רפואה

הדמיה רפואית. צילום: depositphotos.com

פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי גידולים סרטניים קטנים ואגרסיביים

סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה

חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת חתונה, ונשים סטרייטיות מלאות צריכות "להתפשר" ולהתחתן עם גברים נמוכים

יזמים מנסים לגדל חלב אם במעבדה על ידי חילוץ תאים מבלוטת החלב, האיבר המייצר חלב בגוף האישה, והרבייתם במעבדה. videoblocks

המרוץ אחר חלב האם המתורבת

חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית?

ריצה על הליכון ברגליים יחפות. צילום: shutterstock

ברגליים יחפות

עד היום, הפתרון הזמין ביותר לכאבי הדורבן היה מנוחה לרגליים, הפחתת כמות אימוני ספורט ועיסוי מקומי במקום הכואב. מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב ממליץ דווקא על הליכה ברגליים יחפות בבית או על מסילה נעה, כמו של הליכון חדר כושר

חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות

תהליך פיתוח החיסון לקורונה. צילום יחצ, מודרנה

מודרנה פונה ל-FDA לבקשת אישור חרום לחיסון

מודרנה מכריזה על ניתוח ממצאי יעילות ראשוניים בתוצאות ניסוי שלב 3 בחיסון ה-COVE שלה לטיפול ב-COVID-19 וכן על הגשת ממצאי הניסוי לאישור חירום של ה-FDA

ד"ר אופיר חכים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

התגלה מנגנון בקרת גנים שיאפשר לשפר טיפולים בסרטן השד ובסוגי סרטן נוספים

ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר שותפים גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אל-קודס

תאום וירטואלי של גוף האדם. המחשה: shutterstock

"מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את הבריאות במרכז"

כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי

אילוסטרציה של המחקר קרדיט צילום: Ella Maru Studio.

מפיתוח החיסון לקורונה יכול לצאת גם תהליך ריפוי גנטי לסרטן

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ"א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו את הגידול

פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה במגזין המדעי Nature Cancer

התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה

הדברה. צילום: ds 30-Dmitriy Pixabay

מחקרים מראים – ההדברה של היום פחות מסוכנת וחסכונית יותר

בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, מודעות סביבתית ובריאותית. בתחומים רבים הפיתוחים החדשים מוטמעים במהירות ובתחומים אחרים כמו הדברה, לוקחים צעד אחורה

פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחר הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.

דילוג לתוכן