תמריץ חיסוני – חוקרים בטכניון הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח * ההסבר: ההתערבות גרמה למערכת העצבים להמריץ את פעילותה של מערכת החיסון
חוקרים מאוניברסיטת גילו כי חומצה טאנית המשמשת בתעשיית היין ו-EGCG המצוי בתה ירוק מונעים היווצרות של מבנים עמילואידיים רעילים במחלות מטבוליות
הגברת הייצור של חלבון שכיח המופיע בטבע והמצוי בעלים של צמחים יוכל להגדיל את התנובה של יבולים של צמחי מזון בחמישים אחוזים, כך לפי מחקר חדש
חוקרים הצליחו לפתח שיטת נטילה פומית (דרך הפה) שתוכל לשנות באופן דרמטי את האופן שבו חולי סכרת מנטרים את רמות הסוכר שלהם בדם
לג'ודי פרקינס היו רק חודשיים או שלושה לחיות. סרטן השד בו לקתה החל להתפשט לאיברים נוספים, ויצר שלוחות ונגעים בגודל של כדורי טניס. זהו השלב בו נהוג לאבד תקווה, אך פרקינס ניסתה שיטה חדשה לתגבור מערכת החיסון. שישה שבועות מאוחר יותר, הגידולים איבדו מחצית מגודלם. שנה אחת לאחר מכן, הם
האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?
כתב העת Nature Biotechnology דיווח אתמול על טכנולוגיה חדשנית שתספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה טובה של פעילות מערכת החיסון. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון ממפה, על סמך סריקה של מיליוני מאמרים מדעיים, את הפרופיל החיסוני של כל מחלה. מפות אלה, שכבר חשפו אינטראקציות ביולוגיות שלא היו ידועות עד כה, יאפשרו לפתח
לוקמיה לימפוציטית חריפה היא מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בקרב ילדים. המחלה הקטלנית תוקפת והורגת אחד לכל אלפיים ילדים בערך. בזכות הרפואה המודרנית, אנו יכולים כיום להציל תשעים אחוזים מהילדים הלוקים במחלה, אך ברור שהמחלה – וגם הטיפולים עצמם – מותירים את חותמם בטווח הארוך
הטכנולוגיה החדשה הובילה להרג תאי הסרטן הן בתרבית תאים והן בגידול הסרטני. המחקר נערך בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
בין שפת אם לשפת תיכנות: כיצד מתווכת השליה מסרים בין האם לעובר?
חוקרים בטכניון פיתחו מערכת נומטרית המשפרת משמעותית את יעילותן של תרופות אנטי-סרטניות ומפחיתה בכ-90% את מינון התרופה הנדרש
מדעני מכון ויצמן למדע גילו שיטה להפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד מחלות מעי דלקתיות
כך אומר ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה, קופ"ח מאוחדת. לקראת כנס PMI של העמותה לניהול פרויקטים
מזה זמן רב ידוע שהגן apoE4 קשור למחלת אלצהיימר. אנשים הנושאים שני עותקים של apoE4 בקוד הגנטי שלהם, נמצאים בסיכון גבוה פי 12 לפיתוח מחלת אלצהיימר. בזמן זה, נשאים עם גרסאות נפוצות אחרות של הגן – כגון apoE3 – אינם נמצאים בסיכון מיוחד. כל תינוק נולד עם גרסה של apoE
תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם: חוקרים בטכניון ובארה"ב הצליחו לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה, באמצעות עיכוב של האנזים הפרנאז בחיות מודל. אנזים זה מפרק את ההפראן סולפט – מרכיב סוכרי חשוב בתווך החוץ-תאי – ומאפשר לתאי הסרטן למשוך אליהם כלי דם ולשלוח גרורות
הטיפול החדש שפותח על ידי קבוצת המחקר של פרופ' ורדה שושן-ברמץ, מהמהחלקה למדעי החיים וחברת הסטאטראפ NIBN, מבוסס על מניעת ההתבטאותו של VDAC1, חלבון שמתבטא ברמות גבוהות בגידולים סרטניים מסוגים שונים
חברות הטבק היו הראשונות להמציא את המונח "עובדות אלטרנטיביות"
החומר אותו קבוצת החוקרים מפתחת הינו חומר ניגוד רדיואקטיבי, המבוסס על ננו חלקיקים, אשר בשל התכונות הייחודיות שלהם בנוסף לזיהוי, הדמיה ומעקב אחרי גידולים סרטניים מאפשרים גם לבצע הבחנה חד משמעית בין גידול לדלקת
במחקר שהתבצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן נמצאה שיטה יעילה וזולה יחסית להפרדת מולקולות כירליות בתרופות. "המחקר הפך להיות בעל חשיבות יישומית רבה, עם השלכות על יצור תרופות טובות יותר בעתיד", קובע אחד החוקרים פרופ' רון נעמן
כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג'). עוד עולה מהדוח כי חברות הטבק משתמשות בכוחן הכלכלי העצום כדי לסכל חקיקה שתקטין את אטרקטיביות העישון. שר הבריאות (כיום סגן שר אבל בפועל השר) יעקוב ליצמן נפגש פעמיים עם נציגים בכירים בתעשיית הטבק ולא דיווח על כך לציבור.
BGN Technologies רשמה פטנט על הטיפול, המבוסס על תרכובת חדשה שמפעילה את האנזים טלומראז
גלאים מולקולריים זעירים משמשים יותר ויותר לזיהוי מולקולות במקומות מיקרוסקופיים שאין גישה אחרת אליהם – כמו למשל בתא בודד. אבל הגלאי המוכר ביותר לכולנו הוא ללא ספק האף.
חוקרים הצליחו לפתח התקן על בסיס ננו-תיל המסוגל לאתר רמות מיקרוסקופיות של סמנים בשתן המרמזים על התפתחותה של מחלת הסרטן
"ישראל היא המקום היחיד בו בתי חולים יכניסו טכנולוגיה פנימה וינסו אותה", כך אמר גיא שלו, מנהל הגראז' של מיקרוסופט בישראל, והסביר מדוע דווקא אצלנו מתפתחים פרויקטים חדשניים
טכנולוגיה חדשה שפותחה במכון ויצמן עשויה לאפשר להעריך מראש כיצד צפויים הגידולים להגיב לטיפולים השונים, וכך להגדיל את סיכויי ההישרדות של החולים