סיקור מקיף

ישראל בריטניה ושווייץ הוצאו מתוכנית המו”פ האירופית בתחומי הקוונטום והחלל

הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר הידען

המדינות החברות בתוכנית הוריזון 2020 המסתיימת השנה - בכחול כהה, מדינות השייכות לאיחוד האירופי, בתכלת המדינות הנלוות שכעת גם בריטניה תצטרף אליהן. מדינות נלוות לא יוכלו להשתתף בתוכנית הוריזון יורופ בתחומי הקוונטים והחלל.
המדינות החברות בתוכנית הוריזון 2020 המסתיימת השנה – בכחול כהה, מדינות השייכות לאיחוד האירופי, בתכלת המדינות הנלוות שכעת גם בריטניה תצטרף אליהן. מדינות נלוות לא יוכלו להשתתף בתוכנית הוריזון יורופ בתחומי הקוונטים והחלל.

אקדמאים וחוקרים בבריטניה, ישראל, שוויץ ומדינות אחרות שאינן חברות איחוד האירופי מתמודדים עם איום הרחקה ממיזמי מחקר פוטנציאליים של האיחוד האירופי במסגרת התוכנית הרב שנתית החדשה המכונה הוריזון אירופה, ממשיכתה של תוכנית הוריזון 2020.

טיוטת הצעת החלטה שהוגשה לנשיאות האיחוד האירופי  מציעה להפסיק לשתף מוסדות וחברות מהמדינות הללו וממדינות נלוות נוספות בתחומי המחקר הקוונטי וחקר החלל.

עלולים לפגוע במחקר הקוונטי ובתחום החלל בכל מדינה שאינה חברה באיחוד, ובפרט ישראל בריטניה ושווייץ.

(עדכון לאחר פרסום הידיעה – מסתמן ששווייץ תוחרג מתחום הקוונטים אך לא מתחום החלל. תודה ל-Johannes Ripperger, מומחה להשתלבות בפרויקטי המו”פ האירופי הפועל בשווייץ).

כך עולה מדיווחים באתר החדשות הבריטי סיינס ביזניס, אתר ביקורתי שעוסק הרבה בפגיעה במדע בבריטניה לאחר היציאה באיחוד.

לפי האתר, מדינות שאינן איחוד האירופי לא תהיינה כשירות לקחת חלק בפרויקטים מחקריים  מסיבות בטחוניות.  בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים הכוללים שותפים ומימון של האיחוד האירופי.

הצעות טיוטה שהוגשו במרץ ימנעו ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי, כמו גם חברות ומוסדות שאינם ממדינות האיחוד אירופי, הפועלים במדינות האיחוד האירופי (למשל חברות רב לאומיות), להגיש הצעות השתתפות בפרויקטים מסוימים של התוכנית בשל הצורך ב”אוטונומיה בטחונית”. מלבד הסוגיה הבטחונית באירופה חוששים מבריחת מוחות בעקבות שיתופי הפעולה המדעיים עם גורמים ממדינות אחרות, שעלולות לפתות את המדענים המצויינים האירופים בתחומים הללו להגר אליהם.

הדגמת מחשב קוונטי של IBM, בכנס CES 2019. צילום: אבי בליזובסקי
הדגמת מחשב קוונטי של IBM, בכנס CES 2019 מפותח במרכז המחקר של IBM בז’נבה. ככל הנראה שווייץ תקבל אישור להמשיך להשתתף בתוכנית האירופית בתחום הקוונטים. צילום: אבי בליזובסקי

המטרה המוצהרת היא לפתח יכולות אירופאיות עצמאיות בתחום מיחשוב הקוונטים.  עד כה היו שני ההתחומים הללו, כמו כל המדע באירופה, פתוחים לכל המדענים החברים בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, ובהן ישראל בריטניה ושווייץ.

“על מנת להשיג את התוצאות הצפויות, ולהגן על הנכסים האסטרטגיים, האינטרסים, האוטונומיה או הביטחון של האיחוד, ההשתתפות מוגבלת לגופים משפטיים שהוקמו במדינות החברות וכן בנורבגיה, איסלנד, וליכטנשטיין. הצעות הכוללות גופים שהוקמו במדינות מחוץ לתחום זה לא תהיינה כשירות. “ישויות משפטיות שהוקמו במדינה חברה או במדינות הקשורות להוריזון אירופה הנשלטות באופן ישיר או עקיף על ידי מדינות שלישיות שאינן קשורות לתוכנית או על ידי ישויות משפטיות שמרכזם במדינות שלישיות שאינן קשורות, אינן זכאיות להשתתף.” (כאן הכוונה לחברות רב לאומיות. א.ב)

לוגו תוכנית הקוונטום של האיחוד האירופי. מתוך אתר האיחוד
לוגו תוכנית הקוונטום של האיחוד האירופי. מתוך אתר האיחוד

ההצעות גררו ביקורת מצד הקהילה האקדמית. תומאס הופמן, נשיא האוניברסיטה הטכנית במינכן וברית האוניברסיטאות EuroTech, קרא לאיחוד האירופי “לאמץ גישה כוללת” לאירופה חדשנית ומשגשגת. “אנו מודאגים עמוקות מכך שמדינות בעלות רקורד ארוך של שיתוף פעולה ומצוינות במחקר ובחדשנות, מודרים מחלקים מהתוכנית. ההחלטה תשפיע לרעה על מוסדות המחקר אירופה ועל יכולתן לפתח טכנולוגיות מפתח דיגיטליות, מאפשרות ומתפתחות, ” נכתב במכתב.

“כולם מזועזעים; מעולם לא ראינו דבר כזה. זה לא טוב לנו, לא טוב לתחום ולא טוב לאיחוד האירופי”,  צוטט קלאוס אנסלין, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק ב- ETH ציריך. “סיום שיתוף הפעולה במחקר קוונטי וחלל מרכזי יפגע גם באיחוד האירופי, מכיוון שהאוניברסיטאות והמעבדות שלו מאבדות שותפים חיוניים, הזהירו החוקרים.”

בכתבה גם צוטט פרופ’ נדב כץ ראש מכון המחקר לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית: “האיחוד האירופי חכם מאוד לכלול מדינות שכנות בתוכניות המחקר שלה לאורך השנים. לדחוק אותם איננה מדיניות טובה. אלה מדינות שנותנות יותר ממה שהן לוקחות”, אמר כץ. “הנוף האירופי יהיה אפרורי ועמום יותר ללא השתתפותם.” בשיחה עם אתר הידען אמר פרופ’ כץ כי הנושא נמצא בדיונים בדרגים הגבוהים ביותר. והוא מקווה שהמצב ישתנה לאור ההתנגדויות הרבות, בעיקר מצד מדענים בתחום.

“היום זו טכנולוגיה קוונטית וחלל,  מחר ידברו על בינה מלאכותית ומי יודע מה עוד” אמר טל דוד, ראש  התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים לאתר סיינס ביזניס.

דוד סירב להגיב לבקשת אתר הידען. מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר סירב להתייחס לגוף ההצעה.

הידיעה עודכנה ב-8/4/2021 בשעה 11:00 כדי להדגיש את העובדה שמסתמנת החרגה של שווייץ מתחום הקוונטים.

לכתבה המפורטת באתר סיינס ביזניס

המרכז לטכנולוגיה קוונטית באתר נציבות האיחוד האירופי

עוד בנושא באתר הידען:

8 תגובות

  1. גם אם המאמר מכאיב עם הההחרמה של ישראל אחרי שניצלו אותנו יפה מאוד, הוא מובן וקריא וברור לגמרי. תשמעו את המגישים והאנליסטים ברדיו – ואז תבכו באמת על שגיאות הדקדוק שלהם. ושם זה כאב לאזניים היישר למוח מהם! אז תפסיקו להתקרצן בכזאת הגזמה מיותרת על העברית. פשוט תגידו תודה רבה על המידע. וזהו

  2. זה אחרי שישראל – מדינה פיצפונת פיתחה עבורם שני גלאים שאחראים לתגליות בוזון היגס ועוד.
    זו להרגשתי גזענות במסווה של מדע ואינטרס אירופי. וקינאה על ההצלחה לצאת מהקורונה בשעה שהיבשת נאבקת במגיפה. מוחות לא ברחו מאירופה לישראל. שיספרו כמה ברחו לישראל. אם זה שתי ידיים אני מתנצל. את בריטניה ושוויץ יחזירו למיזם.
    היום יש פחות 2/3 יהודים ביבשת ממה שהיו אילו לא הייתה מלחמת העולם השנייה ועדיין הם מתנהגים באותה צורה. אנטישמיות במסווה של סדר ציבורי ומינהל תקין.
    ישראל לא גזלה את החיסונים. ישראל שילמה 30 דולר למנה במקום 15 דולר. כלכלית זה היה משתלם מאד משום שכול משפחה שחזרה לעבודה תרמה למשק יותר מ 100 דולר. ישראל גם הסכימה לחשוף נתונים לטובת כלל האנושות – וארגון הלסינקי נזעק – פשוט משום שהם לא קיבלו את הנתונים אלא פייזר.

    על כל פנים זו בעייה לישראל הדורשת פיתרון – כמו גם הצורך לקנות מחשב על לאוניברסיטאות בארץ.
    מלנוקס מייצרת שבבים למחשבי על – הם באו בהצעה שישראל תרכוש מחשב על מהבעלים שלהם NVIDIA. מחשב על זה 125 מיליון דולר.

  3. הקוטן הוא לפעמים יתרון -אין ספק שאירופה היא מקור מימון מצויין אבל במיקרה כזה יש לדעתי לחפש מיזמים חדשים בסין/קוריאה וארצות הברית עם כל הניגוד שביניהם.
    יש להילחם בהצעה, אבל אם הגזענות שלהם תתגבר על ההיגיון -שהרי ישראל תרמה את גלאי אטלס ל CERN, והרגע מצאו איתו פיזיקה חדשה, לחפש שווקים אחרים של מימון – פחות סימפתיים.
    העולם המערבי נמצא בניסיון השתלטות ברור של סין, במקום שיתאחד הוא מתבדל. צריך להבין את הרמז.
    בקורונה הקוטן הוא יתרון. במחקר ישראל מתבססת על מימון אירופי. צריך להחליף את השת”פ-ים.
    אם ניקח לדוגמא עיתוני חשמל בהתאחדות המהנדסים האמריקאית IEEE, ניתן לראות שעל כל 19 מאמרים סינים-ערבים נכנס מאמר אחד מערבי. אם מישהו ספקן לגבי נתון זה כל שעליו לעשות זה לחפש
    IEEE Transactions on smart grid, power systems, electric circuits 1,2, ועוד סהכ כ 30 עיתונים.
    זה לא משום שהמדע המערבי לא תקין – אלא שהמבקרים של המאמרים חוסמים להערכתי כניסת מאמרים מערביים. ושם יש חובה שכל מאמר שיוצא במקום מצוטט ע”י עשרה. יוצא שיש שם מדענים ידועי שם שפיתחו 50 נושאי תוכן. בעצם יש כאן פיקוח המדע כמו שקיים בבריה”מ לשעבר.

  4. התרגום עדיין בעייתי, בכל מקרה ישראל צריכה לחשוש לא רק מפגיעה במחקר כאן עקב ניתוק קשרים והפסקת מימון מחקרים אלא גם מבריחת מוחות לאיחוד – שיכול להציע יותר – ובכל תחום. מבין את חוסר הרצון להגיב בנושא כה רגיש – בוודאי כל עוד לא התקבלה החלטה. “הידען” ראוי למחמאות על פרסום הידיעה הזאת שמשום מה לא פורסמה באתרי החדשות חדשות העיקריים.

  5. גם אחרי ההגהה הנוספת שלך הכתבה בעברית עילגת ביותר, שלא עושה כבוד לאתר. חבל.

  6. זוועה של עברית.
    גם מאמר זה וגם אחרים באתר, הנם בלתי קריאים ומרחיקים גולשים לאתרים אחרים, ובצדק.
    עברית קריאה הינה דרישה מינימלית.

    צודק, אבל אני לא יכול להעסיק עורכם לשוניים כל עוד מוטל על האתר חרם כלכלי מהקהילה האקדמית שנהנית ממנו ורוצה רק לנצל. אני מממן אותו בכספי הפרטי. אבי

  7. “תרגום גוגל” במקרה הטוב, חלקים מהטקסט חסרי מובן: “..הצעות הטיוטה תראינה שאינם חברי האיחוד אירופיים נכללים פרויקטים מחקריים.” מה?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.