ביולוגיה ורפואה

כלב רועים על משמרתו בניהול עדר כבשים. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

כלבי רועים חושפים דרך טובה יותר להכוונת נחילי רובוטים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה בחנו כיצד צוותים של מאלף וכלב מתמודדים עם עדרים לא צפויים בתחרויות כלבי רועים, ומצאו עקרונות שחורגים הרבה מעבר לרעיית צאן
בתקציר הגרפי, מהפינה השמאלית למטה ובכיוון השעון: רקמה שריר המכילה תאים בוגרים ורשתות דם; רקמת שומן המכילה רשתות כלי דם ולימפה; הדפסה של מתלים אלה; והזנה מיידית של המתלה על ידי הרקמה ה"מארחת". באדיבות מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג

שתל תלת־ממדי ראשון מסוגו שפותח בטכניון עשוי לשפר דרמטית טיפול באובדן רקמה

חוקרות בטכניון פיתחו מתלה מהונדס המכיל רקמות שריר ושומן, רשת כלי דם היררכית ורשת לימפה, ובניסויים בחולדות הודגם חיבור מהיר ויעיל יותר של השתל לאיבר הפגוע
האיש שריפא את הכלבה שלו מסרטן – בעזרת צ'אט-GPT. איור: ד"ר רועי צזנה

האיש שריפא את הכלבה שלו מסרטן – בעזרת צ'אט-GPT

פול קונינגהם, ללא הכשרה רפואית פורמלית אך עם ניסיון בלמידת מכונה, נעזר בריצוף גנטי, AlphaFold ו-mRNA כדי לפתח טיפול מותאם אישית לכלבתו רוזי. המקרה ממחיש כיצד בינה מלאכותית עשויה להאיץ
כריש עמלץ לבן גדול עדיין יישאר “כריש” בשפה היומיומית, אבל מחקר גנומי חדש טוען שההגדרה האבולוציונית של הקבוצה עשויה להיות מסובכת בהרבה. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי חדש מערער על ההגדרה האבולוציונית של כרישים

מחקר מראה שרוב המינים שאנו מכנים “כרישים” עשויים להיות קרובים יותר לבטאים ולגלגיליות מאשר לקבוצה חריגה של כרישי מעמקים. אם המסקנה תאושר, “כריש” יהיה מונח שימושי בשפה היומיומית, אבל לא
חלבוני ספוג בנגיפים התוקפים וירוסים. איור: מעבדתו של פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן

ספוגיות הפלא של הפאג'ים

מחקר שפורסם ב-Science מראה כיצד נגיפים תוקפי חיידקים לוכדים או חותכים מולקולות אזעקה חיסוניות, באמצעות חלבוני "ספוג" חדשים שאותרו בשילוב של AlphaFold, בינה מלאכותית וביולוגיה ניסויית.
מבט צדדי על קן ביצים משוחזר של אובירפטור. הביצים בניסוי יוצרו משרף יצוק. קרדיט: Chun-Yu Su

מחקר חדש: דינוזאורים דמויי-עופות בקעו מביצים בדרך פחות יעילה מהעופות

מחקר חדש מצביע על כך שדינוזאורים מקבוצת האובירפטוריים, שנראו דמויי-עופות אך לא יכלו לעוף, בקעו מביציהם פחות ביעילות מציפורים מודרניות. לפי הממצאים, ייתכן שהדינוזאורים הסתמכו לא רק על חום הגוף
טירנוזאורוס רקס במדבריות דרום ארה"ב. המחשה: depositphotos.com

עצם רגל ענקית מניו מקסיקו עשויה לרמוז על מוצאו של טירנוזאורוס רקס

מחקר חדש מתאר טירנוזאור ענק בן כ־74 מיליון שנה מדרום לרמידיה (צפון אמריקה לפני שהתחברה עם דרום אמריקה), ומחזק בזהירות את ההשערה שטי רקס התפתח בדרום אמריקה הצפונית לפני שהתפשט
חיות בר חוששות מציידים, אך לא בהכרח מכל אדם. מטא־אנליזה רחבה מראה כי בעלי חיים מתאימים את התנהגותם לפי רמת הסכנה והצפיות של הפעילות האנושית. המחשה: depositphotos.com

לא תמיד האדם הוא היצור המפחיד ביותר ביער

מחקר חדש מראה כי חיות בר מבחינות בין ציידים ודייגים לבין תיירים וחוקרים, ומתאימות את רמת הפחד שלהן לסוג האיום ולמידת הצפיות שלו
כיתוב תמונה: תא מדומה בשלבים מוקדמים של חלוקה. בצד שמאל נראים הציטופלזמה (קוביות כחולות), מולקולות של מערכת פירוק mRNA (ורוד) ונשאי סוכר (חום). בצד ימין נוספו הממברנה (ירוק) והריבוזומים (צהוב ואדום). קרדיט: Zane Thornburg

לראשונה: מדענים יצרו מודל ממוחשב של תא חי שלם שגדל ומתחלק

צוות חוקרים הצליח לראשונה לדמות במחשב את מחזור החיים המלא של תא חי – משכפול DNA ועד חלוקת התא. המודל המפורט מאפשר לעקוב אחרי התנהגותן של אלפי מולקולות בתוך התא
צבע אדום שמסיח את הדעת: מולקולות אר-אן-אי טפיליות (נקודות אדומות) שהצליחו לחדור לגרעיני תאים (כחול) של מונוציטים (ירוק)

סודות הגרעין של טפיל המלריה: כך הטפיל חודר למרכז הפיקוד של תאי החיסון

מחקר של מדעניות מכון ויצמן למדע מגלה כי טפיל המלריה שולח מולקולות אר־אן־אי אל גרעין תאי המערכת החיסונית, משבש את מנגנון השחבור שלהן ומסיט את תגובת ההגנה של הגוף ממוקד
הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
בתוך הגנום של דגי אמנון מאגם מלאווי התגלו מקטעי DNA יוצאי דופן שעברו היפוך כיווניות. המבנים הגנטיים הללו עשויים להאיץ את האבולוציה, משום שהם שומרים יחד גנים מרכזיים להישרדות ולרבייה, ובכך אולי מסבירים כיצד נוצרו במהירות כה רבה מאות מינים באגם אחד. המחשה: depositphotos.com

מדענים גילו "היפוכי" DNA שמאיצים את האבולוציה

מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים

ילד של אמא

תוכי מקאו, חיים ביערות האמזונס. המחשה: depositphotos.com

ציפורי יער הגשם הטרופי נעלמות גם ביערות שלא נפגעו – חוקרים חוששים מ“אביב דומם” חדש

נתוני ניטור ארוכי־טווח בברזיל, פנמה ואקוודור מצביעים על ירידה חדה בעופות, במיוחד במינים אוכלי חרקים, וייתכן שמשבר האקלים והירידה בכמות החרקים מערערים את המערכות האקולוגיות של היערות הטרופיים
מטאורים פוגעים במאדים. המחשה: depositphotos.com

חיידק עמיד בתנאים קיצוניים עשוי לשרוד פגיעת אסטרואיד ולהישלח ממאדים לחלל

ניסוי מעבדה מצא כי חיידק עמיד במיוחד,Deinococcus radiodurans , מסוגל לשרוד לחצים עצומים הדומים לאלו הנוצרים בעת פגיעת אסטרואיד במאדים – ממצא המחזק את האפשרות שחיים יכולים לעבור בין כוכבי
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

בוחנת כליות

קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
צמח יאם סיני, עם בצלצלים דמויי פירות. המחשה: depositphotos.com

לא עץ ולא נדיב – הצמח המטפס שמרמה ציפורים

מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
משפחה במצוקה בעת מלחמה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מחקר ישראלי: שחיקה הורית היא גורם מפתח בקשיי ילדים בזמן מלחמה

מחקר אורכי על 123 אמהות במהלך החודשים הראשונים למלחמת אוקטובר 2023 מצא שהקשר לקשיי ילדים קשור בעיקר לשחיקה של ההורה המטפל בבית, ולא רק לפריסה של בן/בת הזוג לשירות פעיל
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

מחקר: חוויות הילדות קובעות את נועזות העטלפים בטבע

מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסביבה שבה גדלים עטלפים צעירים משפיעה על נועזותם, מרחקי התעופה שלהם ודפוסי החיפוש שלהם בבגרות
מיטוכונדריה בתא: לא רק ייצור אנרגיה, אלא גם איתותים שמכוונים ביטוי גנים

כשה- DNA המיטוכונדריאלי “מכוון” את מערכת החיסון

כיתוב תמונה: כלי אבן דו־פני מעוביידיה. קרדיט: עמרי ברזילי

מחקר קובע: גל “היציאה מאפריקה” לפני 1.9 מיליון שנה הותיר חותם בבקעת הירדן

שילוב של שלוש שיטות תיארוך מצביע כי האתר בבקעת הירדן בן לפחות 1.9 מיליון שנה, בגיל דומה לדמניסי—עם רמז להגירה מקבילה של מסורות כלי אבן אולדובאית ואשלית
מזון אולטרה מעובד. המחשה: depositphotos.com

כמו סיגריות, רק בצלחת: מדוע מזון אולטרה־מעובד הוא אתגר בריאותי לאומי

ד״ר תאיר בן־פורת ופרופ׳ שירה זלבר־שגיא מאוניברסיטת חיפה מסבירות למה הדיון בארה״ב על הגבלת רכישת משקאות ממותקים בתלושי מזון מחזק מעבר מאחריות אישית לאחריות מדינתית — ומה ישראל יכולה ללמוד
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
מטופל עובר סריקה ב-MRI. המחשה: depositphotos.com

טרגדיות מהמאה ה-21 בסורקי MRI / עופר בן חורין

מומחה MRI מזהיר בעקבות מקרה מוות: שדה מגנטי חזק פי 30 אלף מכדור הארץ עלול להפוך כל חפץ מתכתי לקטלני
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הוכח מחקרית: האצות בטוחות למאכל מבחינה אלרגנית

צעד נוסף בדרך לפיתוח מערכות מזון יעילות, בריאות וידידותיות לסביבה
פגיעות עצביות. המחשה: depositphotos.com

מהאף אל חוט השדרה: נורקסון שולחת “שליחים” זעירים לשיקום עצבים פגועים

אקסוזומים טעונים ב-siRNA נגד PTEN, שפותחו בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, מיועדים להפחית דלקת ולעודד רגנרציה במערכת העצבים המרכזית – תחום שרלוונטי גם לנזקי מיאלין כמו בטרשת נפוצה
תכנון גנטי בעזרת בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

AI מתכנן “מעגלים גנטיים” בהיקף עצום — ומהר יותר ממה שאפשר ידנית

תכנון מעגלים גנטיים בעזרת בינה מלאכותית מקבל כאן בסיס נתונים גדול מספיק כדי שהמודל ילמד לא רק רעיונות כלליים, אלא חוקים מעשיים של התנהגות DNA בתוך תאים
נגיף HIV. המחשה: depositphotos.com

המיקרוביום כמגן סמוי: חיידקי המעי מפצים חלקית על פגיעת HIV ברירית המעי

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן ומהדסה, חושף כי המיקרוביום מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף HIV לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי ועשוי להוביל לכיווני טיפול

גירוי מוחי לא פולשני ממוקד־היפוקמפוס הפחית זיכרונות חודרניים ב־PTSD: ממצאים ראשוניים מאוניברסיטת תל אביב

מחקר פיילוט שהתפרסם בכתב העת Brain Stimulation מצא כי טיפול TMS מותאם אישית לפי fMRI, שניתן מיד אחרי הפעלת הזיכרון הטראומטי בשלב הרה־קונסולידציה, הפחית פלאשבקים ומחשבות פולשניות בקרב עשרה משתתפים
סקירה כללית של מערך הניסוי לזיהוי מישושי במצע גרגירי. (א) מערך ניסוי בבני אדם, שבו נראית אצבע של משתתף גורפת חול בתוך קופסה מלאה חול, עם פס LED שמנחה את מסלול התנועה וקובייה קבורה במיקומים קבועים. (ב) מערך ניסוי רובוטי, הכולל זרוע UR5 עם חיישן מישוש וקובייה קבורה בחול. (ג) תרשים סכמטי של תהליך הגריפה. קרדיט: אוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

מחקר חדש: בני אדם מסוגלים ל“מגע מרחוק” ולזהות עצמים קבורים בחול לפני מגע

ניסויים מצביעים על רגישות מישושית גבוהה מהצפוי; בני אדם הגיעו ל־70.7% דיוק, והחוקרים רואים פוטנציאל לרובוטיקה, טכנולוגיות מסייעות וחיפוש בתנאי ראות מוגבלת
בדיקה גנטית לגילוי BRCA1 ו-BRCA2. המחשה: depositphotos.com

גני BRCA לא רק מגינים מפני סרטן אלא גם מנהלים מסלולי תיקון DNA באופן מורכב

BRCA1 ו-BRCA2 אינם “גנים של סרטן”, אלא שומרי הגנום: המחקר החדש ממפה נקודות בקרה בתיקון DNA שעשויות להסביר שונות בסיכון ובתגובה לטיפול
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

מסרטן לאלצהיימר: תאי חיסון מהונדסים מפחיתים משקעי חלבון במוח

במחקר שפורסם ב־PNAS הונדסו תאי T לזהות חלבוני עמילואיד במוח; ההזרקות הפחיתו את היקף המשקעים וגם סמני דלקת מוחית—ומציעות כיוון חדש למחלות מוח ניווניות
סוגים שונים של מחלות עור. המחשה: depositphotos.com

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת ד"ר עידן כהן ו־פרופ' רועי גזית הראו כי ZNF750 בתאי האפיתל מסנכרן התפתחות מחסום העור עם ההגנה החיסונית, בין השאר דרך הגברת IL34 הנחוץ להתפתחות
עליית תוחלת החיים. המחשה: depositphotos.com

תוחלת החיים תורשתית יותר משחשבנו: מחקר ב־Science מציע כ־50% השפעה גנטית

מודל מתמטי חדש וניתוח מאגרי תאומים משוודיה, דנמרק וארה״ב מפרידים בין תמותה “חיצונית” להזדקנות – ומכפילים את ההערכות הקודמות
מושתלת הפנים מברצלונה. צילום יחצ, ביה"ח ואל ד'הברון

השתלת פנים ראשונה בעולם מתורמת שקיבלה סיוע למות: פריצת דרך בברצלונה

השתלת פנים מתורמת בהמתת חסד הושלמה בברצלונה בניתוח שנמשך עד 24 שעות ובהשתתפות כ־100 אנשי צוות, תוך תכנון תלת־ממדי והליך אתי־רפואי קפדני
הקונספט החדשני בתמונה שנבחרה לשער גיליון Science Translational Medicine. קרדיט: ד"ר שאדי פרח; עיבוד: מאיה לוי ואדואר עודה

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
פרופ' עומרי ברונשטיין מאוני' ת"א מחזיק קיפודי ים מתים. צילום יחצ, אוניברסיטת תל אביב

האם הגענו לנקודת האל-חזור בהכחדת קיפודי הים?

(טוקסופלזמה גונדי), טפיל הנמצא בצואת חתולים. המחשה: depositphotos.com

טפיל שנישא על ידי מיליארדים מנהל “חיים סודיים” בתוך המוח

מחקר ב-Nature Communications מגלה כי ציסטות של טוקסופלזמה גונדי אינן מאגר רדום אלא מערכת מגוונת של תת־סוגים, מה שעשוי להסביר מדוע אין כיום טיפול שמחסל את הציסטות
כבד נגוע בהיפטיטיס. המחשה: depositphotos.com

כשהנגיף משאיר חותם: “חותמת” אפיגנטית אחרי ריפוי מהפטיטיס C עשויה להסביר סיכון מתמשך לסרטן כבד

מחקר בהובלת פרופ’ מיטל גל־תנעמי מאוניברסיטת בר־אילן ובתמיכת הקרן הלאומית למדע בוחן כיצד נגיף שנשאר בציטופלזמה מצליח לשנות בקרה גנטית בגרעין, ומנסה למפות נקודות התערבות כדי להפחית סיכון לסרטן גם
CRAO הוא מצב חירום בעין, אך בניסוי אקראי טנקטפלז לא שיפר את הראייה והעלה חשש לדימום. המחשה: depositphotos.com

טיפול בטנקטפלז לא שיפר תוצאות בחסימת עורק הרשתית והעלה חשש בטיחותי

בניסוי אקראי כפול־סמיות לא נמצא יתרון בחדות הראייה לאחר 30 יום, ובקבוצת הטיפול נרשמו אירועי דימום חמורים
טכניקות גירוד שונות של חלקים שונים בגוף הפרה. Credit: Antonio J. Osuna Mascaró

פרה שוויצרית משתמשת בכלים – וחוקרים נאלצים לחשוב מחדש על אינטליגנציה של בעלי חיים

מחקר פורץ דרך מתעד לראשונה שימוש גמיש ומכוון בכלים אצל בקר, ומאתגר הנחות ארוכות שנים על גבולות קוגניטיביים של חיות משק
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים