בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"
המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
בינה מלאכותית יכולה היום לעשות הרבה דברים, אבל הומור לא היה הצד החזק שלה, לפחות עד כה. חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו ללמד מחשב לזהות מאמרים שעשוים היו לקבל פרס איגנובל
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דרך להילחם בחיידקים שעמידים לתרופות ולהשמידם. החוקרים: "הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי לבעיה נפוצה שעמה מתמודדים מזה שנים רבות
פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?
קורבוס מנדב שאלות על קבצנים: האם בארץ חוקי לשבת ברחוב ולקבץ נדבות? או שאולי יש חוק המונע לעשות את זה באופן חופשי?
לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה שלו רחבה יותר
המחקר ממשיך את תגליותיו של פרופ' אריאל דרבסי ז"ל שחיפש את הקשר הגנטי לסכיזופרניה וכן חקר מחלות גנטיות קשות אחרות הנפוצות בקרב היהודים האשכנזים, שבתקופה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לשפר איכות של ביציות מזדקנות דרך שליטה באות התאי "מאפ קינאז" של תולעים. בשלב הבא יבוצעו מחקרים בביציות אדם. במידה ויתברר
התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם ב-Science, שהדגיש כי מקום מפגשם הראשוני היה בישראל
ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
נשים נכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS)
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במינם בעולם עומדת בפני סכנה להפיכה לסתם עוד מאגר מים. חשוב לערער
סטיבה הגיע על מנת ללמוד את הניסוי שהוא יבצע בחלל מטעם האוניברסיטה העברית, התעשייה האווירית, תיכון גבעת ברנר ושותפים נוספים. הניסוי מתמקד בבקרה וניתוח גידולים
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"
האסטרונום המלכותי הבריטי צופה את העתיד הבינוני (עד 2050) וחושש שמעריכים בחסר את הסכנה של ביו-האקרים, חידוש מירוץ החימוש הגרעיני והתקדמויות טכנולוגיות אחרות שעלולות לגרום אסונות. הדברים נאמרו בכנס האגודה האמריקנית לפיזיקה באפריל 2021
מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים היגרו אליהם מים סוף ב-15 השנים האחרונות. הגירה בעקבות שינוי אקלים? אל תבנו על זה. התוצאה, בין היתר: דג ארסי ודג רעיל מתרבים ומתבססים בימים אלו בסמוך לחופי ישראל
חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית
פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל
טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה, לדוגמה שליטה בכושר ההתרבות של מזיקים, אך האם הן בטוחות?
