רפואה

אונת ריאות של עכבר עם גרורות תאי סרטן המבטאות חלבון זרחני, כדי לאפשר כימות ומדידת הגרורות. קרדיט: ד"ר אבי מימון.

מחקר פורץ דרך: נמצא חלבון חדש שבולם משמעותית גרורות סרטניות

חלבון הגנתי, שבכלל נודע כיעיל נגד קרישיות דם, התגלה כמסוגל לעכב את האמצעי האלים ביותר של הסרטן בגוף האדם – הגרורות. פרופ' טל בורשטין-כהן, מובילת המחקר, מאמינה כי הגילוי המפתיע מסביר מדוע ישנם טיפולים לא מעטים נגד מחלת הסרטן שנכשלים: "ההבנה שפרוטאין S עוזר לגוף להילחם בגרורות היא נורת אזהרה לטיפולים נוגדי סרטן, שנועדו לעכב את מסלול החלבון הזה"

קערת ברוקולי. צילום: depositphotos.com

אכילת ברוקולי משפיעה לטובה על המיקרוביום

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו יתרונות תזונתיים חדשים לברוקולי הקשורים לחילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ולחיידקים במעי. פרופ' מדר: "זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שחקרו את הברוקולי בהקשרים אלו"

CRISPR ככלי לתיקון גנים פגומים. צילום: depositphotos.com

שיטת הערכה מדויקת של עריכת גנום עם CRISPR

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן , הטכניון והמרכז הבינתחומי פיתחו כלי תכנה חדשנית לכימות שגיאות הנגרמות במהלך עריכת CRISPR * יסייע מאוד בטיפול בחולי סרטן ומחלות הנדרשות לטיפול גנטי

פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מולקולה לטיפול באלצהיימר ואימפוטנציה התגלתה כיעילה במיוחד למניעת דלקות בשתלים אורטופדיים

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו מוצר המגן על רקמת העצם והוא ירשם כפטנט חדש * המוצר מיועד למניעת איבוד עצם סביב שתלים אורתופדים, שתלים דנטלים ושיניים

מדידת פעימות תאי שריר לב במשך כמה דקות (משמאל) חושפת אמנם סטיות ממקצב הפעימות האידאלי – פעימה בכל שנייה – אך כאשר זו מתבצעת לאורך כמה שעות (מימין) נחשף דפוס חדש: פעימות איטיות או מהירות יותר מהממוצע המופיעות במקבצים של 10 עד 30 דקות

הריקוד המוזר של הלב

מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה

פרופ' רונית סאצ'י פיינרו ועילם ייני. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הפעלת המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה מאפשרת לבלום את התפשטותו

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב

ציד של חיות גדולות, התמחות האדם בתקופה הפרה הסטורית. איור: depositphotos.com

מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר

הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה

שליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה. איור: depositphotos.com

להציל מזון כדי לשמור על העולם

מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס

שינוי הרגלי אכילה אצל ילדים. איור: depositphotos.com

אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד

מיקום התוספתן במערכת העיכול. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: הנספח שצורתו כתולעת

השבוע התבשרנו על חזרתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו לחיק משפחתה לאחר ניתוח להסרת התוספתן. לצד אנחת הרווחה מתעורר העניין בשאלתה של נטע: למה צריך את התוספתן אם מוציאים אותו ואפשר לחיות בלעדיו?

תרופות. איור: depositphotos.com

רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות

פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם"

חיסול ממוקד של תא סרטני. צילום: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לחיסול סלקטיבי של תאים סרטניים

קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה

השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן

דילוג לתוכן