מחשוב וטכנולוגיה

הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

מדעני מכון ויצמן קיררו מולקולות לשבריר מעלה מעל לאפס המוחלט באמצעות לכידתן במלכודות מגנטיות העשויות חוטים של מוליכי-על ואידוי המולקולות החמות מתוך המלכודת

חרוט ארסי בפעולה. מחסל במהירות וביעילות דגים, תולעים ועוברי אורח אחרים הנקרים בדרכו

עקיצת החילזון

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הארס של חילזון-ים בשם חרוט ארסי פועל במנגנון שלא היה מוכר עד כה. הממצאים עשויים לסייע בפיתוח תרופות חדשות

בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

כך סיפר מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, פרופ' אמנון אמנון שעשוע, בהרצאה שנשא השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים, בה הציג כמה פיתוחים של

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

שלושה רמזים לעתיד הרפואה

בכל ניסיון לחשוב קדימה לעתיד, כדאי לבחון את הרמזים הקטנים ויוצאי הדופן שיכולים להצביע על שינויי התפישה שבדרך – על המהפכות הגדולות שמורכבות מעשרות ומאות

דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

פרופ' אנתוני ג'וזף מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע משוחח עם ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי על סוג חדש של ריצופים – מורכבים ומפליאים

לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה הצליחו לפתח מערכת פולימרית המסוגלת להיעלם באופן מידי בחשיפה לשמש בעקבות ייזום עצמי של דה-פולימריזציה

הליום במצב על-נוזל. מתוך ויקיפדיה

על-נוזל נשלט על שבב

לראשונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' רונן רפפורט, בשיתוף עם פרופ׳ מקסים חודאס ומשתפי פעולה מאוניברסיטת פרינסטון בארה״ב, מצאו עדויות לקיומו של נוזל קוונטי יציב

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת להבחין בין גבישים ימניים לשמאליים באמצעות שימוש בשדה מגנטי. השיטה עשויה להוות בשורה ליצרנים של תרופות, חומרי הדברה

שזירה קוונטית בין מאורעות

במאמר שפורסם ב- Nature Communication חוקרים תיארו לראשונה שזירה קוונטית בין מאורעות. המאמר מתאר כיצד עיקרון הקוזאליות בשילוב עם תורת הקוונטים מאפשר לשנות את סדר

מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

הממשלה, התעשיות הביטחוניות, אקיוביט, מכון ויצמן, הטכניון, ומוסדות אקדמיים מובילים נוספים ישתפו פעולה בתחום טכנולוגיות הקוונטים

מיחשוב ביולוגי. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים מדווחים על התקדמות באיחסון מידע ב-DNA: כל ה- YouTube בכפית אחת

חוקרים בטכניון ובמרכז הבינתחומי הרצליה הדגימו שיפור משמעותי ביעילות התהליך הנדרש לאחסונו של מידע דיגיטלי בדי-אן-איי. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology הדגימה הקבוצה אחסון

פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה

תבונת על מלאכותית. איור: shutterstock

סינגולריות: כיצד ממשלות יכולות לעצור את עלייתה של תבונת-על מלאכותית לא ידידותית

חוקר מהאוניברסיטה של האו"ם במאסטריכט מציעהלממשלות לנקוט בצעדים של תמריצים ומיסוי כדי לדאוג שחברות הטכנולוגיה לא ייצרו מפלצת תבונה מלאכותית שתגרום נזק לאנושות

זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

זיהוי פנים: עשר סיבות שגורמות לדאגה

הצמיחה המהירה של טכנולוגיה זו עוררה דיון עקרוני. פעילים, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ואפילו קציני משטרה מביעים חששות כבדים מההשפעה שיש לזיהוי הפנים על התרבות הפוליטית

דילוג לתוכן