רפואה

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

בוחנת כליות

מזון אולטרה מעובד. המחשה: depositphotos.com

כמו סיגריות, רק בצלחת: מדוע מזון אולטרה־מעובד הוא אתגר בריאותי לאומי

ד״ר תאיר בן־פורת ופרופ׳ שירה זלבר־שגיא מאוניברסיטת חיפה מסבירות למה הדיון בארה״ב על הגבלת רכישת משקאות ממותקים בתלושי מזון מחזק מעבר מאחריות אישית לאחריות מדינתית — ומה ישראל יכולה ללמוד
מטופל עובר סריקה ב-MRI. המחשה: depositphotos.com

טרגדיות מהמאה ה-21 בסורקי MRI / עופר בן חורין

מומחה MRI מזהיר בעקבות מקרה מוות: שדה מגנטי חזק פי 30 אלף מכדור הארץ עלול להפוך כל חפץ מתכתי לקטלני
תכנון גנטי בעזרת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

AI מתכנן “מעגלים גנטיים” בהיקף עצום — ומהר יותר ממה שאפשר ידנית

תכנון מעגלים גנטיים בעזרת בינה מלאכותית מקבל כאן בסיס נתונים גדול מספיק כדי שהמודל ילמד לא רק רעיונות כלליים, אלא חוקים מעשיים של התנהגות DNA בתוך תאים
נגיף HIV. המחשה: depositphotos.com

המיקרוביום כמגן סמוי: חיידקי המעי מפצים חלקית על פגיעת HIV ברירית המעי

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן ומהדסה, חושף כי המיקרוביום מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף HIV לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי ועשוי להוביל לכיווני טיפול
בדיקה גנטית לגילוי BRCA1 ו-BRCA2. המחשה: depositphotos.com

גני BRCA לא רק מגינים מפני סרטן אלא גם מנהלים מסלולי תיקון DNA באופן מורכב

BRCA1 ו-BRCA2 אינם “גנים של סרטן”, אלא שומרי הגנום: המחקר החדש ממפה נקודות בקרה בתיקון DNA שעשויות להסביר שונות בסיכון ובתגובה לטיפול
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

מסרטן לאלצהיימר: תאי חיסון מהונדסים מפחיתים משקעי חלבון במוח

במחקר שפורסם ב־PNAS הונדסו תאי T לזהות חלבוני עמילואיד במוח; ההזרקות הפחיתו את היקף המשקעים וגם סמני דלקת מוחית—ומציעות כיוון חדש למחלות מוח ניווניות
מושתלת הפנים מברצלונה. צילום יחצ, ביה"ח ואל ד'הברון

השתלת פנים ראשונה בעולם מתורמת שקיבלה סיוע למות: פריצת דרך בברצלונה

השתלת פנים מתורמת בהמתת חסד הושלמה בברצלונה בניתוח שנמשך עד 24 שעות ובהשתתפות כ־100 אנשי צוות, תוך תכנון תלת־ממדי והליך אתי־רפואי קפדני
הקונספט החדשני בתמונה שנבחרה לשער גיליון Science Translational Medicine. קרדיט: ד"ר שאדי פרח; עיבוד: מאיה לוי ואדואר עודה

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
כבד נגוע בהיפטיטיס. המחשה: depositphotos.com

כשהנגיף משאיר חותם: “חותמת” אפיגנטית אחרי ריפוי מהפטיטיס C עשויה להסביר סיכון מתמשך לסרטן כבד

מחקר בהובלת פרופ’ מיטל גל־תנעמי מאוניברסיטת בר־אילן ובתמיכת הקרן הלאומית למדע בוחן כיצד נגיף שנשאר בציטופלזמה מצליח לשנות בקרה גנטית בגרעין, ומנסה למפות נקודות התערבות כדי להפחית סיכון לסרטן גם
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
הביצועים המצוינים של CellMentor בניתוח המידע שהתקבל מריצוף RNA – מימין. אפשר לראות את ההפרדה בין תאים שונים. בשתי העמודות האחרות – ביצועים של שתי שיטות פופולריות שאינן מצליחות להתמודד עם הנתונים ואינן מצליחות להציג את התאים כיחידות נפרדות. קרדיט : דוברות הטכניון

אינטגרציה חכמה של ריצוף תאים – לקראת אבחון מוקדם ומדויק של מחלות

ד"ר דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתח שיטה חישובית המחלצת מידע חשוב מריצופי RNA ברמת התא הבודד
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
סרטן ריאות. המחשה: depositphotos.com

דיוק באיבחון סרטן ריאה משתפר בעזרת בינה מלאכותית

מודל חדש מפיק “מפה” של סמנים ביולוגיים מתמונת צביעה סטנדרטית, ומשפר חיזוי מהלך מחלה ותגובה לאימונותרפיה במחקרים על אלפי חולים
ריאה על שבב. המחשה: depositphotos.com

“ריאה נושמת על שבב” מתאי אדם אחד חושפת את השלבים הראשונים של שחפת

מודל חדש ב־Science Advances משלב תאי ריאה, כלי דם ותאי חיסון מאותו מקור גנטי, מדמה נשימה, ומראה איך נוצרים מוקדים מוקדמים של נזק תאי במהלך הדבקה בחיידק השחפת
פאנל פודטק במפגש פורום הסיליקון קלאב, 29/12/2025. מימין: פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון, נדב בירגר, משקיע, הדס רייכנברג, סמנכ״לית בארגון The Good Food Institute; אמיר זיידמן, מנהל עסקים ראשי בחממת The Kitchen Foodtech ושלמה גרדמן, מנכ"ל ASG. צילום: שמואל אוסטר

פודטק בלי קיצורי דרך: למה טעם, מחיר ורגולציה יקבעו אם נחליף בשר ומוצרי חלב בעשור הקרוב

בפאנל בהשתתפות פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, הדס רייכנברג (GFI), אמיר זיידמן (The Kitchen) ומשקיעים בתחום, עלתה תמונה מורכבת: החדשנות מתקדמת, אבל המעבר מפרוטוטייפ למדף דורש זמן, הון ותמיכה מדינית —
CRISPR. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך ב-CRISPR: עריכה אפיגנטית ללא חיתוך DNA עשויה לשנות את הטיפול במחלות גנטיות

חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
סרטן הערמונית. המחשה: depositphotos.com

להפוך עמידות לתרופות לנקודת תורפה של סרטן הערמונית הגרורתי

כלי חישובי חדש, SpotNeoMet, שפותח במכון ויצמן, מאתר מוטציות עמידות שחוזרות אצל חולים רבים ויוצרות ניאו־אנטיגנים – יעד אפשרי לאימונותרפיה “מדויקת” לקבוצות חולים רחבות
מנכ"ל Imagindairy ד"ר אייל איפרגן במפגש הסיליקון קלאב, דצמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

חלב בלי פרה, אבל עם אותם חלבונים

מנכ"ל Imagindairy ד״ר אייל איפרגן הציג בפורום סיליקון קלאב איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש. הוא תיאר כיצד מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבוני חלב כמו מי־גבינה וקזאין,
פוענח המנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח. באדיבות החוקרים

לראשונה  – פוענח מנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו קשר בין אובדן פעילות p53 (ולעיתים מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17) לבין הסתגלות תאי סרטן השד לסביבת המוח דרך מסלולי חומצות שומן ותקשורת עם
מחלות לב וסרטן וטיפולים תרופתיים – יחסי גומלין

בין הלב לסרטן: חוקרי הטכניון חושפים קשרי גומלין מפתיעים בין מחלות לב וגידולים סרטניים

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
תאי מערכת החיסון. המחשה: depositphotos.com

תאי חיסון "נתפסו על חם" – רמזים חדשים לגילוי מוקדם ואולי מניעה של סוכרת סוג 1

חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ניתחו כמעט מיליון תאי חיסון מתורמי איברים, זיהו תת־אוכלוסייה ייחודית של תאי CD4 בקשרי הלימפה של הלבלב ושינויים בתאי B בטחול, ומציעים כיוון לפיתוח בדיקת דם פשוטה
נבחרת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב 2025. צילום דוברות אוניברסיטת תל אביב

נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב מובילה פריצת דרך בביולוגיה סינתטית נגד סרטן ריאה ומקדמת תחרות ארצית לתיכונים

לצד פיתוח מודלים ותוכנה שעשויים לשנות את חקר סרטן הריאה ומחלות גנטיות, נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב שיתפה פעולה עם רשת אורט וארגנה תחרות ביולוגיה סינתטית לתלמידי תיכון בהשתתפות
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
החוקרים של מיקרוסופט פיתחו מערכת בינה מלאכותית המכונה Cell2Sentence-Scale. אפשר לחשוב עליה כעל צ'אט-GPT, אבל לשפת התאים והמולקולות מהן הם עשויים

בינה מלאכותית פיתחה היפותזה חדשה לטיפול בסרטן – ואומתה בניסויי מעבדה

מודל Cell2Sentence-Scale של מיקרוסופט זיהה את התרופה silmitasertib כמעכבת CK2 שמגבירה הצגת אנטיגנים בתאי סרטן “קרים” – תובנה חדשה שנבדקה במעבדה ומדגימה יצירתיות מחקרית של AI
מערכת הריסונים והבלמים של מערכת החיסון. © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén

פרס נובל לרפואה 2025: גילוי הבלמים של מערכת החיסון

פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

תוקפים את הגידולים הסרטניים במוח

פרופ’ רונית סצ'י-פאינרו הצביעה על שני חלבונים מרכזיים – CCL2 ו-P-Selectin – המעורבים בחדירת תאי סרטן למוח. חסימת כל אחד מהצירים הפחיתה משמעותית את עומס הגרורות במודלים של עכברים ובמערכות
תושבי אי הפסחא, לא קיבלו אגורה מהתרופה שהתגלתה בארצם. המחשה: depositphotos.com

תרופה בשווי מיליארדים התגלתה באי הפסחא – אך בני הרפא נוי הושארו מחוץ לסיפור

ראפאמיצין, אחת התרופות החשובות ברפואה המודרנית, התגלתה בקרקע שנאספה במשלחת רפואית ב־1964 – אך התושבים הילידים לא קיבלו קרדיט או פיצוי
דמנציה. הודעות לעיתונות. המחשה: depositphotos.com

10 דרכים מפתיעות שבהן סוכרת ודמנציה שזורות זו בזו

סוכרת משפיעה על המוח דרך ניצול אנרגיה, כלי דם ודלקת — ולעיתים אף אותן תרופות פועלות בשתי המערכות. מחקרים עדכניים מצביעים על זיקה הדדית:
סריקות MRI. המחשה: depositphotos.com

מענק יוקרתי למחקר בינה מלאכותית ברפואה: פרויקט טכניון–צרפת לפיתוח סריקות MRI מהירות

במסגרת פרויקט K-SPARK יפתחו חוקרים מהטכניון ועמיתיהם בצרפת טכנולוגיה חדשנית שתאפשר סריקות מוח בפחות מדקה, לצד הקמת מאגר פתוח של סריקות MRI שישמש את הקהילה המדעית ברחבי העולם
טיילנול. המחשה: depositphotos.com

טראמפ מזהיר משימוש בטיילנול בהריון ומקדם תרופה חדשה לאוטיזם – הקהילה הרפואית: אין הוכחות חד משמעיות

הנשיא טראמפ הכריז כי אצטמינופן, החומר הפעיל בטיילנול (אקמול) בהריון עלול להעלות את הסיכון לאוטיזם, וקידם את השימוש ב־לויקובורין כטיפול ניסיוני. חוקרים ואיגודים רפואיים מדגישים: אין הוכחות סיבתיות, טיילנול נחשב
סוכרת. המחשה: depositphotos.com

צורה חדשה של סוכרת הוכרה רשמית: סוכרת מסוג 5

הסיווג החדש מפנה לסוכרת שנוצרת כתוצאה מתת תזונה בילדות
מטה אזורי של ה-CDC באטלנטה, ג'ורג'יה. המחשה: depositphotos.com

ה־CDC במשבר: יוזמות פרטיות מנסות להחליף את סוכנות בריאות הציבור

לאחר פיטורי מנהלים, קיצוצים חדים והשפעה פוליטית מצד רוברט פ. קנדי ג’וניור – חוקרים ורופאים מנסים לשמר הנחיות חיסונים, נתוני היריון, בטיחות רפואת שיניים ותוכניות מניעת אלימות
שלבי הכנת השוקולד מהפול ועד לקוביה. צילום: Mimi Chu Leung / אוניברסיטת נוטינגהאם

המדע הסודי שיכול לשנות את השוקולד לנצח

מחקר חדש מאוניברסיטת נוטינגהאם מציע להפוך את תהליך התססת פולי הקקאו מתהליך ספונטני לסטנדרט מדעי מבוקר – ולהבטיח שוקולד עקבי, איכותי ועשיר בטעמים בכל העולם
פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, ראש מרכז הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של חברת הביוטק מטריסלף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שתל חוט שדרה אנושי שמאפשר למשותקים לחזור לנוע

צוות בהובלת פרופ' טל דביר הצליח לגדל שתל חוט שדרה מותאם אישית מתאי המטופל עצמו. לאחר הצלחה בבעלי חיים, משרד הבריאות אישר ניסוי ראשון בבני אדם בישראל
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
החבישות עשויות כעת להיות חכמות. המחשה: depositphotos.com

תחבושת ביו-אקטיבית חדשה מבטיחה ריפוי מהיר יותר לפצעים סוכרתיים

חוקרים פיתחו תחבושת חדשנית המשלבת חומרים פעילים ביולוגית, שמסייעת להאיץ את סגירת הפצע ולמנוע זיהומים – עם פוטנציאל לשפר משמעותית את איכות חיי הסובלים מסוכרת
תאי מערכת החיסון תוקפים תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

הגן שממקסם את אור השמש – ועשוי לחסל תאים סרטניים

מדענים גילו ש־SDR42E1 , גן זעיר הקשור לספיגת ויטמין D, יכול לשמש כמפתח לטיפול בסרטן: כאשר כיבו אותו בתאי סרטן, הגידול הפסיק לגדול
ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
צוות המחקר: בשורה האחורית (מימין לשמאל): פרופ' מורן רובינשטיין, פרופ' קרן אברהם ופרופ' אביבה פטאל-וולבסקי. בשורה הקדמית (מימין לשמאל): דניאל גלבר, מור ים, שיר קווין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרות ישראליות בדרך לתרופה למחלה מהנדירות בעולם

בעקבות פנייה ממשפחתו של אדם, ילד בן 8 החולה במחלה גנטית נדירה ביותר, פיתחו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב מודל עכברי מהפכני שמסייע להבין את המחלה ולבחון טיפולים יעילים
מומיה מצרית שנחפרה מקברי הפרעונים. המחשה: depositphotos.com

העובש שגרם לקללת הפרעונים הופך לנשק נגד לוקמיה

מדענים הצליחו להנדס מהעובש Aspergillus flavus תרכובות שמביסות תאי לוקמיה – ומסמנות תקווה לתרופות חדשות מהטבע