מדע וחברה

סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים

תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה משמעותית מעיניים של יונקים ובדיקתם היא הליך פרוצדורלי לא פשוט".

טקס זכרון לשחרור אושוויץ, 27 בינואר 2017. בהשתתפות ניצולי המחנה. צילום: shutterstock

ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב וסרטן וחשים יותר בדידות

כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה סובלים בזקנתם מבדידות

חיילים אמריקנים מפנים ניצולי מחנה ריכוז ששוחרר, חלקם באמבולנסים. צילום: shutterstock

מדע, גזע ופוליטיקה – המדענים בגרמניה הנאצית

האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את התוצאות לדרישות השלטון

שינוי הרגלי אכילה אצל ילדים. איור: depositphotos.com

אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד

חיטה זהובה. איור: depositphotos.com

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו

תרופות. איור: depositphotos.com

רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות

מעבדת ה-CIT באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם AI) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת לפתור תעלומות פשע היסטוריות דוגמת פרשת דמיאניוק

חיידק סטרפטוקוקוס. איור: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין החיידק סטרפטוקוקוס מסוג A למאכסן, ומשפר את היכולת לתכנן טיפולים יעילים נגדו, כגון פפטידים מהונדסים שהחיידק לא יכול לבקע"

מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה

פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם"

זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק. למעשה, זאת הפעם הראשונה בעולם שאזור זעיר זה, בו שבירת חומרים מתרחשת, נצפה בניסוי מעבדה

נוירונים. צילום: depositphotos.com

חוקרים החדירו חיבורים מלאכותיים למערכת עצבים פגועה של תולעת ולשקמה

מחקר בהובלתו של ד"ר איתי רבינוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הדגים עתה, שלפחות בתולעים זעירות, ניתן לשקם באמצעים גנטיים תקשורת פגועה בין תאי עצב על ידי השתלת חיבורים מלאכותיים באופן ביולוגי לחלוטין

חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה.

צמחים. מגיעים בשלל צורות. צילום: depositphotos.com

מחקר חושף מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות גילו למה

ד"ר סיטרין-סלברמן מניחה קנה מידה על שריד של מבנה מונומנטלי רומי שנמצא מתחת למסגד הקדום ביותר, ומעליו מופיע יסוד השייך למסגד הקדום. צילום NETP, דוד סלברמן

בטבריה התגלה המסגד הקהילתי העתיק ביותר בעולם

 מדובר במסגד גדול מהתקופה המוסלמית הקדומה, כאשר טבריה הייתה בירת מחוז מקומית. אלא שהסיפור הגדול של המבנה נמצא מתחתיו – מאז תחילת החפירות ב-2009, החוקרת

חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת חתונה, ונשים סטרייטיות מלאות צריכות "להתפשר" ולהתחתן עם גברים נמוכים

דילוג לתוכן