ביולוגיה ורפואה

CRISPR. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך ב-CRISPR: עריכה אפיגנטית ללא חיתוך DNA עשויה לשנות את הטיפול במחלות גנטיות

חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
סרטן הערמונית. המחשה: depositphotos.com

להפוך עמידות לתרופות לנקודת תורפה של סרטן הערמונית הגרורתי

כלי חישובי חדש, SpotNeoMet, שפותח במכון ויצמן, מאתר מוטציות עמידות שחוזרות אצל חולים רבים ויוצרות ניאו־אנטיגנים – יעד אפשרי לאימונותרפיה “מדויקת” לקבוצות חולים רחבות
מתי לגלות ומתי להסתיר את האמת. המחשה: depositphotos.com

מתי אנחנו בוחרים לא לדעת – ומתי מחפשים אמת מכאיבה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מציעים מודל שמסביר איך הימנעות ממידע וחיפוש מידע כואב משרתים אותו צורך: ויסות רגשי מול אי־ודאות
מנכ"ל Imagindairy ד"ר אייל איפרגן במפגש הסיליקון קלאב, דצמבר 2025. צילום: שמואל אוסטר

חלב בלי פרה, אבל עם אותם חלבונים

מנכ"ל Imagindairy ד״ר אייל איפרגן הציג בפורום סיליקון קלאב איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש. הוא תיאר כיצד מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבוני חלב כמו מי־גבינה וקזאין,
מבט ממערת סְטוּרָה פוֹרְוַאר (Stora Förvar) באי סְטוּרָה קַארְלְסֶה (Stora Karlsö), שוודיה. קרדיט: Jan Storå / Stockholm University

שרידי זאבים מלפני אלפי שנים באי בלטי מבודד מרמזים: בני אדם הביאו אותם וניהלו את חייהם

ניתוח גנטי ואיזוטופי הראה כי מדובר בזאבים אפורים ולא בכלבים, אך תזונתם הימית, השונות הגנטית הנמוכה וסימני פציעה מעלים את האפשרות לקשר מתמשך עם קהילות פרהיסטוריות.
פוענח המנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח. באדיבות החוקרים

לראשונה  – פוענח מנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו קשר בין אובדן פעילות p53 (ולעיתים מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17) לבין הסתגלות תאי סרטן השד לסביבת המוח דרך מסלולי חומצות שומן ותקשורת עם
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

סדר מתוך תנועה. צילומים: אוניברסיטת תל אביב.

החיים מתוך התנועה:תגלית חדשה חושפת כיצד סדר נולד מתוך סיבוב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו שחלקיקים שמסתובבים בכיוונים מנוגדים בנוזל מסתדרים מעצמם לשרשראות “אקטיביות” דמויות פולימר, שנעות, מסתובבות ומחליפות “בני זוג” — תופעה שעשויה להאיר תהליכי ארגון עצמי בטבע ולהוביל
תקתוק השעון הביולוגי בתא אנושי לאורך יממה. סמן פלואורסצנטי מאפשר למדענים לראות "מה השעה" בכל נקודה בזמן

מחקר חדש חושף תפקיד מפתח של הורמוני המין בשעון הביולוגי שלנו

הממצאים עשויים לשפוך אור חדש על שיבושים בשעון הביולוגי בזמן מחזור, בהריון ובגיל המעבר
צילום מיקרוסקופי: בשורה העליונה-צילום מוח של זבוב רגיל, ובשורה התחתונה מוח של זבוב עם ניוון עצבי, המראה חורים במוח". קרדיט: שי קלוקסי

אנזים שמונע הפרעות שינה ומצב רוח

החוקרים הראו שמחסור ב-SIRT6 (היורד עם הגיל) מנתב טריפטופן למסלול הקינורנין הנוירוטוקסי על חשבון יצירת סרוטונין ומלטונין; עיכוב האנזים TDO2 בזבובי פירות הפחית נזק מוחי והידרדרות נוירו-מוטורית. הממצאים פורסמו ב-Nature
פרי השלפח. By No machine-readable author provided. JuanseG~commonswiki assumed (based on copyright claims). - No machine-readable source provided. Own work assumed (based on copyright claims)., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=442411

לערוך, לביית, לגדל: CRISPR מקרב קרוב לא מוכר של העגבניה לשדה

חוקרי Cold Spring Harbor Laboratory ערכו גנים בשלפח (Golden Berries) כדי לקבל צמחים נמוכים בכ־35% שנוחים יותר לשתילה ולקטיף, ומתכננים לשפר בהמשך תכונות כמו גודל פרי ועמידות למחלות
המערכת OmniPredict משתמשת במודל שפה רב־מודלי כדי לחזות בזמן אמת מה הולכי רגל צפויים לעשות – ובניסויים מוקדמים עקפה מודלים מובילים בלי אימון ייעודי. הדמיה: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מודל בינה מלאכותית חדש טוב באופן מפתיע ב“קריאת” מחשבות של בני אדם

חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
הדמיה של אנכיאורניס באמצעות בינה מלאכותית

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה מציעים שאיבדו תעופה

מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
עימות בקרטיקון העליון בין ננוטירנוס בוגר (משמאל) ושני צעירי טירנוזאורוס רקס (T. rex), כש-T. rex  מתבגר־למחצה צופה מרחוק. הסצנה מזכירה מעין “פתיח” לשלישיית ה-T. rex  המפורסמת שמוצגת באולם הדינוזאורים על שם ג’יין ג’. פיזאנו ב-NHMLAC . קרדיט: חורחה גונזלס

מדענים מאשרים: ננוטירנוס היה בוגר לגמרי — לא גור  T. rex

המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
די-אן-אי קדום מהדניסובים השאיר לבני האדם יתרון גנטי משמעותי — וריאנט של גן שיכול היה לסייע לאמריקנים הקדומים לשרוד פתוגנים חדשים, ואולי עדיין משפיע על הבריאות שלנו כיום. לשבט השרפה בנפאל הוא איפשר לחיות בקלות בגבהי ההימלאיה. המחשה: depositphotos.com

הגן הדניסובי הנסתר שעזר לבני אדם לכבוש את אמריקה

עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
ד"ר אוהד וונשק והשבב הביולוגי. צילום: דוברות מכון ויצמן

השבב הביולוגי שכבר מוכן למגפה הבאה

שבב די־אן־אי חדש ממכון ויצמן למדע מייצר על גבי סיליקון עשרות אנטיגנים נגיפיים בניסוי אחד וממפה במהירות את “טביעת האצבע” החיסונית של נבדקים – כלי שעשוי לזרז פיתוח בדיקות, חיסונים,
ציד ציפורים הוא חוקי במדינות רבות, ובאזורים מסוימים יש גם ציד לא חוקי בהיקפים גדולים. דוחל חום-גרון. צילום: ד"ר יואב פרלמן

מסע הנדידה הגדול של הציפורים הקטנות: מי יאיים יותר – משבר האקלים או בני האדם?

ציפורים נודדות קטנות, ששוקלות לא יותר מכמה גרמים, גומאות מדי שנה אלפי קילומטרים בין אתרי הקינון באירופה לאזורי החריפה באפריקה. ד"ר יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי מזהיר שהצטמצמות מזון, ציד
שחזור נוף מסוף הטריאס (לפני כ־215 מיליון שנה). לזוחל לגְרפּטיד (Lagerpetid) , קרוב משפחה של הפטרוזאורים, יושב על סלע ומתבונן בפטרוזאורים המעופפים מעליו. קרדיט: Matheus Fernandes

מחקר: פטרוזאורים קדומים המריאו עם מוח קטן מהצפוי

מחקר חדש המשתמש בדימות מאובנים מתקדם מראה שייתכן שהפטרוזאורים הקדומים – הזוחלים המעופפים הראשונים – שלטו בתעופה כמעט מייד עם הופעתם, בלי להזדקק למוח גדול כמו אצל עופות
מוטציות. המחשה: depositphotos.com

אזור "סכנה" חדש שהתגלה ב־DNA עשוי לשנות את מה שאנחנו יודעים על מחלות בבני אדם

מחקר חדש חשף מוקד חשוב, שנזנח עד כה, למוטציות בנקודות ההתחלה של גנים אנושיים. אזורים אלה עוברים מוטציות בתדירות גבוהה בהרבה מן הצפוי, במיוחד בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות העובר,
מחלות לב וסרטן וטיפולים תרופתיים – יחסי גומלין

בין הלב לסרטן: חוקרי הטכניון חושפים קשרי גומלין מפתיעים בין מחלות לב וגידולים סרטניים

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
מיקרו-אצות של חברת BarAlgae. צילום: אוניברסיטת חיפה

מההייטק לאוקיינוס: הבינה המלאכותית שמייעלת את גידול המיקרו־אצות

אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
פרופ’ כריסטיאן מייר מציג את המחשב הנוירומורפי בעל מיליוני היחידות בכנס TSMC באמסטרדם. צילום: אבי בליזובסקי

לצמצם את פער היעילות האנרגטית בין המוח לבינה המלאכותית

בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת
תאי אדם שעברו עריכת גנים באמצעות טכנולוגיית עריכת גנים חדשה המבוססת על רטרונים. הנקודות הכתומות מסמנות עריכות גנים מוצלחות. הנקודות הירוקות מראות תג של חלבון פלואורסצנטי על פני השטח של המיטוכונדריות. קרדיט: יו־צ׳יון צ׳אנג / אוניברסיטת טקסס באוסטין.

שיטת עריכת DNA חדשה מבוססת רטרונים שתחליף את CRISPR מציעה תקווה לטיפול רחב במחלות גנטיות מורכבות

חוקרי אוניברסיטת טקסס באוסטין פיתחו טכניקת עריכת גנים שמסוגלת להחליף מקטעי DNA פגומים בשלמותם, לתקן בבת אחת מגוון מוטציות נדירות ולהגיע ליעילות של כ־30% מתאי המטרה – עם יישומים ראשונים
תמונה מתוך המחקר מציגה אקסונים של נוירונים באזור ה-ACA (באדום) ובאזור ה-ORB (בירוק), המעצבבים את קליפת הראייה ומכוונים לשכבות מובחנות. קרדיט: Sur Lab/MIT Picower Institute

המוח שלכם משכתב את המציאות לפי מצב התודעה

חוקרים ב- MIT גילו שקליפת המוח הקדם־מצחית לא שולחת סתם "פקודות כלליות" לשאר המוח – אלא מתאימה את המסרים שלה במיוחד לאזורים שונים, בהתאם לרמת העוררות ולתנועה
משפחת מתיישבים על מאדים. המחשה: depositphotos.com

צמד חיידקים עשוי להפוך את אבק מאדים לחומר בנייה עבור המתיישבים הראשונים

מחקר חדש ב־Frontiers in Microbiology מציע מערכת ביומינרליזציה של שני מיני חיידקים, Sporosarcina pasteurii ו־Chroococcidiopsis, שיכולה לייצר "בטון ביולוגי" מרגולית מאדים, לספק חמצן ולתרום למערכות חקלאות סגורות ולמאמצי ההתיישבות האנושית
רכיכות בראשית עידן הדינוזאורים. מערכת הטטרפודים האוקיינית העתיקה ביותר הידועה, מלפני כ־249 מיליון שנה. להקת איקתיופטריגים קטני־גוף מסוג גריפיה לונגירוסטריס (Grippia longirostris) צדָה אמוניטים דמויי דיונון (במרכז). מרחוק ניזונות להקות של דגי גרם Boreosomus ו־Saurichthys. קרדיט: Robert Back

מאובן בן 249 מיליון שנה מערער את ציר הזמן של האבולוציה

מאובנים ארקטיים שנותחו מחדש מראים שמערכות אקולוגיות ימיות התאוששו במהירות מדהימה אחרי "המוות הגדול"
תודעה של עופות. המחשה: depositphotos.com

מדוע האבולוציה יצרה את התודעה ועשתה זאת יותר מפעם אחת

חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום חוקרים מדוע התודעה התפתחה ומדוע מינים שונים פיתחו אותה בדרכים שונות. על-ידי השוואת בני אדם לציפורים, הם מראים שמודעות מורכבת עשויה להתעורר דרך מבנים עצביים שונים
אונס. המחשה: depositphotos.com

חומות השתיקה: מדוע העולם שותק כשנשים נאנסות במלחמה?

מחקר חדש של פרופ’ שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה חושף ארבע "חומות שתיקה" סביב אלימות מינית בזמן מלחמה – מפוליטיקה וציניות בינלאומית דרך בושה קולקטיבית ואישית ועד טראומה
טורפים ושומרים את אוכלוסיות הדגים בריאות. נקבת כריש עפרורי. צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל

הכריש העפרורי בחדרה: טורף ענק, ים מתחמם ושאלות חדשות על הים התיכון

עשרות כרישי עפרורי מתקבצים מדי חורף במים החמימים של תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון – ד"ר עדי ברש חושפת מין שלא נחשב בכלל לים־תיכוני, מסבירה את תפקידם כטורפי־על, את האיומים מהדיג
דגם של תינוק ממותה בגודל אמיתי, המוצג במוזיאון בקייב, אוקראינה. המחשה: depositphotos.com

ממותה קפואה מלפני 40 אלף שנה חושפת RNA כמעט שלם וסודות גנטיים נסתרים

פריצת דרך חדשה מראה שחלק מהמולקולות השבריריות ביותר בביולוגיה יכולות להשתמר לאורך זמן רב יותר מכפי שהמדענים העלו על הדעת. חוקרים פתחו חלון לביולוגיה בזמן אמת של בעלי חיים שנכחדו
ציור סצנה מלפני כ־66 מיליון שנה, המתאר את הדינוזאור רחב־המקור אדמונטוזאורוס אנקטנס (Edmontosaurus annectens) כפי שנראה בחייו, על בסיס "מומיות" שנתגלו במזרח־מרכז וויומינג – משמרות עור קשקשי ופרסות. לדינוזאור היה רכס בשרני מעל הצוואר והגו, שורת קוצים בשרניים מעל האגן והזנב ופרסות שכיסו את קצות אצבעות הרגליים האחוריות. קרדיט: Dani Navarro

הזוחל הראשון בעל הפרסות: "מומיות" דינוזאורים חושפות תפנית אבולוציונית מפתיעה

פלאונטולוגים מאוניברסיטת שיקגו חשפו בוויומינג מאובנים של דינוזאור "ברווזני־מקור" שעברו שיחזור קפדני במעבדת המאובנים של האוניברסיטה. המאובנים הללו משמרים רקמות רכות ותכונות חיצוניות ברזולוציה מרשימה, המאפשרת למדענים לשחזר כיצד נראה
תאי מערכת החיסון. המחשה: depositphotos.com

תאי חיסון "נתפסו על חם" – רמזים חדשים לגילוי מוקדם ואולי מניעה של סוכרת סוג 1

חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ניתחו כמעט מיליון תאי חיסון מתורמי איברים, זיהו תת־אוכלוסייה ייחודית של תאי CD4 בקשרי הלימפה של הלבלב ושינויים בתאי B בטחול, ומציעים כיוון לפיתוח בדיקת דם פשוטה
רקמת סרטן ריאות אנושית תחת המיקרוסקופ. בסביבת המקרופאגים הסייענים (באדום) נמצאים גם אנזימים (בצהוב) שמכניסים לפעולה את החלק המעורר בנוגדנים שפותחו. פעולה ממוקדת זו מונעת פגיעה ברקמות בריאות

לנטרל את ההגנה, לעלות למתקפה: נוגדנים חכמים למלחמה בסרטן

חוקרים ממכון ויצמן זיהו מקרופאגים מדכאי חיסון בגידולים ופיתח מולקולות חכמות מסוג MiTEs, המכוונות לקולטן TREM2 ומפעילות מקומית את IL-2 – במטרה להתגבר על עמידות לאימונותרפיה בלי לגרום לתופעות לוואי
בלנה שחורה. צילום: NOAA Fisheries

קולות מהמעמקים: האם בינה ישראלית תוכל להציל מין לווייתן נדיר מהכחדה?

מה קורה כשאינטרסים כלכליים ואינטרסים של שימור מתנגשים, ואיך אפשר לאזן ביניהם? עמותה ישראלית מנסה לעזור לפתור את הבעיה הזו, ולסייע בשימור מין נדיר של לווייתן
נבחרת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב 2025. צילום דוברות אוניברסיטת תל אביב

נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב מובילה פריצת דרך בביולוגיה סינתטית נגד סרטן ריאה ומקדמת תחרות ארצית לתיכונים

לצד פיתוח מודלים ותוכנה שעשויים לשנות את חקר סרטן הריאה ומחלות גנטיות, נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב שיתפה פעולה עם רשת אורט וארגנה תחרות ביולוגיה סינתטית לתלמידי תיכון בהשתתפות

טיפול גנטי מבוסס RNA עשוי לסמן פריצת דרך בטיפול ב-ALS

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא דרך לעכב את התקדמות המחלה הקטלנית, ואף לשקם תאי עצב שנפגעו
קופסאות פארצטמול. המחשה: depositphotos.com

אחרי עשרות שנים פוענח מנגנון הפעולה הנסתר של הפארצטמול

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה כי פאראצטמול (אקמול/טיילנול/פנאדול) אינו פועל רק במוח ובחוט השדרה, כפי שסברו במשך שנים, אלא גם בקצות העצבים ההיקפיים — במקום שבו הכאב מתחיל
מחקר קיפודי ים באוניברסיטת תל אביב. צילום שחף בן עזרא

פתוגנים, סופות וטמפרטורות קיצוניות: הסיבות לתמותות המוניות של קיפודי ים

צמד מחקרים מאוניברסיטת תל אביב ממפה 110 אירועי תמותה המונית של קיפודי ים מאז 1888 ומראה שפתוגנים הם הגורם המרכזי, ובמקביל מציג שיטת "מטוש קורונה" לדגימה גנטית לא פולשנית מתחת
רקמת גידול סרטני מסוג גליובלסטומה שהוצאה מחולה ומיד הושרתה בתמיסה המכילה חומצה אמינית שרק חיידקים צורכים. ניתן לראות משמאל כי התאים הסרטניים שגרעיניהם מסומנים בכתום קלטו את החומצה האמינית המסומנת בכחול – עדות לקיומם של חיידקים חיים ופעילים בגידול. מימין, לאחר טיפול באנטיביוטיקה, צריכת החומצה האמינית נפסקה

בתוך המוח: חיידקים חיים בגידולים וגרורות – ועשויים להשפיע על הטיפול והישרדות החולים

מחקר מכון ויצמן בשיתוף בילינסון ורמב"ם מזהה מיקרוביום מגוון בגליובלסטומה ובגרורות מוחיות; חפיפה לחיידקים בגידולים הראשוניים, שונות לפי מיקום במוח, וקשר לעמידות לטמוזולומיד ולמשך הישרדות; פורסם ב-Nature Cancer
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

תאי בקר יכולים להפוך לבני־אלמוות ללא הנדסה גנטית: פריצת דרך לקראת בשר מתורבת

צוות האוניברסיטה העברית ו-Believer Meats מראה חידוש תאִי ספונטני בתרביות בקר ללא סימני ממאירות, עם הפעלת טלומראז ו-PGC1α; פוטנציאל לקווי תאים יציבים וייצור בקנה מידה
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר
שימפנזה צעיר יוצר קשר עין. מחקר חדש מצביע על כך ששימפנזים מסוגלים לחשוב באופן רציונלי ולשנות את החלטותיהם כאשר מופיעות ראיות חדשות. המחשה: depositphotos.com

פסיכולוגים גילו כי שימפנזים מסוגלים לחשוב באופן רציונלי, בדומה לבני אדם

צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומוסדות שותפים בחן שימפנזים בשמורת אי נגמבה באוגנדה, וגילה כי הם משנים את בחירתם כשהם מקבלים ראיות חזקות יותר – ממצא שממקם את הרציונליות על
שיחזור של משפחת ניאנדרטלים במוזיאון הניאנדרטלים בקרואטיה. המחשה: depositphotos.com

עקבות ניאנדרטלים ראשונות בחופי פורטוגל משנות את הידע על האדם הקדום

טביעות רגל מאובנות בנות כ־80 אלף שנה שנחשפו בחופי אלגרבה חושפות כיצד ניאנדרטלים נעו, צדו וניצלו סביבות חוף – ומציגות תזונה מגוונת המבוססת על איילים, סוסים, ארנבות ומשאבי ים
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
מלכי השמיים. נשרים מקראיים (צילום: יורם שפירר)

מה ל-AI ולהצלת נשרים מהרעלות?

חוקרים פיתחו אלגוריתם חדשני שהופך את הנשרים עצמם למערכת התרעה חכמה ומונע אירועי הרעלה המוניים