משחקי הרעב: מנגנון הפעולה של המתג במוח האחראי על תחושת השובע
מכון ויצמן
18 באפריל 2021
אין תגובות
הבנת המנגנון צפויה לסייע בפיתוח תרופות חדשות נגד השמנת יתר
ביולוגיה ורפואה
שומרים על מוח מאוזן
מכון ויצמן
15 באפריל 2021
אין תגובות
רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית
מחקר חדש מצא שהחיסון מקנה הגנה פחותה יותר כנגד הזן הדרום אפריקאי
אוניברסיטת תל אביב
13 באפריל 2021
אין תגובות
יחד עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות ואין התפשטות נרחבת של הזן הדרום אפריקאי והוא מאוד נדיר בארץ
הפעלת המערכת החיסונית של המוח כנגד הסרטן הקטלני גליובלסטומה מאפשרת לבלום את התפשטותו
אוניברסיטת תל אביב
12 באפריל 2021
2 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב
נול האריגה של האבולוציה
מכון ויצמן
11 באפריל 2021
אין תגובות
שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה
מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?
האוניברסיטה העברית
9 באפריל 2021
אין תגובות
"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה משמעותית מעיניים של יונקים ובדיקתם היא הליך פרוצדורלי לא פשוט".
מה אכלו אבותינו בתקופת האבן? בעיקר בשר
אוניברסיטת תל אביב
6 באפריל 2021
אין תגובות
הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה
לא רק קורונה: הבעיות הרפואיות של ישראל – במספרים
שירות הידען
6 באפריל 2021
אין תגובות
דוח אלטרנטיבי למצב הבריאות של הישראלים: מי חולה יותר בסרטן – גברים או נשים? איפה נפגעים יותר מסוכרת – בצפון או במרכז? מהם הניתוחים הנפוצים ביותר?
האם אנו קרובים יותר אבולוציונית לכוכבי ים או לחרקים? מחקר חדש קורא תיגר על 100 שנות קונצנזוס
אתר המדע The Conversation
6 באפריל 2021
2 תגובות
בעוד ההערכה הזו של קשר אבולוציוני בין בעלי חוליות ובין קווצי-עור הפכה לקונצנזוס, ממצאים בלתי צפויים ממחקרי השוואות DNA חי שנועדו לשחזר עצים אבולוציוניים, מציבים
איך מונעים מתופעות כמו השואה להתרחש שוב?
ניר להב
5 באפריל 2021
11 תגובות
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?
מדענים הצליחו לזהות את הגנים המשפיעים על תהליך הזדקנות בריא יותר
אוניברסיטת בן גוריון
5 באפריל 2021
3 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
מה קורה כשרמת הנוגדנים לנגיף הקורונה בדם יורדת?
ד"ר רועי צזנה
3 באפריל 2021
אין תגובות
הטענה החדשה שמתרוצצת לאחרונה ברשתות החברתיות היא שאצל המחוסנים, רמת הנוגדנים בדם צונחת מטה תוך זמן קצר – וכך אנשים מוצאים עצמם חשופים לנגיף בשנית. בדקנו האם הדבר נכון (בעשירית האחוז מהמקרים) והאם המשמעות היא שהאדם כבר לא מחוסן (לא)
איך עושה כלב ים?
זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
3 באפריל 2021
אין תגובות
מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית
דברים שיורמים יודעים: שמאל ימין
יורם שורק
2 באפריל 2021
6 תגובות
"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"
דעה: חיסוני COVID-19 הם ניצחון למחקר ציבורי, ולא נובעים מ'חמדנות' ו'קפיטליזם'
אתר המדע The Conversation
1 באפריל 2021
5 תגובות
דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל הידע הבסיסי שבעזרתו פותחו החיסונים נוצר באקדמיה, על חשבון הציבור
להציל מזון כדי לשמור על העולם
זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
31 במרץ 2021
אין תגובות
מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס
טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ
זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
30 במרץ 2021
אין תגובות
על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם
לא להקדים את התרופה
זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
30 במרץ 2021
אין תגובות
דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה
אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה
האוניברסיטה העברית
27 במרץ 2021
אין תגובות
צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
צמודים לסלולרי? עלולים לסבול מתסמינים פיזיים של מתח וחרדה
אוניברסיטת תל אביב
26 במרץ 2021
אין תגובות
מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפה ומפרקי הלסתות.
דברים שיורמים יודעים: הנספח שצורתו כתולעת
יורם שורק
26 במרץ 2021
2 תגובות
השבוע התבשרנו על חזרתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו לחיק משפחתה לאחר ניתוח להסרת התוספתן. לצד אנחת הרווחה מתעורר העניין בשאלתה של נטע: למה צריך את התוספתן אם מוציאים אותו ואפשר לחיות בלעדיו?
סחוס מעורר השראה
מכון ויצמן
25 במרץ 2021
אין תגובות
מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית
מחקר ישראלי: חיסון הקורונה של חברת פייזר יעיל פחות כנגד הזן הדרום אפריקאי
אוניברסיטת בן גוריון
22 במרץ 2021
אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו שיעילות החיסון של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה יורדת במקרה של הזן הדרום אפריקאי. עם זאת, החיסון מנטרל ביעילות גבוהה את ההדבקה על ידי הנגיף המקורי, או גרסתו הבריטית. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell Host Microbe .
זיהוי מהיר למוטציות הקורונה הבריטיות והדרום אפריקאיות
אוניברסיטת בן גוריון
22 במרץ 2021
אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים
האוניברסיטה העברית
21 במרץ 2021
אין תגובות
חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו