מדע תחת מתקפה

ניתוץ התשתית המדעית. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מדוע איננו פוליטיקאים, ומדוע ההתראה מפני מעשי ממשל טראמפ היא נכונה אובייקטיבית

ממשל טראמפ מוביל להשמדת המדע ואיך זה עלול להחזיר אותנו לימי הביניים או אף לתקופת האבן. הנזק של מחיקת מאגרים ופיטורי עובדים יגרום לפיגור עצום בתחומים רבים, ולכן ההתנגדות היא
התדלדלות כיסוי הקרח הימי בקרבת גרילנד. במיוחד נעלם כמעט הקרח העתיק (בצבע לבן) ומרבית הקרח שנותר הוא חדש. NOAA Climate.gov/NSIDC

שיבושי האקלים, ארועי מזג אוויר קיצוניים וקשרים גלובליים: הקוטב הצפוני זועק

מאת מתיו דרוקנמילר, מדען מחקר, מרכז הנתונים הלאומי לשלג וקרח (NSIDC), מכון שיתופי למחקר במדעי הסביבה (CIRES), אוניברסיטת קולורדו בולדר, ריק תומן, מומחה לאקלים באלסקה, אוניברסיטת אלסקה פיירבנקס וטווילה מון,
משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

"על המדינה לקחת צד בתביעות האקלים"

בכנס של הפקולטה למשפטים דנו בנושאים שנדונו בוועידת האקלים בגלזגו
כרזת הסדרה foundation - המוסד, המבוססת על סדרת הספרים של אייזיק אסימוב. צילום: APPLE TV+

המוסד הגלקטי – המחסום האחרון בפני הברבריות בסדרת הטלוויזיה, ומי יציל אותנו במציאות מחזרה לימי הביניים?

האם חזה אסימוב את קריסת האנושות בחזרה לימי ביניים שבהם הכבוד לידע ידעך והבורות תשתלט? מסתבר שההתכחשות למדע כפי שבאה לידי ביטוי ביתר שאת מצדיקות את החשש של אסימוב. מסתבר
המדינות החברות בתוכנית הוריזון 2020 המסתיימת השנה - בכחול כהה, מדינות השייכות לאיחוד האירופי, בתכלת המדינות הנלוות שכעת גם בריטניה תצטרף אליהן. מדינות נלוות לא יוכלו להשתתף בתוכנית הוריזון יורופ בתחומי הקוונטים והחלל.

ישראל בריטניה ושווייץ הוצאו מתוכנית המו"פ האירופית בתחומי הקוונטום והחלל

הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר
מאבק בפייסבוק אודות החיסון לקורונה. המחשה: depositphotos.com

תיאוריות קונספירציה אינן הגיוניות אך הן ממלאות צורך אנושי בסיסי שצריך להתייחס אליו

ועל אף שמומחים לא תמיד יכולים לספק את הוודאות הבלתי מתפשרת שאנשים משתוקקים לה, תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה.
חיפוש תרופה לקורונה. המחשה: shutterstock

בזמן הקורונה חייבים לספור את המדע 

פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

עת הקורונה, עידן משבר האקלים

פשיטת רגל. מתוך jumpstory.com

השורה התחתונה של שינוי האקלים

מגיפת הקורונה. איור: shutterstock

עתיד האנושות בראי נגיף הקורונה: שלושה תרחישים

צלחות מעופפות. המחשה: shutterstock

מסמכים נחשפו, עבמ"ים לא נמצאו

שלט מחאה של תנועת "המרד בהכחדה". צילום: shutterstock

שילוב קטלני: משבר האקלים והכחדת מינים על ידי האדם

מצעד האקלים מול שגרירות ארה"ב בת"א, 2017. צילום shutterstock

משבר האקלים לא כאן

נראה שארה"ב צוללת לעבר עידן של הסתגרות והתבדלות. הבית הלבן רוצה לבטל הסכמים בין־לאומיים, בהם הסכם פאריס להתמודדות עם השתנות האקלים, והסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה (נאפט"א), והוא משתמש בצווים נשיאותיים כדי לעצור או להאט את כניסת הפליטים והמהגרים לארה"ב. צילום: Michael Vadon.

מדע בלי חומות

"על אנשי המחקר להיות נכונים לא רק להיות קשובים לשאלות ולתהיות שמעלה הציבור ולא להסתפק בניסיון להדוף אותן, אלא גם להיענות להן – אף אם משמעות הדבר היא שיהיה עליהם לגנוז טכנולוגיה שלדעתם עשויה לשנות את העולם." אילוסטרציה: U.S. Air Force photo by Richard Eldridge.

מדענים מנסים דרכים חדשות לשכנוע ציבור ספקן

קיטוב משמעותו שבטיות. החברה האמריקנית הפכה להיות כה שבטית עד כי השתייכות לשמאל הפוליטי כמוה כהצהרת אמונה, כהכרזה שתופעת שינוי האקלים ממשית. ובאופן דומה, הזדהות עם הימין משמעותה בהכרח הכחשת שינוי האקלים. בתמונה: שלט עם הכיתוב "מדע הוא אמיתי", בצעדת הנשים בוושינגטון די. סי, 21 בינואר 2017. צילום: Liz Lemon.

הכחשת המדע – ממה היא נובעת?

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

כיצד התעשיה נאבקת במדע

כדי להתקיים במשך מיליוני שנה, על האנושות למצוא דרכים להגן על כדור הארץ. מקור: Don Davis.

שאלות לעתיד האנושות: האם המין האנושי יכול להתחמק מהכחדה?

הר הגעש טמבורה באי סומבאוואה שבאינדונזיה. תצלום: Jialiang Gao / Wikimedia.

פרנקנשטיין, הרי געש והנדסת אקלים

אוריינות מדעית אין משמעותה בהכרח לדעת כיצד חום, לחץ ונפח מתבטאים בגז, אלא להיות מודעים לחוק המדעי הקובע את היחסים ביניהם. מתוך PIXABAY.COM

שתי השאלות שמעריכות את האוריינות המדעית שלכם

לגירית יש סיבה טובה לחשוש מהאדם: הוא הורג אותה בקצב גבוה פי 4.3 מאשר הטורפים הטבעיים שלה. צילום: Chris Frewin, Flickr

אפקט הפחד

קלט מחיישנים מרובים. איור: shutterstock

‫תפיסה על-חושית / גרשון דבלון וג'וזף א' פרדיסו‬

להפסיק עם הסטריאוטיפים הגזעניים. איור: shutterstock

‫הגנה מפני דעות קדומות / אד יונג‬

2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

ילד חולה אבעבועות שחורות מונצח על בול מגיניאה. צילום: shutterstock.

‫נגיפי האבעבועות מאיימים שוב / סוניה שאה‬

עטיפת הספר "המירוץ הסודי"

‫קולו של הספקן – על עריצים ושמרנים‬

פסולת גרעינית בצפון אוסטרליה

‫קולו של הספקן – מלחמת השמאל במדע / מייקל שרמר‬

עשן מתמר מעל מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001. צילום: רשות הגנים הלאומיים האמריקנית. מתוך ויקיפדיה

קולו של הספקן – קונספירציות סותרות

מדען מטורף, מתוך ויקיפדיה (רשיון CC)

העוינות למדע מרימה ראש

מוזיאון בריאתני בארה"ב - מציג בני אדם ודינוזאורים מהלכים ביחד על האדמה לפני המבול של נוח

‫קולו של הספקן – מהו פסוידו-מדע? / מייקל שרמר‬