ביולוגיה ורפואה

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
אישה חולמת בהקיץ. המחשה: depositphotos.com

פנטזיה במינון יתר: חלומות בהקיץ יכולים להיות בעיה גדולה משחשבתם

פרופ' נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילה את פרסומו של מאמר חדש הקורא להכיר ב"חלימה בהקיץ לא-מסתגלת" כהפרעה פסיכיאטרית רשמית. נייר העמדה מציג כיצד התסמונת פוגעת בתפקוד היומיומי
אפיגנטיקה. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך בחקר האפיגנטיקה: מיפוי המתילציה בדנ"א חושף את המתגים הגנטיים הנסתרים

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ממפה לראשונה את ההבדלים בסימון דנ"א אמהי ואבהי בתאי הגוף, ומספק תובנות חדשות על בקרה גנטית, תורשה הורית והשפעתן של מחלות גנטיות
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
ג›פרי דאנגל, בריאן סטצקביץ' וג'ונתן ג'ונס. צילומים: קרן פרס וולף

פרס וולף בחקלאות לשנת 2025: הכרה בתגליות פורצות דרך במערכת החיסון הצמחית

הפרס מוענק במשותף לפרופסורים ג'פרי דאנגל, ג'ונתן ג'ונס ובריאן סטצקביץ
פרופ' פמלה ביורקמן זוכת פרס וולף לרפואה לשנת 2025. צילום: קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה לשנת 2025: הכרה בפרופ' פמלה ביורקמן על תרומתה החלוצית להבנת מנגנוני ההגנה הנגיפיים

פרופ' פמלה ביורקמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה זכתה בפרס היוקרתי על פיתוח גישות חדשניות ממוקדות נוגדנים להתמודדות עם נגיפים וביסוס תשתית למחקר חיסונים מתקדם.

מנגנון חיסוני חדש התגלה בפח האשפה התאי

במעבדתה של פרופ' יפעת מרבל במכון ויצמן למדע נחשף מאגר אדיר של חומרים אנטי-מיקרוביאליים הנוצרים בתאי הגוף באופן טבעי כחלק מתהליך הפירוק של חלבונים שסיימו את תפקידם. התגלית החדשה מהווה
המשבר המתמשך באוקראינה. המשבר באוקראינה. המחשה: depositphotos.com

פלורי בשת״פ בלעדי עם בנק דם אוקראיני כהערכות לאסון גרעיני רב נפגעים

יוזמה אסטרטגית עם Hemafund המסייעת לאוקראינה להתמודד עם סכנות הקרינה ולטפל בנפגעים. התשתית של Hemafund מבטיחה אחסון בטוח ופריסה מהירה של טיפולי חירום
שומן תוך בטני. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף: הקשר בין שומן תוך-בטני לסיכון מטבולי

מחקר מקיף של אוניברסיטת בן-גוריון ושותפים בינלאומיים מצביע על החשיבות של הפחתת שומן תוך-בטני לשיפור הבריאות המטבולית, גם בירידה מתונה במשקל
החלק העליון של הצדפה מעביר עד 60 אחוז מהאור הנחוץ לאצות, בשעה שהחלק התחתון מעביר רק כרבע מכמות האור הדרושה. שורה עליונה: צדפות מהסוג Corculum, שורה תחתונה: הצדפות מוארות מבפנים | מתוך McCoy et al, 2024

הצדפות שמאירות את הדרך

חיידקי פה ושיניים. המחשה: depositphotos.com

איך חיידק פה שכיח עוקף את מערכת החיסון?

מחקר חדש מגלה את מנגנון ההתחמקות של Porphyromonas gingivalis באמצעות CD47 ו-thrombospondin-1, שמאפשר לחיידק לשרוד ברקמות דלקתיות ולהגביר את הסיכון למחלות מערכתיות.
מייגן דה אנג'ליס וקיילס פינדלי מציגים שניים מהפיתונים הבורמזיים שנתפסו במסגרת תוכנית ההדברה  של פיתונים בהובלת SFWMD. קרדיט: קווין פאבלידיס

איך המדע מסייע לפלורידה לנצח במלחמה כנגד פיתונים פולשים

מחקר חדש מגלה אסטרטגיות מבוססות נתונים לשיפור הדברת הפיתונים ושימור המערכות האקולוגיות הייחודיות של האברגליידס
החוקרים ניתחו את יכולתם של שלושה סוגי חלב שונים – חלב אם, חלב פרה ופורמולה מלאכותית – להגדיל את חדירוּת המעי לחלקיקים ננומטריים ומאקרומולקולות, מה שיכול לאפשר בעתיד שתיית חיסוני RNA ותרופות

חיסון בשלוק

חוקרים בטכניון מפתחים פלטפורמה שתאפשר לצרוך חיסונים ותרופות בבליעה במקום בזריקה. ההשראה: חלב אם
הלגינון המוארך (אבו נפחא) הינו המין הרעיל והמסוכן ביותר בים התיכון. צילום: אורן קליין

סחרחורת, שיתוק וסכנת מוות: הסכנות הבריאותיות מדגי האבו-נפחא

עשרות מקרים של הרעלות תועדו במדינות הים התיכון, כולל בישראל. מחקר בין-לאומי חדש חושף את היקף הסכנה וכיצד ניתן להישמר מהמין הפולש
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
תמונה מיקרוסקופית של רקמת השומן וזיהוי תאי שומן ייחודיים. קרדיט: פרופ' אסף רודיך

התגלו סוגים חדשים של תאי שומן בגוף האדם: פריצת דרך ברפואה מותאמת אישית

מחקר בינלאומי מוביל מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה תת-אוכלוסיות ייחודיות של תאי שומן ומספק זוויות טיפול חדשניות למניעת סיבוכי השמנה
המחשה: depositphotos.com

"סימני האזהרה המוקדמים של הסרטן: גילויים אפיגנטיים שמעוררים תקווה"

מחקר חדש מגלה שסיכון הסרטן עשוי להיקבע עוד לפני הלידה, ומציע כיוונים חדשים לאבחון וטיפול
הקולר של אפימילק מסייע לתכנן את הזנת הפרות. צילום יחצ

עוקבים אחרי כל ביס של הפרה

בשנים האחרונות ישראל מייבאת כ-60 אחוז מצריכת העגבניות בחודשים שלאחר שיא הקיץ. שוק אוכל בתל אביב. המחשה: depositphotos.com

החיידק שמציל את הסלט

משבר האקלים והיקפי הייבוא הגדלים מאיימים על העגבנייה הישראלית. מחקר פורץ דרך מציע פתרון טבעי ויעיל: שימוש בחיידקים
צוללים חוקרים את שונית האלמוגים באילת. המחשה: depositphotos.com

שונית האלמוגים באילת ״כבתה״ זמנית בשל שינוי מפלס הים

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן חושף כי שונית האלמוגים במפרץ אילת חוותה "כיבוי" זמני לפני כ-4,500 שנים בשל ירידת מפלס הים. החוקרים זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו
אפליקציית מרלין להיות אחד הכלים הפופולריים בתחום זיהוי הצפרות. צילום: pexels, technobulka

האדם נגד המכונה: מי מזהה טוב יותר ציפורים?

אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
החוף צפוני של אילת ליד תעלת הקינט,23/4/2024 . איסוף פרטים וצילומים עמרי עומסי

מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים.

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות
ריפוי גנטי. המחשה: depositphotos.com

האם נוכל לשלוט בתורשה גנטית? מחקר חדש על RNA מציע שזה עשוי להיות אפשרי

חוקרים מאוניברסיטת מרילנד גילו מסלולים חדשים לכניסת dsRNA דו-גדילי לתאים, החושפים כיצד RNA משפיע על ויסות גנים לאורך דורות רבים – תובנות שעשויות לשפר תרופות המבוססות על RNA
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל וראש המועצה המקומית עיספיה, מוניב סבאא. צילום: עידן מדיה, עבור לשכת הפרסום הממשלתית

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"
תהליך עריכת גנים ב-ESCים שמקורם בזרע ליצירת בלסטוציסטים דו-אבהיים.

מדענים סיניים מהנדסים עכבר עם שני הורים זכרים

חוקרים בסין יצרו עכבר משני אבות על ידי עריכת גנים בתאי גזע. המחקר פורץ הדרך עשוי להשפיע על הבנת רבייה ועתיד הרפואה.
דמות ייחודית בסמל פאזל לאוטיזם. המחשה: depositphotos.comש

מדענים הפריכו מיתוס מרכזי על אוטיזם

מחקר חדש מפריך את האמונה כי בריאות האם במהלך ההיריון גורמת לאוטיזם. לאחר ניתוח נרחב של רשומות רפואיות, החוקרים מצאו כי גנטיקה וסביבה ממלאות תפקיד משמעותי יותר, כאשר סיבוכים עובריים
השממיות מצמצמות את הפעילות שלהן למינימום, ובמקביל, גם את איבריהן הפנימיים. צילום: סיימון ג'מיסון

השממית שאוכלת את עצמה כדי לשרוד

המין הפולש הזה הגיע לישראל לפני כעשור ומאז מפתיע ומטריד עם יכולותיו המרשימות – הכירו את שממית החומות המצרית
גוזלי קוקייה דומים במראם לגוזלי הפונדקאי שלהם. גוזלי קוקייה (משמאל) ו"אחיהם" הפונדקאים, ממינים שונים (מימין) | מקור: Naomi Langmore

ההתאמה המפצלת של הקוקיות

קוקיות מפתחות ביצים וגוזלים דומים לאלו של הפונדקאים שלהן, כדי להתחמק מגילוי. כשיש להן יותר מפונדקאי אחד, זה יכול להוביל ליצירת מינים חדשים של קוקיות – במיוחד אם הן "אלימות"
תמונה: תאי רובר סליניבקטר (בצבע ירוק) מתחת למיקרוסקופ. צבעים אחרים מייצגים אורגניזמים שונים במלח. (קרדיט: Tomeu Viver)

"חיי המין" הסודיים של חיידקים: מחקר מאתגר רעיונות ישנים על האופן שבו מינים נוצרים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מצאו שחיידקים לא רק יוצרים מינים, אלא גם שומרים עליהם בתהליך ייחודי המזכיר רבייה מינית
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
ה'גננים' של השונית. ארבעה מיני קיפודי ים בריאים באי ראוניון (צילום: Jean-Pascal Quod)

הגננים של הים נעלמים: האם שוניות האלמוגים עומדות בפני קריסה?

הטפיל הקטלני שהשמיד את קיפודי הים באילת התפשט גם לאוקיינוס ההודי
שני אנשים מהמין הומו ארקטוס יושבים סביב מדורה. המחשה: depositphotos.com

כיצד הומו ארקטוס שרד בתנאי מדבר קשים לפני למעלה ממיליון שנה

עדויות חדשות חושפות כי הומו ארקטוס הצליח לשרוד בסביבות קיצוניות כמו מדבריות כבר לפני 1.2 מיליון שנה, מה שמאתגר את התפיסה כי רק הומו ספיינס היה יצור כה מסתגל
שימוש ב-CHATGPT לעזרה נפשית. איור: ד"ר רועי צזנה

איך צ'אט-GPT משנה את פני התמיכה הנפשית

מחקר חדש חושף כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע למתמודדי-נפש, לצד היתרונות והאתגרים בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו
צילום: Naja Bertolt Jensen ,Unsplash

כשבעלי החיים הימיים הופכים למפיצי פלסטיק

בעלי חיים ימיים אוכלים חלקיקי מיקרו-פלסטיק ומפרישים אותם בצואה באופן שמסכן את הסביבה הימית
מבנה הגוף של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס מגביל בצורה משמעותית את מהירות הריצה שלו. הדמיית השלד של אוסטרלופיתקוס, עם ובלי שרירים | מתוך המאמר, Bates, KT. et al., Current Biology, 2024

מירוץ אבולוציוני

מחקר חדש: מין קדום בשושלת האדם הלך על שתיים, אך לא ידע לרוץ במהירות וביעילות כמונו
בינה מלאכותית מפענחת את הגנום. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

שיטה חדשה עוקבת אחר "עקומת הלמידה" של בינה מלאכותית לפענוח נתונים גנומיים מורכבים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו את Annotatability—מסגרת חדשנית שמאפשרת זיהוי שגיאות בנתונים גנומיים, שיפור אנליזות ביולוגיות, וזיהוי מסלולים תאיים הקשורים להתפתחות ומחלות
Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.

כושר ההסתגלות והחשיבה של הומינינים קדומים באתיופיה לפני 1.6–1 מיליון שנים היה מפותח

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
חתך של הלב כחלק מתאום וירטואלי. צילום יחצ, דאסו סיסטמס

התקדמות בשימוש בתאומים וירטואליים בניסויים קליניים

זאת בעקבות מחקר מתמשך של חמש שנים של דאסו סיסטמס בשיתוף ה-FDA. תאומים וירטואליים, המדמים במדויק היבטים ספציפיים של אוכלוסיות מטופלים, מאפשרים לחדד, לצמצם ולבטל השתתפות בני אדם ובעלי חיים
הגוף הבלביאני, מבנה ייחודי שמארגן מולקולות חיוניות בשלבי התפתחותו המוקדמת של העובר, איור: Kar at, all

גוף בלביאני: פיצוח סוד ההתחלה של החיים

פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

נשים מגיבות אחרת מגברים לטיפול תרופתי לאלצהיימר

"אצל נשים, התרופה הניסיונית עיכבה את ההתדרדרות באופן משמעותי, הגנה על המוח ואף הפחיתה תסמיני דיכאון, כל זאת בהתאמה למנגנון הפעולה", אומרת פרופ' אילנה גוזס שעמדה בראש המחקר
בתוך החופה שיוצרות האצות, מינים רבים מוצאים מזון ומחסה. דגיגים מהמין סרגוס משורטט מעל יער סרגסום בבת גלים. צילום: שרה אוחיון

היער התת ימי של חיפה