ביולוגיה ורפואה

תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

טכנולוגיה מבוססת תבונה מלאכותית שפותחה בטכניון צפויה לשפר את ההתאמה האישית בטיפול בגידולים סרטניים

בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

חוקרות באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה לנטרול המנגנון, שעשויה בעתיד לחסום את המסלול ולמנוע גרורות במוח אצל חולי מלנומה * המאמר פורסם לאחרונה בכתב

תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

על ידי השלמת סינתזה מולקולרית מורכבת של תרכובות מקרו-טבעתיות הקשורות לגדיל דנ"א ייחודי הניתן לזיהוי, כימאים הצליחו ליצור אוסף של מקרו-טבעות הדומות במבנה שלהן לאלו

תצלומים מתוך סריקת FMRI. באדיבות שני וידרגורן

כיצד עובד fMRI?

סורק MRI בעל תוכנה מיוחדת המאפשרת לו לנטר את יכולת התפקוד של המוח. ה-fMRI משמש כיום לא רק למחקר, אלא גם לאבחון מחלות שונות כגון

ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה להפריה חוץ-גופית בביה"ח הדסה עין כרם בי-ם. אל תסתכל בביצית, אלא בליפידים שיש בסביבתה

אבקת התזונה של חברת סולאר פודס. תצלום: סולאר פודס

מים + חשמל + חיידקים = אוכל

מיזם טכנולוגי חדש מקווה לחולל מהפכה בשוק המזון ולייצר חלבון למאכל בדרך יצירתית שתפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה

עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

בתחילת יוני הצהיר דניס רבריקוב, חוקר ביולוגיה מולקולרית העומד בראש המעבדה לעריכת הקוד הגנטי במרפאת הפוריות הגדולה ביותר ברוסיה – על תוכניתו להנדס גנטית תינוקות

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?

בחישוב צריכת הבשר השנים הבאות, ובשקלול השוני שבהשפעת הפליטות של הגזים פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, רק במקרה היותר ״אופטימי״ תהיה ההשפעה הסביבתית של ייצור

ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

בתחילת הקריירה שלו היה רופא כפרי בארגנטינה, ולאחר מכן, כחוקר, רופא ומנתח בקליבלנד קליניק פיתח את ניתוח ה-BPAS – המעקפים שהצילו חולי לב רבים. הוא

דילוג לתוכן