ביולוגיה ורפואה

פרופ׳ יסמין מרוז מאוניברסיטת תל אביב. צילום: נעמי מרוז

גם צמחים עלולים ליפול ל„אשליות אופטיות”: כך נבטי חמנייה משלבים אור מכמה כיוונים

מחקר בנבטי חמנייה מראה כיצד עיבוד מקומי של אור מכיוונים שונים מעצב את הצמיחה. המודל מנבא גם סטייה קטנה מכיוון התאורה המרבי.
מושבות של פטריית קנדידה בצלחת פטרי עם מצע אגר

הפטרייה הקטלנית קנדידה אאוריס שורדת טיפול תרופתי בעזרת שכפול הגנום כולו

מחקר בריטי מצא כי הפטרייה קנדידה אאוריס, שעמידה לתרופות ומסכנת חולים ביחידות לטיפול נמרץ, שורדת ריכוזים גבוהים של תרופות נגד פטריות כשהיא יוצרת עותקים מרובים של הגנום כולו. התאים שגדלו
מטופל עובר סריקה ב-MRI. המחשה: depositphotos.com

הקלה בכאב ותחושת ניתוק: מחקר ישראלי מבחין בין שתי השפעות הקטמין

מחקר של אוניברסיטת תל אביב ואיכילוב מצא מדדים מוחיים שונים לשיכוך כאב ולדיסוציאציה בעקבות קטמין. עדיין אין טיפול חדש המפריד ביניהם.
מיקרו־מאובן Asterocapsoides wenganensis מתצורת Kheseen במונגוליה, עם קנה מידה של 0.1 מילימטר

האם ראשית בעלי החיים קדמה למאובנים שלהם בכ־200 מיליון שנה?

מחקר מערער על כיול גיל בעלי החיים לפי היעדר מאובנים. שעונים מולקולריים מצביעים על מוצא אפשרי לפני 800–700 מיליון שנה, ללא מאובן בגיל הזה.
שישה ממשתתפי המחקר על מזון טיפולי מן הצומח בסדנה באוניברסיטה העברית בשנת 2023

מזון טיפולי מחומוס, דורה, תירס וסויה שיפר התאוששות מתת־תזונה בחולדות

מחקר בהשתתפות האוניברסיטה העברית מציע בסיס לפיתוח מזון טיפולי מרכיבים הגדלים באפריקה שמדרום לסהרה; היעילות בילדים עדיין דורשת בדיקה קלינית
שחזור אמנותי של הדינוזאור Invictibellatrix amberina בנוף הקדום של האי וייט

מאובן שנשמר במוזיאון מאז 1924 חושף דינוזאור טורף מקבוצה שלא הייתה מוכרת באירופה

חלק מגולגולת מהאי וייט זוהה כמין חדש של מגראפטור, שחי לפני כ־120 מיליון שנה. הממצא מחזק השערה על תפוצת הקבוצה, אך גודלו ואורח חייו של בעל החיים משוחזרים בעיקר בהשוואה
פג שנולד מוקדם שוכב באינקובטור ביחידה לטיפול נמרץ בילודים

מחקר בעכברים: לידה מוקדמת משבשת את בניית הכליות ומשאירה חוסר קבוע ביחידות הסינון

חוקרים מהדסה, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מונאש באוסטרליה הראו במודל של עכברים כיצד לידה מוקדמת פוגעת בתאים שבונים את יחידות הסינון של הכליה. התוצאה היא מחסור קבוע ביחידות האלה וסימני נזק
אלמוגים בוני שוניות במפרץ אילת-עקבה בצפון ים סוף, 2024

כמעט מחצית ממיני האלמוגים בוני השוניות בעולם נמצאים בסכנת הכחדה מוגברת

הערכה עולמית מקיפה של האלמוגים בוני השוניות, שפורסמה ב-Nature, מצאה ש-340 מתוך 774 מינים שנבדקו – 44% – מאוימים בהכחדה. עקה תרמית בשל שינוי האקלים היא הגורם העיקרי ל-93% מהמינים
שני תצלומי מיקרוסקופ של תאים זעירים עם שלוחות קצרות וארוכות, לצד סרגלי קנה מידה במיקרומטרים

ארכאוני אסגארד צולמו זוחלים ומשנים צורה — רמז למוצא התאים המורכבים

מחקר ב־Nature תיעד תאים חיים בתנאים נטולי חמצן ומצא שתנועתם תלויה בשלד תאי דמוי אקטין, בעל קרבה למנגנון הפועל בתאים שלנו
התקדמות בטיפולי אימונותרפיה לסרטן. התמונה הופקה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALLE 3 ומיועדת להתרשמות. אין לראות בה תמונה מדעית

לתכנת תאי חיסון בתוך הגוף: ננו־חלקיקים כיוונו תאי NK נגד סרטן בעכברים

חוקרי MIT הנדסו תאי NK בתוך הגוף באמצעות ננו־חלקיקים הנושאים RNA שליח. פעילות נגד סרטן ודלקת כבד אוטואימונית הודגמה בעכברים בלבד.
עצי סקוויה חופית במבט מלמטה, צילום Gregory Urquiaga / UC Davis

גלי חום מאטים את הפוטוסינתזה של הסקוויה החופית

מדידות בשלושה קיצים וניסוי מעבדה מראים שגלי חום מאטים את הפוטוסינתזה במחטי הסקוויה החופית, גם כשיש מים זמינים. החוקרים עדיין לא יודעים מהו סף הפגיעה ארוכת הטווח.
מגדת עתידות אוחזת בכף ידו של צעיר בציור של קאראווג׳ו

הקשר של הכל ל״כוחות על־טבעיים״: קריאה קרה, קריאה חמה ומה שביניהן

עמית וינדר מסביר איך אפקט בארנום, ניחוש מושכל ואיסוף מידע מוקדם יוצרים תחושה שמישהו יודע עלינו פרטים שאינו אמור לדעת.
דבורי דבש והמלכה על חלת דבש בתוך כוורת

האם מושבת דבורים יכולה לחיות לנצח? מבט חדש על מחזור החיים של הכוורת

סקירה חדשה מציעה לראות בכוורת רצף של דורות של אורגניזמי־על, שכל אחד מהם קשור למלכה שלו. הגישה משנה את הפרשנות לנחילים, לטיפול בצאצאים ולהחלפת מלכות
האסטרונאוט תומא פסקה עובד עם ציוד להתגבשות חלבונים בתחנת החלל הבינלאומית

תרופות ורקמות מהחלל: החלום מתקדם לניסויים ולייצור במסלול

גבישי תרופות שחזרו לכדור הארץ, רשתית מלאכותית בפיתוח ומודלים של רקמות אנושיות מקרבים את המיקרו־כבידה לרפואה — אך הדרך למוצר מסחרי עדיין מחייבת הוכחת יתרון, בטיחות וכדאיות
תמונת משחק בייסבול מקורית משמאל ושחזור המבוסס על פעילות מוחית מימין

חוקרי ויצמן משחזרים תמונות מפעילות מוחית — עם שעה של נתונים מנבדק חדש

מודל Brain-IT ממעבדתה של פרופ׳ מיכל אירני משחזר תמונות מסריקות fMRI. שעה של נתונים מנבדק חדש הספיקה במחקר לביצועים הדומים לשיטות קודמות שאומנו על 40 שעות.
איור מופשט של מבנים מולקולריים להמחשת מורכבות מולקולרית

האם מולקולות מורכבות מעידות על חיים? הסביבה עצמה עלולה להשפיע על התשובה

מחקר במודל של כימיה ללא חיים מראה שמבנה הסביבה משנה את המורכבות המולקולרית. הממצאים עשויים לסייע לחיפוש חיים בחלל ולהפחית זיהויים שגויים
ד״ר ליאור שלתיאל, מנכ״ל נוראקסון

נוראקסון וננופס יבחנו מתן אקסוזומים ממוקד לעין ולעור

מזכר הבנות בין שתי חברות ישראליות יבחן שילוב אקסוזומים ומיקרו־מחטים. הבדיקות מתוכננות לשלב הפרה־קליני.
חתול ואסטרונאוט באיור להמחשת הקשר בין גרגור, רטט וחקר אובדן עצם בחלל. איור באדיבות עמית וינדר.

הקשר של הכל לחתולים, לרטט ולעצמות של אסטרונאוט בחלל: המדע שמאחורי מנגנון הגרגור

גרגור החתול ומחקר אובדן העצם בחלל נפגשים בשאלת תגובת הרקמות לרטט. אין עדיין הוכחה שגרגור מרפא עצמות.
תרשים מיקום הסטריאטום במוח; Leevanjackson ו-SUM1, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

כך קוקאין מצמצם את מגוון ההתנהגויות של עכברים לתנועה חזרתית

חוקרי האוניברסיטה העברית זיהו במוח עכברים שני מסלולים עצביים שמשפיעים בכיוונים מנוגדים על התנהגות חזרתית בעקבות חשיפה לקוקאין. הניסוי מספק רמז למנגנון, אך אינו טיפול בהתמכרות בבני אדם.
מדענים חלמו על מתג להפעלת תאי עצב. האופטוגנטיקה מאפשרת לשלוט בפעילותם באמצעות אור. איור: Mattias Karlén © The Nobel Committee for Physiology or Medicine.

חלבון רגיש לאור מאצה חולל מהפכה בחקר המוח: ההסבר המדעי לנובל לרפואה 2026

תרגום מלא של ההסבר המדעי הפופולרי של ועדת הנובל: כיצד סקרנות בנוגע לאצה השוחה לעבר האור הובילה לאופטוגנטיקה — שיטה להפעלה ולהשתקה של תאי עצב במוח החי
מימין לשמאל: גאורג נאגל (Georg Nagel), פטר הגמן (Peter Hegemann) וקארל דייסרות (Karl Deisseroth), זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2026 על תגליותיהם בתחום תעלות היונים המופעלות באור והאופטוגנטיקה. איור: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach.

נובל לרפואה 2026 למגלי המתג שמפעיל תאי עצב באמצעות אור

קארל דייסרות, פטר הגמן וגאורג נאגל זכו בפרס על גילוי תעלות יונים המופעלות באור ועל פיתוח האופטוגנטיקה, המאפשרת לחקור כיצד תאי עצב מעצבים זיכרונות, רגשות והתנהגות
בנייני ה־FDA בקמפוס וייט אוק ודגל ארצות הברית בחזית

ממשל טראמפ מתכנן הקלות בפיקוח על מחקרים בבני אדם; המועמדת לראשות ה־FDA תידרש להגן על עצמאות המדע

תוכנית משרד הבריאות האמריקאי להרחיב פטורים מבדיקה אתית מעוררת שאלות על בטיחות המשתתפים. במקביל, היידי אוברטון, שטרם אושרה לתפקיד, מבטיחה להסתמך על ראיות ונבחנת על רקע התערבות פוליטית בסוגיות חיסונים
מודל מולקולרי להמחשת מחקר במדעי החיים. צילום: אילוסטרציה: depositphotos.com.

לקראת נובל ברפואה: שש פריצות דרך בביולוגיה שנותרו בלי הפרס

מההוכחה ש־DNA נושא את המידע התורשתי ועד פרויקט הגנום האנושי: Science חוזר לתגליות ששינו את מדעי החיים, אך מגליהן לא זכו בנובל על ההישגים האלה
לא תחיית המתים: מה באמת אפשר להחזיר ממינים שנכחדו

לא תחיית המתים: מה באמת אפשר להחזיר ממינים שנכחדו

שתים־עשרה שנים אחרי שהרעיון נראה כמעט דמיוני, עריכת גנים, פלאוגנומיקה ותאי גזע כבר מאפשרות ליצור בעלי חיים בעלי כמה תכונות של מינים נכחדים. אבל זאבי הבלהות של חברת קולוסאל הם
פרופ׳ שנקר בלסוברמניאן, זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2026

מקריאת DNA ועד שעונים אטומיים: ששת הזוכים האחרים בפרס וולף 2026

פרסי וולף ברפואה, בכימיה ובפיזיקה מכירים בחקר חוש הטעם, בשיטות לריצוף DNA ובהתקדמות בשליטה באטומים קרים.
נקבת עצלן חום־גרון על עץ בפארק הלאומי סוברניה בפנמה

מזון, מחסה והגנה: התלות של בעלי החיים בחרקים רחבה מכפי שנהוג לחשוב

סקירה בינלאומית, בהשתתפות חוקר ממיגל ומאוניברסיטת חיפה, מצביעה על קשרים מגוונים בין חרקים לחולייתנים — ומזהירה מפגיעה בהם בעקבות הירידה באוכלוסיות החרקים
„וריאציה אמנותית על דימוי האבולוציה האנושית, מכלי אבן ועד מכשירים דיגיטליים. רעיון: אבי בליזובסקי. איור באמצעות בינה מלאכותית.”

החיים יכלו להתפתח בלעדינו: האדם אינו תוצאה הכרחית של האבולוציה

האבולוציה אינה מכוונת להופעת בני האדם. ניסויים ומחקרים חושפים שילוב של חוקיות, התכנסות ומקריות היסטורית — ומסבירים מדוע השאלה על תבונה ביקום שונה מהשאלה על הופעת הומו ספיינס
מוצג השוואתי של שלדי אדם ושימפנזה; צילום: SkeletonsRCool, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

מה השתנה בסחוס שלנו מאז הפיצול מהשימפנזים?

מחקר של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו נעזר בתאים היברידיים של אדם ושימפנזה כדי לזהות שינוי בבקרת גנים הקשורים לשלד. החוקרים בוחנים כיצד הוא עשוי להסביר חלק מן הפגיעוּת של מפרקי
צילום של כלי הדם בעין עשוי לאפשר בעתיד בדיקות דם ללא מחט

צילום של כלי הדם בעין עשוי לאפשר בעתיד בדיקות דם ללא מחט

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומשיבא פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת סרטונים קצרים של כלי הדם בלחמית ומעריכה רמות המוגלובין ומספר כדוריות דם אדומות. בניסוי ב־224 משתתפים היא זיהתה אנמיה ב־AUC
סיגריה דולקת במאפרה, צילום אילוסטרציה: Edbrown05, Wikimedia Commons, נחלת הכלל

למה שיעור התמותה בקרב מעשנים עלה? המחקר מצביע על שינוי בגיל המעשנים

ניתוח נתונים בארצות הברית מסביר מדוע מדד התמותה הכולל של קבוצת המעשנים עלה לאורך שנים: המעשנים, כקבוצה, מבוגרים יותר. אין בכך כדי להפחית מסכנות העישון.
תרשים של חלקיק שומני המכיל mRNA; Buschmann et al., Vaccines 2021, CC BY 4.0

חיסוני mRNA בלי הקפאה? נוסחה ניסיונית עמדה בחום ממושך

צוות MIT נעזר באלגוריתם כדי לייצב חיסוני mRNA מיובשים. ניסויים בחיות הראו תגובה חיסונית אחרי אחסון ממושך בחום, אך אין עדיין אישור או הוראות אחסון חדשות לחיסונים מסחריים.
כוחות העל של חיטת הבר: הגן שעשוי לשפר את החיטה המודרנית

כוחות העל של חיטת הבר: הגן שעשוי לשפר את החיטה המודרנית

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו בחיטת הבר גן המווסת את גודל הגרגר ואת חלוקת חומרי ההזנה; הפחתת פעילותו יצרה בניסויי מעבדה גרגרים גדולים וכבדים יותר, ובהם יותר חלבון, ברזל ואבץ
פרופ׳ דנה וולף מהדסה ומהאוניברסיטה העברית

סקר ל־48,556 יילודים איתר מקרי CMV שלא היו מתגלים בבדיקה ממוקדת

במחקר בשני בתי חולים בירושלים, 100 מתוך 176 היילודים עם זיהום מולד לא היו נכללים בסקר המבוסס על סימנים מחשידים; ההחלטה על סקר שגרתי לכלל היילודים עדיין דורשת בחינת עלות
תאי T ציטוטוקסיים בצבע ירוק ואדום סביב תא סרטני כחול בתצלום מיקרוסקופי

לא רק נקודת הפתיחה: כיצד גידולים משתנים בעקבות אימונותרפיה

מחקר ב־241 מטופלים קושר בין שינויים מוקדמים בסביבת הגידול לבין התגובה לטיפול; חתימה של 59 גנים מציעה כלי מחקרי לניבוי, שעדיין אינו מיועד לשימוש קליני
איור של מוח אדם ומוח כלב, גלי פעילות מוחית ורצף הברות.

גם כלבים נעזרים בעיצורים כדי לזהות תבניות בדיבור: מה זה אומר על התפתחות השפה?

פעילות מוחם של כלבים ושל בני אדם הסתנכרנה עם רצפים חוזרים של עיצורים בניסוי האזנה. הדמיון מפתיע, אך אינו מוכיח שכלבים מבינים מילים או שהמנגנון נוצר בעקבות ביותם.
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

״היי עטלף, מה אמרת הרגע?״ למה ה-AI עדיין רחוק מלפענח את שפת החיות

חוקרי אוניברסיטת תל אביב השתמשו בקולות פעוטות כדי להראות מדוע דמיון בין צלילים אינו שקול להבנת משמעותם. הם מציעים לשלב כלי בינה מלאכותית עם תצפיות וניסויי השמעה בחקר תקשורת בעלי
פסלון מתכת של חתול יושב ממצרים העתיקה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. נחלת הכלל

החתול במקורות ישראל: פרק ראשון — בין חתול הבית לשונרא

יחיעם שורק בוחן כיצד אפשר ללמוד על החתול הקדום ממקורות כתובים, מממצאים ארכאולוגיים וממחקר גנטי — ומדוע יש להבחין בין החיה, שמה ודמותה בסיפור
תאי תמך ותאי שיער חושיים בשבלול האוזן הפנימית

תאי תמך נדירים באוזן הפנימית של עכברים התחילו להפוך לתאי שיער חושיים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו תת־אוכלוסייה נדירה של תאי דייטרס שבתגובה לעיכוב מסלול Notch החלה לעבור לתכונות של תאי השיער האחראים לקליטת קול. המחקר נעשה ברקמת שבלול של עכברים בני
מה עושה דנ״א של זאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה?

מה עושה דנ״א של זאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה?

כלי חדש לפענוח מוצא גנטי זיהה מקטעים שמקורם בזאב ערבות בגנום של צ׳יוואווה שנבדק. הממצא מאיר את ההיסטוריה הסבוכה של כלבי אמריקה — אך אינו מוכיח שהוא אחראי לגודל הזעיר
המחשה של המוח האנושי והניורונים היוצאים ממנו ומובילים אליו

כיצד המוח מזהה אות חלש בתוך כל הרעש

מחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכוני מקס פלנק מראה כיצד קבוצות של תאי עצב פועלות יחד כדי לזהות במהירות גם גירוי חושי חלש מאוד, למרות הפעילות החשמלית הבלתי פוסקת במוח
הקשר של הכול: המאובנים מתחת לרגלינו, במדרגות ובאמבטיה

הקשר של הכול: המאובנים מתחת לרגלינו, במדרגות ובאמבטיה

מאובנים של יצורים ימיים בני עשרות ואף מאות מיליוני שנים מסתתרים לעיתים באבן הגיר המלוטשת של מדרגות, רצפות, קירות וחדרי אמבטיה. כך הופכת הגאולוגיה העירונית בניין רגיל לחלון אל ימים
מחקר ישראלי: ויאגרה עשויה להפחית יצירת גרורות בחולי סרטן

מחקר ישראלי: ויאגרה עשויה להפחית יצירת גרורות בחולי סרטן

חוקרי מכון ויצמן גילו כי סילדנפיל משבש את העברת הכולסטרול בתוך תאים סרטניים ומקשה עליהם להתפשט; ניתוח נתוני כללית הצביע על הישרדות טובה יותר בקרב מטופלים שנטלו את התרופה, אך
בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית־צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
מעבר לזריקה: תרופות ההשמנה משנות את הטיפול — והמעטפת חייבת להשתנות איתן

מעבר לזריקה: תרופות ההשמנה משנות את הטיפול — והמעטפת חייבת להשתנות איתן

נייר עמדה ישראלי מדגיש כי הירידה במשקל היא רק חלק מהטיפול בתרופות מבוססות אינקרטינים: יש לשמור גם על מסת השריר, איכות התזונה, התפקוד והבריאות הנפשית
RNA שנחשב "לא מקודד" עשוי להסתיר מאות מיקרופפטידים הקשורים להתקדמות סרטן

RNA שנחשב "לא מקודד" עשוי להסתיר מאות מיקרופפטידים הקשורים להתקדמות סרטן

חוקרות מהאוניברסיטה העברית איתרו 1,782 מיקרופפטידים בעלי עדויות לתרגום מתוך RNA ארוך לא־מקודד, ו־314 מהם מקורם ב־RNA שביטויו משתנה לאורך שלבי התקדמות של סוגי סרטן שונים. המחקר, שפורסם לאחר ביקורת
אוטיזם וקבלת החלטות – סינון מידע לא רלוונטי

מחקר: משתתפים שדיווחו על אוטיזם נטו פחות ללמוד ממידע לא רלוונטי

בניסוי למידת חיזוק, משתתפים שדיווחו על אבחנה של אוטיזם היו פחות מועדים לייחס הצלחה לפרטים שלא השפיעו עליה. החוקרים מציעים כי בתנאים מסוימים היכולת להתעלם מ"רעש" עשויה להעניק יתרון בקבלת
אובדן p53 גורם לתאים "לבזבז" את חומרי הגלם של ה-DNA – ומערער את יציבות הגנום

אובדן p53 גורם לתאים "לבזבז" את חומרי הגלם של ה-DNA – ומערער את יציבות הגנום

מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מגלה מנגנון נוסף שבו p53, המכונה "שומר הגנום", מגן על התא: כאשר פעילותו אובדת, ייצור ה-RNA מזנק וצורך את מאגר הנוקלאוטידים הדרוש לשכפול DNA. המחסור גורם
מחקר: נגיפי RNA משנים את מיחזור הפחמן באוקיינוס

מחקר: נגיפי RNA משנים את מיחזור הפחמן באוקיינוס

חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת ראטגרס השוו בין נגיפי RNA ו־DNA המדביקים אותו מין של אצה חד־תאית. החומר האורגני שנוצר בעקבות הדבקת RNA היה קשה יותר לניצול בידי חיידקים – ממצא
מנגנון סידן מסייע לזרעים לשמור על מאזן היונים בקרקע מלוחה

מנגנון סידן מסייע לזרעים לשמור על מאזן היונים בקרקע מלוחה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת בקרה המקשרת בין אותות סידן לשלושה חלבונים השולטים במאזן הנתרן והאשלגן בעובר הצמח. בניסויים בתודרנית לבנה הצליחו החוקרים לשפר משמעותית את שיעור הנביטה בתנאי מליחות,
עת לחלות ועת לחסן: המתמטיקה של תזמון החיסונים

עת לחלות ועת לחסן: המתמטיקה של תזמון החיסונים

מחלות עונתיות, הגנה חיסונית שדועכת ושינויים חדים בקצב ההדבקה יוצרים בעיית תזמון מורכבת; מודל מתמטי מציע אסטרטגיות שונות למצבי מחסור ושפע בחיסונים