הקיצוצים של מאסק מאיימים על תשתיות המדע, החינוך והבריאות בארה"ב ויביאו נזק לדורות

קיצוץ בתקציבים ישירים ועקיפים למחקרים ב-NIH, ב-NOAA, ב-FEMA ובסוכנויות רבות אחרות יוביל לירידה בתשתיות המחקר, עיכוב חדשנות מדעית ואובדן כישרונות, מה שעלול להשפיע באופן קריטי על פיתוח טיפולים ובריאות הציבור ועל המוכנות לאסונות טבע ומעמידה בסיכון את העליונות של ארה"ב מול סין

ב-1934 שאל שר התרבות הנאצי, ברנהרד רוסט, את המתמטיקאי הילברט: "מה מצב המתמטיקה בגטינגן, כעת, מששחררנו אותה מההשפעה היהודית?" והילברט ענה לו: "מתמטיקה בגטינגן? היא כבר אינה קיימת." ואכן המדענים, בעיקר היהודים עזבו, בעיקר לארה"ב ואיפשרו לה להפוך למעצמה המדעית המובילה בעולם עם תום המלחמה. בעוד מספר שנים יבוא בכיר בממשל הרפובליקני להתעניין לדוגמה במכונים לחקר הסרטן במה התקדמה הרפואה, יגידו לו – אין יותר מחקר רפואי בארה"ב בגלל שטיהרת את כל המדענים שלטענך היו שמלאנים.

בשבועות האחרונים אנחנו עדים להרס מכוון של של התשתית המדעית של ארה"ב על ידי הנשיא דונאלד טראמפ וקבלן ההריסות שלו אילון מאסק, בשמה של אידאולוגיה קיצונית שרואה במשכיל באשר הוא אויב העם מבלי להבין את ההשלכות של הצעד על עצם היותה של ארה"ב מעצמה עולמית.

 על אף שהקיצוצים מוצגים כמאמצים לחסוך בהוצאות מיותרות, בפועל הם עלולים לפגוע ביכולות המחקר והמדע במגוון תחומים, החל מאיסוף נתונים קריטיים על שינויי אקלים ועד למניעת אסונות טבע והשפעות על בריאות הציבור. בסופו של דבר, ההשפעות עלולות להתבטא גם בכלכלה הארצית ובאיכות חיי האזרחים, כאשר חוסר המידע והחדשנות עלולים להוביל לתגובות איטיות ולא מספקות במצבי חירום ואתגרים עתידיים.

הקיצוצים לא נועדו נועדו אך ורק לחסוך תקציבים – הם משקפים גם גישה אידיאולוגית שמטרתה לצמצם את מעורבות המדינה בתחומים שבהם קיימת תודעה פוליטית או אידיאולוגית חזקה. במילים אחרות, הקיצוצים אינם מופנים לטיפול בבזבוזים בלבד, אלא לעיתים נבחרים גם כדי להפחית את פעילותם של גופים ותכניות שמהוות אתגר אידיאולוגי לממשל השמרני.

השפעות על המדע והסביבה:

• NOAA והמחקר האקלימי:
  המנהל הלאומי לחיזוי מזג האוויר ומחקר האוקיינוסים מספק נתונים קריטיים בנוגע למגמות האקלים, לשינויים בסביבה ולהתרחשות תופעות קיצוניות. קיצוצים בתקציבו עלולים לפגוע באיסוף הנתונים, בפיתוח מודלים מתקדמים ובהעברת המידע לציבור ולמחוקרים. תוצאה אפשרית היא פגיעה ביכולת לזהות ולהתכונן לשינויי אקלים או אסונות טבע, מה שיכול לגרום לנזקים כלכליים ובריאותיים חמורים.
  
• התמודדות עם אסונות טבע:
  ארגונים כמו FEMA (הסוכנות הפדרלית לניהול חירום) ממלאים תפקיד מרכזי במענה לאסונות טבע ובמניעת סיכונים בריאותיים בזמן משבר. קיצוצים בשירותיהם עלולים להוביל לעיכובים בתגובות חירום, הפחתת היכולת להיערך לאירועים פתאומיים ועלולות לסכן חיים.
  
• השפעה על המחקר והחדשנות:
  לצד גופים המספקים נתונים מהותיים על הסביבה, קיימים גם גופים ממשלתיים המסייעים במחקרים מדעיים ובפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, תחבורה ירוקה וטכנולוגיות סביבתיות. קיצוצים בתחומים אלה עלולים לעכב את הקידום המדעי, להאט את המעבר לטכנולוגיות נקיות ולפגוע ביכולת להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים.
  
• בריאות הציבור:
  המחקרים המדעיים בתחום הסביבה הם הבסיס לקביעת תקנות והנחיות שמטרתן להגן על בריאות הציבור – למשל, בתחום איכות האוויר, ניהול מים ובטיחות מזון. פגיעה במחקר זה עלולה להוביל לחוסר עדכניות בנתונים, לקשיים בזיהוי מזהמים או מסיכונים סביבתיים ולהשפיע לרעה על קביעת מדיניות בריאותית יעילה.

קיצוץ תקציבי המחקר של NIH

הפסקת המימון והגבלת התמיכה בהוצאות העקיפות (indirect costs) ב-NIH עלולה לגרום למשבר עמוק במערכת המחקר האמריקאית. המימון הזה, שמסייע למוסדות להשאיר במצב תקין את מעבדותיהם, מתקנים, ציוד וחברת תמיכה טכנית – איננו רק "הוצאות תפעוליות", אלא חלק בלתי נפרד מהסכם חברתי בין הממשלה לאקדמיה שהוביל לפיתוח המהפכני של המחקר במדינה. כאשר התקציבים הללו מצומצמים באופן דרסטי, מוסדות המחקר נדרשים לשאת את עלויות התפעול בעצמם או לבצע קיצוצים נרחבים בתחומים נוספים, דבר שעלול לגרום להפסקת פרויקטים מחקריים חשובים, לפיטורי עובדים טכניים ולירידה באיכות המחקר.

עיכובים בגילוי תרופות חדשות, ובפריצות הדרך המדעיות

השלכות המהלך הן מרחיקות לכת: ראשית, ירידה בהשקעה בתשתיות המחקר עלולה להביא לעיכובים בגילויים מדעיים קריטיים – החל מפיתוח תרופות חדשות ועד לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שמסייעות בפתרון בעיות בריאותיות וכלכליות. כאשר מוסדות מחקר מתקשים לשמר את רמתם האקדמית והתשתיתית, קיימת סכנה שאוניברסיטאות אמריקאיות ימנעו או יפחתו את פעילותן המחקרית, מה שיכול להביא לירידה בכמות ובאיכות הפריצות המדעיות.

בנוסף, המימון המוגבל משפיע גם על יכולת המוסדות למשוך כישרונות צעירים ומבטיחים – מתמטיקאים, פיזיקאים, ביולוגים ומדעני בריאות – שכן סביבת מחקר לא יציבה ואינה מציעה את התמיכה הנדרשת עלולה לגרום לעזיבה של מדענים מוכשרים למקומות בהם התמיכה הממשלתית ושיתוף הפעולה עם התעשייה גבוהים יותר. בסופו של דבר, ירידה בהשקעה במחקר עלולה להשפיע לרעה על בריאות הציבור, כאשר מחקרים קריטיים בתחומי הרפואה, הביוטכנולוגיה והבריאות הציבורית מתעכבים או נפסקים, מה שעלול להאט את קצב הפיתוח של טיפולים חדשים ולגרום להפסדים כבדים באיכות חייהם של אזרחי ארה"ב.

כך, בעוד שהממשלה טוענת כי המהלך יחסוך כסף ויניע יותר כסף למחקרים ישירים, ההשפעות ההרסניות על התשתית המחקרית והחדשנות עלולות להביא להאטה משמעותית בהתקדמות המדעית והטכנולוגית במדינה – דבר שישפיע לא רק על הקהילה האקדמית, אלא גם על יכולת ארה"ב לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחומי המחקר והחדשנות.

עוד בנושא באתר הידען:

• טראמפ מתנתק: ארצות הברית מכריזה על יציאה מארגון הבריאות העולמי (WHO)
• פעמיים פרחה הגלובליזיה ופעמיים קרסה. הקריסות הובילו לשתי מלחמות העולם. האם בגלל טראמפ השלישית בפתח?
• דעה: טראמפ מבצע טיפול בהלם למדע ולסוכנויות הסביבתיות  

מקורות

1. NPR – "What National Institutes of Health funding cuts could mean for U.S. universities"
2. Reuters – "Trump and Musk launch mass layoffs at several US federal agencies"
3. AP – "DOGE cuts $900 million from agency that tracks American students' academic progress"
4. The Chronicle of Higher Education