פרופ' רונן רפפורט, מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "זהו פרויקט שהתחיל כרעיון תיאורטי שלנו שלא היינו בטוחים שהוא ישים כלל, ולאחר כמה שנים
נהגים רובוטים לא יעברו את המהירות המותרת, לא יהבהבו באורות ולא ינהגו תחת השפעת אלכוהול או סמים. הם לעולם לא יתעייפו או יתנהגו באגרסיביות. הם
האם סוף סוף המאבק בין גדולי הפיזיקה הקוונטית, בוהר ושרדינגר, מגיע לפיתרון? חוקרים מאוניברסיטת ייל פרסמו לאחרונה בכתב העת המפורסם נייצ'ר מאמר המעיד כי קפיצה
בשיטה החדשה שפיתח פרופ' אברהים עבדולחלים מהיחידה להנדסה אלקטרו-אופטיקה ופוטוניקה באוניברסיטת בן-גוריון ממלאים את המרווח שבין שני לוחות זכוכית באחוז נמוך של מיקרו-חלקיקים ננו-נקבוביים המעורבבים
שיטה שפותחה במכון ויצמן מאפשרת לייצר ננו-הדפסים כימיים בטווח ממדים עצום – מננו עד מקרו, באמצעות אלומת אלקטרונים המכוונת לאזורי משטח מוגדרים מראש
בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של
המזעור ההדרגתי של טרנזיסטורים משפופרות-ואקום למיקרו-צ'יפים הוביל למזעורם של מחשבים ממכונות התופסות חדרים שלמים להתקנים הנכנסים לכיסינו. באופן דומה, התפתחות התחום של מעבדה-על-שבב (lab-on-a-chip) צפויה
חוקרים השתמשו במכונות סריגה מבוקרות מחשב כדי ליצור צעצועים רכים ועוד חפצים סרוגים המאופעלים על ידי גידים. הם סבורים שייתכן שהגישה שלהם תשמש פעם לייצור
![מערכת חלבון-דנ"א זו הורכבה על ידי משולש של דנ"א בעל שלוש זרועות של גדילים משלימים תוך קבלת כלובים טטראהדרלים המורכבים משש דופנות של דנ"א וחלבון טרימרי [באדיבות: Nicholas Stephanopoulos]](https://i0.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/05/toc_figure_3-11.jpg?fit=240%2C139&ssl=1)
ננוטכנולוגיה של דנ"א עושה שימוש במולקולות דנ"א בתור אבני בניין הניתנים לתכנות לשם יצירת מבנים תוך קבלת בקרה גבוהה
המדענים השותפים בפרויקט XENON1T הצליחו למדוד, לראשונה ובאופן ישיר, את זמן מחצית החיים הארוך ביותר שנרשם אי-פעם בגלאי חלקיקים
![פולימר (שמאל; חומר לבנבן) המתכווץ בתגובה לאור כחול (ימין). [באדיבות: Jonathan Barnes], אוניברסיטת וושינגטון](https://i0.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/05/15541483206391.jpg?fit=240%2C160&ssl=1)
מדענים הצליחו לפתח חומר חדשני המתרחב ומתכווץ בתגובה לאור המוקרן עליו
עוד יציגו בכנס המפתח של מחשבי האפל מק וניוטון, וסגן נשיא של סמסונג
![המבנה המולקולארי של זרז המנגן החדיש בתוך מים [באדיבות: אוניברסיטת גטינגן]](https://i2.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/04/pic_84df22513720181221104246.jpg?fit=240%2C135&ssl=1)
רוב שיטות הייצור של תרופות, חומרי הדברה וצגים לפלאפונים הן שיטות יקרות המולידות כמויות גדולות של פסולת. חוקרים הצליחו כעת לפתח חלופה ירוקה החוסכת משאבים
חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא
קיבלה את עבודתה של קבוצת מומחים שהוקמה כדי להגביר את האמון בבינה המלאכותית ופירסמה הנחיות חדשות בנושא ● ד"ר איה סופר, יבמ: "ככל שבינה מלאכותית
כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ' עידו דגן, שהמעבדה לעיבוד שפה טבעית בה הוא חוקר, קיבלה לאחרונה מענק של 1.5 מיליון שקל למחקרים משותפים
באמצעות תכנון מערך של אלקטרודות בעלות מבנה ננומטרי עם תכונות פני שטח ייחודיות. המפגש בין המים לאלקטרודה יוצר חומר ניקוי בסביבה מימית ייחודית. השילוב ביניהם
תלת-מימן (Trihydrogen), או H3+, נחשבת על ידי מדענים רבים בתור הפרודה שיצרה את היקום שלנו. חוקרים השתמשו בלייזרים מהירים במיוחד על מנת לשפוך אור על
מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו כיצד הבזקי לייזר קצרים מאוד ומהירים מאפשרים "להעמיד" מולקולות בכיוון מסוים, במטרה לבחון את המבנה המרחבי שלהן
רובוט חדש, שמפותח בימים אלה באוניברסיטת NTU בנוטינגהאם, בריטניה, ישפר בעתיד הקרוב את הדיוק בקידוח בחוליות במהלך ניתוחי גב ויסייע בתיקון עיוותים בעמוד השדרה. הרובוט
עקרב בעל צבתות דקות יעדיף להשתמש בהן כדי לאחוז בטרפו רגע קט ומיד לעקוץ. עקרב בעל צבתות עבות ישתמש בהן כדי למחוץ את הטרף", מסביר
מדעני מכון ויצמן ושותפיהם למחקר הראו כי חלבונים מונעי-קפיאה יכולים גם לעודד קפיאה
![תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]](https://i1.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2019/03/RARE-ELEMENTS.jpg?fit=240%2C158&ssl=1)
חוקרים מצאו מקור אפשרי חדש ליסודות נדירים – פסולת של סלע זרחה – וגם תהליך ידידותי לסביבה למצות אותם מתוכו, זאת בהתאם למחקר חדש. הגישה
הטכנולוגיה החדשה תסייע במיפוי תאי עצב במוח ובזיהוי תאי סרטן
חוקרים מהטכניון פיתחו מערכת חישה חדשנית מבוססת דיו. אחד היישומים הפוטנציאליים הוא קעקוע-ניטור שיעקוב אחר משתנים פיזיולוגיים של האדם
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
