סיגל השואלת "איפה יש יותר סיכוי בבורסה או בלוטו. ואם יש יותר סיכוי בבורסה: למה משחקים בלוטו?” התשובה חד משמעית – בבורסה. ולמה רק אנשים כמו שלדון אדלסון יכולים להרוויח בקזינו
אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?
השאלה נשלחה בעקבות הטור על השיטה העשרונית ובו סיפורם של תרבויות חסרות בסיס ספירה. "האם יש אנשים שחיים בלי מספרים בכלל?"
יוני תוהה על השיטה העשרונית: "האם טבעו של האדם להיות לספור במחזורים של 10?"
פרופ' פורסטנברג חולק את הפרס עם פרפו' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל. זאת הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקר ישראלי מאז הכרזתו בשנת 2003. הפרס על סך
פרופ' אנתוני ג'וזף מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע משוחח עם ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי על סוג חדש של ריצופים – מורכבים ומפליאים
מתוך הספר "הסודות המתמטיים של הסימפסונים" מאת סיימון סינג, הוצאת ידיעות ספרים – ספרי עליית הגג
מדען מכון ויצמן למדע מפתח שיטה לניתוח תופעות שמתחוללות במערכות בממד גבוה, באמצעות תנועה בראונית. שיטה זו עשויה להוביל לתובנות על תכונותיהן של מערכות אלה
בספרו "מסתו7י המס9רים – אודיסיאה מתמטית בחיי היום יום", מרכוס דו סוטוי לוקח את הקורא אל הנושאים החשובים ביותר של המתמטיקה ובסופו של כל פרק מציג תעלומה
חוקרים ישראלים ואירופאים הצליחו להוכיח השערה ותיקה בגיאומטריה קומבינטורית
המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן הכריז על תחרות פתוחה לציבור הרחב ליצירת משטחים בעזרת תוכנת סרפר (surfer) . המשתתפים יתבקשו לשלוח לתחרות תמונות של
IMAGINARY – through the eyes of mathematics היא תערוכה אינטראקטיבית, שבה הצופים מציבים נוסחה כרצונם על מסך מגע ומול עיניהם עולה משטח המספק הדמייה לנוסחה,
היום, 2 בנובמבר 2015, מלאו 200 שנה להולדתו של ג'ורג' בול, ששמו מוכר לנו מהאלגברה הבוליאנית. הוא ניסה לתרגם את דרך המחשבה של המוח האנושי
הסטטיסטיקן הראשי ונשיא האגודה הישראלית לסטטיסטיקה דנים בתפקידם של סקרי בחירות בחברה שלנו, הסיבות האמתיות לפערים בין תחזיות הסקרים ותוצאות האמת, וגם להעלות הצעה לפתרון
נתר, חשבה להיות מורה לשפות, בסוף הלכה בעקבות אביה, פרופסור למתמטיקה בתקופה בה נאסר על נשים ללמוד באוניברסיטאות. עבדה באוניברסיטת גטינגן – מעוזם של המתמטיקאים
הפרס הוענק לו בעד עבודתו המונומנטלית על נוסחת העיקבה ותרומותיו היסודיות לתורת ההצגות האוטומורפיות של חבורות רדוקטיביות
המתמטיקאי קן אוֹנוֹ פתר חידות ותיקות באמצעות תובנות שנחבאו בכתבים שלא התפרסמו של העילוי ההודי, סְריניוואסָה רַמַנוּגַ'אן
הנבחרת הישראלית צברה 355 נקודות והקדימה ב-38 נקודות את הקבוצה שדורגה במקום השני מאוניברסיטת Eötvös Loránd בבודפשט
חוקי התנועה – קבוצת מדענים ממכון ויצמן למדע בחנה באחרונה מערכת כאוטית דומה, ומצאה סדר סמוי מפתיע אשר עומד בבסיסה, ומסייע לארגן את התנועה על
אינכם צריכים להיות מופתעים כשמתרחשים אירועים בלתי סבירים, ניסים ומקרים יוצאי דופן אחרים, אפילו לא כשאותו רצף מספרים זוכה פעמיים רצוף בלוטו
אלגוריתמים של למידה מצליחים לעקוף את בעיות עומס המידע שאיתן מתמודד התיכנות ה"מסורתי" הודות לכך שהם מאפשרים למחשבים לרכוש ידע באופן אינטואיטיבי, בדומה יותר ללמידה
ספרה של אנייסי Analytical Institutions סיפק תמצית ברורה של מצב הידע בתחום הניתוח המתמטי
מחקריו של סרנק העפילו לשיא ב-1999, בעבודת היסוד שלו ביחד עם נ. כץ, על התכונות הסטטיסטיות של אפסים "השוכנים נמוך" של משפחות של פונקציות –
הבעיה ה-16 ברשימת הילברט כללה שני חלקים: הראשון עסק במשוואות אלגבריות מישוריות, והשני במשוואות דיפרנציאליות מישוריות. פרופ' סרגי יעקובנקו, ראש המחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע,
החוקרים בדקו את היכולות הנומריות של שלושה דובים אמריקאים שחורים, אורסוס אמריקנוס, באמצעות הצגת מטלות אבחנה על מחשב עם מסך מגע
