סביבה למען חרקים ולהפך

חרקים מספקים שרותי-סביבה חשובים לפעילויות אנושיות כמו: האבקת צמחי מאכל או צמחי תרבות אחרים, ויותר מכך שליטה על אוכלוסיות של מזיקים. כל זאת מבהיר את העובדה כי גורל החרקים שזור בגורל האנושות כמו בגורלם של מינים רבים אחרים, והדוגמה הבולטת היא כמובן היעלמות הדבורים

חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock
חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock

אחד הגורמים היותר חשובים לסביבה בריאה הם חרקים שמצויים באוויר, ביבשה ובמים , אוכלים ומפרישים, מאביקים, מפזרים זרעים ומהווים מקור חיוני של מזון לצפרדעים, לטאות, צפרים, יונקים  וגם לבני האדם.

כל אלה ממחישים את חשיבותם הגדולה לתיפקוד יעיל של הסביבה, באוכלוסיות רבות נחשבים מיני חרקים למעדן ולאחרונה יש התפתחות בכיוון של שילוב חרקים כמקור מזון בעולם המערבי.

חרקים מספקים שרותי-סביבה חשובים לפעילויות אנושיות כמו: האבקת צמחי מאכל או צמחי תרבות אחרים, ויותר מכך שליטה על אוכלוסיות של מזיקים. כל זאת מבהיר את העובדה כי גורל החרקים שזור בגורל האנושות כמו בגורלם של מינים רבים אחרים, והדוגמה הבולטת היא כמובן היעלמות הדבורים.

אלא שמסתבר כי בחלקים נרחבים בעולם מאוימים מיני חרקים רבים שאוכלוסיותיהם מידרדרות ונעלמות https://www.cabi.org/bookshop/book/9781789241686/.

מיני חרקים נעלמים בקצב מהיר גם ובעיקר בגלל ברוא יערות משווניים. חוקרים מזהירים כי זו העלמות ואובדן שיפגעו באנשים ובסביבה. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0006320719317823

סיבה נוספת לפגיעה בחרקים היא אובדן בתי-גידול שנגרם בחלקו בגלל ״חקלאות-אחידה״ (monoculture), שטחים נרחבים שבהם גידול אחד שגורם לפגיעה באיכות הקרקע ובבתי-גידול של חרקים בגלל פגיעה באפשרותם לנוע בין בתי-גידול שונים לצורך רביה ומזון. סיבות נוספות הן השימוש המוגזם בקוטלי מזיקים ובדישון, וגם הפצת מינים זרים.

מעל לכל קיים המפגע הראשי, שהוא ההתחממות העולמית, אוכלוסיות ומיני חרקים מגיבים לשינויי האקלים באופן שונה, מורכב ומשולב. שינוי האקלים גורם לתופעות מזג אוויר קיצוניות ובהן גם שריפות שפוגעות באוכלוסיות החרקים ומשנות את היחסים בין חרקים טובים למזיקים, כאשר השינוי הוא לטובת המזיקים.

ההשפעות השונות על חרקים משתנות בהתאם לאוכלוסיות, מינים ונטיות גנטיות שעוצבו בגלל וכתגובה לאירועים גאולוגים קודמים. יש מיני חרקים שמסתגלים וחיים טוב בסביבה ששונתה על ידי האדם, אם בערים או בסביבה חקלאית, ומסתבר כי לרוב אלה מינים מזיקים. 

אבל למינים מתמחים רבים נדרשים תנאים יחודיים או מין פונדקאי מסוים כדי לחיות. בין המינים המתמחים יש צרעות טפיליות וחיפושיות טורפות, כלומר מינים מועילים. מינים מתמחים אלה הם הנפגעים במהירות מדאיגה בעיקר ביערות משווניים שנכרתים. כשבתי-גידול מתכווצים, נעלמות אוכלוסיות החרקים המתמחים, כך גם נפגעים חרקים שקשורים למקווי מים שמתייבשים בגלל בצורת https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/fwb.13360

לעומת זאת דווקא המזיקים מסתגלים לשינויים שנוצרים על ידי האדם. בין המסתגלים בעיקר מיני רפרפים שזחליהם גורמים נזקים בחקלאות.

קבוצת מדענים וחוקרים מציעים דרכים לטיפול בבעיות מולן ניצבים החרקים המועילים ולשפר את מצבם https://www.nature.com/articles/s41559-019-1079-8. מפת דרכים שתאפשר שרידות ארוכת טווח ותבטיח את המשך השירותים הסביבתיים המועילים לאדם כמו: האבקת יבולים, בקרה ושליטה על מזיקים על ידי טריפה וטפילות, ותחזוקת קרקע בריאה. שני הפתרונות הראשיים הם מיתון ההתחממות העולמית ועצירת בירוא היערות בכלל והיערות המשווניים בפרט.
לאחרונה הוצעה תוכנית מפורטת שמתמקדת בבתי-גידול מוגדרים ויחודיים / כמו חורשים, שטחים עשבוניים, מערות, , מקווי מים ואפילו ערים. הפתרונות המוצעים מצריכים השקעות בשימור במקום הרס, כמו למשל   

יישום של רשת מסדרונות שבהם יהיו צמחים טבעיים, המסדרונות יהיו בין שטחי גידולים חקלאיים ויאפשרו לחרקים תנועה בשטח. נטיעת צמחים מועילים לחרקים בין ומסביב לחלקות חקלאיות, נטיעת צמחים בצידי כבישים ודרכים, עצירת הזרמת מזהמים לנהרות ולנחלים ושיקום גדותיהם בצמחיה טבעית. מיתון השימוש בקוטלי-חרקים והגברת השימוש באויבים טבעיים כמו צרעות טפיליות או חיפושיות טורפות והגדלת השטחים הירוקים בישובים עירוניים ונטיעה על גגות

מחקרים רבים שנוגעים לנושא ממחישים את הצורך לפתרון על ידי שיקום שטחי מחיה ובתי-גידול שיאפשרו מרחבים תומכי מחיה לאוכלוסיות מגוונות של חרקים שהולכות ונעלמות, ראוי כי ההמלצות ימומשו וייושמו, שכן אחרת העתיד יהיה עגום.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן