ביולוגיה ורפואה
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
שלדג הוא הרבה יותר מעוף שצד ושולה דגים, במיוחד כשמדובר בשלדג לבן החזה. כל מה שרצית לדעת על הציפור הגנרליסטית, הססגונית והקולנית הזאת. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
ב־Scientific Reports נבחנה יכולת הפקת רעיונות ומקוריות, והשאלה המעשית היא מתי המודל מרחיב יצירתיות ומתי הוא מצמצם אותה
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
ניסויי “אסימונים” בקרב מאות תלמידי יסודי מצאו שהמחסור מגביר נתינה, בעוד שמעמד הורי גבוה נקשר לירידה בנתינה ככל שהילדים מתבגרים, בדפוס שמזכיר את העולם המבוגר
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
- הטכניון
- תגובה אחת
ד"ר דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתח שיטה חישובית המחלצת מידע חשוב מריצופי RNA ברמת התא הבודד
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
בניסוי עם 421 משתתפים שנדרשו להיזכר במילים לאחר דקה וחצי ולאחר יממה, נאספו יותר מ־4,000 “הצדקות זיכרון”. למרות ירידה בכמות הפריטים שנזכרו, התוכן הלשוני והפירוט של ההצדקות לפריטים שנזכרו נכון
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
במיצג Step Inside Alzheimer’s הודגמה תפיסה של שילוב AI, תיק רפואי דיגיטלי ונתוני בית חכם כדי לאפשר ניטור וזיהוי מוקדם; ב-Eureka Park הוצגו סטארט-אפים מהמאיצים של החברה
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר חדש מציע שהשפה האנושית פחות “דחוסה” מקוד דיגיטלי, אבל חוסכת למוח מאמץ בעזרת דפוסים מוכרים וניבוי
- אוניברסיטת תל אביב
בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
- מכון ויצמן
מחקר ב-Nature Communications חושף תת-סוג של חיישני מגע בזקיק השפם שממוקם סמוך למרכז המסה ונשען על טבעת קולגן הפועלת כמו “משקולת מייצבת” — וכך החולדה מתעלמת מרטט השפם ומגיבה בדיוק
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מודל חדש מפיק “מפה” של סמנים ביולוגיים מתמונת צביעה סטנדרטית, ומשפר חיזוי מהלך מחלה ותגובה לאימונותרפיה במחקרים על אלפי חולים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מודל חדש ב־Science Advances משלב תאי ריאה, כלי דם ותאי חיסון מאותו מקור גנטי, מדמה נשימה, ומראה איך נוצרים מוקדים מוקדמים של נזק תאי במהלך הדבקה בחיידק השחפת
- מכון ויצמן
הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפענח את מנגנון השינה הקדום וחושפים ששינה מגינה על תאי העצב
- הטכניון
- אין תגובות
הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
ב־Science Advances הוצגה הבחנה בין עצירת־גדילה מוסדרת ומוגנת לבין עצירה מופרעת ולא יציבה, עם נקודת תורפה במעטפת התא שעשויה לאפשר אסטרטגיות טיפול ממוקדות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בפאנל בהשתתפות פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, הדס רייכנברג (GFI), אמיר זיידמן (The Kitchen) ומשקיעים בתחום, עלתה תמונה מורכבת: החדשנות מתקדמת, אבל המעבר מפרוטוטייפ למדף דורש זמן, הון ותמיכה מדינית —
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
- מכון ויצמן
כלי חישובי חדש, SpotNeoMet, שפותח במכון ויצמן, מאתר מוטציות עמידות שחוזרות אצל חולים רבים ויוצרות ניאו־אנטיגנים – יעד אפשרי לאימונותרפיה “מדויקת” לקבוצות חולים רחבות
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים באוניברסיטת תל אביב מציעים מודל שמסביר איך הימנעות ממידע וחיפוש מידע כואב משרתים אותו צורך: ויסות רגשי מול אי־ודאות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מנכ"ל Imagindairy ד״ר אייל איפרגן הציג בפורום סיליקון קלאב איך “תסיסה מדויקת” מנסה להביא את מוצרי החלב לעידן חדש. הוא תיאר כיצד מלמדים מיקרואורגניזמים לייצר חלבוני חלב כמו מי־גבינה וקזאין,
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
ניתוח גנטי ואיזוטופי הראה כי מדובר בזאבים אפורים ולא בכלבים, אך תזונתם הימית, השונות הגנטית הנמוכה וסימני פציעה מעלים את האפשרות לקשר מתמשך עם קהילות פרהיסטוריות.
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו קשר בין אובדן פעילות p53 (ולעיתים מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17) לבין הסתגלות תאי סרטן השד לסביבת המוח דרך מסלולי חומצות שומן ותקשורת עם
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו שחלקיקים שמסתובבים בכיוונים מנוגדים בנוזל מסתדרים מעצמם לשרשראות “אקטיביות” דמויות פולימר, שנעות, מסתובבות ומחליפות “בני זוג” — תופעה שעשויה להאיר תהליכי ארגון עצמי בטבע ולהוביל
- מכון ויצמן
הממצאים עשויים לשפוך אור חדש על שיבושים בשעון הביולוגי בזמן מחזור, בהריון ובגיל המעבר
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
החוקרים הראו שמחסור ב-SIRT6 (היורד עם הגיל) מנתב טריפטופן למסלול הקינורנין הנוירוטוקסי על חשבון יצירת סרוטונין ומלטונין; עיכוב האנזים TDO2 בזבובי פירות הפחית נזק מוחי והידרדרות נוירו-מוטורית. הממצאים פורסמו ב-Nature
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
חוקרי Cold Spring Harbor Laboratory ערכו גנים בשלפח (Golden Berries) כדי לקבל צמחים נמוכים בכ־35% שנוחים יותר לשתילה ולקטיף, ומתכננים לשפר בהמשך תכונות כמו גודל פרי ועמידות למחלות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
- אוניברסיטת תל אביב
מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
המחקר גם שופך אור על האופן שבו טירנוזאורים גדולים התפתחו במהירות והפכו לטורפי־על עצומים בראש מארג המזון
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
- מכון ויצמן
שבב די־אן־אי חדש ממכון ויצמן למדע מייצר על גבי סיליקון עשרות אנטיגנים נגיפיים בניסוי אחד וממפה במהירות את “טביעת האצבע” החיסונית של נבדקים – כלי שעשוי לזרז פיתוח בדיקות, חיסונים,
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
ציפורים נודדות קטנות, ששוקלות לא יותר מכמה גרמים, גומאות מדי שנה אלפי קילומטרים בין אתרי הקינון באירופה לאזורי החריפה באפריקה. ד"ר יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי מזהיר שהצטמצמות מזון, ציד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש המשתמש בדימות מאובנים מתקדם מראה שייתכן שהפטרוזאורים הקדומים – הזוחלים המעופפים הראשונים – שלטו בתעופה כמעט מייד עם הופעתם, בלי להזדקק למוח גדול כמו אצל עופות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש חשף מוקד חשוב, שנזנח עד כה, למוטציות בנקודות ההתחלה של גנים אנושיים. אזורים אלה עוברים מוטציות בתדירות גבוהה בהרבה מן הצפוי, במיוחד בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות העובר,
- הטכניון
- תגובה אחת
חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת