סיקור מקיף

עזיבת בריטניה תפגע במדע באיחוד האירופי ובבריטניה עצמה

כך טוען אתר science business. שראיין מומחים שטענו כי עבור אירופה, לאבד את בריטניה משמעותו לאבד את מוסדות המחקר הטובים ביותר של היבשת. עם זאת, ההנחה היא שבריטניה תמשיך בהתחייבויותיה לפחות עד תום תוכנית הוריזון 2020 השאלה – מה הלאה

הוריזון 2020. מתוך אתר התוכנית.
הוריזון 2020. מתוך אתר התוכנית.

בניגוד לשאר קצת יותר ממחצית הבריטים מרבית המדענים היו בעד הישארות מהאיחוד. לדוגמה פרופ’ סטיב פארבר מאוניברסיטת מנצ’סטר, ממפתחי ארכיטקטורת ARM אמר בכנס ChipEx2016 בת”א בתחילת יוני בהקדמה להרצאתו על שידרוג חקר המוח, כי הוא אינו מעלה על דעתו מצב שבו בריטניה תיפרד מהאיחוד. “אצביע בעד הישארות ביחוד, עבור המדע – זה הדבר הנכון ביותר.” אמר.

שר המדע הבריטי, ג’ו ג’ונסון אמר לאתתר Science Business כי אובדן המימון מאירופה עשוי להיות משמעותי. אבל מלבד כמה תכניות מגירה מוסתרות איש לא התכונן לטפל בכך באופן מעשי.

קרלוס מואטס, הממונה על מחקר באיחוד האירופי, ואזרח פורטוגל אומר כי הוא חושש. “אני לא חושב שזה יהיה טוב עבור פורטוגל בפרט”, אמר נונו תונס, פרופסור חבר בהנדסת אינפורמטיקה במכון לטכנולוגיות אינטראקטיביות במדיירה. “אנחנו אחת המדינות האטלנטיות של האיחוד האירופי ויש לנו קשרים טובים עם בריטניה. אם מרכז הכבידה של האיחוד האירופי ינוע למרכז ולמזרח אירופה תהיה לנו אפילו פחות השפעה; פורטוגל תהיה להיות אפילו יותר פריפריה. ”

“עבור אירופה, לאבד את בריטניה משמעותו לאבד את מוסדות המחקר הטובים ביותר של היבשת” אמר נונס.
באופן דומה, קז’ישטוף קלינקביץ’, פרופסור לניהול קניין רוחני באוניברסיטת ורשה, אומר כי מחקר הוא לא “משחק סכום אפס” אלא הזדמנות לחקור סינרגיות ולתאם פעילויות, וכך להגדיל את ההשפעה באמצעות מאמצים משותפים,” אמר. לכן יהיה מוזר לצפות שמדינה מסויימת או קבוצת מדינות תיהנינה מהפירוק של מערכת המחקר האירופית. עם זאת קלינקביץ’ רואה היבט אחד חיובי אפשרי של עזיבת בריטניה – הוא שזה יעזור מדינות מזרח אירופה לשמר את המדענים שגידלו. “המערכת האוניברסיטאית בריטניה מקדמת בריחת מוחות של חוקרים מיומנים ממדינות רבות.”
אחרים חושבים שיהיה קשה יותר, אם הבריטים ידרשו אשרות ממדענים אירופים.

פוליטיקאים, חוקרים לוביסטים מזהירים כי הפסד של קולו המצווה של בריטניה תהיה מכה אנושה לאיכות המחקר באירופה. הבריטים היו הדוחפים החזקים להקמת מועצת המחקר האירופי (ERC), וסיפקה גם חלק ניכר מתקציבו. נשיא החברה המלכותית פול נרס שעמד בראשועדה ובועדה שכללה חתני פרס נובל התערבו כדי למנוע קיצוץ בתקציב ה-ERC.
רבים אומרים כי השר הבריטי לשעבר מדע וחדשנות, דייויד וילטס היה ממנסחי תכנית הוריזון 2020. בלי בריטניה הוריזון 2020 היה נראה שונה בהחלט, אמרה מארי גוגיגן קווין, הממונה הקודמת על המחקריםת,

“האגודה הבריטית לחקר הסרטן וקרן וולקאם סייעו לפיתוח תקנת הגנה על נתונים שאיפשרה ניסויים קליניים חוצי גבולות. באקדמיה למדעים אומרים כי חוקי האיחוד על ניסויים בבעלי חיים הושפעו מהתקנות בבריטניה.

חששות מקיצוץ בתקציב מחקר

האיחוד האירופי עלול גם לאבד את אחד התקציבים הגדולים ביותר שלו בשל עזיבת בריטניה. בשנת 2014, השנה האחרונה שיש לגביה נתונים זמינים, בריטניה תרמה את התרומה השלישית בגודלה לתקציב האיחוד האירופי, 7.1 מיליארד אירו, לפניה היו צרפת עם 7.4 מיליארד וגרמניה עם 17.7 מיליארד. לפיכך, בכל הקשור למחקר, או שמדינות אחרות יעלו את תקציבם או שיהיה צורך לקצץ בהוצאות האיחוד האירופי, כולל מחקר. עם כי ייתכן כי כמו 16 מדינות אחרות (וישראל בתוכן) בריטניה יכולה להמשיך לשלם ולהשתתף בתכנית הוריזון 2020 מבחוץ. בריטניה מובילה כיום עם 1,483 פרויקטים בהוריזון 2020, יותר מכל מדינה אחרת. שניה אחריה ספרד עם 902 מענקים.
המדענים הבריטים שרואיינו לכתבה אומרים כי אינם רואים אפשרות מעשית להפסיק את המחקרים ולכן הם מעריכים שמימונם יימשך עד שנת 2020.

השאלה החשובה היא מה הלאה, תהליך העזיבה אמור לקחת שנתיים, לפי הסכם ליסבון, האם בתקופה כזו ניתן יהיה בכלל לגבש את התוכנית המחקר שלאחר הוריזון 2020, ואם כן, כיצד היא תיראה ללא בריטניה או מה שסביר יותר, עם השתתפות מצומצמת של בריטניה. עדיין אין לכך תשובה.

לכתבה המלאה

עוד בנושא באתר הידען:

12 תגובות

  1. בסדר יוסי לכל דבר חסרונות ויתרונות,זה מה שהעם שם בחר,באופן אישי אני מאוד לא מרוצה מהבחירות של הרוב בישראל.זה מה יש,לישראל שיתוף פעולה עם אמריקה -למרות שאנו לא חלק מארצות הברית.תחנת החלל הבין לאומית ,מראה שגם יריבים משתפים פעולה(גם עם זה זמן משברי בין רוסיה לUSA)

  2. לא משתכנע. בדלנות ופיצוליות = מלחמה במוקדם ובמאוחר. אפשר לבנות לזה מודל מחשב שבו נכרתות בריתות בין מדינות ויש אירועים אקראיים של ניגוד אינטרסים. אחדות = ויתור על מדיניות חוץ נפרדת = אי-ויתור על אוטונומיה פנים. יש לזה חסרונות. אין דבר מושלם. פיתוח טכנולוגיה למסע למאדים והתיישבות = תנאי הכרחי, השקעה של מספר רב של מדינות ביחד, לא לבד.

  3. ליוסי,ועדיין הבריטים לא היו מרוצים ממצבם למרות שהם היו באיחוד-ורצו שינוי!כשבעלי ההון לא משלמים מס,מעמד הפועלים הבריטי משלם-מהגרים מפולין ורומניה גוזלים לו עבודה,והוא גדל במערכת חינוך גרועה.ברור שהעיסקה הזו לא היתה לו טובה.מטוס הקרב האירופי הוא זבל.וצרפת בונה מטוס ברמה הרבה יותר טובה(ראפאל).

  4. אינני טוען ששווים – ברור שלא. אבל האיחוד כופה התנהגות במסגרת על כל המדינות. פיצוליות יוצרת בהדרגה מערכת בריתות ומשחקים של החלשת כל האחרים,ו: איננה מאפשרת ביניין כוח ברמה של חצי מליארד איש, וכן מתי שהוא נדלק גפרור שמצית תבעירה למשל באירופה. האיחוד הגיע לתוצאות יפות. בנושאי טכנולוגיה, תקינה האירופים הובילו – לא לבד. הם עשו דברים יפים שאנחנו בתור ישראל רק העתקנו כמדינה קטנה. הם הנחיתו גשושית על אסטרואיד. כל חבר באיחוד יכול לרכוש השכלה בחינם בתנאי שציוניו מספקים בכל מקום באירופה. במקום לעסוק בעוינות גרמניה צרפת עוסקים בלבנות מטוס נוסעים משותף, מטוס קרב משותף, פרויקטי חלל משותפים. העוצמה שיש לחצי מליארד איש לא מישתווה לעוצמה של כל מדינה לחוד. אם אנחנו רוצים למשל להתיישב בחלל, נראה לי ברור, ואולי אני טועה שצריך שיתוף פעולה רב מדינות כמו המאיץ LHC.
    בנושאי חוץ אירופה היה להם דיבור אחיד עד לא מזמן.

  5. אינני טוען ששווים – ברור שלא. אבל האיחוד כופה התנהגות במסגרת על כל המדינות. פיצוליות יוצרת בהדרגה מערכת בריתות ומשחקים של החלשת כל האחרים,ו: איננה מאפשרת ביניין כוח ברמה של חצי מליארד איש, וכן מתי שהוא נדלק גפרור שמצית תבעירה למשל באירופה. האיחוד הגיע לתוצאות יפות. בנושאי טכנולוגיה, תקינה האירופים הובילו – לא לבד. הם עשו דברים יפים שאנחנו בתור ישראל רק העתקנו כמדינה קטנה. הם הנחיתו גשושית על אסטרואיד. כל חבר באיחוד יכול לרכוש השכלה בחינם בתנאי שציוניו מספקים בכל מקום באירופה. במקום לעסוק בעוינות גרמניה צרפת עוסקים בלבנות מטוס נוסעים משותף, מטוס קרב משותף, פרויקטי חלל משותפים. העוצמה שיש לחצי מליארד איש לא מישתווה לעוצמה של כל מדינה לחוד. אם אנחנו רוצים למשל להתיישב בחלל, נראה לי ברור, ואולי אני טועה שצריך שיתוף פעולה רב מדינות כמו המאיץ LHC.
    בנושאי חוץ אירופה היה להם דיבור אחיד עד לא מזמן.

  6. יוסי, השטויות האוטופיות שאתה כותב מזכירות את קרל מרקס. בני האדם לא שווים פיזית כמו שנשים וגברים. צפון אירופאים לא שווים לדרום אירופאים כשם שלבנים לא שווים לשחורים ושום פוליטיקלי קורקט לא יעזור. תראה את אפריקה מול אירופה ואת נורבגיה מול יוון…

  7. ארצות הברית של אמריקה גם שם יש מתח בין הרצון של המדינות לעצמאות ובין העוצמה והשקט להתמודד עם משברי אקלים וכלכלה שמעניקה להם האחדות. קליפורניה למשל מייצרת הרבה מעבר למשקלה באוכלוסיית ארה”ב. גם שם יישמעו קולות של בורות להתפלג. במלחמת האזרחים היו קולות להתפלג. כוחו של עם באחדותו תוך וויתור על דברים. האיחוד הביא לאירופה תופעות מעבר של משברים כלכליים. החוליה החלשה מושכת את כל השרשרת למטה. אבל בפרספקטיבה היסטורית הוא הביא להם כוח והם שבעים מכדי לחוש בכך. העמים רואים רק את כך שכיסו את החוב של PIGS. הקונטרה: החוליות החזקות מושכות את החוליה החלשה למעלה, וכאשר כולן מגיעות למצב יציב, מתאפשרת צמיחה כלפי מעלה.

  8. לדעתי (בלבד) האיחוד מגן על אירופה ממלחמה פנימית נוסף על כך שהוא מעניק להם כוח דומה לסין, ארה”ב, רוסיה. בעולם עם בעיות מאתגרות מתגברות בהתרבות הפלגנות, ונדידת העמים המתלווה לאפקט החממה, להערכתי זה גיאוגרפי ואקלימי בחלקו – כאשר יבוא היסטוריון היפותטי בעוד 100 שנה. באין אחדות תפרוץ מלחמה. אם יש אוטונומיה מלאה לסקוטלנד, ווילס – והן רוצות כל אחת את המשאבים שלה, כנ”ל בספרד קטלוניה, והבסקים, כנ”ל התפרקה יוגוסלביה לסרביה, בוסניה, קרואטיה ואולי מונטנגרו, וצ’כוסלובקיה לצכיה, סלובקיה וסלובניה. תהיה להערכתי לא כחוש נבואי אלא כזיהוי תבנית חוזרת של מלה”ע 1, 2 – מלחמה שם.
    ראשונים יסמנו המוסלמים אותנו משום שאנו בקו החזית. אחרי שיסמנו אותנו לא יעצרו בדרך לאירופה. דמוקרטיה מלאה לא תחזיק בלחצים האלה. אינני מבין את דיוויד קמרון. מי הולך למשאל עם לפני שהוא בטוח שינצח. מחר נלך למשאל עם אם להפוך את ישראל לדיקטטורה, וחלקנו יצביע כן.

  9. חרטא בפיתה, שוויץ,נורבגיה,אוסטרליה,קנדה,ניו זילנד לא נמצאות באיחוד הרשע האנטישמי והן משגשגות בהרבה מהאיחוד של הבליל לאומים והמסתננים המוסלמים המקרטע הזה, בהצלחה בפירוק הזבל הזה

  10. יוסי לא תפרוץ מלחמת עולם שלישית באירופה(סין ואפריקה זה שאלה אחרת).אשר “לניצחון הדמוגרפיה המוסלמית”-אין לזה שחר,למוסלמים יש מנהג לקרוא לפחות לילד אחד מוחמד(אין גיוון שמות כמו בדתות אחרות).ולכן גם בישראל השם מוחמד הכי נפוץ.גם עם סקוטלנד רוצה להיפרד,היא תשאר מאוד תלויה באנגליה.

  11. הסיבות למלחמות העולם היו פלגנות אירופית וריבוי של מדינות לאום שלא יכלו להתגונן מכלום: צכוסלובקיה, יוגוסלביה. בינתיים צכוסלובקיה התפרקה, יוגוסלביה ל-3, יש קרואטיה, אלבניה. בריטניה רוצה להתפצל לסקוטלנד אולי וילס. מלחמת העולם הראשונה אם נזכור פרצה כי לאומני סרבי (יוגוסלביה?) ירה ביורש העצר האוסטרי וכי לגרמניה היה תיאבון גדול. מלחמת העולם השניה פרצה מסיבה דומה.
    השם הכי נפוץ בבריטניה הוא מוחמד. עם שיעור ילודה נוצרי של ילד למשפחה ושל מהגרים של 5-6, נמתין מאה שנה ונראה מה יקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.