משרד התחבורה האמריקני הודיע שעשר מדינות בארצות-הברית ישתפו פעולה עם הממשל הפדרלי ועם חברות פרטיות, במטרה להתחיל להשתמש ברחפנים למטרות שונות. ההתמקדות הראשונית תהיה בהפעלת רחפנים בלילה, בשינוע חבילות, בטיסות מעל אנשים ובטיסות למרחקים ארוכים
הפאנל בנושא "החיים בשנת 2030" נערך בכנס החדשנות הטכנולוגית iNNOVEX2018 * היזם הסדרתי בני שניידר: "הבעיה של ישראל בשימור מעמדה כסטארט אפ ניישן היא לא בחינוך האקדמי, אלא בבתי הספר" * על פי משתתפי הפאנל והקהל בכנס: "הסרטן ימשיך להיות גורם המוות העיקרי גם ב- 2030 וישראל תמשיך ותהיה הסטארט אפ ניישן"
כנס iNNOVEX2018 יקיים לראשונה בישראל פאנל אינטראקטיבי שיחזה כיצד ייראו חיינו בשנת 2030; יכלול עשרות מפגשי אחד על אחד בין חברות בינלאומיות גדולות לבין חברות סטארט-אפ ישראליות; וכן דיונים והרצאות שיכללו הצגת טכנולוגיות חדשניות בתחומים החדשנים ביותר החל מחדשנות בחקלאות מדייקת ו- AI ועד Medicare ו- industry 4.0
"אנחנו לא נגדיר את עצמנו על ידי העבודה שלנו יותר – המונח 'אתיקת עבודה פרוטסטנטית' שצמח עם המהפכה התעשייתית, ייעלם עם מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה", כך לדברי שון וולש, דוקוטרנט בתחום פיתוח התוכנה
רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר
שמעתם בוודאי על רכבים חשמליים – אותן חיות מוזרות המתחילות להופיע בכבישים. אבל אולי לא ידעתם כמה הם חשובים לעתידנו – וכמה הם קרובים לחדירה רחבה יותר לשוק. אז הנה סקירה קצרה של התחום, בתריסר נקודות.
הרומן "מיסטריום" מאת טל רשף בוחן את חלום חיי הנצח במבט מפוקח מתוך עיניו של מי שחי אותם בחיי היומיום בלי חלומות ואשליות, אשר מחפש אחר ההסבר למצבו המיוחד, מגלה את הרקע המדעי לכך ומעלה שאלות פילוסופיות הנובעות מכך, כמו מה ניתן באמת לדעת, ומדוע אנחנו רוצים לדעת.
ראייה כוללת של הטכנולוגיה כיום מובילה באופן בלתי-נמנע למסקנה שמנועי בינה מלאכותית יוכלו להתמודד גם עם חלק גדול מהאינטראקציות האנושיות ולייחס להן משמעות נכונה.
הנה עשר נקודות בנוגע לרחפנים שכדאי שתדעו עליהן, כי הן מצביעות על הדרך בה העתיד יתגבש
חמישה רעיונות שעשויים לפתור בעיות ולשפר את חיי כולנו: תרופה יעילה נגד נגיפים; רובוטים בגלולה; זיהוי ממוחשב של דפוסים חזותיים; לווייני תקשורת קוואנטיים; תרופות אנטיביוטיות חדשות מן היסוד
*** רשומה זו נכתבה בעקבות שלוש הרצאות שהעברתי – בפורום Bio-Executive, בכנס "עתיד הרפואה" של נוברטיס, ובפני מנהלים בכירים בקופת-חולים מכבי – כולן על עתיד הרפואה, כמובן. הגיע הזמן שגם הציבור הרחב ידע לאן הולכת הרפואה, ולא רק חברות התרופות. מקווה שתיהנו מהקריאה! ***
סרטון חדש של דארפ"א מנסה להסביר את המציאות בנוגע לבינה המלאכותית, ולהסביר מהן יכולותיה כיום – ומה היא תוכל לעשות בעתיד. המגזין המקוון Motherboard הגדיר את הסרטון כ- "מנתץ את ההייפ" שמסביב לבינה המלאכותית. האם הוא באמת עושה זאת?
העלאת תכולת המוח שלנו למחשב היא כנראה משימה בלתי אפשרית. אבל לצורך הדיון: מה תעשו לו יתאפשר הדבר?
ביקשנו ממדענים מובילים לנסות לחזות את העתיד. אלה תשובותיהם.
הן בדרך, אבל הן לא מה שהבטיחו לנו
מדוע המציאות המדומה לא תחליף בקרוב את סרטי הקולנוע
מה צפוי לנו בשנת 2045? ● DARPA, סוכנות פיתוח הטכנולוגיה הצבאית הממשלתית שאוהבת לעשות דברים מחוץ לקופסה – משיבה
שתי ההחמצות הגדולות בתחזית הקולנועית היו האינטרנט והמובייל, ומכוניות אמנם אינן מעופפות אבל בדרך לנהוג בעצמן. התחזיות הנכונות: שעון חכם, דלק ביולוגי (אם כי לא ישירות מהאשפה לטנק הדלק) ומסכים שטוחים
הוגה התכנית חשב לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסיה וליישב אירופים באפריקה שאקלימה ימותן ותהיה לה אספקת חשמל מלאה מסכרים שיוצבו במה שישאר מהים התיכון, לדעת הכותבת, משבר הפליטים מראה שהמצב כיום הוא בדיוק תמונת מראה
ה"מרכז לחקר סכנות קיומיות" (CSER) של אוניברסיטת קיימברידג' נוסד ב-2012. הוא מפתח שיטות מדעיות להערכת גורמי סיכון עולמיים . הארגון בוחן איומים הנובעים מטכנולוגיות מתפתחות, סכנות שעדיין איש לא נתן עליהן את הדעת.
כך עולה ממפגש שערכו חוקרי המרכז לחיזוי טכנולוגי וחברתי והפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א במכון גרטנר שעסק בטכנולוגיות רפואיות והטיפול באוכלוסייה המזדקנת
העברת ידע באמצעות הרצאות פרונטליות הייתה משאב יקר-ערך בעבר, אך כיום אנו נהנים מגישה מקוונת למגוון עצום של קורסים דרך הרשת. מהו, אם כך, עומד להיות ייחודן של האוניברסיטאות במאה העשרים ואחת? מהו הערך המוסף שהן עתידות לספק לסטודנטים, אם בכלל קיים כזה?
במה יעבדו בני הדור הבא והאם מערכת החינוך מכינה אותם לכך?
קורצווייל דיבר בשיחת ועידה מביתו בבוסטון בפני באי הכנס וענה לשאלותיהם של שלמה גרדמן וד"ר רועי צזנה
כיצד בונים מדרגות ללא תמיכה?