האקדמיה, התעשייה ומה שביניהן: תובנות מיום הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב

אירוע השיא השנתי של הפקולטה הדגיש את חיבורי האקדמיה עם התעשייה, את המחויבות להכשרת מהנדסים רב-תחומיים, ואת תפקידה של ההנדסה כבסיס לחוסן טכנולוגי, כלכלי וחברתי

מאת פרופ' יעל חנין *

ב 10.7.2025 ולאחר דחייה בעקבות המלחמה עם איראן,  התקיים יום הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, אירוע שנתי חגיגי שמרכז הצגת פרויקטי גמר פורצי דרך של מאות סטודנטים, מפגש בוגרים, הרצאות אורח מעוררות השראה ודיונים משותפים עם נציגי התעשייה, מערכת הבריאות, משרדי הממשלה והקהל הרחב.

מעבר לחגיגה הפנימית של קהילת הפקולטה, האירוע נועד לעודד שיח על אתגרי ההווה והעתיד של עולם ההנדסה, החל במחקר האקדמי ועד ליישומים המעשיים בתעשייה ובחברה. במוקד עמדו סוגיות של שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה, רב-תחומיות ומחויבות חברתית בהכשרת מהנדסים, שילוב יזמות טכנולוגית כחלק בלתי נפרד מהכשרה אקדמית, והשפעת בוגרי הפקולטה על המשק והחברה בישראל.

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שנוסדה לפני כ-55 שנה בלבד, היא עדות חיה לרוח היזמות הישראלית ולצורך הגובר במהנדסים איכותיים המובילים את מנועי הצמיחה של המשק. עם כ-800 בוגרי תואר ראשון מדי שנה, כמחציתם מהנדסי חשמל, ו-126 קבוצות מחקר הפועלות בתחומים מגוונים, הפקולטה להנדסה היא שותפה פעילה ומשמעותית בבניית עתיד המדינה.

החיבור לתעשייה — לא מובן מאליו, אבל חיוני

האקדמיה בישראל שואפת להתחרות בזירה הבינלאומית, עם מחקר שמכוון לעשורים קדימה ועם תמריצים המוגדרים על-ידי מענקי מחקר תחרותיים, קריטריונים לקידום אקדמי ונוכחות בפרסומים פורצי דרך. אלא שלצד המחקר, מחויבות הפקולטה להוראה איכותית ולשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה אינה פחותה. השילוב בין מחקר עמוק ובסיסי להוראה יישומית ושיתוף פעולה עם העולם העסקי דורש תיאום, גמישות והבנה הדדית של אופיים השונה של שני העולמות.

לימודי הנדסה — השקעה יקרה אך קריטית

חשוב לזכור כי לימודי הנדסה אינם דומים ללימודים בתחומים אחרים. הם דורשים תשתיות יקרות,  מעבדות, ציוד מתקדם, מערכות סימולציה וחונכות צמודה, לצד מחויבות אישית גבוהה מצד הסטודנטים. מדובר במסלול תובעני שדורש יכולת התמדה, השקעה רבה של זמן ומשאבים, ולעיתים גם שיתוף פעולה עם התעשייה לצורך השלמת פרויקטים יישומיים ייחודיים. ההבנה ששימור המצוינות ההנדסית בישראל מחייב לא רק סטודנטים מוכשרים אלא גם מחויבות מוסדית ומדינתית להשקעה בתשתיות הוראה ומחקר, היא תנאי הכרחי להמשך שמירה על היתרון התחרותי של המשק הישראלי.

יום הפקולטה: יותר מחגיגה אקדמית

יום הפקולטה להנדסה היווה דוגמה מצוינת למקום שבו נפגשים האקדמיה, התעשייה, מערכת הבריאות, משרדי הממשלה והקהל הרחב לשיח על אתגרי ההווה והעתיד. גולת הכותרת של האירוע הייתה הצגת פרויקטי הגמר של הסטודנטים, תוצרים של עבודה מאומצת במעבדות מחקר, בשיתופי פעולה עם בתי חולים ועם חברות הייטק וביטחוניות.

הפרויקטים, לעיתים בהובלת מנחים משותפים מהאקדמיה ומהתעשייה, מבטאים הכשרה רב-תחומית אמיתית: מעבר לידע התיאורטי, הסטודנטים לומדים כיצד להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים, לוחות זמנים, פערי ידע ומורכבויות של עבודה בצוותים מולטי-דיסציפלינריים, הכנה של ממש לעולם העבודה וחסכון של חודשים בקליטת עובדים לחברות.

בין פרויקטי הגמר הבולטים השנה בלט פרויקט הרובר, מיזם טכנולוגי רב-תחומי לפיתוח רכב חכם עצמאי לסביבה אתגרית. הפרויקט, בהובלת צוות סטודנטים מוכשר ובהנחיית מתנדבים רבים מהתעשייה, משך תשומת לב רבה. הפרויקט הדגים את יכולות הסטודנטים לשלב חומרה, תוכנה, עיבוד תמונה ובקרה בזמן אמת, תוך כדי עבודת צוות. דרך העבודה המעשית הם לומדים לנהל פרויקט מורכב, לעבוד בצוות מולטי-דיסציפלינרי, להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים ולחוות סביבה הדומה לזו של תעשיית ההייטק.

דוגמה מובהקת: תחום תכנון השבבים

בתחומים כמו Chip Design, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי, תהליכי ההכשרה הם מורכבים, יקרים ודורשים שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה. בזכות ליווי של אנשי מקצוע מהאקדמיה ומהתעשייה, ומענקים ייעודיים מהתעשייה, מצליחים הסטודנטים להשתלב בפרויקטים רחבי היקף שמדמים את אתגרי העולם האמיתי. שותפות זו מחייבת את התעשייה לקחת חלק פעיל בתמיכה במשאבים ובתשתיות הנדרשות להכשרת דור העתיד. מדובר בהשקעה אסטרטגית מתבקשת, הן לטובת המשק והן לטובת החברות עצמן. את המקום הראשון בתחרות הפרויקטים של בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים קטף פרויקט בתחום ה VLSI שלווה על ידי צוות מנחים ויועצים מהתעשייה. צוות השופטים כלל עשרות מהנדסים מהתעשייה. כ-20 סטודנטים נוספים זכו השנה להיות חלק מהמיזם.

רב-תחומיות שמקבלת משמעות

הפקולטה להנדסה רואה ברב-תחומיות לא סיסמה אלא תפיסת עבודה. המחקר וההוראה חורגים מהתחומים המסורתיים וכוללים כיום תחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, אנרגיה מתחדשת, ביומכניקה, ממשקי אדם-מכונה, מערכות בקרה, סייבר ועוד. הממשק עם גורמי ממשל, קובעי מדיניות, מערכת הבריאות והתעשיות הביטחוניות והמסחריות מייצר פלטפורמה שלמה לפתרון בעיות אמת.

אחד המאפיינים הבולטים של הפקולטה להנדסה הוא היכולת להפוך מחקר אקדמי עיוני, לעיתים כזה שמתחיל כנושא תיאורטי מנותק לכאורה מהיישום המיידי, לפתרונות טכנולוגיים שמשפיעים על חיי היומיום. בין אם מדובר בטכנולוגיות ניטור רפואי, מערכות בקרה מתקדמות, פיתוחים בתחום האנרגיה הירוקה או יישומים של בינה מלאכותית, הפקולטה רואה חשיבות עליונה בתרגום הידע המדעי לעשייה שמשרתת את המשק והחברה. תשתית המצוינות המחקרית לצד שותפויות עם גופים ציבוריים ופרטיים מאפשרת להפוך רעיונות חדשניים למוצרים, לשירותים ולפרויקטים בעלי ערך ממשי.

השראה מהשטח: מסלול של יזמות מהאקדמיה לאקזיט

אולי הרגע הכי סימבולי של יום הפקולטה היה בהרצאה המרתקת של דר׳ רונן ד״ר, בוגר הפקולטה, מייסד חברת Run:AI, והיום סגן נשיא ב NVIDIA שסיפר על הדרך האישית שלו, מספסלי הפקולטה ועד לאקזיט המתוקשר של החברה. את דרכו החל במחקר בסיסי בתחום שבכלל לא נראה קשור לעולמות שבהם החברה פועלת כיום. אלא שהחיבור לאנשים הנכונים, המנחים פרופ’ מארק שטייף, ופרופ’ מאיר פדר ושותפיו לדרך כמו גם לידע האקדמי העמוק שרכש במהלך לימודיו, הם אלו שהניחו את היסודות להצלחה. זהו סיפור שממחיש כיצד האקדמיה אינה רק מקום של תיאוריה, אלא חממה לפיתוח יזמות, חדשנות וחשיבה פורצת דרך, שלעיתים מביאה לשינוי משמעותי בתעשייה כולה, גם כשהמסלול פתלתל ולא לגמרי מתוכנן.

בוגרים שמשנים מציאות במגוון תחומים

לצד סיפורי הצלחה בתחום היזמות וההיי-טק, ראוי לציין את תרומתם המתמשכת וארוכת השנים של בוגרי הפקולטה במגוון רחב של תחומים. בייחוד, רבים מבוגרי הפקולטה ממלאים כיום תפקידי מפתח בתעשיות הביטחוניות, בבתי חולים, בממשלה, ובחברות גלובליות. סיפורי הצלחה אלה מדגימים כיצד תשתית של ידע הנדסי איכותי ויכולת חשיבה מערכתית, לצד מחויבות ערכית וחברתית, מאפשרים למהנדסים בוגרי אוניברסיטת תל אביב לייצר השפעה אמיתית על החברה והמשק בישראל ומחוצה לה.

מחויבות חברתית

אחד המרכיבים הבולטים ביום הפקולטה היה העיסוק בנושאים חברתיים המשיקים לעולם ההנדסה, אתגרי אנרגיה, מים, בריאות וסביבה. מרכזי מחקר חדשים, יוזמות התנדבות סטודנטיאליות בהובלת אנשי סגל כגון זו של פרופ הדס ממן מציבים את הסוגיות הללו בקדמת סדר היום בפקולטה. פאנל מיוחד בהנחיית העיתונאית והפעילה החברתית מיקי חיימוביץ’, ובהשתתפות פרופ׳ אינס צוקר, פרופ׳ יובל בק ודר׳ גדעון שגב התמקד בתחום האנרגיה והמים ועסק במורכבות שבין טכנולוגיה, חברה וכלכלה, ובחשיבות של הכשרת מהנדסים לתחומים בעלי רלוונטיות חברתית, ובגיבוש מדיניות שתבטיח רציפות תכניות מחקר, הוראה וחינוך טכנולוגי. הדיונים המרתקים חידדו את ההכרה שהנדסה היא לא רק תשתית לפיתוח טכנולוגי, אלא תשתית ידע ותכנון לחוסן לאומי, סביבתי וחברתי.

דור העתיד כבר כאן

ובתוך ההמולה של האולמות והמעבדות הפתוחות ביום הפקולטה, אי אפשר היה שלא לשים לב לנוכחותם של בני ובנות נוער, לעיתים בקבוצות מאורגנות, ולעיתים מלווים בהורה סקרן. הם עברו בין הפרויקטים, שאלו שאלות, ביקשו להבין, והפגינו סקרנות יוצאת דופן לגילם. המפגש הבלתי אמצעי הזה עם עולם ההנדסה, המהנדסים והחוקרים, הוא הזדמנות אמיתית להצית את הדמיון לסייע בהבנת התחומים השונים ולעודד את דור המהנדסים והמהנדסות הבא לקחת חלק פעיל בעיצוב העתיד הט'כנולוגי והחברתי של ישראל.

סיכום: השקעה לעתיד

יום הפקולטה להנדסה 2025 היה הרבה מעבר לאירוע סמלי. הוא ביטא את הרצון להעמיק את הקשר בין האקדמיה לתעשייה, להדק את שיתוף הפעולה ולהציב את הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב בחזית המחקר וההכשרה ההנדסית. החיבור הזה הוא לא רק מנוע לצמיחה כלכלית אלא גם תנאי הכרחי לשמירה על יתרונה היחסי של ישראל בזירה הגלובלית.

• יעל חנין היא פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. היא אחראית אקדמית על המשרד לקשרי התעשיה ובוגרים של הפקולטה להנדסה. היא משמשת כמדענית ראשית בחברת אקסטרודס אותה יסדה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במעבדתה.