אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?
החולים בזן הדלתא מפיקים פי אלף וירוסים יותר מאשר חולים בזנים קודמים של הקורונה, מדובר באחד הנגיפים המידבקים ביותר. השאלות הפתוחות לגביו רבות, ובהן מה שיעור התמותה ממנו, ומה האסטרטגיה הנדרשת כדי להביס אותו
על ההתפתחות החברתית והטכנולוגית, היחסים של האדם עם כדור הארץ, ומבט לעתיד
סקר שהופץ בשמונה מדינות אירופאיות ב- 2019. לפי תוצאות הסקר, כרבע מכל האירופאים היו רוצים שבינה מלאכותית תחליף את הפוליטיקאים מהם הם סובלים כיום * 91 מיליון אירופאים תומכים בבינה מלאכותית במקום פוליטיקאים
הטענה החדשה שמתרוצצת לאחרונה ברשתות החברתיות היא שאצל המחוסנים, רמת הנוגדנים בדם צונחת מטה תוך זמן קצר – וכך אנשים מוצאים עצמם חשופים לנגיף בשנית. בדקנו האם הדבר נכון (בעשירית האחוז מהמקרים) והאם המשמעות היא שהאדם כבר לא מחוסן (לא)
לפני 13 שנים יצר מייק וינקלמן איור ממוחשב של אחד מקרובי משפחתו ופרסם אותו ברשת. למחרת היום, הוא העלה איור נוסף. ביום המחרת – עוד אחד. וכן הלאה וכן הלאה, עד שבחודש האחרון הוא קיבל עבור כל הציורים 69 מיליון דולרים. הוא יצר בכך מטבע חדש – NFT
כשהנגיף המסוכן הבא ישתחרר לאוויר העולם, הוא ימצא חפיר עמוק באדיבות המדע שיאפשר להבין את פעולתו, וחומה בצורה בדמות הטכנולוגיה שתעצור אותו. דרך פעולתו של הנגיף תפוענח תוך יום אחד. התרופות והחיסונים יפותחו תוך שבוע, עם ניסויים קליניים מינימליים בזכות הדיוק של סימולציות התאים והגוף.
במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת נעבור על כל שלב בתהליך טיפוסי של פיתוח ואישור חיסונים, ונראה איך הוא התנהל בשנה האחרונה
בניגוד לדעה המקובלת על חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה רק להפחיד בנוגע לנגיף. ולכן, אני רוצה לסקר היום את המגמה המפתיעה ביותר בחמשת השבועות האחרונים: התחלואה בקורונה יורדת בחלקים נרחבים מהעולם. האם מדובר בתופעה עונתית? האם החיסונים משפיעים? ד"ר רועי צזנה סוקר את כל החלופות
לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב של נוגדנים שהופקו כנגד הנגיף
הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה
כתוצאה מההגבלות כגון ריחוק חברתי, הוגבלה לא רק תפוצת הקורונה אלא גם זו של השפעת. האם העדר מגפת שפעת בשני חצאי כדור הארץ תגרום לכך שלא נדע לאיזה זן להתכונן בחורף הבא?
אנחנו חייבים להתחיל לחשוב רחוק קדימה – בסדר גודל של שנה לפחות – כדי למנוע את הסגר הרביעי, החמישי והשישי. או, אם אלו מחויבי המציאות, הרי שלפחות ניכנס אליהם מוכנים.
השאלה שחוזרת פעמים רבות מגיעה מנשים בהיריון שרוצות לדעת האם כדאי להן לקחת את החיסון לקוביד-19. אני לא מתכוון לספק המלצות ברשומה זו, בין היתר מכיוון שכל אשה בהיריון היא מקרה מיוחד בפני עצמו. כן אנסה לספק את כל הידע המדעי שיש לנו כיום, בתקווה שהוא יעזור לנשים לקבל החלטה מושכלת יותר
שני מחקרים חדשים – אחד מבריטניה ושני מישראל – הבהירו לאחרונה מה המשמעות הקטלנית של אותו עומס עבור החולים, במיוחד חולי קוביד-19
בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר
מחקרים עדכניים בנייצ'ר ובסיינס ניסו לבדוק את הסוגיה, רק שרבים שוכחים שסגר הוא רק מוצא אחרון ולכן התייחסות אליו כאל פתרון נפרד מטעה את מקבלי ההחלטות ומשרתת את תומכי תיאוריות הקונספירציה
אני רוצה לספר לכם היום איך כלכלת ההתנהגויות הורסת את הדמוקרטיה. כפי שראינו בשבוע שעבר בהסתערות על בניין הקפיטול בוושינגטון זה סיפור עגום, אבל אעשה
ברשומה הזו אספר על שלוש התפתחויות המופלאות בהנדסה גנטית מהשנה האחרונה. כולן, אגב, הן תוצר של טכנולוגיית הנדסה גנטית משוכללת כל-כך שאנחנו עדיין מנסים להבין מה קצה היכולת שלה. והמשמעות היא שההתפתחויות האלו הן רק קצה הקרחון, ואחריהן יבואו עוד רבות אחרות
שנת 2020 עברה חלפה לה, והנה נכנסנו ל- 2021, וכולם רוצים לדעת מה יהיו ההתפתחויות והתחזיות הטכנולוגיות לשנה החדשה. אנחנו עומדים פשוט לחוות את אותו הדבר – אבל יותר
חוקרים פיתחו אלגוריתם המכונה ART – Automated Recommendation Tool. ארט קיבל שפע עצום של מידע אודות מכלול החלבונים בתא, וכתוצאה יכול היה לחזות כיצד שינויים באותם חלבונים ישפיעו על החומרים שהתא אמור ליצור
אם יצטרכו לבחור את הפיתוח המדעי הבולט של שנת 2020 זה יהיה ללא ספק חיסון מבוסס mRNA. ד"ר רועי צזנה מסביר
לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור
תיאוריות רבות הוצעו בעבר – ועדיין מוצעות – כדרך להסביר את תופעת ההזדקנות. בשנים האחרונות התווספה אליהן תיאוריה חדשה שמסבירה את ההזדקנות. לכאורה, אין בכך שום דבר חדש, אלא שממש בשבוע האחרון התפרסם מחקר מרתק שהדגים לראשונה כיצד ניתן להסב אחורנית את ההזדקנות ברקמות שעברו טיפול מתאים
ד"ר רועי צזנה מסביר את חשיבות הפיתוח של חוקרי גוגל שהצליחו לפתח בינה מלאכותית שיכולה להבין איך חלבונים מתקפלים
