סיקור מקיף

הוביל לפתרון בעיה מתמטית בת 35 שנים

הכירו את ד”ר אוהד קליין, בוגר תואר שלישי במחלקה למתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועובד בחברת סטארטאפ כאלגוריתמאי

בתמונה: קובייה חמש-ממדית שד"ר קליין הדפיס במדפסת תלת-ממדית עבור המנחה שלו. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
בתמונה: קובייה חמש-ממדית שד”ר קליין הדפיס במדפסת תלת-ממדית עבור המנחה שלו. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

הכירו את ד”ר אוהד קליין, בוגר חדש של תואר שלישי במחלקה למתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועובד בחברת סטארטאפ כאלגוריתמאי. ד”ר קליין ייזכר כנראה במחלקה למתמטיקה כמי שמחקרו הביא לפתרונה של בעיה מתמטית בת 35 שנה. חלק ממחקריו עוסקים בפונקציות המוגדרות על קוביות רב-ממדיות, וחלק אחר עוסק באלגוריתמים לצרכים קריפטוגרפיים (הצפנה) ומגבלותיהם.

“במהלך הדוקטורט פרסמתי מאמר שהכיל טעות, מה שגרם לי לרצות לבטל את כל ההרצאות שהיו מתוכננות לי באותו הקשר,” מספר ד”ר קליין על תחילת הדרך. “המנחה שלי, פרופ’ נתן קלר, לחץ בעדינות שלא, ומכך למדתי שטעויות קורות ולא להרים ידיים לאחר נפילות.”

הדבר שממנו הכי נהנה במחקר הוא “הדיסוננס בין פשטות של בעיות יסודיות לבין הפתרון המורכב שלהן.” במחקרו הראה ד”ר קליין את המגבלות על יעילות פתרון בעיות חישוביות, ובכך סייע לוודא בטיחות של אבני בניין יסודיות בקריפטוגרפיה. במחקרו הקומבינטורי הוא שיפר את הידע על סוג בסיסי של מאורעות הסתברותיים. מחקר זה אף הוביל לפתרון אותה בעיה מפורסמת בת 35 שנה, העוסקת במידת החיתוך של קובייה רב-ממדית. 

הבעיה המתמטית היא לא הדבר היחידי שד”ר קליין פתר. בתחילת הקורונה הוא עזר לחברה בשם LessTests לייעל אלגוריתמית ניתוח של בדיקות קורונה בשיטה שנקראית pooled testing, שבה מערבבים דגימות, תוך שיפור הדיוק והעלות של הבדיקה. לשיטה שפיתח היה שימוש נרחב (אך לא בלעדי) במדינת ישראל.

בתמונה: קובייה חמש-ממדית שד”ר קליין הדפיס במדפסת תלת-ממדית עבור המנחה שלו

עוד בנושא באתר הידען: