ביולוגיה ורפואה

תאי מערכת החיסון. המחשה: depositphotos.com

תאי חיסון "נתפסו על חם" – רמזים חדשים לגילוי מוקדם ואולי מניעה של סוכרת סוג 1

חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ניתחו כמעט מיליון תאי חיסון מתורמי איברים, זיהו תת־אוכלוסייה ייחודית של תאי CD4 בקשרי הלימפה של הלבלב ושינויים בתאי B בטחול, ומציעים כיוון לפיתוח בדיקת דם פשוטה
רקמת סרטן ריאות אנושית תחת המיקרוסקופ. בסביבת המקרופאגים הסייענים (באדום) נמצאים גם אנזימים (בצהוב) שמכניסים לפעולה את החלק המעורר בנוגדנים שפותחו. פעולה ממוקדת זו מונעת פגיעה ברקמות בריאות

לנטרל את ההגנה, לעלות למתקפה: נוגדנים חכמים למלחמה בסרטן

חוקרים ממכון ויצמן זיהו מקרופאגים מדכאי חיסון בגידולים ופיתח מולקולות חכמות מסוג MiTEs, המכוונות לקולטן TREM2 ומפעילות מקומית את IL-2 – במטרה להתגבר על עמידות לאימונותרפיה בלי לגרום לתופעות לוואי
בלנה שחורה. צילום: NOAA Fisheries

קולות מהמעמקים: האם בינה ישראלית תוכל להציל מין לווייתן נדיר מהכחדה?

מה קורה כשאינטרסים כלכליים ואינטרסים של שימור מתנגשים, ואיך אפשר לאזן ביניהם? עמותה ישראלית מנסה לעזור לפתור את הבעיה הזו, ולסייע בשימור מין נדיר של לווייתן
נבחרת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב 2025. צילום דוברות אוניברסיטת תל אביב

נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב מובילה פריצת דרך בביולוגיה סינתטית נגד סרטן ריאה ומקדמת תחרות ארצית לתיכונים

לצד פיתוח מודלים ותוכנה שעשויים לשנות את חקר סרטן הריאה ומחלות גנטיות, נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב שיתפה פעולה עם רשת אורט וארגנה תחרות ביולוגיה סינתטית לתלמידי תיכון בהשתתפות

טיפול גנטי מבוסס RNA עשוי לסמן פריצת דרך בטיפול ב-ALS

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא דרך לעכב את התקדמות המחלה הקטלנית, ואף לשקם תאי עצב שנפגעו
קופסאות פארצטמול. המחשה: depositphotos.com

אחרי עשרות שנים פוענח מנגנון הפעולה הנסתר של הפארצטמול

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה כי פאראצטמול (אקמול/טיילנול/פנאדול) אינו פועל רק במוח ובחוט השדרה, כפי שסברו במשך שנים, אלא גם בקצות העצבים ההיקפיים — במקום שבו הכאב מתחיל
מחקר קיפודי ים באוניברסיטת תל אביב. צילום שחף בן עזרא

פתוגנים, סופות וטמפרטורות קיצוניות: הסיבות לתמותות המוניות של קיפודי ים

צמד מחקרים מאוניברסיטת תל אביב ממפה 110 אירועי תמותה המונית של קיפודי ים מאז 1888 ומראה שפתוגנים הם הגורם המרכזי, ובמקביל מציג שיטת "מטוש קורונה" לדגימה גנטית לא פולשנית מתחת
רקמת גידול סרטני מסוג גליובלסטומה שהוצאה מחולה ומיד הושרתה בתמיסה המכילה חומצה אמינית שרק חיידקים צורכים. ניתן לראות משמאל כי התאים הסרטניים שגרעיניהם מסומנים בכתום קלטו את החומצה האמינית המסומנת בכחול – עדות לקיומם של חיידקים חיים ופעילים בגידול. מימין, לאחר טיפול באנטיביוטיקה, צריכת החומצה האמינית נפסקה

בתוך המוח: חיידקים חיים בגידולים וגרורות – ועשויים להשפיע על הטיפול והישרדות החולים

מחקר מכון ויצמן בשיתוף בילינסון ורמב"ם מזהה מיקרוביום מגוון בגליובלסטומה ובגרורות מוחיות; חפיפה לחיידקים בגידולים הראשוניים, שונות לפי מיקום במוח, וקשר לעמידות לטמוזולומיד ולמשך הישרדות; פורסם ב-Nature Cancer
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

תאי בקר יכולים להפוך לבני־אלמוות ללא הנדסה גנטית: פריצת דרך לקראת בשר מתורבת

צוות האוניברסיטה העברית ו-Believer Meats מראה חידוש תאִי ספונטני בתרביות בקר ללא סימני ממאירות, עם הפעלת טלומראז ו-PGC1α; פוטנציאל לקווי תאים יציבים וייצור בקנה מידה
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר
שימפנזה צעיר יוצר קשר עין. מחקר חדש מצביע על כך ששימפנזים מסוגלים לחשוב באופן רציונלי ולשנות את החלטותיהם כאשר מופיעות ראיות חדשות. המחשה: depositphotos.com

פסיכולוגים גילו כי שימפנזים מסוגלים לחשוב באופן רציונלי, בדומה לבני אדם

צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומוסדות שותפים בחן שימפנזים בשמורת אי נגמבה באוגנדה, וגילה כי הם משנים את בחירתם כשהם מקבלים ראיות חזקות יותר – ממצא שממקם את הרציונליות על
שיחזור של משפחת ניאנדרטלים במוזיאון הניאנדרטלים בקרואטיה. המחשה: depositphotos.com

עקבות ניאנדרטלים ראשונות בחופי פורטוגל משנות את הידע על האדם הקדום

טביעות רגל מאובנות בנות כ־80 אלף שנה שנחשפו בחופי אלגרבה חושפות כיצד ניאנדרטלים נעו, צדו וניצלו סביבות חוף – ומציגות תזונה מגוונת המבוססת על איילים, סוסים, ארנבות ומשאבי ים
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
מלכי השמיים. נשרים מקראיים (צילום: יורם שפירר)

מה ל-AI ולהצלת נשרים מהרעלות?

חוקרים פיתחו אלגוריתם חדשני שהופך את הנשרים עצמם למערכת התרעה חכמה ומונע אירועי הרעלה המוניים
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

לכוון את השעון הביולוגי ולהגן על המוח מפני אלצהיימר

עיכוב REV-ERBα מגביר +NAD ומצמצם טאו בעכברים, מחקר ב-Nature Aging
עטלפים תוקפנים. איור באדיבות פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

אסטרטגיות התקיפה וההגנה של עטלפי הפירות

באביב העטלפים "נועזים" יותר ולא חוששים להיכנס לעימותים מול חולדות במאבק על המזון
העין. באדיבות פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן

בדרך לעולם בלי עיוורון? שתל רשתית ביו־היברידי מבר־אילן

האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.
גולגולת של חייל מצבא נפוליאון, לצד כפתור ממדי החייל. קרדיט: Michel Signoli, Aix-Marseille Université

דנ"א מצבאות נפוליאון מזהה את מחוללי המחלות שעשויים להסביר את התמותה הגדולה של חיילים במסע חזרה מרוסיה בשנת 1812

החוקרים חילצו וריצפו דנ״א משיני שלושה עשר חיילים מקבר אחים בווילנה, ליטא, על נתיב הנסיגה מצרפת לרוסיה. לאחר סילוק זיהומים סביבתיים, זוהו שברי דנ״א מחיידקים פתוגניים: לא של טיפוס, אלא
ביצת דינוזאור שנדגמה לגיאוכרונולוגיה. צילום: Dr. Bi Zhao

שעון אטומי למאובנים: תיארוך ישיר לביצי דינוזאורים מסין חושף גיל של כ-85 מיליון שנה

חוקרים יישמו לראשונה תיארוך פחמתי U-Pb ישירות על קליפות ביצים מאתר צ׳ינגלונגשאן ביוניאנג, קבעו גיל קרטיקון עליון ומציעים חלון חדש לאקלים הקדום ולדינמיקת המגוון הדינוזאורי

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק
את הקולות שהם מפיקים אפשר לשמוע גם ממאות מטרים. צילום: פרופ' עמיעל אילני

שפן סלע – הזמר החברתי של המדבר ואתרי הבניה

הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
הכשת נחש. המחשה: depositphotos.com

הכשות נחשים: כך הם עושים את זה

צפעונים, קולובריים ואלפידים מכישים בדרכים שונות והללו נחשפו לראשונה בפירוט רב
הצוות צפה במיקרוסקופ במעבדה בהופעת מבנים תלת־ממדיים דמויי־עובר. לאחר כשבועיים של התפתחות הם החלו לייצר דם (מופיע כאן באדום) — בדומה לתהליך ההתפתחות בעוברים אנושיים. קרדיט: Jitesh Neupane, אוניברסיטת קיימברידג'

מודל עובר אנושי שגדל בתנאי מעבדה מייצר תאי דם

חוקרי קיימברידג’ יצרו “המטואידים”, מבנים המתארגנים באופן עצמאי מתאי גזע שמחקים את שלבי ההתפתחות המוקדמים, כולל תאי־אב דם ותאי לב פועמים
משותק שולט ברחפן באמצעות המחשבה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

לטוס בכוח המחשבה: משותק שולט ברחפן דרך ממשק מוח–מכונה

טום, משותק בארבע גפיים, הצליח להטיס רחפן ולנווט מסלול מכשולים באמצעות מערך מיקרו־אלקטרודות מושתל ופענוח תנועות אצבע “ווירטואליות” – קפיצת מדרגה בדיוק ובמהירות השליטה ב־BCI.
מתוך מצגת של חברת Psychic Analytics בכנס AutoSens Europe

החברה שמאפשרת לשתות לפני נהיגה (כדי ללמוד על ההשפעות)

המערכת שפיתחה חברת Site Psychic Analytics השבדית מנתחת תנועות עיניים, נשימה והבעות פנים בזמן אמת, ומתריעה לפני שהנהג מאבד ריכוז – תוך שמירה על פרטיות מלאה
מערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם פריצת הדרך שתשנה את הטיפול במחלות נוירולוגיות כבר כאן?

צוות בראשות ד״ר גלעד לוי במעבדתו של פרופ׳ בועז ברק זיהה את TFII-I (GTF2I) כווסת שלילי של מיאליניזציה; ביטולו בתאי המיאלין עיבּה את המעטפת והאיץ הולכה עצבית – ממצא שפורסם
אשליות אופטיות של ציפורים. המחשה: depositphotos.com

האם בעלי-חיים חשופים לאשליות אופטיות? מה דגים ועופות יכולים ללמד אותנו על תפיסה

מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?
החוקרים של מיקרוסופט פיתחו מערכת בינה מלאכותית המכונה Cell2Sentence-Scale. אפשר לחשוב עליה כעל צ'אט-GPT, אבל לשפת התאים והמולקולות מהן הם עשויים

בינה מלאכותית פיתחה היפותזה חדשה לטיפול בסרטן – ואומתה בניסויי מעבדה

מודל Cell2Sentence-Scale של מיקרוסופט זיהה את התרופה silmitasertib כמעכבת CK2 שמגבירה הצגת אנטיגנים בתאי סרטן “קרים” – תובנה חדשה שנבדקה במעבדה ומדגימה יצירתיות מחקרית של AI

מעבדת החדשנות של דאסו סיסטמס תומכת בפרויקטים פורצי דרך במאבק בעיוורון – ובהם סטארט-אפ ישראלי

מלווה את CorNeat Vision בפיתוח קרנית מלאכותית ללא תרומת רקמה ואת DotLumen בפיתוח משקפיים חכמים מבוססי בינה מלאכותית לשיפור עצמאות לקויי הראייה
האי לת'ם – יותר מ-40 קילומטר מזרחית לחופי טנזניה ובגודל של כ-50 דונם

אי העטלפים: להרחיק עד קצה העולם כדי להבין את המוח

מדעני מוח ממכון ויצמן נסעו לאי בודד ליד זנזיבר כדי להקליט לראשונה פעילות מוחית של יונקים בטבע וללמוד כיצד פועל המצפן הפנימי שבאמצעותו הם מנווטים
מחיקת המוח. המחשה: depositphotos.com

מגפת "ערפול מוחי"? מחקר מגלה: בעיות זיכרון כמעט הוכפלו בקרב מבוגרים מתחת לגיל ארבעים

ניתוח של יותר מ-4.5 מיליון תשובות סקר בארה״ב מגלה עלייה מ-5.3% ל-7.4% בדיווח על מוגבלות קוגניטיבית, עם זינוק חריג בבני 18–39 והשפעה מובהקת של הכנסה והשכלה
גילה נגיפים שיוצרים DNA על פי תבנית RNA. דיוויד בולטימור | צילום: NIH, via Wikimedia Commons

החוקר שהריץ את הנגיפים לאחור: דיוויד בולטימור (1938–2025)

חתן פרס נובל שזיהה את הרוורס-טרנסקריפטאז, ניסח את “סיווג בולטימור” והניח יסודות לווירולוגיה מודרנית, ל-PCR ולתרופות אנטי-נגיפיות
האינטרוספציה - החוש השישי הנסתר. המחשה: depositphotos.com

מדענים יוצאים לדרך בפרויקט של 14.2 מיליון דולר לפענוח “חוש שישי נסתר” של הגוף

יוזמה חדשנית במכון סקריפס למחקר (Scripps Research) ובמכון אלן (Allen Institute) שואפת למפות את “החוש השישי הנסתר” של הגוף — אינטרוספציה(Interoception) , התהליך שבו מערכת העצבים מנטרת את תפקודי הפנים
**התרגום:** פו ועמיתיו בנו את הנוירונים המלאכותיים הראשונים שיכולים להתחבר ישירות לנוירונים חיים. קרדיט: Jun Yao.

מדענים יצרו נוירון מלאכותי ש"מדבר" בשפת המוח

הרפרטואר הקולי הראשון שמתואר לצבי בטבע. צילום: ד"ר אמיר ארנון

השפה הסודית של הצבי הישראלי: הרפרטואר הקולי הראשון נחשף

מחקר חדש חושף לראשונה את קולות החיזור, האיום והאזהרה של אחד מבעלי החיים הסמליים של ישראל – ומראה כיצד פענוח השפה עשוי לסייע בהצלתו מסכנת הכחדה
פטרית אוזן תרנגול ההודו. המחשה: depositphotos.com

פטריות שלטו בכדור הארץ מאות מיליוני שנים לפני הצמחים

מחקר חדש חושף כי הפטריות יצרו קרקעות קדומות והכינו את היבשות להגעת הצמחים, באמצעות שיתוף פעולה מוקדם עם אצות
התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני

חיות את הרגע: התנשמת הלבנה – הדורס החרישי ששומר על השדות

יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

הגיע הזמן לחשוב מחדש על המושג "הספקטרום האוטיסטי"

חוקרים טוענים כי המונח "על הספקטרום" מטשטש את המורכבות של אוטיזם ומייצר היררכיות מזיקות – ומציעים לעבור להגדרות מכבדות וגמישות יותר
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור
מסך העבודה של המערכת למעקב אחר העיניים. צילום: דוברות הטכניון

עיניים על הטקסט: טכנולוגיה חדשה מהטכניון מזהה את מטרת הקריאה

חוקרים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות פיתחו מודלים חישוביים המשלבים מעקב עיניים ועיבוד שפה טבעית, ומצליחים לזהות את מטרת הקריאה בדיוק של כ־90% בתוך שתי שניות
איור אמן של Z. Rinpoche. Credit: Masato Hattori

התגלה דינוזאור הכיפה העתיק ביותר – Zavacephale rinpoche ממדבר גובי

מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
מערכת הריסונים והבלמים של מערכת החיסון. © The Nobel Committee for Physiology or Medicine. Ill. Mattias Karlén

פרס נובל לרפואה 2025: גילוי הבלמים של מערכת החיסון

DNA זבל. המחשה: depositphotos.com

“דנ״א זבל” מציע כיווני טיפול מפתיעים לסרטן דם עמיד

חוקרים מ־King’s College London זיהו אסטרטגיה מבטיחה לטיפול בחלק ממקרי סרטן הדם באמצעות שימוש מחדש בתרופות קיימות, כשהם מכוונים אל אזור בגנום האנושי שנחשב בעבר ל“דנ״א זבל”
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

תוקפים את הגידולים הסרטניים במוח

פרופ’ רונית סצ'י-פאינרו הצביעה על שני חלבונים מרכזיים – CCL2 ו-P-Selectin – המעורבים בחדירת תאי סרטן למוח. חסימת כל אחד מהצירים הפחיתה משמעותית את עומס הגרורות במודלים של עכברים ובמערכות
להתלטף עם חתול. המחשה: depositphotos.com

מה בעלות על חתול עושה למוח שלך (ושלהם) ואיך זה קשור לאוקסיטוצין?

מחקרים חדשים מראים כי הורמון האהבה, האוקסיטוצין, אינו רק מחזק קשרים חברתיים בין בני אדם – אלא גם מעמיק את החיבור עם חתולים, כשהמפתח הוא מגע עדין ואמון הדדי
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
ד״ר ג׳יין גודול מגיעה לפרמיירה בלוס אנג׳לס של סדרת המקור "Jane" (עונה 1) מבית Apple TV+, שנערכה במרכז המדע של קליפורניה ב־14 באפריל 2023. המחשה: depositphotos.com

חוקרת השימפנזים ג'יין גודול הלכה לעולמה בגיל 91: חלוצה, מדענית ואיקון של שמירת טבע

החוקרת ששינתה את הדרך שבה אנו מבינים את בעלי החיים נפטרה בשנתה; בציטוטיה האחרונים קראה לראות בכל יום הזדמנות להציל את כדור הארץ
תושבי אי הפסחא, לא קיבלו אגורה מהתרופה שהתגלתה בארצם. המחשה: depositphotos.com

תרופה בשווי מיליארדים התגלתה באי הפסחא – אך בני הרפא נוי הושארו מחוץ לסיפור

ראפאמיצין, אחת התרופות החשובות ברפואה המודרנית, התגלתה בקרקע שנאספה במשלחת רפואית ב־1964 – אך התושבים הילידים לא קיבלו קרדיט או פיצוי