ביולוגיה ורפואה

ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
המגפה הקטלנית של "המוות השחור" בנאפולי, 1656. תחריט מאת מיקו ספאדרו, עד ראייה למגפה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים ישראלים פיתחו חיסון mRNA יעיל ב־100% נגד חיידק הדבר העמיד לאנטיביוטיקה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון למחקר ביולוגי פיתחו חיסון חדשני נגד אחד החיידקים הקטלניים בהיסטוריה – Yersinia pestis שגרם למוות השחור בימי הביניים
חתול ישן על צד שמאל - כדי שיוכל להתעורר ולזנק מהר יותר בעת סכנה. המחשה: depositphotos.com

מדענים: חתולים מעדיפים לישון על צד שמאל – ככל הנראה מסיבות הישרדותיות

מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
הפעלת aldh1a2 עשויה להפעיל מחדש התחדשות בעכברים. קרדיט: מעבדת ווי וואנג במכון הלאומי למדעי הביולוגיה, בייג'ינג

הפעלת גן שקט מחייה את יכולת התחדשות הרקמות בעכברים

מחקר חדש מגלה כי החזרת פעילותו של גן קדום מאפשר לעכברים לחדש רקמות פגועות באוזן – ממצא שעשוי לסלול את הדרך לפריצות דרך ברפואה רגנרטיבית
צוות המחקר: בשורה האחורית (מימין לשמאל): פרופ' מורן רובינשטיין, פרופ' קרן אברהם ופרופ' אביבה פטאל-וולבסקי. בשורה הקדמית (מימין לשמאל): דניאל גלבר, מור ים, שיר קווין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרות ישראליות בדרך לתרופה למחלה מהנדירות בעולם

בעקבות פנייה ממשפחתו של אדם, ילד בן 8 החולה במחלה גנטית נדירה ביותר, פיתחו חוקרות מאוניברסיטת תל אביב מודל עכברי מהפכני שמסייע להבין את המחלה ולבחון טיפולים יעילים
מומיה מצרית שנחפרה מקברי הפרעונים. המחשה: depositphotos.com

העובש שגרם לקללת הפרעונים הופך לנשק נגד לוקמיה

מדענים הצליחו להנדס מהעובש Aspergillus flavus תרכובות שמביסות תאי לוקמיה – ומסמנות תקווה לתרופות חדשות מהטבע
אחת האפשרויות היא שהסנטר נועד כקישוט בנוסח נוצות הטווס במיוחד כשהוא מלווה בזקן אצל הגברים. רוני קובן. צילום יחצ: תאגיד השידור הישראלי

תעלומת הסנטר האנושי: תכונה ייחודית להומו סאפיינס שמאתגרת את חוקי האבולוציה

בעוד שתכונות רבות בגופנו מוסברות על ידי השוואות ביולוגיות בין מינים שונים, הסנטר נותר מקרה בודד – ללא מקבילה, ללא תצפיות מתכנסות, וללא תשובה מוחלטת
לוקמיה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת הדם שתזהה סיכון ללוקמיה – ועשויה להחליף שאיבת מח עצם

ימים בודדים לאחר שמעבדותיהם נפגעו במתקפה איראנית, מפרסמים פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממצאים פורצי דרך שצפויים לקדם את תחום רפואת תאי הדם
נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מפריך את התאוריה שהאבולוציה האנושית באפריקה נגרמה כתוצאה מהתייבשות אקלימית

חוקרי אוניברסיטת בראון גילו שצפון אפריקה נותרה רטובה יחסית גם בתקופת שינויי האקלים הגלובליים – ממצא שמערער על הקשר בין התייבשות לסלילת דרכה של האנושות
**Euparkeria capensis**, זוחל קטן באורך של 60 ס"מ מתקופת הטריאס המוקדמת (לפני כ-245 עד 237 מיליון שנה). קרדיט: Taenadoman, 2011

אבות הדינוזאורים צעדו 16,000 קילומטרים דרך "הגיהנום" של כדור הארץ

מחקר חדש חושף כי זוחלים פרהיסטוריים שרדו תנאי אקלים קיצוניים ונדדו על פני אלפי קילומטרים – וייתכן שזו הסיבה שהפכו לדינוזאורים
גורמי הסיכון ליתר לחץ דם. המחשה: depositphotos.com

תרופה חדשה תוכל לעזור למיליוני אנשים עם לחץ דם גבוה

זריקה חדשה, שניתנת פעמיים בשנה, עשויה לחולל מהפיכה בטיפול בלחץ דם ולמנוע אירועי לב וכלי דם משמעותיים
משפחת ילידי אמריקה בפארק בקולומביה. המחשה: depositphotos.com

האסייתים הקדומים ביצעו את מסע הנדידה הארוך ביותר בתולדות האדם – ועיצבו את הנוף הגנטי באמריקה

בני האדם הקדומים הללו, ששוטטו על פני כדור הארץ לפני למעלה מ-100,000 שנה, עברו יותר מ-20,000 קילומטרים ברגל מצפון אסיה לקצה הדרומי ביותר של דרום אמריקה
עצלן ענק בפתח מערה שחפר. איור: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הם היו עצלנים במשקל שלושה וחצי טון עם טפרים ושריון – ואז הגיעו בני האדם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
אלמוגים בים סוף. המחשה: depositphotos.com

מתנות מן הים: מולקולות מאזור האלמוגים עשויות לשנות את הדרך בה נלחמים בחיידקים עמידים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו מולקולות טבעיות המופקות מחיידקים החיים על אלמוגים באילת, שמפחיתות את האלימות של חיידקים פתוגניים ומגבירות את יעילות האנטיביוטיקה – ללא צורך להרוג את החיידק
חורבות מקדש Palenque שנוצר על ידי תרבות המאיה במקסיקו. המחשה: depositphotos.com

DNA עתיק חושף את סודות העלייה והנפילה של בני המאיה הקלאסיים

חוקרים מאוניברסיטת טריניטי באירלנד הצליחו לשחזר גנום של בני המאיה מקופאן שבהונדורס, וגילו קשרים גנטיים מפתיעים עם מרכז מקסיקו — ממצא שמעיד על תהליכי הגירה, השפעות תרבותיות ושינויים דמוגרפיים בתקופת
חרקים - מזון בר קיימא. המחשה: depositphotos.com

"לא אוכל את החרקים": ניתוח נרטיב קונספירטיבי ימני קיצוני סביב מחסור תזונתי ואכילת חרקים

בעוד האיחוד האירופי מאשר מוצרים מבוססי חרקים כחלק מהמעבר לחקלאות בת-קיימא, גוברת ברשתות הימין הטענה כי מדובר בקונספירציה של האליטה לשעבד את ההמונים – נרטיב שנטוע בשורשים אפלים ומסוכנים הרבה
סבכי כחול כנף. המחשה: depositphotos.com

אפילו ציפורים אינן מצליחות לברוח מהתחממות הגלובלית

מחקר באוניברסיטת ייל בוחן תנועות של 406 מיני ציפורים נודדות ומגלה שרוב הציפורים אינם נעים מספיק מהר כדי לעמוד בקצב עליית הטמפרטורות
תאי שומן אנושיים. המחשה: depositphotos.com

חוש השומן: כיצד מערכת העצבים משפיעה על חילוף החומרים והשמנה

חוקרי מכון ויצמן מצאו שתאי עצב חשים שינויים מכניים ברקמות שומן ומווסתים את שריפת האנרגיה בגוף. דיכוי מנגנון זה הופך עכברים לחסינים מהשמנה ומסוכרת
תאי T תוקפים תא סרטני. אילוסטרציה: depositphotos.com

הנשק מול מחלת הסרטן: תאי T המבוססים על טכנולוגיית ייצור שבבים

סיירת הסבילות: רקמת לימפה של עכבר עם צבר תאים של המערכת החיסונית (מסומנים בירוק, אדום וכחול) המתקשרים ביניהם ומובילים לסבילות למזון

המערכת החיסונית יודעת מתי לא להילחם — וכך מונעת אלרגיות מזון

מדעניות מכון ויצמן למדע חושפות כיצד המערכת החיסונית מאפשרת לנו לאכול כל העולה על רוחנו, מבלי לפתח אלרגיה או מחלה
אנשים חושבים שליקוט פטריות זה משחק, ולא זוכרים שזאת רולטה רוסית מסוכנת. לבדית האלון. צילום: אפרת בריסקר

פטריות: רולטה רוסית מסוכנת

איך ניתן ללקט פטריות בזהירות וגם לשמור על הטבע? מחקר חדש חושף ממצאים מעניינים על תופעת ליקוט הפטריות בישראל
בעלי חיים שהסתגלו לחיות בסביבות קרות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שלבי אבולוציה קריטיים של בעלי חיים בעידן הקרח

מחקר חדש מספק תובנות חדשות באשר לאופן שבו בעלי חיים כמו הממותה הצמרית, שור המוסק והשועל הארקטי התפתחו על מנת לשרוד את הקור במהלך עידן הקרח
דיכאון קליני. המחשה: depositphotos.com

היעדר רגשות חיוביים בדיכאון קליני – נקודת מבט חדשה

דיכאון קליני, רגשות חיוביים, דינמיקת רגשות, הערכה רגעית אקולוגית, savoring
מודל תלת-ממדי של הלב האנושי עם ניתוח זרימת הדם והיבטים אנטומיים. צילום יחצ - דאסו סיסטמס

דאסו סיסטמס משיקה ניסוי בטא לדגם הלב החי המותאם אישית

מודל תלת־ממדי חדש ליצירת “תאומים וירטואליים” של מטופלים ובעלי אוכלוסיות – כלי אוטומטי למחקר ופיתוח מכשור וטיפולים רפואיים
ילדים בסביבות למידה אינטראקטיביות במעבדה של פרופ' ארנון. צילום באדיבותה.

בין מילים לשפה

תהליכי לימוד השפה עשויים לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה שלנו
מאובן חדש של ארכיאופטריקס בעל רקמות רכות ומבני שלד עדינים שלא נראו במאובני ארכיאופטריקס בעבר ושמראה על המסלול האבולוציוני מהדינוזאורים לעופות. צילום: פרופ' יוסף כיאט

פריצת דרך בחקר המעבר האבולוציוני בין דינוזאורים לעופות מודרניים

בין הממצאים הבולטים: נוצות ייחודיות המכונות שלישוניות, ומסייעות לסגור את הפער בין אברות הכנף וגוף הציפור ובכך מאפשרות תמיכה בתעופה – עד כה נוצות אלו לא תועדו בדינוזאורים קרובי עופות
התינוק שניצל בזכות הנדסה גנטית.

התינוק ששינה את פני הרפואה – תרפיית CRISPR אישית בשישה חודשים

כיצד הנדסה גנטית מותאמת אישית הצילה תינוק נדיר ממחסור בקרבמויל-פוספאט סינתטאז 1
אובייקטים בטון מודרניים שונים עם תאורה דרמטית על רקע כהה.

MRI ברזולוציה של ננומטר אחד

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ל-nano-MRI המאפשרת הדמיית מולקולות בודדות בטמפרטורת החדר
מולקולת יוביקוויטין נקשרת למטרתה. המחשה: depositphotos.com

החלבון שאשם (לפעמים) במחלת אלצהיימר

גרסה משובשת של חלבון המסמן חלבונים פגומים גורמת ליצירת משקעים במוח בדומה למתרחש במחלת אלצהיימר
מחקר גנטי של כל מיני העופות המוכרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מיפו את האבולוציה של כל מיני העופות המוכרים

חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר
חתול מסתובב בשוק בירושלים של בית ראשון. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

החתול פרק 2 ההופעות המוקדמות: החתול הנעדר במקורות היהודיים הקדם-חז"ליים

לשווא נחפש את המילה "חתול" במקרא. לא כן בספרות התנאית והתלמודית ובוודאי המדרשית
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה

להוציא לשומנים את המיץ' ולרזות

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד החלבון המיטוכונדריאלי מיץ׳ משפיע על השמנה וסיבולת שריר ועשויים לסלול את הדרך לתרופת הרזיה משופרת שלא יהיו בה החסרונות של אוזמפיק
Thought for a couple of seconds דבורי הדבש לועסות את מוצר המזון החדש, אשר עונה על כל צורכיהן התזונתיים. קרדיט: APIX Biosciences.

פיתוח מזון מלאכותי למושבות דבורים

תערובת תזונה מעשה ידי אדם משפרת את בריאות מושבות הדבורים ויכולה להפחית קריסת מושבות המסתמכות על האבקה מסחרית
אפונת הגינה. המחשה: depositphotos.com

גם לאחר 160 שנים: האפונים של מנדל עדיין משנים את המדע

מפה גנומית מקיפה חושפת מגוון גנטי חסר תקדים באוסף האפונים העולמי ופותחת דרך לשיפורים גנטיים של הקטנית
אמפתיה. המחשה: depositphotos.com

חיסוניות אמפתית

היכולת להזדהות עם סבלו של הזולת היא מנגנון אבולוציוני שעוזר לנו לשמור על עצמנו
"המטריקס של הדגים". Christian Ziegler, Mate Nagy, and Liang Li

בבית הספר למציאות מדומה, דגים מלמדים רובוטים

מדענים משתמשים ב-VR על דגי זברה כדי ללמד רובוטים כיצד להתקבץ
ניטור חולים באמצעות מכ"ם. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ענף הרפואה מפגר ביישום טכנולוגיה, פרופ' יונינה אלדר וצוותה מצאו פתרון

כלת פרס ישראל, פרופ' יונינה אלדר, מכניסה את המכ"ם לקליניקה. "מכ"מים הם קטנים, לא יקרים, ופולטים גלים שאינם מסוכנים לבני-אדם. למה שלא נשתמש בהם לניטור חולים מרחוק?"
חרק צדפות גדול (Oncopeltus fasciatus). קרדיט: לואיז וודריץ’

מדוע החרקים נעלמים?

מחקר בינלאומי חושף יותר מ-500 גורמים משולבים הגורמים לירידה עולמית באוכלוסיית החרקים ומציע לא לעסוק רק בדבורים ופרפרים

שפה מעבר למלים

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי מנגינת הדיבור באנגלית מתנהגת כשפה עם אוצר מלים ותחביר, וסוללים דרך לבינה מלאכותית שתבין אותה
משקעי עמילואידים (מסומנים באדום) והפפטידים שמונעים את התפתחותם (מסומנים בירוק) בתאי מוח של עכברים

למנוע את שקיעת העמילואדים באלצהיימר

תמיכת נשים במודעות לסרטן השד באמצעות סמל הסרט הורוד. המחשה: depositphotos.com

להרדים את הסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד תאי סרטן שד נכנסים לתרדמה, איך היא נשמרת לאורך שנים – ומדוע הם מתעוררים לפתע ויוצרים גרורות
נחיל ארבה על ענף עץ ירוק. המחשה: depositphotos.com

איך נחיל ארבה מחליט לאן לפנות ולהתקדם?

מחקר ישראלי חדש חושף את הסודות שמאחורי הנחיל ומראה שהוא לא רק אסון חקלאי אלא גם פלא ביולוגי
טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
תאום דיגיטלי יכול לסייע לחוקרים ללמוד את המערכות הפנימיות של המוח. קרדיט: אמילי מוסקל/סטנפורד מדיסין

למה חוקרים נתנו לעכברים לצפות בסרטי פעולה?

מודל דיגיטלי מדויק של קליפת הראיה במוח של עכבר מציע פריצת דרך בניסויים נוירולוגיים, המאפשרת ביצוע בדיקות וירטואליות מהירות ויעילות לחקר בפעילות המוח