ביולוגיה ורפואה

משבר אמצע החיים? עכשיו מקדים. המחשה: depositphotos.com

משבר גיל הארבעים? נסו גיל עשרים

מאז 2008 תועדה במדינות מפותחות ומתפתחות מגמת U ברווחה סובייקטיבית לאורך החיים. הרווחה ירדה מילדות ועד סביב גיל 50, ואז התאוששה בזקנה. נתונים הראו גם עלייה מקבילה ב"חולי" או באומללות
פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, ראש מרכז הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של חברת הביוטק מטריסלף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שתל חוט שדרה אנושי שמאפשר למשותקים לחזור לנוע

צוות בהובלת פרופ' טל דביר הצליח לגדל שתל חוט שדרה מותאם אישית מתאי המטופל עצמו. לאחר הצלחה בבעלי חיים, משרד הבריאות אישר ניסוי ראשון בבני אדם בישראל
משפחה ישראלית מלפני 140 אלף שנה, ציור באמצעות AI. משמאל - האב ניאנדרטל, באמצע הבת המעורבת ומימין האם - הומו סאפיינס. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטלים התגלתה בישראל

לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
כיתוב תמונה: משתתפת משתמשת בנְיורופרוטזה לדיבור פנימי. הטקסט מעל הוא המשפט שנמסר כרמז, והטקסט מתחת הוא מה שמפוענח בזמן אמת כאשר היא מדמיינת לעצמה שהיא אומרת את המשפט. קרדיט: Emory BrainGate Team

ממשק מוח-מחשב יכול לפענח דיבור פנימי בזמן אמת

משותקים במצב קשה יוכלו "לדבר לעצמם" והמחשב כבר יתרגם זאת למילים שרצו להגיד אך לא יכלו
ממצאים מתרבות סיימה–טורבינו. מקור: “Ancient DNA reveals the prehistory of the Uralic and Yeniseian peoples”, ‏Nature.

די־אן־איי עתיק חושף שמקורות ההונגרית והפינית נמצאים ביקוטיה שבסיביר, רחוק ממערב אירופה

מחקר ענק ב־Nature מנתח מאות גנומים עתיקים ומשרטט נדידה ממזרח למערב שעיצבה את שפות פינית, אסטונית והונגרית. הממצאים מתחברים לרשתות סיימה–טורבינו ולהתרחבות היאמניה, ומציעים גם רמזים מוקדמים לקשר דנה–יניסיי
דוגם האוויר בזמן סופת אבק

מנגנוני ההישרדות של חיידקי סופות האבק

כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
יציבות הקולגן מתאפשרת בזכות תגובה כימית שמונעת מהמים לתקוף את הקשרים הכימיים שמחזיקים את סיבי הקולגן ביחד. התגובה הכימית על רקע של דינוזאור | מתוך המאמר Yang et al. 2024

קולגן במאובנים: חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר

בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים
עמותה ישראלית בשם Deep Voice מסייעת לחוקרים ולארגוני שימור ברחבי העולם לשמור על היונקים הימיים. צילום: אביאל שאול

בעזרת הקול: בינה מלאכותית למען הלווייתנים

עמותת Deep Voice הישראלית מפתחת מודלים אקוסטיים לזיהוי קולות יונקים ימיים; מענק WILDLABS יאפשר פלטפורמה מקוונת לשימור ושיקום אוכלוסיות בסיכון
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ההבדל בין DNA ל-RNA. המחשה: depositphotos.com

מאין הגיע ה־RNA? מדענים חושפים רמז כימי חשוב

מדענים ממכון המחקר Scripps חשפו ראיות כימיות חדשות שיכולות להסביר מדוע דווקא הסוכר ריבוז נבחר על-ידי הטבע כמרכיב מרכזי בבניית ה־RNA. הממצאים מחזקים את ההשערה כי לריבוז הייתה עדיפות כימית
מינים של צמח תפוח־האדמה היוצרים פקעות ואינם יוצרים פקעות. קרדיט: יוקסין ג'יה ופיי ואנג.

מעגבניה לתפוח אדמה: ההכלאה הגנטית הקדומה שיצרה את תפוח האדמה לפני 9 מיליון שנה

חוקרים גילו סוף סוף את הסוד הקדום מאחורי מוצאו של תפוח האדמה – והוא כולל הכלאה גנטית מפתיעה.
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
החבישות עשויות כעת להיות חכמות. המחשה: depositphotos.com

תחבושת ביו-אקטיבית חדשה מבטיחה ריפוי מהיר יותר לפצעים סוכרתיים

חוקרים פיתחו תחבושת חדשנית המשלבת חומרים פעילים ביולוגית, שמסייעת להאיץ את סגירת הפצע ולמנוע זיהומים – עם פוטנציאל לשפר משמעותית את איכות חיי הסובלים מסוכרת
צורת חיים זעירה שחדרה לסלעי המשקע וניזונה מהמינרלים שבהם, יצרה צינוריות דקיקות מקבילות זו לזו בין שתי תעלות. דגימת שיש מנמיביה | מקור: Cees Passchier

צינורות דקיקים אל העבר הרחוק

מבנים חריגים שנמצאו בסלעי שיש וגיר בנמיביה נוצרו כנראה לפני מיליוני שנים בידי בעלי חיים זעירים שניזונו מהמינרלים שבסלעים
תאי מערכת החיסון תוקפים תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

הגן שממקסם את אור השמש – ועשוי לחסל תאים סרטניים

מדענים גילו ש־SDR42E1 , גן זעיר הקשור לספיגת ויטמין D, יכול לשמש כמפתח לטיפול בסרטן: כאשר כיבו אותו בתאי סרטן, הגידול הפסיק לגדול
קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
תכונות הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך חושף ארבעה תתי־סוגים ביולוגיים שונים של אוטיזם

חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון וקרן סימונס זיהו ארבעה תתי־סוגים של אוטיזם – כל אחד עם דפוסים גנטיים והתפתחותיים ייחודיים – ועשויים לסלול את הדרך לאבחון מוקדם ולטיפול מותאם אישית
כלביו של החוקר - ג'ספר משמאל ושיהבו מימין. Credit: Hoi-Lam Jim

האם כלבים יודעים מי אדם טוב ומי רע? המחקר שמטיל ספק באינטואיציה שלנו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
אירופה במסלול סביב צדק. המחשה: depositphotos.com

חוקרים את החיים על הירח אירופה באמצעות חקר הרי געש תת-ימיים בכדור הארץ

פרופ' ג'יימס הולדן מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט מוביל מחקר במימון נאס"א הבודק כיצד עשויה להיראות כימיה של חיים חוצניים בירח הקפוא של צדק – תוך שימוש בחיידקים שנמצאים קילומטר מתחת לפני
ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה
חיידקי פרוכלורוקוקוס. איור: ncseagrant

הטלפון הקווי של החיידקים: כך מתקשרים חיידקי הים הזעירים ביניהם

מחקר חדש מגלה שחיידקי פרוכלורוקוקוס מחוברים ביניהם בצינוריות זעירות להעברת חומרים – ומרמז על קיום רשת שיתופית סמויה בלב האוקיינוס
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
המוח ומערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם אינטליגנציה תורשתית? מדענים גילו מצב מוחי גנטי שמאפשר גמישות קוגניטיבית

מחקר חדש שהתבסס על סריקות מוח של תאומים מגלה כי היכולת של המוח לשמר פעילות קרובה למצב קריטי – חיונית לתפקוד מנטלי – מושפעת מהגנים, ומציע קשר ישיר בין תורשה,
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
פרופסור יניב אסף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360 | התעלומות הגדולות של המדע – גבולות הידיעה 

האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
חתול ישן על צד שמאל - כדי שיוכל להתעורר ולזנק מהר יותר בעת סכנה. המחשה: depositphotos.com

מדענים: חתולים מעדיפים לישון על צד שמאל – ככל הנראה מסיבות הישרדותיות

מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
הפעלת aldh1a2 עשויה להפעיל מחדש התחדשות בעכברים. קרדיט: מעבדת ווי וואנג במכון הלאומי למדעי הביולוגיה, בייג'ינג

הפעלת גן שקט מחייה את יכולת התחדשות הרקמות בעכברים

מחקר חדש מגלה כי החזרת פעילותו של גן קדום מאפשר לעכברים לחדש רקמות פגועות באוזן – ממצא שעשוי לסלול את הדרך לפריצות דרך ברפואה רגנרטיבית
צוות המחקר: בשורה האחורית (מימין לשמאל): פרופ' מורן רובינשטיין, פרופ' קרן אברהם ופרופ' אביבה פטאל-וולבסקי. בשורה הקדמית (מימין לשמאל): דניאל גלבר, מור ים, שיר קווין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרות ישראליות בדרך לתרופה למחלה מהנדירות בעולם

בעקבות פנייה ממשפחתו של אדם, ילד בן 8 החולה במחלה גנטית נדירה ביותר, פיתחו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב מודל עכברי מהפכני שמסייע להבין את המחלה ולבחון טיפולים יעילים
מומיה מצרית שנחפרה מקברי הפרעונים. המחשה: depositphotos.com

העובש שגרם לקללת הפרעונים הופך לנשק נגד לוקמיה

מדענים הצליחו להנדס מהעובש Aspergillus flavus תרכובות שמביסות תאי לוקמיה – ומסמנות תקווה לתרופות חדשות מהטבע
אחת האפשרויות היא שהסנטר נועד כקישוט בנוסח נוצות הטווס במיוחד כשהוא מלווה בזקן אצל הגברים. רוני קובן. צילום יחצ: תאגיד השידור הישראלי

תעלומת הסנטר האנושי: תכונה ייחודית להומו סאפיינס שמאתגרת את חוקי האבולוציה

בעוד שתכונות רבות בגופנו מוסברות על ידי השוואות ביולוגיות בין מינים שונים, הסנטר נותר מקרה בודד – ללא מקבילה, ללא תצפיות מתכנסות, וללא תשובה מוחלטת
לוקמיה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת הדם שתזהה סיכון ללוקמיה – ועשויה להחליף שאיבת מח עצם

ימים בודדים לאחר שמעבדותיהם נפגעו במתקפה איראנית, מפרסמים פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממצאים פורצי דרך שצפויים לקדם את תחום רפואת תאי הדם
נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מפריך את התאוריה שהאבולוציה האנושית באפריקה נגרמה כתוצאה מהתייבשות אקלימית

חוקרי אוניברסיטת בראון גילו שצפון אפריקה נותרה רטובה יחסית גם בתקופת שינויי האקלים הגלובליים – ממצא שמערער על הקשר בין התייבשות לסלילת דרכה של האנושות
**Euparkeria capensis**, זוחל קטן באורך של 60 ס"מ מתקופת הטריאס המוקדמת (לפני כ-245 עד 237 מיליון שנה). קרדיט: Taenadoman, 2011

אבות הדינוזאורים צעדו 16,000 קילומטרים דרך "הגיהנום" של כדור הארץ

מחקר חדש חושף כי זוחלים פרהיסטוריים שרדו תנאי אקלים קיצוניים ונדדו על פני אלפי קילומטרים – וייתכן שזו הסיבה שהפכו לדינוזאורים
גורמי הסיכון ליתר לחץ דם. המחשה: depositphotos.com

תרופה חדשה תוכל לעזור למיליוני אנשים עם לחץ דם גבוה

זריקה חדשה, שניתנת פעמיים בשנה, עשויה לחולל מהפיכה בטיפול בלחץ דם ולמנוע אירועי לב וכלי דם משמעותיים
משפחת ילידי אמריקה בפארק בקולומביה. המחשה: depositphotos.com

האסייתים הקדומים ביצעו את מסע הנדידה הארוך ביותר בתולדות האדם – ועיצבו את הנוף הגנטי באמריקה

בני האדם הקדומים הללו, ששוטטו על פני כדור הארץ לפני למעלה מ-100,000 שנה, עברו יותר מ-20,000 קילומטרים ברגל מצפון אסיה לקצה הדרומי ביותר של דרום אמריקה
עצלן ענק בפתח מערה שחפר. איור: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הם היו עצלנים במשקל שלושה וחצי טון עם טפרים ושריון – ואז הגיעו בני האדם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

מתנות מן הים: מולקולות מאזור האלמוגים עשויות לשנות את הדרך בה נלחמים בחיידקים עמידים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו מולקולות טבעיות המופקות מחיידקים החיים על אלמוגים באילת, שמפחיתות את האלימות של חיידקים פתוגניים ומגבירות את יעילות האנטיביוטיקה – ללא צורך להרוג את החיידק
חורבות מקדש Palenque שנוצר על ידי תרבות המאיה במקסיקו. המחשה: depositphotos.com

DNA עתיק חושף את סודות העלייה והנפילה של בני המאיה הקלאסיים

חוקרים מאוניברסיטת טריניטי באירלנד הצליחו לשחזר גנום של בני המאיה מקופאן שבהונדורס, וגילו קשרים גנטיים מפתיעים עם מרכז מקסיקו — ממצא שמעיד על תהליכי הגירה, השפעות תרבותיות ושינויים דמוגרפיים בתקופת
חרקים - מזון בר קיימא. המחשה: depositphotos.com

"לא אוכל את החרקים": ניתוח נרטיב קונספירטיבי ימני קיצוני סביב מחסור תזונתי ואכילת חרקים

בעוד האיחוד האירופי מאשר מוצרים מבוססי חרקים כחלק מהמעבר לחקלאות בת-קיימא, גוברת ברשתות הימין הטענה כי מדובר בקונספירציה של האליטה לשעבד את ההמונים – נרטיב שנטוע בשורשים אפלים ומסוכנים הרבה
סבכי כחול כנף. המחשה: depositphotos.com

אפילו ציפורים אינן מצליחות לברוח מהתחממות הגלובלית

מחקר באוניברסיטת ייל בוחן תנועות של 406 מיני ציפורים נודדות ומגלה שרוב הציפורים אינם נעים מספיק מהר כדי לעמוד בקצב עליית הטמפרטורות