ותיקי המדע הבדיוני מספרים בידענות שבספר Snow Crash משנת 1992 ניתן למצוא את האזכור הראשון למטאוורס. הסופר, ניל סטיבנסון, מתאר עולם וירטואלי אליו אפשר להתחבר באמצעות ציוד מציאות מדומה, ולהתנהל בו באמצעות אווטארים וירטואליים. ההכרזה של מארק צוקרברג ב-2021 על המטהוורס מסמנת את הכיוון
מה קרה למייקר ששידרג מיקרוגל והחדיר לו רכיב בינה מלאכותית. האם המכשיר הבין מה הוא עושה?
ד"ר רועי צזנה ניסה לטעום את תחליף הבשר של רדיפיין מיט במסעדה בחיפה והוא מבשר על התקדמות נאה, אך עדיין לא מספקת בכל הנוגע לפער בין בשר מתורבת לבשר אמיתי אבל זו עדיין רק שאלה של זמן
בתחילת שנת 2022 הריצו שלושה אסטרוביולוגים ניסוי מחשבתי מרתק: הם טענו שכדור-הארץ כולו עומד להפוך אורגניזם תבוני. המשמעות, כפי שאתם יכולים להבין, אינה שקיים מוח בליבת כוכב-הלכת המקבל החלטות עבור היצורים החיים עליו. בדיוק להפך: בעתיד שהם מתארים, כל היצורים החיים על האדמה ישתתפו ביחד בתהליך המסתכם ביצירת בינה קולקטיבית אחת
אני מאמין שאנחנו עומדים להיכנס עכשיו לסוג חדש של מלחמה קרה – מלחמה פושרת. בסוג המלחמה הזה, המעצמות יילחמו זו בזו בכל דרך שאינה מערבת
סרטים שהוכנו באמצעות דיפ פייק יכולים לגרום לנזקים לאנשים אמיתיים שלכאורה מופיעים בהם ואפילו לגרום למלחמות בין מדינות. לא פלא שארה"ב והאיחוד האירופי הכירו בדיפ פייק כאיום מיידי על הדמוקרטיה
באופן מפתיע, קיים בסיס מדעי ליכולת הגידול מחדש של אצבעות – גם בבני-אדם
נתחיל בהרגעה: האומיקרון *אינו* גורם לטרשת נפוצה. אבל מחקר חדש ומקיף מגלה שווירוס אחר – דווקא כן. ויש לכך השלכות גם על ההתמודדות עם הקורונה. ולא, זה לא קליקבייט (למרות שהוא ממש מוצלח).
שנת 1991 קיבל הקוסמונאוט סרגיי קריקאלב את אחת ההחלטות הקשות בחייו: להישאר בתחנת החלל הסובייטית לזמן בלתי-מוגדר. הוא עשה זאת למרות שידע שהמדינה ששלחה אותו לחלל התפרקה, ואין מי שיחליף אותו
חוקרים מאוניברסיטת ורמונט הצליחו ליצור בעזרת בינה מלאכותית צורות חיות חדשות כאשר כחומר הגלם שימשו עוברי צפרדע. צעד ראשון בתחום הביולוגיה הסינטתית. החוקרים מכנים את היצורים החדשים "זנו-בוטים", כלומר חיים חיצוניים
בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה
שבבים אלקטרוניים עם חיישנים ומשדרים בגודל של גרגרי אבק יוכלו לרגל אחר מהלכי אויב בזמן אמת וזו רק דוגמה אחת ליכולותיהם
אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?
החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה הנדרשת כדי להביס אותו
על ההתפתחות החברתית והטכנולוגית, היחסים של האדם עם כדור הארץ, ומבט לעתיד
סקר שהופץ בשמונה מדינות אירופאיות ב- 2019. לפי תוצאות הסקר, כרבע מכל האירופאים היו רוצים שבינה מלאכותית תחליף את הפוליטיקאים מהם הם סובלים כיום * 91 מיליון אירופאים תומכים בבינה מלאכותית במקום פוליטיקאים
הטענה החדשה שמתרוצצת לאחרונה ברשתות החברתיות היא שאצל המחוסנים, רמת הנוגדנים בדם צונחת מטה תוך זמן קצר – וכך אנשים מוצאים עצמם חשופים לנגיף בשנית. בדקנו האם הדבר נכון (בעשירית האחוז מהמקרים) והאם המשמעות היא שהאדם כבר לא מחוסן (לא)
לפני 13 שנים יצר מייק וינקלמן איור ממוחשב של אחד מקרובי משפחתו ופרסם אותו ברשת. למחרת היום, הוא העלה איור נוסף. ביום המחרת – עוד אחד. וכן הלאה וכן הלאה, עד שבחודש האחרון הוא קיבל עבור כל הציורים 69 מיליון דולרים. הוא יצר בכך מטבע חדש – NFT
כשהנגיף המסוכן הבא ישתחרר לאוויר העולם, הוא ימצא חפיר עמוק באדיבות המדע שיאפשר להבין את פעולתו, וחומה בצורה בדמות הטכנולוגיה שתעצור אותו. דרך פעולתו של הנגיף תפוענח תוך יום אחד. התרופות והחיסונים יפותחו תוך שבוע, עם ניסויים קליניים מינימליים בזכות הדיוק של סימולציות התאים והגוף.
במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת נעבור על כל שלב בתהליך טיפוסי של פיתוח ואישור חיסונים, ונראה איך הוא התנהל בשנה האחרונה
בניגוד לדעה המקובלת על חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה רק להפחיד בנוגע לנגיף. ולכן, אני רוצה לסקר היום את המגמה המפתיעה ביותר בחמשת השבועות האחרונים: התחלואה בקורונה יורדת בחלקים נרחבים מהעולם. האם מדובר בתופעה עונתית? האם החיסונים משפיעים? ד"ר רועי צזנה סוקר את כל החלופות
לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב של נוגדנים שהופקו כנגד הנגיף
הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה
כתוצאה מההגבלות כגון ריחוק חברתי, הוגבלה לא רק תפוצת הקורונה אלא גם זו של השפעת. האם העדר מגפת שפעת בשני חצאי כדור הארץ תגרום לכך שלא נדע לאיזה זן להתכונן בחורף הבא?
אנחנו חייבים להתחיל לחשוב רחוק קדימה – בסדר גודל של שנה לפחות – כדי למנוע את הסגר הרביעי, החמישי והשישי. או, אם אלו מחויבי המציאות, הרי שלפחות ניכנס אליהם מוכנים.
