ביולוגיה ורפואה

מלכודת יונים. איור: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן

אמצעי חדש למדידת התנגשויות קרות

חוקרים מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וממכון ויצמן למדע, פיתחו אמצעי חדש שיאפשר לחוקרים לבחון מקרוב את הפיזיקה והכימיה של התנגשויות קרות בין יונים מולקולריים

חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

החוקרים ממכון ויצמן צופים כי חיידקים אלה עשויים לסייע בעתיד בהפחתת הצטברות גזי החממה באטמוספירה ובמאבק בהתחממות הגלובלית החיידקים במעבדתו של פרופ' רון מילוא במכון

אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

החוקרים מצאו כי טיפול בתרופה ניסיונית בשם NAP עשוי למנוע את השפעתן השלילית של המוטציות על המוח * המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry.

הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

מדעני מכון ויצמן איתרו תרכובת המאפשרת להתגבר על עמידותם של חרקים מזיקים לחומרי הדברה

אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית

אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

כך אומר ד"ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בחברת מדעי החיים סאנופי במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת

ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת "מציאות מדומה" המיועדת לדגיגי זברה שקופים. מערכת זו מאפשרת לעקוב אחר הפעילות של תאי סרוטונין במוחם של הדגיגים בזמן

תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

הממצאים תומכים בכך שבאותה תקופה היגרו בני אדם מאירופה לארץ ישראל ופתחו עידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו * המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal

תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

כך עולה משני מחקרים שפורסמו השבוע חושפים כי זייהומי חצבת אצל ילדים יכולים למחוק את הזיכרון של מערכת החיסון כך שזו תפסיק להגן על הגוף

האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

עוד לפני שהיו חיים בכדור-הארץ, מולקולות התנהגו באופן המדמה חיים: הן השתכפלו והסתגלו אבולוציונית. ד"ר עומר מרקוביץ', בוגר מכון ויצמן למדע, מנסה להבין ולחזות התנהגויות

דילוג לתוכן