדות הזדקנות בריאה יותר – תוך סלילת מסלול אפשרי לעבר המצאות רוקחיות שתוכלנה להאריך את תוחלת החיים של בני האדם
האולימפיאדה התקיימה בסנט פטרסבורג ברוסיה ונוהלה באופן מקוון. חברי המשלחת הישראלית קיבלו שלוש מדליות זהב, שתיים מכסף ואחת מארד
ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור הרגיש הראתה שאם מסתכלים מקרוב מאוד, מגלים שחוק שנחשב אוניברסלי מפסיק להתקיים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לתאר לראשונה תהליך פיזיקלי נדיר שראשיתו בבוזון ההיגס – "החלקיק האלוהי" שנצפה לראשונה לפני כעשור – ובסופו הוא דועך לזוג חלקיקי יסוד נדירים * תצפיות חדשות ממאיץ החלקיקים סרן בשווייץ סייעו לחוקרים להבין את התהליך בצורה יותר בהיר
![תיאור תהליך ההעברה עבור מוליך למחצה דו-מימדי ביחד עם מגעים ננו-מודפסים (משמאל) וצילום של מצע שקוף וגמיש עם המבנה שהועבר אליו (מימין) [באדיבות: Victoria Chen/Alwin Daus/Pop Lab]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/07/2D-Semiconductor-With-Nanopatterned-Contacts-Manufacturing-1536x8741-1-240x137.jpg)
עד עתה כחמקמק מדי, אולם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד טוענים כי הם הצליחו להביא לפריצת דרך בתחום זה
הפולימרים מבוססים על מיחזור תוצרי לוואי של תעשיית המזון
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו חומר חדשני שמייצר אנרגיה ירוקה באמצעות הפעלת כוח מכני
חוקרים בטכניון הניחו את העקרונות לפיתוח נכון של כלים מבוססי בינה מלאכותית לעולם הרפואה והראו איך להשתמש בהם כדי לפתח מערכות שימושיות בעולם הקרדיולוגיה
מבית היוצר של גבישי היו-יו, כעת מגיע הדור הבא – גבישים חלולים
חוקרים מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן יצרו "פיקסל" בעל רגישות גבוהה לאור, המורכב מחומר דו ממדי *יוביל להוזלה ניכרת במחיר של ציוד זה
מוזיאון חדש ויחיד מסוגו בישראל יושק באוניברסיטת בר-אילן: מוזיאון ננו * ייפתח עם התערוכה: "שפות חדשות"
על ההתפתחות החברתית והטכנולוגית, היחסים של האדם עם כדור הארץ, ומבט לעתיד
חוקרים מצאו שיטה ביולוגית, תוך שימוש בחיידקים, לשם מיחזור של מתכות יקרות הנמצאות בפסולת אלקטרונית, כמו, למשל, סוללות משומשות לרכבים חשמליים
המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של שתי שכבות כאלו
"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חוסאם חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם."
מחקר חדש מציג תובנות על איך אנשים שופטים שיפוטים אסתטיים באמצעות הקניית היכולת הזו לבינה מלאכותית
שנות העשרים של המאה העשרים היו השנים שבהם נכנסה תורת הקוונטיים לזרם המרכזי של הפיזיקה והביאה את המדע ואת הטכנולוגיה לגבהים חדשים
החוקרים: גם חלבון בגודל של כמה ננומטרים וגם הוריקן בגודל של מאות קילומטרים פועלים בהתאם לחוקי שימור, אנלוגיים לשימור אנרגיה שתורמים להופעת סדר מדינמיקה כאוטית
המחשב, מסוג IBM System One, כולל שבב קוונטי של 27 קיוביט ובנפח קוונטי של 32. הוא פועל בתוך מארז זכוכית משוריינת – כמו זו שמאחוריה מוצגת המונה ליזה – ובטמפרטורה הקרה מזו השוררת בחלל החיצון. אחת ממטרות שיתוף הפעולה: להכשיר עתודות של חוקרים ומפתחים לעידן המחשוב הקוונטי
חוקרים הדפיסו רכיבים באמצעות מדפסת תלת-ממדית סטנדרטית ושיקעו אותם בתוך נוזל
כתב העת Science מדווח על תצפית ניסויית חסרת תקדים שערכו חוקרים בטכניון – מעקב בזמן אמת אחר תנועתו של גל אור-קול משולב המתקדם בחומר בעובי של אטומים בודדים. החוקרים הצליחו לעקוב אחר תנועת הגל מהיווצרותו ועד דעיכתו הסופית
טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מדידה בזמן אמת של "גלי רפאים" – גלי אור הכלואים על פני משטחים
השנה שמנו דגש על התחומים החמים בתעשיה כולל מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing, TinyML וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים
