מדענים רבים מדי מתעקשים להיות בלתי מובנים. הדבר יוצר ניכור בין הציבור הרחב לבין המדע ומעיב על התרומה הפוטנציאלית של המדע לשיח הציבורי. האם לא כדאי לרדת אל ההמונים? ההמונים לא טיפשים; הם רוצים שיפתחו בפניהם את עולמות הידע. הם רק מבקשים שיעשו זאת בשפה שהם מבינים
יש לך רעיון לסטארט אפ ? כיצד תהפוך אותו ליוזמה עסקית מצליחה. השלבים שבין הרעיון המעולה לאקזיט המיוחל!
כך עולה מדיון שהתקיים אתמול (ב' 9/7/718) בועדת המדע של הכנסת * יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "אריכות ימים היא ברכה וכבוד ולא חלילה נטל; חייבת להיות השקעה רצינית במניעת מחלות זקנה" ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה אתמול (ב' 9/7/718) לישיבה מיוחדת לציון יום האזרחים הוותיקים. נושא הדיון בוועדה היה בהגברת
גורל היקום, גורל האנושות מול הרובוטים, הגנה על התבונה מפני דתות וקבוצות אידאולוגיות אחרות ועוד. לאו רק חלק מפניו הרבות של פרופ' הוקינג, שהחשובה שבהן היתה ההתמודדות שלו עם מחלת ה-ALS
כריות אוויר מצילות אלפי בני אדם מדי שנה והפכו עם השנים למערכת ההגנה האייקונית ביותר של תעשיית הרכב. אבל כמה אנחנו באמת יודעים עליהן? איך הן בעצם עובדות, אילו גלגולים עברו עם השנים והאם באמת יש אוויר בכרית אוויר? יצאנו לברר
כך עולה מדיווח של הוושינגטון פוסט, המתאר הנחיה של בכירה באגף התקציבים האמריקני לסוכנות למניעת מחלות (CDC), שהחזירה להם את הצעת התקציב בשל שימוש במילים אסורות. בנוסף לביטויים "מבוסס מדע" ו"מבוסס ראיות" נאסר להשתמש במילים פגיעות, זכאות, מגוון, טרנסג'נדר ועובר
מדוע לאחר כל כך הרבה שנים הרובוטים עדיין רחוקים מאוד מלבלבל אנשים אחרים לחשוב שהם בני אדם, ולא עוברים את מבחן טורינג? * לפרופ' הירושי אישיגורו – האדם וגם הרובוט – מהמעבדה לרובוטיקה מתקדמת – הפתרונים
על-פי סקר של הארגון למזון וחקלאות ב-2006 (Food and Agriculture Organization) הערכות על מס׳ הרועים ברחבי העולם נעו בכ- 120 מיליון נפשות, כאשר כ-50 מליון בתת הסהרה באפריקה, כ-30 מיליון במזרח התיכון ועוד כ-25 מיליון באזורים היובשניים של אסיה ומס׳ מליונים באוסטרליה ודרום אמריקה.
מדענים העוסקים בהתנהגויות חברתיות ברשתות מחשב חוקרים כיצד תאוריות קונספירציה מתפשטות ברשת – ומה, אם בכלל, אפשר לעשות כדי לעצור אותן
איך מציירים את נפוליאון? עם כובע נפוליאון! איך מציירים סבא? עם זקן ומקל! איך מציירים מלכה? עם גלימה ושרביט! אם נחשוב על זה קצת, נבין שלא לכל המלכות יש שרביט, שלא תמיד חבש נפוליאון כובע, וגם לא בטוח שלסבא שלכם יש זקן ומקל. אז איך התקבּעו הדימויים האלה בראשנו?
מיתוֹסים, ספרים וסרטים רבים מגוללים את סיפוריהם של "ילדי פרא" – ילדים שאומצו בינקוּתם על ידי בעלי חיים והתרגלו לחיות רק בחברת חיות. מתברר שגם במציאוּת התגלו ילדים שננטשו בגיל צעיר וגדלו עם בעלי חיים. איך שרדו, אילו כישורים "חייתיים" אימצו לעצמם והאם הצליחו להשתלב לימים בחברה האנושית?
חברת BiteMojo הפכה את חוויית טיולי הטעימות זמינה לנוסע העצמאי, וזכתה בפרס בתחרות החדשנות Visa's Everywhere שהתקיימה לאחרונה. החברה זכתה במענק בסך 25 אלף יורו באתגר הקהילה המקומית.
חברת הסטארטאפ הישראלית FlyMoney, מפתחת פלטפורמה חדשנית להמרת מט"ח לקראת נסיעה לחו"ל וזכתה בפרס על סך 25,000€ בתחרות יוזמת Visa's Everywhere שנערכה לאחרונה.
כולנו אוהבים לצחוק עם חברים ואפילו לבד, כשאנחנו צופים בסדרה מצחיקה או קוראים ספר מצחיק. מה גורם לנו לצחוק? איך הצחוק יכול לרפא מחלות? מדוע הצחוק מידבק? והאם באמת אפשר "למות מצחוק"?
מי אינו מכיר את האימרה התנ"כית: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (משלי ו 6), כזו שיש בה אליגוריזציה וסימבוליזם בעלי מסר חינוכי וחברתי ראוי בהחלט. וכן, אין מה להתווכח, כי במובאה זו חבוי מסר פשוט של הצצה אל עבר עולם החי והסקת אי-אילו מסקנות.
סדנת מחקר בינלאומית של הקרן הישראלית למדע, שהתקיימה בטכניון, בחנה את מעורבות הציבור במדע ברשתות חברתיות, את תופעת ה-Fake News ודרכים להתמודד עמה
מדוע השקפת עולם מערערת את הראיות
חוקרות במדעי הביו-רפואה ובתחומים מדע אחרים נתקלות בסוגי הפליה רבים. נחוץ לנו שינוי תרבותי
מסוכן לנהוג על כבישי ישראל כי יש המון הרוגים, החרם הכלכלי של ה-BDS פוגע בנו באופן קשה, מערכת הבריאות בישראל בעייתית, המיסים כאן גבוהים, נשים חרדיות לא עובדות, הערבים מתרבים ועוד מעט יהיו רוב, הכלכלה הישראלית כמעט לא צומחת ואפילו רכבת ישראל תמיד מאחרת. אלו המון בעיות למדינת קטנה כמו
למה אנחנו חולמים? האם חלומות חוזים את העתיד? איך נשמרים מחלומות רעים? שאלות אלה ורבות אחרות סִקרנו את האדם מאז ומעולם. תרבּויות עתיקוֹת פיתחו אמונות שונות בנוגע לחלומות, וגם פסיכולוגים ואמנים עסקו במשך השנים בחלומות. אל תפסיקו לחלום!
כך אמר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות בהופעה ציבורית ראשונה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים. בדבריו ציין אהרון כי "אנחנו יכולים לראות שחסמי הכניסה לתחומי תעסוקה שונים, ביניהם תחום התוכנה, יורדים וישנם יותר אנשים גם בלי הכשרה רשמית שיכולים להשתלב. בישראל אנחנו מתבדלים ברוח יזמית מאוד גדולה,
שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית. עקב כך, חלק מהמקצועות במשק מצויים בסיכון לאוטומציה, כלומר העובדים שמועסקים בהם עשויים להיות מוחלפים במכונות או במחשבים. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו פרופ' קלוד בר רבי וקיריל שרברמן מגלה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בחלקם של עובדים
נהר הנילוס, שבו תלויים חייהם של עשרות מיליוני בני אדם, נמצא בסכנה בשל סכר ענק שנבנה באתיופיה ובגלל עליית מפלס פני הים, שגורמת לחדירת יותר מים מלוחים אל הנהר. האם הפגיעה הסביבתית במקור המים הראשי של מצרים עלולה להוביל לבעיות חברתיות וביטחוניות שהשפעותיהן יורגשו גם בישראל?
בסוף שנת 2015 מנתה אוכלוסיית ישראל 8.5 מיליון תושבים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובסוף תקופת התחזית, בשנת 2065, היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים.
תוכנת למידת מכונה מנתחת תמונות לוויין כדי לגלות אזורים נידחים הזקוקים לעזרה
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו