מדוע החרקים נעלמים?

מחקר בינלאומי חושף יותר מ-500 גורמים משולבים הגורמים לירידה עולמית באוכלוסיית החרקים ומציע לא לעסוק רק בדבורים ופרפרים

חרקים נעלמים בקצב מדאיג ברחבי העולם, ומדענים מנסים להבין מדוע. בעוד שהתגברות עִבדון החקלאות מוזכרת לעתים קרובות כגורם העיקרי, מחקר חדש מאוניברסיטת ברינגהמפטון (Binghamton University),  במדינת ניו יורק, חושף תמונה מורכבת בהרבה, הכוללת מאות גורמים משולבים.

העניין בדיווחים על ירידת החרקים התגבר במהירות מאז מחקר פורץ דרך מ-2017, שבו צוינה ירידה של 75% במספר החרקים בפחות מ-30 שנים. ממצאים מעוררי דאגה אלו הובילו גל של מחקרים, כל אחד בוחן סיבות פוטנציאליות לתופעה.

כדי לקבל תמונת מצב כוללת של הקונצנזוס המדעי, בחנו החוקרים באוניברסיטת בינג’מונט למעלה מ-175 מאמרי סקירה מדעיים. סקירות אלו כללו מעל 500 השערות לגבי מנועי הירידה באוכלוסיות החרקים. מתוך כך הם בנו רשת משולבת של כ-3,000 קישורים אפשריים, הכוללים כל דבר החל ממידבור ועד להתפשטות עירונית.

“קשה לדבר עם כולם ולהבין מה כל אחד חושב. במקום להזמין 600 אנשים לחדר, החלטנו לקרוא כל מאמר שהוא סקירה או מטא-אנליזה,” אמר כריסטופר הלש (Christopher Halsch),  חוקר פוסט-דוקטורט ומחבר ראשי של המאמר. “הרעיון הוא לחלץ מהמאמרים את ‘נתיבי הסיבה’: למשל, חקלאות מובילה לזיהום, שגורם לירידה באוכלוסיית החרקים. אחר כך בנינו רשת ענקית כדי לראות אילו רעיונות מחוברים בלעדית ובאילו לחצים רואים כגורמים שורשיים.”

מתוך הסקירה הרחבה עולה שהגורם המצוטט ביותר לירידת החרקים היא החקלאות האינטסיבית, דרך שינוי השימוש בקרקע ושימוש בחומרי הדברה.

איומים משולבים שהוחמצו

אך המערכת מורכבת יותר מאשר דירוג מניעים בודדים – גורמים פועלים ומשפיעים זה על זה. לדוגמה, אקלים עשוי להיות מניע לירידה בחרקים, אך תחת מטריית האקלים קיימים גורמים ספציפיים כמו משקעים קיצוניים, שריפות וטמפרטורה, שמעצבים לחצים נוספים. זו רשת סינרגטית ומקושרת.

במקביל, רבים מהאיומים המוכרים בדו”ח האיגוד לשימור הטבע (IUCN) כמעט שלא הוזכרו בספרות על ירידת חרקים. “אף אחד מהמאמרים לא הזכיר אסונות טבע,” מציינת פרופ’ אליזה גריימס (Eliza Grames), שהובילה מחקר שהראה ירידה של 20% בפרפרים בארה”ב. “לא בחנו פגיעות אדם, השפעות מלחמות או סלילת מסילות רכבת. יש תחומים רחבים שאנו יודעים שהם איומים על המגוון הביולוגי, אך הספרות של חקר הירידה בחרקים מתמקדת בכמה גורמי עקה בולטים, במקום להיכנס לאלו הספציפיים והמכניסטיים יותר.”

הטיה במחקר והמיקוד במאבקים

החוקרים מצאו הטיות בספרות העדכנית, בעיקר מיקוד בחרקים “פופולריים” ו“כריזמטיים” כמו דבורים ופרפרים, על אף שהם מיעוט קטן במגוון החרקים.

“כיוון שהשקיעו רבות בדבורים ופרפרים, אנחנו מוגבלים בפיתוח פעולות שימור שיטיבו עם חרקים אחרים,” הוסיפה גריימס. הלש הוסיף: “כשמעניקים תקציב למחקר על דבורים, לומדים יותר על דבורים.”

החוקרים קובעים ששימור חרקים יצריך ניהול לא רק של גורמים בודדים, אלא גישה מערכתית מרובת זוויות.

“פעולות שימור המוטות יתר על המידה כלפי חרקים מסוימים או לחצים ספציפיים עלולות להזיק להרבה חרקים אחרים,” אמר הלש. “אם נתרכז רק בדבורים ופרפרים, נפספס מגוון רחב של מינים, למעשה את רובם הגדול.”

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• קריסתה השקטה של ממלכת החרקים
• עמידות חרקים לחומרי הדברה
• סביבה למען חרקים ולהפך
• עוברים לאכילת חרקים?
• סימביוזה בין חרקים למיקרואורגניזמים