בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם"
הרב תאיות שלנו בעלי החיים והרב תאיות של הצמחים התפתחו בנפרד וכל ענף אבולוציוני מצא דרכים משלו להדביק יחד תאים ולמיין אותם לרקמות מתמחות, אם
מודרנה מודיעה כי שלחה חיסון לווריאנט ספציפי, mRNA-1273.351, למכונים הלאומיים לבריאות (NIH) לטובת מחקר קליני
החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים
תוצאות סופיות של מכון כללית למחקר בנוגע ליעילות חיסוני קורונה מתפרסמות בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine: אחרי מנת חיסון ראשונה: יעילות של 57% במניעת תחלואה והפחתה של 62% במחלה קשה אחרי מנת חיסון שניה: הפחתה של 94% בתחלואה ו-92% במחלה קשה
אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי"
ממיטת החולה למעבדה ובחזרה: שיתוף פעולה בין מדעני המכון לרופאים באיכילוב עשוי להוביל לטיפולים מותאמים אישית בחולי מיאלומה נפוצה, שאינם מגיבים לתרופות – וסולל את הדרך לטיפולים מותאמים אישית בסוגי סרטן נוספים
מדוע מחלות מעי כרוניות עלולות להוביל לסרטן המעי הגס?
באופן משונה, נעמי, לא רק שאין יודעים למה מתנשקים אלא אפילו לא ברור אם הנשיקה הרומנטית היא מחווה אוניברסלית והאם היא התנהגות נלמדת, אבל לאבולוציה יש רמזים
ד"ר פאוצ'י מייעץ מזה 40 שנה לנשיאים מאז רייגן, ומנהל המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות בארה"ב, כאשר בשנה האחרונה קידם את המאבק בקורונה, למרות המגבלות
מדעני מכון ויצמן למדע מיפו את קצב ההתחדשות של גופנו * מדי שנה וחצי אנחנו מייצרים 50 קילוגרם של תאים, כמשקלם הממוצע של התאים בגופנו
לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב של נוגדנים שהופקו כנגד הנגיף
לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח את התופעה
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
ממצאים חדשים של ניתוח התחלואה בבני ברק עשויים להעמיק את ההבנה של ההתפשטות ולשפר את מדיניות בריאות הציבור. החוקרים מציעים לערוך מחקר דומה בבתי אבות
מכיוון שחלק גדול מהתרופות כיום פועלות על ידי הפעלת או חסימת קולטנים, לשיטה החדשה יש יכולת לקצר בצורה משמעותית את תהליך ייצור תרופות
ומה הקשר למשימת בראשית שהתרסקה על הירח?במשך 50 שנה דבקו ארגונים ממשלתיים בכללים ובחוקים המקובלים להגנת עצמי מערכת השמש מפני זיהום ארצני.כעת מצטרפות אליהן מספר גדל והולך של משימות חלל מסחריות. כיצד לאכוף את החוק עליהן?
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה
הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה
ב-14 בינואר השתתפו צוותים משותפים של סטודנטים מהטכניון ומקורנל טק באירוע הגמר של קורס רעיונות סמסטריאלי. באירוע זה הם הציגו את הפתרונות שפיתחו לאתגרים בריאותיים שונים
השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
כך עולה מהחלטת וועדת פרס וולף לשנת 2021 ברפואה. בהודעת השופטים נאמר כי מדענים אלה הגיעו לתגליות פורצות דרך במנגנונים המווסתים את ה-RNA והדגימו כי ה-RNA אינו תבנית פסיבית בין DNA לחלבון אלא ממלא תפקיד דומיננטי בוויסות וגיוון הביטוי הגנטי
את הפרויקט מובילה בהובלת ד"ר דורית אבני ממכון המחקר מיגל * מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "קבלת המענק מהוריזון 2020, הוא ללא ספק הישג מרשים והכרה בינלאומית שלא רבים מגיעים אליהם. ההישג מוכיח את חשיבות המחקר והיותו פורץ דרך"
קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה
חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
