השילוב של מגיפה ופגעי אקלים גרמו לשנת 2020 להיות אחת השנים הקשות בעשורים האחרונים. רבים מהאסונות עשויים לשוב ולפקוד את העולם ולפגוע באנושות ובטבע, אלא אם נשנה את התנהגותנו באופן קיצוני, שכן לאנושות חלק עיקרי ונכבד בהתהוות התנאים לאסונות.
על אף שמדובר בבעל חיים מצוי, קשה היה לראותו פעיל בטיולים יומיים, שכן ביום הוא חבוי במאורות ויוצא לחפש אוכל רק בלילות, כך לפחות היה עד לשנים אחרונות בהן יש יותר ויותר תצפיות של פעילות הארדוורק במשך היום בעיקר באזורים חמים ויובשניים
חוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו הגדר כדרך ראשית
בעקבות המגיפה מתברר כיצד צדק סביבתי וצדק חברתי צועדים ביחד
בקיץ האחרון בערו יערות רבים באמזונס ובפנטנל, בקליפורניה, בסיביר ועוד. שטפונות בקנה מידה של מבול באפריקה, כיפות הקרח נמסות. אלה ועוד ממחישים את הנזק הנוראי
מסתבר ששני המינים הללו ורבים אחרים מוצאים בית באותן מערות
מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת – אנטרקס ( Anthrax) אלא שהתברר כי גם זו לא סיבת המוות, חיות אחרות לא נפגעו. הרשויות חקרו את מקרי המוות וכנראה שנמצא האשם, ציאנובקטריות (Cyanobacteria).
אצלנו אין מצב בו אוכלוסיה חלשה מתגוררת בקרבת שמורה שתרוויח מהצייד. לכן יש צורך בניהול של אוכלוסית חיות הבר ואחת הצורות לניהול היא שליטה בגודל האוכלוסייה באמצעות ציד
בנית סכרים על נהרות לצורך ייצור חשמל או לחלוקה של מים גרמה תמיד לדיונים וחיכוכים בגלל הצורך באנרגיה ״ירוקה״ והובלת המים, מול הרצון לשמור על הסביבה והטבע. אתיופיה השלימה את הסכר על הנילוס הכחול והמתח בינה לבין מצרים גובר
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
חיות בר מסתגלות לקירבה לאוכלוסייה אנושית, מה שגורם למגע תדיר ולהתגברות התפרצויות של מחלות שמקורן בבעלי חיים (zoonotic diseases), תופעה שהיא תוצאה ברורה למצב בו
שינויי האקלים מהווים אסון בהתרחשות שקורה מהר מהצפוי, אלא שלאנושות שגורמת לאסון יש אפשרות למתנו, לדברי המזכיר הכללי של האו"ם: "מצב החירום האקלימי הוא מרוץ
מסתבר כי ההבדל מתקיים בגלל זמינות מים, שכן באזורים יובשניים משקיעים העשירים יותר במתקני מים כמו בריכות, מזרקות והשקית גינות. לחילופין באזורים יובשניים יהיו שכונות
כך עולה מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם לאחר שהנושא עלה לכותרות בשל מגפת הקורונה
במשך שנים רבות אני (ושכמותי) קורא לרשויות השונות, למקבלי החלטות, למנהלי אתרים ולשומרי הטבע, לפתח מערכות להגבלת מבקרים בהתאם לכושר הנשיאה של כל שמורה. עכשיו
כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר – ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על
האוכלוסייה האנושית גורמת לקריסה חסרת תקדים של הסביבה הטבעית והמגוון הביולוגי. הקריסה היא שגורמת למגפות כלל-עולמיות. מסתבר כי מקורה של מגפת הקורונה באכילת חיות בר
לפני כשבועיים הגבתי על כתבה שעסקה בהשפעת המגפה על מחירי הנפט וכתבתי: "עם כל הצער על חיי האנשים שנפגעו, מסתבר כי לנגיף יש השפעות חיוביות.
חרקים מספקים שרותי-סביבה חשובים לפעילויות אנושיות כמו: האבקת צמחי מאכל או צמחי תרבות אחרים, ויותר מכך שליטה על אוכלוסיות של מזיקים. כל זאת מבהיר את
שינוי המדיניות שבה האשפה נאספת על ידי גופים פרטיים תמורת תשלום גבוה, גוזלת מהעניים מקור פרנסה ומזון וגורמת לחומרים שניתן למחזרם לגדוש מטמנות
לאחרונה התפרסם דו"ח שחיברה וועדה שחיברו מומחים מתחומים שונים, ובו המלצה לשינוי התפריט, שידרוג מערך ייצור המזון, תוך האכלת אוכלוסיה הולכת וגדלה, אך תוך התחשבות
שנת 2020 הוכרזה על ידי האו"ם ומוסדות נוספים כרגע האמת של הטבע
שטחים לחים מהווים בית גידול ואזור רביה עבור כ-40% ממיני בעלי החיים והצמחים, זאת אף על פי שהם מכסים רק כ-6% משטחי הקרקע. לכן העלמותם
