ביולוגיה ורפואה

חפירות באפר הר הגעש בסנטוריני. צילום: shutterstock

הר געש, פצצת אטום וענף עץ זית

מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630

שבץ מוחי. צילום: depositphotos.com

כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי באמצעות שברי RNA-מוביל

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה

כשסוס שמח הוא יצביע באוזניו לעברך/ צילום: depositphotos.com

ילדים סקרנים: כיצד תוכלו לדעת שהחבר הכי טוב שלכם שמח, גם ללא זנב מכשכש?

כלב שמכשכש בזנבו, זו דוגמה אחת, ואנחנו בדרך כלל מפרשים כשכוש בזנב כסימן שהכלב שמח. אבל זו אינה הדרך היחידה שבה כלבים יכולים להביע את שמחתם, ויש בעלי חיים רבים שאין להם זנב או שאינם משתמשים בו כדי לדבר זה עם זה

לירון גרובר ופרופ' אהוד אחישר. בעין רגישה. צילום דוברות מכון ויצמן

עיניים במעגל סגור

בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את

ד"ר אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר. צילום: shutterstock

הטכניון יעניק דוקטור לשם כבוד למנכ"ל פייזר אלברט בורלא

ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון רחב של טיפולים מבוססי mRNA

הדמיה רפואית. צילום: depositphotos.com

פיתוח סמן רדיואקטיבי לזיהוי גידולים סרטניים קטנים ואגרסיביים

סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה

רקמת מוח של עכבר. תאי המיקרוגליה דמויי התמנון מסומנים באדום. בירוק – כלי הדם. באדיבות מכון ויצמן

להרגיע את המיקרוגליה במוח

במחלות מוח ניווניות, אלצהיימר למשל, נרשמת פעילות-יתר של נציגי המערכת החיסונית במוח. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את המנגנון שמאפשר לתאים אלה לחזור לשגרה

קונכיות. צילום: depositphotos.com

הקונכיות שיגלו לנו את מצב זיהום האוויר באוקיינוס

חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק

חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת חתונה, ונשים סטרייטיות מלאות צריכות "להתפשר" ולהתחתן עם גברים נמוכים

דבורי בומבוס. צילום - ד"ר רחל רוזן

מוח הדבורה משלם מחיר על מנת לאפשר התפתחות מואצת של השחלות

כך עולה ממחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שבחן כיצד מצליחות מלכות של נמלים ודבורי דבש להיות בעלות פוריות כה גבוהה ולמרות זאת לחיות שנים רבות, בעוד שאצל רוב בעלי החיים כמו גם אצל דבורים אחרות מתרחשת תופעת "שקלול תמורות", כלומר עלייה ברבייה המביאה לקיצור בתוחלת החיים

שמרים במשקה חלב - קפיר. צילום: depositphotos.com

חלב פרה – הדור הבא יופק משמרים

מאחורי הפיתוח עומד פרופ' תמיר טולר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, שהקים ביחד עם יזם הפודטק ד"ר אייל אפרגן את חברת

קבלת החלטות כלכליות. . המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מוכיח: קבלת הודעות בנייד משפיעה על קבלת החלטות

המחקר, שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, מצא שקבלת הודעות בסלולרי בעת קבלת החלטות גורמת לאימפולסיביות ומקטין תכנון לטווח הרחוק. המסקנה: קיבלת הודעה בנייד? עדיף להמתין

יזמים מנסים לגדל חלב אם במעבדה על ידי חילוץ תאים מבלוטת החלב, האיבר המייצר חלב בגוף האישה, והרבייתם במעבדה. videoblocks

המרוץ אחר חלב האם המתורבת

חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית?

גידול מושבות חיידקים. Adrian Lange, unsplash.com

כיצד יוצרים שמות חדשים למיני חיידקים שהתגלו לאחרונה ושיתגלו בעתיד?

פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על המדף", מוכנים לשימוש בכל רגע נתון עבור המדענים

אכילת חרקים. המחשה: depositphotos.com

חברת סליטרון של קבוצת באטמ סיפקה מערכת ראשונה להפקת חלבון מחרקים

החברה מצפה לקבל הזמנות נוספות מלקוח זה. חוזה זה מתווסף לחוזים אחרים המבוססים טכנולוגיית ה-ISS של הקבוצה שסופקו בשנת 2020 באירופה ואסיה, כשהחברה קיבלה הזמנות בהיקף 8.3 מיליון דולר לטכנולוגיה זו בשנים 2019 ו-2020

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה

דילוג לתוכן