ידענים: דעות ספקניות

מאת 3 בספטמבר 2017 15 תגובות

העישון פוגע בבריאות? תחנות כח פחמיות מזהמות? פלסטיק מרעיל את הסביבה? ההתחממות העולמית בגלל פעילות אנושית? אנשי התעשיות שגורמים לנזקים הללו עושים הכול כדי שתטילו ספק או שגם אם לא, ההשפעה שלהם תהיה חזקה יותר מזו של האמת המדעית

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

להלן שבע שיטות שבהן נוקטים ראשי תעשיות כדי לפגוע בנסיונות לישום מדיניות למען בריאות הציבור והסביבה כפי שמתפרסם בירחון האמריקני לבריאות הציבור

1 – תקיפת חוקיות (legitimate) ו"כשרות" המדע

תקיפה זו מתבצעת באמצעים רבים. בין היתר באמצעות האשמת המדע בהטעיה באמצעות כינויים כמו "אשפת מדע" "מדע רע"; טענה כי המדע עוסק במניפולציה כדי למלא סדר יום פוליטי; – תקיפת מוסדות מדעיים וסוכנויות ממשלתיות הפועלות בניגוד לאינרטסים של חברות ותאגידים; טענה כי המדע אינו אמין כי המדענים אינם יודעים את כל הסיבות וכי נחוצים עוד מחקרים; הסתרת מידע שאינו תואם את עמדת התאגידים; שימוש והפצת מידע מטעה על ידי בחירה סלקטיבית של עובדות שאינן רלוונטיות; טענה כי יש סיבות רבות לבעיות סביבתיות או בריאותיות והתייחסות רק לסיבה אחת תגרום לתוצאה מזערית; ערעור מידע מדעי על ידי הגזמה בחוסר הוודאות הנובע מכל מאמץ ; שימוש במימון תאגידי לביצוע מחקרים שיתאימו לצורך המממנים.

2 – תקיפה, הפחדה ואיום על מדענים באמצעות יצירת ספק באמיתות ע׳י תקיפת המהימנות של החוקר; תקיפת מהימנות ה"שליח" בטענה למניעים נסתרים ; – ביוש האויב (שיימינג) על ידי שימוש במושגים פוגעניים ומעליבים ופיתוח פחד ושנאה ; איומים והגשת תביעות וגרימה לדחיות בשימוע העובדות; שימוש ברטוריקת ההדחקה; חדירה לקבוצות מדעיות לצורך מעקב אחרי מדענים; חזרה על ספקות תוך שימוש בהודעות חילופיות; שימוש חוזר במושגים כמו "רגולצית יתר" או
רגולציה מיותרת" ואפילו "בריאות לאומנית" מושגים שיוצרים פחד ובוז. כמו כן הם מעלים דרישה מתמדת וחוזרת להוכחות נוספות.
3 – יצירת ארגון שיעמוד בקדמת הבימה:
הלוביסטים של התעשייה המזהמת יוצרים קבוצות קדמיות או קבוצות חזית המורכבות בעיקר ממשפטנים שיריצו מיזמים ל"כביסת מידע" ומשתמשים בחסיון עו"ד-לקוח כדי להימנע מבקורת. תמיכה בכנסים ויצירת כתבי עת "בלתי-תלויים" שלא יהיה ניתן לבקרם וכן הפצת חומרים כתובים בתקשורת החברתית ושימוש בסקרי דעת-קהל.
4 – הצגת עימותים וויכוחים "מאוזנים" באמצעות יצירת רושם של דעות חלוקות וויכוח "אמיתי" תוך התעקשות כי עיתונאים אחראיים צריכים לכסות את שני צדי המחלוקת ; דרך נוספת היא הטיית תשומת הלב ממוצרים מזיקים והתמקדות במילוי המחויבויות התאגידיות; הקמת קרנות למימון פעילויות חברתיות תוך הפנית המיקוד מהנושא הבעיתי.

5 – מיסגור נושאים בדרכים יצירתיות באמצעות התעקשות על מורכבותה של הבעיה תוך רמיזה כי מוקדם מדי לפתרון וכי אין פתרון פשוט (אם בכלל); התעקשות כי ההתקדמות הטכנולוגית תסיר את הצורך ברגולציה וכי בעיות יפתרו בכוח השוק; התעקשות על אחריות הורית ועל כך שלממשלה אין תפקיד בהשפעה על התנהגות ובריאות הפרט (דוגמת העישון); שימוש בדימויים צבעוניים ובמושגים "נשגבים" כדי לשכנע; שימוש בפחד ככלי לשינוי מדיניות; צימצום רצינות הבעיה על ידי מתן בסיס לספק. לחילופין אישור כי הבעיה רצינית אבל אינה מאיימת, או – טעון כי הבעיה רצינית פחות מבעיות אחרות שחייבות בקדימות או לחלופין כי פתרון הבעיה יקר מדי וכי התועלת מהבעיה לא נלקחה בחשבון וכןכי אפשרויות אחרות לא נשקלו. לשפה כח רב, כאשר שפת הצד השני מלאה בחוסר ודעות חשוב להשתמש בשפה ובמושגים ברורים שמביעים בטחון.
6 – מימון מסע יחצני המוסר מידע מוטעה על ידי התעשייה. הדבר נעשה באמצעות מספר שיטות כגון תשלום לידוענים ושיתוף מומחים אוהדים בסקרים וכנסים שיאתגרו מוסכמות מדעיות, התיצבות לצד קבוצות ונושאים כמו תעסוקה, אפליה והתנגדות למיסים.

7- השפעה על סדר היום המדיני באמצעות תרומות לפוליטיקאים ולמפלגות לכל רוחב הקשת; הצבת נציגים מתעשיות פוגעניות בוועדות ובמשרדים בהם נקבעת מדיניות; השקעה בשתדלנים (לוביסטים) שישיגו "ידידים" לצורך השפעה על נושאי תפקידים בממשל כגון יועצים, מנהלים וכו׳ שיעבדו לצד התאגידים כאשר יעזבו את תפקידם הציבורי ; פעילות להפחתת התקציב הממשלתי לרגולציה ולמחקר מדעי וכן פעילות שתנטרל התנגדות לאינטרסים של התאגידים,

אין ספק שבאמצעים זולים יחסית הצליחו המפעלים המזהמים ואלו האחראים להתחממות כדור הארץ לקבוע מי יהיה נשיא ארה"ב. לפתור את הבעיות שיצרו היה עולה להם הרבה יותר. ליתר בטחון, כדי שנדע פחות על עוצמת הנזק, מפטרים שליש מעובדי ה-EPA ומורים לשאר לעסוק רק בזיהומים מקומיים.

 

אחת הפרודיות הגדולות ביותר

15 תגובות ל “כיצד התעשיה נאבקת במדע”

  1. אבי

    יגאל
    אם היית מאמין באלוהים היית אמור להאמין גם שהוא גרם לטראמפ להיבחר.

  2. יגאל

    מי שלא רוצא לשמוע מקבל הוריקן בפרצוף …חח
    חברים מתי פרעה-טראמפ לא יקשה את ליבו ?

    כמה הוריקנים יחטוף ובאיזה עוצמה ?

  3. טל

    כמו שאני יודעת לכל מחקר יכולה להיות הטיה בהתאם למי שהזמין אותו וככה גם לתעשייה יש אינטרסים. בעבר הכניסו לראש שסיגריות זה בריא..

  4. אבי

    הנשיא האמריקני הוא בחירה של אמריקאים, ואנחנו בוכים על חלב שנשפך מעבר לים.
    ולא בטוח שאם קלינטון הייתה נבחרת המצב שלנו היה טוב יותר , תחת קלינטון אולי היינו כבר תחת סנקציות אחרות (אולי גרועות יותר).

  5. נוסטרדמוס

    אוקיי אם זה אתר פוליטי אז… דווקא רוב הטייקונים תומכים בדמוקרטים הגלובליסטים ובכלל בשמאל ובסוציאליזם, למה? כי אז הם משמרים את את המונופולים שלהם והורגים תחרות ומעלים מכסים וקשיים על יבוא מקביל. בנוסף הם מעבירים מפעלים לחו"ל, מייצרים בזול בחו"ל ומוכרים תוצרת ברווח אדיר. בנוסף הם מעודדים הגירה בלתי חוקית כדי שיהיו להם עובדים זולים חסרי זכויות. בנוסףהשמאל מעוניין גם בשכבה צרה של עובדי מדינה ומקורבים טייקונים וכל השאר עבדים עניים בלי שכבת ביניים עיקרית כלומר השמאל שואף לבטלאת זכויות הפרט והקניין בעזרת רגולציות ,בירוקרטיה,ממשלה גדולה ודיכוי אישי ופוליטי. וזה רק הקמצוץ שבקמצוץ במעללי בני הברית של השמאל

  6. אבי בליזובסקי

    ממש לא.
    הנשיא האמריקאי הזה עושה נזק גם לנו יום יום ושעה שעה.
    הוא הקפיא מחקרים – כולל רפואיים של ה-NIH וה-NSF כדי לקצץ בתקציב ולהוריד מסים לחברים שלו הטייקונים. חולי הסרטן יכולים לחכות.
    אבי

  7. אבי

    ובנוסף גם נושא בחירת הנשיא האמריקאי קצת גדולה עלינו ואין טעם לבזבז משאבים בכוון הזה.
    יש לנו מנהיגים משלנו שמגיע גם להם קצת ביקורת .

  8. אבי

    ושיהיה ברור :
    אני לא טוען שאין התחממות גלובלית, ולא טוען שטרמפ וה מכחישנים צודקים.
    מצד שני אני טוען
    שיש לשים דגש על מה שניתן לעשות אצלנו בנושא זיהום סביבתי בארצנו הקטנה וזה הרבה יותר חשוב ודחוף מצימצום פליטת CO2 שזה נושא גלובלי גדול עלינו.
    להפריד בין מדע ופוליטיקה, האמת המדעית צריכה להחקר ע"י המדע ולא ע"י הפוליטיקה, לא לסגור את האמת המדעית במסגרות של קונצנזוסים, לתת לגיטימציה לכל הדעות של מדענים גם מחוץ לקופסאות, ולהפסיק את הנסיונות לשטיפות מוח לשני הכוונים.

  9. אבי

    אני מציע לבדוק את מה שעושים הלוביסטים של התעשיות האלה בארצנו .
    זה הרבה יותר רלווני לגבינו.
    הלוביסטים של החקלאים ותעשיות הדשנים וחומרי ההדברה, שמרעילים את הסביבה בחומרי הדברה.
    הלוביסטים של תעשיות זיקוק והפטרוכימיים.
    הלוביסטים של חברת החשמל
    ועכשיו האיום החדש והגרוע ביותר על הסביבה – תעשיות הגז ה "טיבעי" שאמורים בקרוב למלא את כל חופי ישראל בארובותיהם.

  10. אבי

    נכון אבל זה גם עובד הפוך
    גם מדענים ומוסדות מדעיים הם בני אדם ולוקים בכל התחלואים הללו
    כשלקליקה מסויימת של מדענים יש קונצנזוס הם עושים הכל כדי להשתיק מדענים אחרים.
    לדוגמה אחת מיני רבות – מה שעשו לפרופסור דן שכטמן כשהוא ניסה לצאת עם תאוריה חדשה על הגביש המחומש (התאוריה שבסוף קיבל עליה פרס נובל)

  11. נטע

    נראה שיש תרגום ישיר מדי באנגלית.

    דבר שני יש פה אפס דוגמאות ובמקומן רשימה ארוכה ארוכה של דרכים. לטעמי קשה ככה לקרוא (אני קראתי) ומפספס את המטרה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)