דר. אסף רוזנטל

חווה לגידול אריות לציד בדרום אפריקה. צילום: shutterstock

חיות בר או חיות משק מסוג חדש?

האם שינוי הסיווג וגידול בעלי חיים בסכנת הכחדה בחוות כדי לצוד אותם אחר כך יעזור לשימור חיות הבר? 

לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג

כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על

מסוק של הצי האמריקני טס מעל אחד מפרברי בנגקוק השקוע במי השטפונות, 22 באוקטובר 2011. מתוך ויקיפדיה

אקלים, מים, קרקע ושינויי האקלים

שינויי האקלים גורמים לפגיעה באיכות הקרקע וכתוצאה מכך לפגיעה בזמינות המים, בגידולי מזון. חופים, ימים, מערכות אקולוגיות, מזג-אוויר ומעל לכל בריאות הציבור, עומדים בפני פגיעה

שריפות הענק ביערות הגשם באמזונס, אוגוסט 2019. צילום: shutterstock

שריפות

השריפות באמזונס העלו לסדר היום בעיה ותיקה של חוסר אכיפה, ואי התחשבות במשאב טבע השייך לכל האנושות

באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה. אילוסטרציה: pixabay.

העולם מתייבש

רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות

יונקים גדולים בסוואנה אפריקה, בסכנת הכחדה. צילום: shutterstock

נטיעות שליליות

כאשר נטיעת עצים מהווה פגיעה בבתי גידול

אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

אפקט הפרפר – במציאות

מחקר חדש שפורסם ב – NATURE מראה כי קיים קשר הפוך בין צריכת מים לחקלאות בהודו לגשמים באפריקה ועוד השפעות בלתי צפויות מסוג זה

מנגל ביום העצמאות. צילום: shutterstock

המבורגר מול סביבה

בדו"ח שהופץ על ידי המכון העולמי למשאבים (WRI report World Resources Institute), מתפרסמים נתונים על הנזק שגורם מנהג צליית הבשר שנפוץ בכל העולם

סירת דייגים מעץ באגם היבש בפארק הלאומי מאניארה בטנזניה. צילום: shutterstock

מצב הסביבה באפריקה

קבוצת חוקרים שפרסמה את ממצאיה ב"ניצ׳ר" בדקה את הגורמים הכלכליים שמשפיעים על הפגיעה בסביבה. מטרתם היתה להציג מתווה שימור שיתאים לכל מדינה ביבשת האפריקאית, תוך

גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?

בחישוב צריכת הבשר השנים הבאות, ובשקלול השוני שבהשפעת הפליטות של הגזים פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, רק במקרה היותר ״אופטימי״ תהיה ההשפעה הסביבתית של ייצור

סוניה גואג'אג'ארה, פוליטיקאית ופעילה ילידית בברזיל, ואחת הדוברות בכנס האקלים בבון, 2019. צילום: Andrew Aurélio P. de A. Costa מתוך ויקיפדיה

מתן זכויות לילידים למיתון ההתחממות

בימים אלה מתקיים בבון (גרמניה) כנס Global Landscapes Forum בו משתתפים נציגים מכל העולם. הנושא העיקרי בו עוסקים בכנס הוא הקשר שבין ההתחממות העולמית וזכויות

חתול צד ציפור. איור: shutterstock

האם יש הצדקה ל"שימור רחום"

האם נכון להתחשב ברגשות ורגשנות כאשר דנים בשימור מינים ובשמירה על הסביבה הטבעית

נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

נודדים נכחדים

במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם

כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי

מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה

צבוע מפוספס (Hyaena hyaena). צילום: shutterstock

להגנת הצבועים

בעקבות הכתבות על צבועה, תנים וחיות בר אחרות שמבקרות בישובים והתגובות המשונות שפוחדים מאותם בעלי חיים או שמאכילים אותם, הנה מעט מידע בתקווה שאולי תשתנה

קו החוף של ים המלח. צילום: shutterstock

אסון תעלת הימים שוב חוזר

דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן

דילוג לתוכן