לאחרונה מתרבים החיזוקים כי בעקבות התחממות כדור הארץ, נעה מעטפת האקלים שמהווה בית-גידול למינים מסוימים לכיוון הקטבים. בחצי הכדור הצפוני התנועה היא לכיוון הקוטב הצפוני ובחצי הכדור הדרומי נעים המינים לכיוון הקוטב הדרומי
לפני ימים מספר החלה בהלת הקניות המוטרפת שמואצת ע"י התקשורת. במשך חודש ימים מציעות חברות הנחות למוצרים וקהל הצרכנים דוהרים לחנויות ולאתרי הרשת ורוכשים מכל הבא ליד. לאחר מעשה יסתבר כי מרבית המוצרים שנרכשו ייצרו מצבורי אשפה
רועים בעמק זמבזי בזימבבואה מדווחים על ירידה משמעותית בעקיצות ובפגיעה לחיות,. לאט לאט מתמעטת אוכלוסיית זבובי הצהצה עד כדי כך שיש אזורים בהם הזבובים נעלמו לחלוטין. חוואים מדווחים כי אם עד לפני כעשר שנים איבדו חיות בתדירות גבוהה, הרי שבשנים אחרונות חדלו הפגיעות ואין אובדני חיות משק
טרוורטין הוא סלע גירני ששוקע במעיינות, הסלע הצהבהב שימש לבניה כבר בתקופות עתיקות, וגם היום משמש לציפוי חיצוני של מבנים רבים, על פי שני חוקרים מאוניברסיטה במערב סין, מדרכות שיסללו מאבני טרוורטין ימנעו כ-50% מההצפות, זאת מאחר שהטרוורטין מחורר כספוג, אם על כך יתווספו גם כבישים מטרוורטין יחלחלו המים לקרקע
השפעתנו על הסביבה הטבעית ושינויי האקלים מהווים נושא חשוב. פעילויותינו היום-יומיות, האופן שבו אנחנו מתנייעים ומה אנחנו אוכלים מהווים גורמים שקשורים ישירות להתחממות העולמית והשפעותיה באותו הקשר מתייחסים לפליטות גזי החממה מהמשק החי בהשוואה לפליטות ממערכות השינוע ותנועת כלי הרכב. אלא שההשוואה אינה מדויקת כיוון שמתחשבים רק בפליטות הישירות של
באתר הידען פרסמנו לא אחת כתבות המגנות את הציד הספורטיבי. גם אם מעשיו של שמואל בוקסר, מועמד לראשות עיריית נס ציונה חוקיים במדינות שבהם הוא ביצע אותם, יש היום דברים שהיו פעם נפוצים שהיום אינם לגיטימיים, דוגמת מנהג הכפרות
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
עבור רוב האנשים הקשר בין דלק מחצבי לגזי-חממה ידוע ומוכר. פחות אנשים מודעים ל״תרומת״ החקלאות להתחממות העולמית, ״תרומה״ שניתן להפחיתה ולהפכה לספיחת גזי-חממה ע"י ניהול נכון של המשק החקלאי
המדינות המתפתחות, בעיקר באפריקה הפכו לשותפות סחר גדולות של סין. בניגוד למערב, לממשלות אפריקה לא אכפת מתושביהם שצריכים לסבול מגידול בזיהום האוויר הקרקע והמים כדי לספק את הסינים
מסאי-מרה היא אחת השמורות היותר חשובות, יפות ומענינות באפריקה וככזו הוא אבן שואבת לאלפי תיירים. אחת החיות היותר יפות ולכן מושכות את תשומת לב המבקרים הוא הברדלס, אלא שהיופי והמשיכה היא בעוכרו של בעל החיים שכן מסתבר כי תשומת הלב של מבקרים וריבוי מכוניות בתצפיות על ברדלס או ברדלסית פוגעים בסיכויי
מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק שלושה מינים מרבים אחרים שמספרם פחת בעשורים האחרונים בכ-70%
מה נותן לבעל חיים או לכל יצור אורגני את הייחודיות שמאפשרת לסווגו ולמיינו כשייך לסוג או למין ביולוגי?
לדברי אמינה מוחמד, סגנית מזכ"ל האו"ם "לשינויי האקלים קשר הדוק לאתגרים ביטחוניים ויש צורך להתייחס להתחממות כאיום כפול ומכופל, זאת בגלל הווצרות העקה והלחצים הנפוצים על המדינות, לחצים חברתיים וכלכליים"
פרות וכבשים רועות באחו היא תמונה יפה ויש שיאמרו טבעית, אלא שאליה וקוץ בה שכן פרות מגהקות וגיהוקן פולט גזי חממה. מעלי הגירה מגהקים דו תחמוצת הפחמן ( CO₂) ותחמוצת חנקן ( N2O), אבל יותר מכך פרות כמו יתר מעלי הגירה מגהקות מתאן (CH₄) שהוא גז חממה פעיל פי 28%
בסקר על תפוצת מים מתוקים בעולם שהסתמך על ממצאי לווינים נמצא כי אזורים הלחים נהיים לחים יותר ואילו האזורים היבשים מתייבשים, ביניהם המזרח התיכון, אפשר להתפיל ישירות באנרגית השמש
ממשלות יכולות להפסיק את הרצח על ידי איסור הכנסת חלקי חיות ופוחלצים. יש לקוות כי הגיבורים שלא יוכלו לתלות את סמלי גבריותם על הקירות ימנעו מההוצאה הכרוכה וכך ימנע הקטל
דו"ח של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם הדו"ח מזהיר מפני מצב בו אין מודעות לגודל הסכנה והאיום בזיהום הקרקעות, שכן הסכנה אינה רק לפגיעה באיכות הקרקע אלא גם לחדירת רעלנים למזון למים ולאוויר, פגיעה בביטחון התזונתי בגלל ירידה ביבולים וגם בגלל רמת הרעלנים שהופכים את היבול למסוכן לצרכנים, אנשים ובעלי חיים
כאשר ממשלות וגופי שימור פעילים ומשפיעים על הסביבה ועל חיינו, חשוב שנבחר איך להתנהג, שכן פעילות הפרט משפיעה על עתידנו,כדי שנייצר פחות פסולת וכדי שחיינו יהיו יותר ידידותיים לסביבה הטבעית
להעתיק ולשמור על שולחן העבודה: הדברים הפשוטים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה הטבעית
ב-22 למרץ "נחגג" יום המים הבינלאומי, אך אין ספק שלא מדובר בחג – שכן בעולם כולו מצב המים הראויים לשתייה בכי רע.
הכלבת שהתפרצה לאחרונה במחוזותינו עוררה שוב את הדיון בצורך לנהל את אוכלוסיית הטורפים בסביבתנו, שכן כבר זמן רב שהסביבה הטבעית מושפעת מפעילות אנושית ברמה שכדי לשמרה יש צורך בהתערבות וניהול פעילים
לפני חמש שנים, אחרי שראיתי שוב ושוב פרסומים אודות הצבי "השנוי במחלוקת" בהם לא הייתה התייחסות לגיורא אילני, כתבתי את מאמר הדעה "איזה צבי?", וכתגובה טרחו מומחים יותר ופחות ותקפו את הכתוב. בימים אחרונים נכנסתי לוויכוח בניסיון להגן על שמו של צבי הערבה (Gazela gazela arabica), שם שניתן לו ע"י
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
אם לפני זמן מה כתבתי על ״חקלאות-חורש״, הרי שהמשך ישיר הוא הצורך בחקלאות בה הסביבה הטבעית לא תפגע וימותנו פליטות גזי חממה.
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו