ביולוגיה ורפואה

פסל "אדם פקין" סמוך לאתר שבו התגלה בבייג'ינג. אילוסטרציה: depositphotos.com

חלבוני שיניים בני 400 אלף שנה רומזים: הומו ארקטוס הותיר עקבות בבני אדם בני זמננו

חלבונים שנשמרו בשיני הומו ארקטוס מסין, בנות כ־400 אלף שנה, מצביעים על קשר אפשרי לדניסובים ועל עקבות מולקולריים שהגיעו בעקיפין לבני אדם בני זמננו.
סלע עשיר בברזל באיזור אגם מיד בארה"ב. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר ישראלי מציע פתרון לתעלומת כיווניות החיים

מחקר חדש של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית מציע פתרון לתעלומה בת 150 שנה: מדוע מולקולות החיים בחרו כיווניות אחת. החוקרים מצאו כי מולקולות כיראליות שנראות כתמונות מראה מגיבות אחרת כאשר
הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית
מבנים מאובנים של חיידקים או אצות, שנמצאו בקרקעית ים קדומה שנחשפה כיום במדינת מאטו גרוסו דו סול בברזיל. קרדיט: Bruno Becker-Kerber/Harvard University

מאובנים בני 540 מיליון שנה מברזיל משנים את ההבנה על ראשית בעלי החיים

מבנים שנחשבו בעבר לעקבות של בעלי חיים ימיים זעירים התבררו כקהילות מאובנות של חיידקים ואצות. הממצא מציע כי חלק מהאוקיינוסים באדיאקר עדיין לא תמכו בבעלי חיים כאלה
בקר מבוית באזור טורקנה, קניה. קרדיט: קתרין גרילו.

מחקר במזרח אפריקה: המעבר מלקט לרעייה לא שינה מיד את התזונה האנושית

ניתוח איזוטופים משרידים ארכיאולוגיים בקניה ובטנזניה מראה כי הרועים הראשונים שמרו על תזונה מגוונת במשך דורות, לפני שהתבססה תזונה ממוקדת יותר בבעלי חיים.
צוותי בריאות פועלים באזור שבו דווחה התפרצות אבולה מזן Bundibugyo במזרח קונגו, מאי 2026. קרדיט: WHO/L. Mackenzie

ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות אבולה בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בין־לאומי

ההתפרצות נגרמת מזן Bundibugyo של נגיף האבולה. לפי ה־WHO, אין מדובר במגפה עולמית, אך יש חשש להתפשטות אזורית בשל תנועה חוצת גבולות, חוסר ביטחון ומחסור בחיסונים או טיפולים ייעודיים לזן
פרפור פרוזדורים. אילוסטרציה: depositphotos.com

תרופות מאושרות לסוכרת, השמנה וגאוט עשויות להפחית נטייה לפרפור פרוזדורים

מחקר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מצא כי סמגלוטייד וקולכיצין הפחיתו בכ־50% את הנטייה לפרפור פרוזדורים במודל של פגיעה לבבית בחולדות. סמגלוטייד גם צמצם הצטלקות ברקמת העלייה לרמה הקרובה לזו שנמדדה בחיות
האיור מדגים כיצד שינויים בבקרה הגנטית מובילים לשינויים בצורה ובמבנה של בעלי חיים במהלך האבולוציה. בחלק העליון מוצגים זחלים של שני מיני דרוזופילה: Drosophila melanogaster (משמאל) שבהם מופיעות שורות צפופות של שערות זעירות ו-Drosophila sechellia שאיבדה הרבה מהשערות האלו במהלך האבולוציה. הבדלים אלו נובעים משינויים בביטוי של הגן shavenbaby בשלב העוברי (במרכז האיור). בחלק התחתון מוצג אזור הבקרה של הגן shavenbaby , הכולל מספר רב של רצפי בקרה הנקראים אנהנסרים, וחשובים על מנת להבטיח ביטוי יציב של הגן. ב- D. sechellia ארבעה מהאנהנסרים איבדו את פעילותם, כל אחד באמצעות מנגנון מולקולרי שונה – מחיקה של רצפים חיוניים, אובדן אתרי קישור לפקטורי שעתוק, רכישת פעילות מדכאת, ואף חשיפה של דיכוי שהיה קיים קודם לכן. כתוצאה מכך, ביטוי הגן פוחת ונעלמות השערות הזעירות.

פרדוקס היציבות: כיצד משתנה צורתם של יצורים לאורך האבולוציה?

חוקרות מהטכניון גילו כיצד שינויים ברצפי בקרה גנטיים יכולים להוביל לשינויים במבנה הגוף, גם כאשר מערכות הבקרה של הגנים יציבות ועמידות לשינויים
איור אמנותי של Nagatitan. קרדיט: Patchanop Boonsai

הדינוזאור הגדול ביותר בדרום־מזרח אסיה התגלה בתאילנד: טיטאן באורך 27 מטרים

Nagatitan chaiyaphumensis היה זאורופוד צמחוני ענק שחי לפני 100 עד 120 מיליון שנה. התגלית מחזקת את מעמדה של תאילנד כאחד המרכזים החשובים לחקר דינוזאורים באסיה
טיפול בסרטן. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר מאוני' חיפה חושף תפקיד חדש לקולטן Notch בתקשורת בין תאים ומסביר מדוע טיפולי סרטן נכשלים

חוקרות מאוניברסיטת חיפה מצאו כי הקולטן Notch אינו רק מקבל אותות מתאים אחרים, אלא גם מפעיל תאים שכנים ומסמן להם לבלוע תאים חיים. הממצא עשוי לשנות את ההבנה של מחלות

תאי גזע במעי מקריבים את עצמם כדי לעצור זיהום חיידקי

מחקר של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית חושף מנגנון הגנה חיסוני חדש: תאי גזע שנדבקים בסלמונלה מאיצים את התבגרותם, מפסיקים להתרבות ומסייעים להציל את רקמת המעי.
שיחזור מראהו של ניאנדרטלי בן 40,000 שנה. אילוסטרציה: depositphotos.com

רשתות חברתיות קדומות סייעו להומו ספיינס לשרוד במקום שבו הניאנדרטלים נחלשו

מחקר חדש מציע כי היעלמות הניאנדרטלים לא נבעה רק מאקלים קשה או מתחרות עם הומו ספיינס, אלא גם ממבנה חברתי ומרחבי שברירי יותר. לפי המודל, רשתות הקשרים הרחבות של הומו
ספינת תענוגות. אוניות כאלה משלבות מגורים, מסעדות, מערכות מים וחללים ציבוריים צפופים – תנאים שיכולים להקל על התפשטות מחלות. אילוסטרציה: depositphotos.com

ספינות תענוגות כמוקד התפרצות: מה מלמד אירוע ההאנטה ב־MV Hondius

מותם של שלושה נוסעים ומקבץ מקרי ההאנטה בספינת המשלחות MV Hondius ממחישים מחדש מדוע ספינות תענוגות הן סביבה רגישה במיוחד להתפשטות מחלות: צפיפות, חללים משותפים, מערכות מים ואוויר, ואוכלוסייה מבוגרת
ייצוג סכמטי של טכנולוגיות כלי האבן הכבדים והקלים העיקריות לאורך התקופה הפלאוליתית בלבנט

מחקר מאוניברסיטת תל אביב: בני האדם הקדומים הקטינו את כלי האבן בעקבות היעלמות בעלי החיים הענקיים

החוקרים מציעים כי המעבר מכלי אבן כבדים ללהבים, נתזים ומקרצפים קלים לפני כ־200 אלף שנה לא נבע רק מהתקדמות טכנולוגית, אלא מהצורך להסתגל לציד ולעיבוד של בעלי חיים קטנים יותר
השפעת תאורת הרחוב על מכרסמי הבר. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

תאורת לילה מלאכותית משבשת את מערכת החיסון של מכרסמי בר

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי תאורה מלאכותית בלילה, גם בעוצמה של תאורת רחוב, משבשת את דפוסי הפעילות של מערכת החיסון במכרסמי בר ועלולה להגדיל את הסיכון לתמותה.
שילוב של המוח ובינה מלאכותית. אילוסטרציה: depositphotos.com

הרווארד והאוניברסיטה העברית ישתפו פעולה במחקר NeuroAI

מכון קמפנר בהרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית יקיימו פעילות אקדמית משותפת בתחום המחבר בין חקר המוח לבינה מלאכותית
ההתפוצצות הקמברית הייתה תקופה שבה הופיעו בתיעוד המאובנים בעלי חיים מגוונים ומורכבים יותר. מחקר תיאורטי חדש מציע כי התפתחות מוקדמת של מוח מורכב תרמה ליכולת של בעלי חיים לעבד מידע, ובהמשך גם להופעת צורות גוף מגוונות. מאובני טרילוביטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם המוח הניע את ההתפוצצות הקמברית?

פרופ' אריאל צ’יפמן מהאוניברסיטה העברית מציע כי מוח מורכב התפתח מוקדם בתגובה לסביבות ימיות צפופות ותחרותיות, וסייע לפתוח את הדרך למגוון הגדול של בעלי החיים
צרצר. אילוסטרציה: depositphotos.com

זיהום אור משבש את שעון החיים של הצרצרים ומאיים על רבייתם

מחקר המשך שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסינכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהם ומאיים על המשך קיומם
מחקר חדש מצביע על קשר אפשרי בין פעילות סרוטונין במוח לבין החמרת טנטון. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

סרוטונין עשוי להחמיר טנטון דרך מסלול מוחי ייעודי

מבנה החלבונים. המחשה: depositphotos.com

כך מכונות מולקולריות פורמות חלבונים שהסתבכו

מחקר ממכון ויצמן למדע חושף כיצד מכונות ממשפחת AAA+ משתמשות במנגנון חסכוני באנרגיה כדי להשחיל חלבונים בתעלה זעירה, ומספק השראה לפיתוח מכונות מולקולריות מלאכותיות
קרייג ונטר, מחלוצי הגנום האנושי. איור באמצעות CHATGPT, תמונתו של ונטר: ויקישיתוף

קרייג ונטר, מחלוצי פענוח הגנום האנושי והביולוגיה הסינתטית, מת בגיל 79

ונטר היה מהדמויות השנויות במחלוקת והמשפיעות ביותר בגנומיקה המודרנית. הוא האיץ את המרוץ לריצוף הגנום האנושי, קידם את שיטת shotgun sequencing, הוביל מחקרים בגנומיקה ימית והיה ממייסדי תחום הביולוגיה הסינתטית
מפת האזורים שמהם נאספו דגימות דנ"א עתיקות ומודרניות במחקר על ברירה טבעית במערב אירואסיה. קרדיט: Akbari A. et al., Nature, 2026

דנ"א עתיק מגלה: האבולוציה האנושית לא נעצרה, אלא המשיכה לפעול באלפי השנים האחרונות

מחקר רחב היקף בהובלת חוקרי הרווארד זיהה מאות וריאנטים גנטיים שהשתנו בהשפעת ברירה טבעית בעשרת אלפי השנים האחרונות.
שכבות מאובנים מתקופת המיוקן המאוחר בלותגאם שבמערב טורקנה. קרדיט: Christian Rowan

בקע טורקנה באפריקה, ערש האנושות, נקרע מהר משחשבו

מחקר חדש מראה כי הקרום באזור ערש האנושות הידקק ל־13 קילומטרים בלבד, ומציע הסבר חדש לעושר מאובני האדם הקדומים בטורקנה
אקסולוטל מקסיקני במעבדת ההתחדשות של הביולוג ג'וש קארי מאוניברסיטת וייק פורסט. קרדיט: Wake Forest University

מחקר חדש מצביע על מסלול גנטי לצמיחה מחדש של איברים

זיהוי גנים משותפים לבעלי חיים שונים פותח פתח לפיתוח טיפולי ריפוי גני שיאפשרו בעתיד שיקום גפיים בבני אדם
במדבריות דרום־מזרח אריזונה, כמה נמלי ניקוי זעירות מטפלות בנמלת קציר גדולה ומלקקות חלקיקים זעירים מגופה. קרדיט: © Mark Moffett, Minden Pictures

נמלים זעירות תועדו מנקות נמלים גדולות במדבר אריזונה

חוקרי הסמיתסוניאן תיעדו לראשונה התנהגות המזכירה "דגי ניקוי" בים: נמלים קטנות מטפסות על נמלי קציר גדולות ומנקות גם את לסתותיהן
גבר ניאנדרטלי ואישה מהמין הומו סאפיינס. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

לא רומן פרהיסטורי: מחקר חדש מערער את הסיפור על “אהבת” ניאנדרטלים וספיינס

ניתוח חדש מראה כי דפוסי הדנ״א בין ניאנדרטלים לבני אדם מודרניים אינם עדות להעדפה זוגית, אלא תוצאה של מנגנונים ביולוגיים ומבנים חברתיים מורכבים
תצוגה של ניאנדרטלים במוזיאון הטבע של וינה. המחשה: depositphotos.com

ייתכן שניאנדרטלים נשאו כבר את הבסיס הגנטי לשפה מורכבת

חוקרים מאוניברסיטת איווה מצאו שרצפים רגולטוריים נדירים בדנ"א, המשפיעים מאוד על יכולות שפה, הופיעו עוד לפני הפיצול בין האדם המודרני לניאנדרטלים
תצלום פלואורסצנטי של אסטרוציטים – תאי התמיכה דמויי הכוכב במוח – שמחקר חדש מצביע על כך שהם יוצרים רשתות תקשורת עצמאיות ורחבות היקף. המחשה: depositphotos.com

מחקר ב־Nature: לא רק הנוירונים, גם האסטרוציטים במוח יוצרים רשת תקשורת נסתרת

חוקרים מיפו לראשונה רשתות תלת־ממדיות של תאי תמיכה במוח העכבר וגילו חיבורים ארוכי־טווח בין אזורים מרוחקים ובין שתי ההמיספרות
בדיקת שינה במעבדה. המחשה: depositphotos.com

לא רק נחירות: דום נשימה חסימתי בשינה פוגע בשרירים

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון וסורוקה מצאו קשר משמעותי בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין ירידה באיכות שרירי השלד, נוסף על קשר קודם לירידה בצפיפות העצם. הממצאים עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של
קנאביס רפואי לא שיפר את מצב פוסט טראומטיים. המחשה: depositphotos.com

"ניתוח נתונים נרחב קובע שאין מספיק ראיות מבוססות לכך שקנאביס רפואי מסייע לטיפול בחרדה, דיכאון ופוסט טראומה

מטא־אנליזה חדשה של 54 ניסויים אקראיים מצאה כי השימוש הרווח בקנאבינואידים לטיפול בהפרעות נפש ובהפרעות שימוש בחומרים מוצדק רק לעיתים נדירות. ככלל לא נמצאו די נתוני ניסויים אקראיים כדי לתמוך
מבנה ה-mRNA. המחשה: depositphotos.com

האם חיסוני קורונה מעלים את הסיכון לסרטן? המחקר מקוריאה שהתיימר לכך לא הוכיח קשר סיבתי

מחקר חדש מצא כביכול קשר בין חיסונים נגד קורונה לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן. בפועל יש במחקר פגמים מהותיים והוא לא הוכיח סיבתיות – ומחקרים אחרים לא מצאו קשר כזה
פאראצטמול. המחשה: depositphotos.com

מחקר דני שכלל 1.5 מיליון ילדים: לא נמצא קשר בין נטילת התרופה טיילנול בהיריון לאוטיזם

מחקר רחב היקף שפורסם ב־JAMA Pediatrics לא מצא עלייה בסיכון לאוטיזם לאחר חשיפה תוך־רחמית לאצטמינופן, ללא קשר למינון או לשלב ההיריון
צביעה פלאורסנטית של החלבון 1YAP (בצבע ירוק) לצד גרעיני התא (בצבע כחול) בתאי בקרת ותאים החסרים את הביטוי של PKC-eta. קרדיט צילום: ד״ר ליגו ויגאיה סטאלטר

ניתן לעצור גרורות בסרטן השד

מחקר חדש מצא כי החלבון PKC-eta ממלא תפקיד מרכזי בהתפשטות סרטן שד מסוג טריפל־נגטיב, ומציע כיוון טיפולי חדשני שעשוי לצמצם את היווצרות הגרורות

אטלס גנטי ראשון של הכבד האנושי חושף שמונה אזורי פעילות ופגיעות לכבד שומני

מדעני מכון ויצמן, שיבא ומאיו קליניק מיפו לראשונה את הכבד האנושי הבריא ברזולוציה של 2 מיקרון, וגילו כי חלוקת התפקידים בו מורכבת יותר מבביונקים אחרים ומסבירה מדוע אזורים מסוימים רגישים
ancheornis. איור: אוניברסיטת תל אביב

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית באבולוציית התעופה

מחקר בהובלת אוניברסיטת תל אביב מראה כי דינוזאורים מכוסי נוצות מקבוצת הפנרפטורה פיתחו כנפיים אך ככל הנראה איבדו את יכולת התעופה, תגלית שמסבכת עוד יותר את סיפור מוצא העופות
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
דבק ביולוגי. איור: ד"ר רועי צזנה

מדע מדבק: בינה מלאכותית פיתחה דבק רפואי חזק במיוחד שפועל גם בסביבה מימית

מחקר חדש מראה כיצד שילוב של מאגרי חלבונים מהטבע ולמידת מכונה הוביל לפיתוח הידרוג'ל בעל כושר הדבקה יוצא דופן, שעשוי בעתיד לסייע ברפואה ובחומרים מתקדמים
לומדים תוך האזנה למוזיקה. המחשה: depositphotos.com

הצלילים שברקע

מחקר באוניברסיטה העברית: מוזיקת רקע “תואמת דיבור” שיפרה זכירת מילים יותר משקט
חיסון שפעת. למבוגרים מומלץ מינון חזק. המחשה: depositphotos.com

מחקר: חיסון שפעת במינון גבוה נקשר לירידה של כמעט 55% בסיכון לאלצהיימר

ניתוח נתונים של קרוב ל־200 אלף בני 65 ומעלה מצא כי מינון גבוה של חיסון נגד שפעת היה קשור לסיכון נמוך יותר לאלצהיימר, במיוחד אצל נשים * החוקרים מדגישים כי

לא כל מלכודות הקור בקוטב הדרומי של הירח שמרו קרח באותה מידה

עדויות מדעיות חדשות מצביעות על כך שקרח הולך ומצטבר בירח בכמיליארד וחצי השנים האחרונות, וחושפות היכן הכי כדאי לחפשו
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
הצתת אש. המחשה: depositphotos.com

האש לא רק חיממה ובישלה אך ייתכן שהיא גם עיצבה את גוף האדם

מחקר חדש מציע כי יותר ממיליון שנות שימוש אנושי באש הפעילו לחץ אבולוציוני שעיצב את מנגנוני הריפוי, הדלקת והחיסון שלנו. היתרון: התאוששות טובה יותר מכוויות קלות. המחיר האפשרי: פגיעות גבוהה
העין האנושית. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מציע: עיני החולייתנים התפתחו מעין אמצעית יחידה של אב קדמון דמוי תולעת

מאמר סקירה ב־Current Biology מציע כי לפני כ־600 מיליון שנה איבדו אבות החולייתנים זוג עיניים צדדיות כשאימצו אורח חיים נייח, ולאחר מכן פיתחו מחדש עיניים זוגיות מתוך איבר חישה אמצעי,
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

הדמיה של Masripithecus moghraensis , קוף קדום שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה ועשוי להיות קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים כיום. שחזור של Masripithecus moghraensis מאת מאוריסיו אנטון. קרדיט: פרופ' הישאם סלאם

מאובן חדש ממצרים עשוי לשנות את מפת מוצאם של הקופים הגדולים — ובהם גם השושלת שהובילה לאדם

מחקר שפורסם ב־Science מתאר מין חדש של קוף קדום Masripithecus moghraensis, שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה. החוקרים סבורים כי הוא קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים
באדיבות פרופ' אריאל מוניץ

חלבון אזעקה בוושט

צוותו של פרופ’ אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב הראה שבדלקת אלרגית של הוושט (EOE) פעיל החלבון TSLP וכי ניטרולו במודל ניסויי מפחית חדירת תאי דלקת, עיבוי רירית ופיברוזיס – רמז