הפיזיקה מאחורי התפשטות השיעול והעיטוש – הגיע הזמן לזנוח מודלים מיושנים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630
"בננית" שואלת: מהאנשים שאני מכירה לרוסים יש קיבולת לאלכוהול כלומר הם יודעים לשתות. האם הנטיה הזאת גנטית? נניח, כל הרוסים ש"לא ידעו לשתות" היו מתים
שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה
כלב שמכשכש בזנבו, זו דוגמה אחת, ואנחנו בדרך כלל מפרשים כשכוש בזנב כסימן שהכלב שמח. אבל זו אינה הדרך היחידה שבה כלבים יכולים להביע את שמחתם, ויש בעלי חיים רבים שאין להם זנב או שאינם משתמשים בו כדי לדבר זה עם זה
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחו מנגנון המגן על הקרפדה האוסטרלית מפני חיידקים עוינים
בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את
ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון רחב של טיפולים מבוססי mRNA
סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה
הזן החדש שפותח על ידי זרעים גדרה-סינג'נטה מטופח בחממות עוטף עזה שנפגעו קשות מהווירוס הקטלני
במחלות מוח ניווניות, אלצהיימר למשל, נרשמת פעילות-יתר של נציגי המערכת החיסונית במוח. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את המנגנון שמאפשר לתאים אלה לחזור לשגרה
חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק
החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת חתונה, ונשים סטרייטיות מלאות צריכות "להתפשר" ולהתחתן עם גברים נמוכים
תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן
כך עולה ממחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שבחן כיצד מצליחות מלכות של נמלים ודבורי דבש להיות בעלות פוריות כה גבוהה ולמרות זאת לחיות שנים רבות, בעוד שאצל רוב בעלי החיים כמו גם אצל דבורים אחרות מתרחשת תופעת "שקלול תמורות", כלומר עלייה ברבייה המביאה לקיצור בתוחלת החיים
מאחורי הפיתוח עומד פרופ' תמיר טולר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, שהקים ביחד עם יזם הפודטק ד"ר אייל אפרגן את חברת
המחקר, שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, מצא שקבלת הודעות בסלולרי בעת קבלת החלטות גורמת לאימפולסיביות ומקטין תכנון לטווח הרחוק. המסקנה: קיבלת הודעה בנייד? עדיף להמתין
בשנים האחרונות הייתה התקדמות גדולה בחקר הגנטיקה של אוטיזם ונמצא שמוטציות בעשרות רבות של גנים מעורבים באוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות. הממצאים הללו העלו שאלות לגבי
חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית?
אם יצטרכו לבחור את הפיתוח המדעי הבולט של שנת 2020 זה יהיה ללא ספק חיסון מבוסס mRNA. ד"ר רועי צזנה מסביר
פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על המדף", מוכנים לשימוש בכל רגע נתון עבור המדענים
במקומות רבים בעולם קיימת ירידה משמעותית במגוון ובשפע המאביקים, דוגמת דבורים, כשאחד מהאיומים המרכזיים על מאביקי בר הוא אובדן ושינוי של בתי גידול
חוקרות בטכניון מציגות ממצאים חדשים הנוגעים לפגיעה ההדרגתית במערכת הבקרה על החלבונים בתקופת ההזדקנות. את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית
החברה מצפה לקבל הזמנות נוספות מלקוח זה. חוזה זה מתווסף לחוזים אחרים המבוססים טכנולוגיית ה-ISS של הקבוצה שסופקו בשנת 2020 באירופה ואסיה, כשהחברה קיבלה הזמנות בהיקף 8.3 מיליון דולר לטכנולוגיה זו בשנים 2019 ו-2020
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה