ביולוגיה ורפואה

אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית

אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

כך אומר ד"ר אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל בחברת מדעי החיים סאנופי במהלך כנס Science in the age of experience, שערכה חברת

ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת "מציאות מדומה" המיועדת לדגיגי זברה שקופים. מערכת זו מאפשרת לעקוב אחר הפעילות של תאי סרוטונין במוחם של הדגיגים בזמן

תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

הממצאים תומכים בכך שבאותה תקופה היגרו בני אדם מאירופה לארץ ישראל ופתחו עידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו * המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal

תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

כך עולה משני מחקרים שפורסמו השבוע חושפים כי זייהומי חצבת אצל ילדים יכולים למחוק את הזיכרון של מערכת החיסון כך שזו תפסיק להגן על הגוף

האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

עוד לפני שהיו חיים בכדור-הארץ, מולקולות התנהגו באופן המדמה חיים: הן השתכפלו והסתגלו אבולוציונית. ד"ר עומר מרקוביץ', בוגר מכון ויצמן למדע, מנסה להבין ולחזות התנהגויות

עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

יכולת הניווט המרשימה והמיוחדת במינה של העטלף מהווה השראה לפיתוח מקלות נחייה טכנולוגיים מתקדמים לעיוורים העטלף אף כי אינו עיוור לחלוטין, מוצא את דרכו בחשיכה

לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג

החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

מנגנון חיסוני בחיידקים הוא האב הקדמון של מסלול חיסוני אנטי-נגיפי בתאים שלנו

סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו לראשונה סימני חיתוך ייחודיים על עצמות יחמורים ממערת קסם שליד ראש העין המעידים כי מח העצם המזין נשמר בתוך עצמות

תאי גזע מתמיינים לנויורנים ומושבת תאי גזע לא ממוינת. פרופ' ישי אביאור, האוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים בהם משתמשים לטיפול במחלות ובמחקר – עשויים להכיל מוטציות סרטניות

כך עולה משיתוף פעולה מחקרי בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת הרווארד. מוביל המחקר, ישי אביאור מהאוני' העברית, קובע: "ישנה חשיבות רבה לאתר את המוטציות הללו ולהבין

כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על

דילוג לתוכן