מדע בישראל

אמפתיה בין ילדים. אילוסטרציה: depositphotos.com

בעיית האמפתיה הכפולה: האם ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים יכולים להבין טוב יותר זה את זה?

ד״ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית חוקרת כיצד ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים מזהים רגשות אלה אצל אלה, ומה יכול לשפר אמפתיה ודיוק אמפתי במסגרת חינוכית משלבת.
70 מיליון שקל לתשתית ישראלית משותפת למודלי בינה מלאכותית ביולוגיים

70 מיליון שקל לתשתית ישראלית משותפת למודלי בינה מלאכותית ביולוגיים

מאגד IBFI ינסה ליצור שיטת ייצוג אחידה לנתונים מולקולריים, תאיים וקליניים ופלטפורמה לפיתוח מודלים לגילוי תרופות ולרפואה מותאמת אישית. בין השותפים: אנבידיה, טבע, שיבא, CytoReason, TerraCyte ו־MeMed
האם אלגוריתם יכול להחליט בלי רופא? ישראל תבחן בינה מלאכותית רפואית אוטונומית

האם אלגוריתם יכול להחליט בלי רופא? ישראל תבחן בינה מלאכותית רפואית אוטונומית

משרד הבריאות ורשות החדשנות משיקים ארגז חול רגולטורי לבינה מלאכותית רפואית בעלת רמת עצמאות גבוהה. המבחן המרכזי אינו רק אם האלגוריתם צודק ברוב המקרים, אלא אם הוא יודע מתי אין
המדע הישראלי נשען על החיבור בין אוניברסיטאות, מימון ציבורי, ביטחון, תעשייה ויזמות. הניסיון האמריקני מלמד כי החיבור הזה זקוק לחופש מחקר, יציבות והשקעה ארוכת טווח. איור: אתר הידען באמצעות בינה מלאכותית.

אמריקה במבחנה 8: מה ישראל יכולה ללמוד מ־250 שנות המדע האמריקני?

ישראל מחזיקה באוניברסיטאות מצטיינות, היי־טק מתקדם והוצאה גבוהה על מו״פ, אך הניסיון האמריקני מלמד שהצלחה מדעית דורשת יותר מיזמות: מחקר בסיסי, מימון ציבורי יציב, חופש אקדמי, קליטת חוקרים וגשרים בין
הדמיית כוכב הלכת GJ 436 b והשדה המגנטי המקשר בינו לבין הכוכב המארח

הראיות החזקות ביותר עד כה לשדה מגנטי בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש

ניתוח של כ־18 שנות תצפיות גילה שינויים מחזוריים בפעילות הכוכב GJ 436, המופיעים בזמנים הקשורים למסלולו של כוכב הלכת GJ 436 b ולמחזור המגנטי של הכוכב. החוקרים מפרשים זאת כאינטראקציה
פרופ’ ג’ייננדרה ק’ ג’יין בטקס פרס וולף בכנסת

חתן פרס וולף ג’ייננדרה ג’יין בראיון מיוחד: כך הפכו אלקטרונים מסובכים לפרמיונים מרוכבים

חתן פרס וולף לפיזיקה מסביר כיצד רעיון הפרמיונים המרוכבים פתר את תעלומת אפקט הול הקוונטי השברי, מה הקשר בין התאוריה שלו לניסויים של מוטי הייבלום וג’יימס אייזנשטיין, ומדוע קיבל עליו
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם זוכי תוכניות אור ובראשית להשבת מדענים לישראל

כ־700 מיליון שקל להשבת מדענים: תוכניות "אור" ו"בראשית" הושקו בבית הנשיא

בבית הנשיא הוצגו 28 הזוכים הראשונים בתוכניות "אור" ו"בראשית", שנועדו לקלוט בישראל חוקרים צעירים ומדענים בכירים מחו"ל. התוכניות כוללות מענקי מחקר, ציוד וסיוע אישי למשך חמש עד שבע שנים.
הכדור הרשמי של גביע העולם בכדורגל 2026. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה המונדיאל עושה למוח שלנו?

פרופ’ סימון שמאי־צורי מאוניברסיטת חיפה מסבירה מדוע שער של הנבחרת מרגיש כמו ניצחון אישי, איך נוצרת “שמחה לאיד” מול היריבה, ולמה צפייה משותפת בכדורגל הופכת אותנו לרגע אחד לקבוצה רגשית
פרופ' יצחק אפלויג ז"ל. צילום שלמה שוהם, דוברות הטכניון

פרופ' מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון, הלך לעולמו

פרופ' מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון ואחד הכימאים הבולטים בישראל, הלך לעולמו. אפלויג היה מחלוצי הכימיה החישובית והוביל את הטכניון בתקופה של משברים לצד פיתוח אקדמי משמעותי.
תמונות של איי לנגרהנס בלבלב עכברי שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי. ירוק GFP (סמן לתאי ביתא מוטנטים חסרי הגן לADAR), לבן IBA1 (סמן של מקרופגים), אדום CD3 (סמן של תאי T), כחול דנ״א.

כשהלבלב מאותת על וירוס שלא קיים: מחקר חדש בוחן מסלול אפשרי להתפתחות סוכרת מסוג 1

מחקר של פרופ׳ יובל דור וד״ר אנייס קלושנדלר באוניברסיטה העברית מציע כיוון חדש להבנת סוכרת מסוג 1: ייתכן שתאי ביתא בלבלב מפעילים בטעות תגובה אנטי־ויראלית בגלל שיבוש בעריכת RNA, גם
בריכת השילוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר על סכר קדום בירושלים מצביע על התמודדות עם משברי מים כבר לפני 3,000 שנה

חוקרים ממכון ויצמן ורשות העתיקות תיארכו את סכר בריכת השילוח לסוף המאה התשיעית לפנה״ס. במאמר פרשנות ב־PNAS מדגישים פרופ’ גיא בר־עוז ופרופ’ גדעון אבני מאוניברסיטת חיפה את חשיבות ביטחון המים
פרופ' יהודית ברמן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

שני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב נבחרו לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים

פרופ' ישי רוזן־צבי מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ופרופ' יהודית ברמן מהפקולטה למדעי החיים הם הישראלים היחידים שנבחרו בשנת 2026 לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים
החללית Orion במסגרת תוכנית ארטמיס. סוכנות החלל הישראלית פרסמה קול קורא להגשת הצעות לניסויים ולמטעני ננו־לוויינים ישראליים לקראת אפשרות שילוב במשימות הבאות של נאס״א. קרדיט: NASA

סוכנות החלל הישראלית מחפשת ננו לוויינים ומטענים ישראליים למשימות ארטמיס הבאות

קול קורא חדש מזמין חוקרים, מוסדות אקדמיים וחברות בישראל להציע ניסויים ומטעני CubeSat לקראת אפשרות שילוב במשימות Artemis III–V של נאס״א
ליאונרדו דה וינצ'י. היום אין ענקי רוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

משבר מדעי הרוח בארה"ב: ירידה בתארים, קיצוצים באוניברסיטאות ומתקפה פנימית מתוך התחום

מאמר חדש טוען כי לא רק מנהלים ופוליטיקאים אשמים בשחיקת מדעי הרוח, אלא גם אנשי התחום עצמם. הנתונים מצביעים על ירידה מתמשכת במספר התארים, צמצום משרות ולחץ גובר על המחלקות
מדע יישומי אילוסטרציה: depositphotos.com

האקדמיה הלאומית למדעים ממליצה להקים קרן לאומית למדע יישומי

נייר עמדה חדש קורא להקים קרן עצמאית שתממן מחקרים אקדמיים בשלבים מוקדמים של מעבר מן המעבדה אל פתרונות מעשיים, בלי לפגוע במחקר הבסיסי
פרופ' מיכאל רבין. קרדיט: Harvard John A. Paulson School of Engineering and Applied Sciences

מיכאל רבין, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב, הפך רעיונות מתמטיים ליסודות העולם הדיגיטלי

חתן פרס טיורינג ופרס ישראל תרם תרומות יסודיות לאוטומטים, אלגוריתמים הסתברותיים, סיבוכיות וקריפטוגרפיה, וסייע לבנות את התשתית האקדמית של מדעי המחשב בישראל
ביוקונברג'נס. המחשה: depositphotos.com

כמעט מיליארד שקל הושקעו בביו־קונברג'נס: ישראל ממפה 186 חברות ומבססת מנוע צמיחה חדש להייטק

דו"ח חדש של רשות החדשנות מציג זינוק בהשקעות, הקמת תשתיות מחקר לאומיות, התקדמות רגולטורית והתרחבות מהירה של האקוסיסטם הישראלי בתחום הביו־קונברג'נס
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
מכשיר MRI. המחשה: depositphotos.com

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

במעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחים רצפי MRI ייעודיים ואלגוריתמים שמתרגמים “חתימות אות” למדדים ביולוגיים – עם מיקוד בטרשת נפוצה והפחתת
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

לאתר הטיות כבר בשלב הנתונים, לפני שהן מגיעות לאלגוריתם

ד״ר יובל מוסקוביץ' מהפקולטה למדעי המחשב והמידע חוקרת כיצד להשתמש ב־Data Provenance, “קורות החיים” של הנתונים, כדי לאתר מתי ואיך נוצרת הטיה בתהליכי עיבוד נתונים ולצמצם אותה בשינוי מינימלי
המלחמה של אירן מול שכנותיה ובהן איחוד האמירויות. המחשה: depositphotos.com

המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ: כך נפתח חזית חדשה במלחמה האזורית

ד"ר שאול ינאי מאוניברסיטת חיפה מסביר כיצד ניסיונה של איראן להפעיל לחץ על ארה"ב וישראל באמצעות פגיעה במדינות המפרץ, במתקני אנרגיה ובנתיבי השיט, עלול לערער את יציבות האזור והכלכלה העולמית

ילד של אמא

קולאג' תמונות ממלחמת אירן 2026. נחלת הכלל, מתוך ויקישיתוף

שינוי משטר באיראן כתוצאה מהמלחמה: האם אפשרי? ומהן ההשלכות? שני מאמרים של חוקרי אוני' חיפה

פרופ' בני מילר ורועי כהנוביץ מנתחים את הסיכויים והסיכונים של שינוי משטר באיראן, את האפשרות לקריסת המבנה השלטוני, ואת ההשלכות האזוריות והבינלאומיות של חיסול עלי ח'אמנהאי ובכירי המשטר
האקטון לילדים - תכנון פארק שעשועים בטיטאן. באדיבות טוביה לירן.

האם מדע בדיוני מפתח יצירתיות? האקתון חלל הראה שכן

האקתון "טיטאן 2100", שבו השתתפו כ־700 תלמידי כיתות ה’–ח’ מכ־20 בתי ספר, הראה כיצד עיסוק במדע בדיוני הנשען על חוקי הפיזיקה יכול לעודד דמיון, יצירתיות, חשיבה מדעית ועבודת צוות
מזון אולטרה מעובד. המחשה: depositphotos.com

כמו סיגריות, רק בצלחת: מדוע מזון אולטרה־מעובד הוא אתגר בריאותי לאומי

ד״ר תאיר בן־פורת ופרופ׳ שירה זלבר־שגיא מאוניברסיטת חיפה מסבירות למה הדיון בארה״ב על הגבלת רכישת משקאות ממותקים בתלושי מזון מחזק מעבר מאחריות אישית לאחריות מדינתית — ומה ישראל יכולה ללמוד
ממשל טראמפ פוגע במוסדות להשכלה גבוהה מכיוונים רבים. איור באמצעות ideogram.ai

הטלטלה במדע האמריקני: מה יישאר ממדיניות טראמפ ואיך אי־הוודאות פוגעת בדור הבא של החוקרים

שני דיווחים של Science בינואר 2026 מתארים מהלכים “רועשים” שנבלמים לעיתים, מול שינויים מבניים שעלולים להחליש את צינור ההכשרה — מתקציבים ועד הגירה ו־DEI
הלוויין "דרור 1". איור: התעשיה האווירית לישראל (IAI)

דוח SNC 2026: תעשיית החלל הישראלית עוברת מהגנה לתשתית לאומית גלובלית

דוח SNC 2026 מציג תעשייה שעוברת מלוויינים כמוצר לשירותי נתונים רציפים. הדגש: שימוש כפול, חוסן מסלולי ושילוב חלל בתשתיות לאומיות.
לוח הכפל. איור: DEPOSITPHOTOS

איך ללמד מתמטיקה כך שתלמידים לא יפחדו?

חרדת מתמטיקה נוצרת כשמלמדים נוסחאות בלי הבנה או מדלגים על יסודות. הוראה שמבליטה חוקיות, עוגנים והתקדמות מדורגת מחזקת ביטחון ומסוגלות אצל תלמידים
כיתוב תמונה מוצע: פרופ' רשף טנא, חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ"ו. צילום: מכון ויצמן למדע.

פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן זכה בפרס ישראל בכימיה והנדסה כימית לשנת 2026

ועדת הפרס ציינה את תרומתו המכרעת לחקר חומרים ננו־מטריים דו־ממדיים ולפיתוח יישומים תעשייתיים בתחום חומרי הסיכה והננו־חומרים
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל בכנס החלל ה-21 ע"ש אילן רמון, 28 בינואר 2026. צילום מסך מסרטון של משרד המדע

השרה גמליאל בכנס רמון: הסכם עשור עם נאס״א, מעבדת חלל במצפה רמון ואסטרונאוטית ישראלית

בפתיחת כנס רמון ה־21 באוניברסיטת תל אביב הציגה שרת החדשנות חזון לעשור הקרוב: שיתוף פעולה עם נאס״א עד 2035, קידום אסטרונאוטית ישראלית ראשונה והקמת “Access to Space” במצפה רמון בהשקעה
פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. צילום: מתוך ויקיפדיה

מנהיגים, מודיעין – ותקיפת מתקני גרעין

ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
משבר ההשכלה הגבוהה. המחשה: depositphotos.com

נשיאי תשע האוניברסיטאות לשר החינוך: לעצור את הצעת החוק של בוארון לשינוי המל״ג לפני הדיון ב־18.1.2026

במכתב לשר החינוך ויו״ר המל״ג יואב קיש מזהירים ראשי המוסדות כי ההצעה תאפשר לממשלה “להיכנס בנעלי” המל״ג, להפוך מינויים למשרות אמון ולצמצם את עצמאות ות״ת—מהלך שלדבריהם עלול לפגוע בעצמאות המחקר
בוט מתמתיקאי. המחשה: depositphotos.com

אוניברסיטת חיפה פיתחה בוט שמייצר משימות מתמטיקה מותאמות: “הוא התלמיד הכי יצירתי שפגשתי”

אחרי שנים של פיתוח משימות “מתמטיקה אוריינית”, חוקרי חינוך מתמטי ובינה מלאכותית אימנו מודל שמסוגל לבנות בעיות לפי כיתה, נושא ושלב למידה – כולל “טיזרים” שהיו קשים לבני אדם לפתח
העברת ידע. המחשה: depositphotos.com

בהשקעה של 15  מיליוני שקלים: רשות החדשנות בוחרת שלושה מאיצי מסחור ידע אקדמי להייטק הישראלי

פלקס פרטנרס, קבוצת PEAK.IP וקבוצת knowport מיסודו של מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים, יקימו מאיצים ייעודיים להאצת מסחור ידע מהאקדמיה לתעשיית ההייטק
“מדוד לגוליית: סיקור ישראל בתקשורת הבין-לאומית” – עטיפת הספר

פרופ’ אלי אברהם: “הסיקור העולמי של ישראל בנוי על מסגור קבוע” שבו ישראל היא גוליית ומציע רשות הסברה לאומית

בספרו “מדוד לגוליית” טוען ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה כי ישראל זוכה לסיקור חריג בהיקפו ובאופיו, וממליץ להקים גוף הסברה מקצועי וארוך טווח, מנותק מפוליטיקה
מוריס קאהן, שני משמאל: מציג את דגם החללית בראשית לבני הזוג נתניהו, במהלך אירוע הנחיתה (וההתרסקות) של החללית בראשית, אפריל 2019. צילום: אבי בליזובסקי

מוריס קאהן הלך לעולמו: האיש שמימן את “בראשית” ודחף את ישראל עד הירח * הקים תחנה לחקר הים

קאהן, ממייסדי אמדוקס, היה עוגן מרכזי בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית; החללית הגיעה למסלול סביב הירח ב־2019 אך התרסקה בניסיון הנחיתה, והותירה “אפקט” חינוכי ותשתיתי
ישראל בחלל. המחשה: depositphotos.com

המדינה מקימה מעבדת מו״פ לאומית להנגשת ניסויים ושיגור לחלל; Creation Space נבחרה להוביל

רשות החדשנות וסוכנות החלל הישראלית הודיעו על הקמת Access to Space בתקציב 60 מיליון ש״ח, עם הנחות של לפחות 35% ומטרה לשגר 15 מטע״דים ניסיוניים בתוך שלוש שנים, בליווי חברות
עדשת הכבידה של צמד הגלקסיות VV-191 בצילום משותף של האבל ו-ווב. Credit: Science: NASA, ESA, CSA, Rogier Windhorst (ASU), William Keel (University of Alabama), Stuart Wyithe (University of Melbourne), JWST PEARLS Team, Image Processing: Alyssa Pagan (STScI)

למדוד את החומר האפל ולראות כוכבים עתיקים

פרופ׳ עדי ציטרין מאוניברסיטת בן-גוריון, ממפה בעזרת טלסקופ החלל ווב את החומר האפל בצבירי גלקסיות ומנצל את העדשות הכבידתיות החזקות שנוצרות על ידי הצבירים כדי לצפות בגלקסיות, חורים שחורים מסיביים
מיצג "הסוס הטרויאני" באוניברסיטת תל אביב. המחשה: depositphotos.com

מחקר של סטנפורד: לימודים באוניברסיטת תל אביב מגדילים ב־260% את הסיכוי להפוך למייסדי יוניקורן

מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות שנדגמו, בהן: MIT סטנפורד וייל. ההשוואה היא ביחס ליזמים שקיבלו השקעות מקרנות הון סיכון
סיגנה ראצו, סגנית המנהלת הכללית של דירקטורט המחקר והחדשנות בנציבות האירופית. קרדיט: European Research & Innovation Days / Flickr

דיפלומטית המדע הבכירה של האיחוד האירופי: ארה״ב “ממוטטת את ההובלה המדעית שלה עם כדור הריסה”

סיגנה ראצו, האחראית על הרחבת הגישה לתכנית Horizon Europe בהיקף 93.5 מיליארד אירו, קוראת לאירופה לחזק קשרים עם מדינות “בעלות תפיסת עולם דומה” ולהגן על חופש המחקר מול שחיקה במעמד
מעבדת הכאב באוניברסיטת חיפה. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

המוח יוצר את הכאב – ולכן הוא גם יכול להפסיק אותו

פרופ’ פבל גולדשטיין מאוניברסיטת חיפה מוביל גישה מהפכנית לטיפול בכאב כרוני נוירופלסטי, המבוססת על אימון המוח לשנות את “אות הסכנה” – ומראה שאפילו כאב מתמשך שנים יכול לחלוף כאשר מבינים
סופה מעל חיפה. המחשה: depositphotos.com

הסופה "ביירון" בישראל: עוד סימן למשבר האקלים ולחוסר ההיערכות

פרופ’ שלומית פז מאוניברסיטת חיפה מסבירה כיצד ים ואוויר חמים מגבירים את עוצמת הגשמים, מדוע סופות כמו "ביירון" הופכות נפוצות יותר באגן הים התיכון – ומזהירה מפני מחיר ההצפות, השיטפונות