אפריקה
שמירה על יערות בעזרת ילידים תושבי היער
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
דר. אסף רוזנטל
ההתחממות: השפעות חברתיות
חקלאות יכולה להיות בת קיימא ואפילו לספוח פחמן
עבור רוב האנשים הקשר בין דלק מחצבי לגזי-חממה ידוע ומוכר. פחות אנשים מודעים ל״תרומת״ החקלאות להתחממות העולמית, ״תרומה״ שניתן להפחיתה ולהפכה לספיחת גזי-חממה ע"י ניהול נכון של המשק החקלאי
סביבה ובריאות
השפעת סין על הסביבה במדינות מתפתחות
המדינות המתפתחות, בעיקר באפריקה הפכו לשותפות סחר גדולות של סין. בניגוד למערב, לממשלות אפריקה לא אכפת מתושביהם שצריכים לסבול מגידול בזיהום האוויר הקרקע והמים כדי לספק את הסינים
בע"ח בסכנת הכחדה
סקר חושף את מצבם הקשה של הברדלסים בשמורת מסאי מרה
מסאי-מרה היא אחת השמורות היותר חשובות, יפות ומענינות באפריקה וככזו הוא אבן שואבת לאלפי תיירים. אחת החיות היותר יפות ולכן מושכות את תשומת לב המבקרים הוא הברדלס, אלא שהיופי והמשיכה היא בעוכרו של בעל החיים שכן מסתבר כי תשומת הלב של מבקרים וריבוי מכוניות בתצפיות על ברדלס או ברדלסית פוגעים בסיכויי
אפריקה
אוכלי העשב בקניה בסכנה
מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק שלושה מינים מרבים אחרים שמספרם פחת בעשורים האחרונים בכ-70%
אבולוציה בפעולה
מי הוא מין?
מה נותן לבעל חיים או לכל יצור אורגני את הייחודיות שמאפשרת לסווגו ולמיינו כשייך לסוג או למין ביולוגי?
ההתחממות: השפעות חברתיות
האו"ם מתמודד עם הגברת האלימות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ
לדברי אמינה מוחמד, סגנית מזכ"ל האו"ם "לשינויי האקלים קשר הדוק לאתגרים ביטחוניים ויש צורך להתייחס להתחממות כאיום כפול ומכופל, זאת בגלל הווצרות העקה והלחצים הנפוצים על המדינות, לחצים חברתיים וכלכליים"
ההתחממות: ההיבט המדעי
פרות מחממות
פרות וכבשים רועות באחו היא תמונה יפה ויש שיאמרו טבעית, אלא שאליה וקוץ בה שכן פרות מגהקות וגיהוקן פולט גזי חממה. מעלי הגירה מגהקים דו תחמוצת הפחמן ( CO₂) ותחמוצת חנקן ( N2O), אבל יותר מכך פרות כמו יתר מעלי הגירה מגהקות מתאן (CH₄) שהוא גז חממה פעיל פי 28%
מים
כיצד שימוש בקולטי שמש יחסוך גם מים
בסקר על תפוצת מים מתוקים בעולם שהסתמך על ממצאי לווינים נמצא כי אזורים הלחים נהיים לחים יותר ואילו האזורים היבשים מתייבשים, ביניהם המזרח התיכון, אפשר להתפיל ישירות באנרגית השמש
בע"ח בסכנת הכחדה
עוד אריה נפל קורבן לציד "ספורטיבי"
ממשלות יכולות להפסיק את הרצח על ידי איסור הכנסת חלקי חיות ופוחלצים. יש לקוות כי הגיבורים שלא יוכלו לתלות את סמלי גבריותם על הקירות ימנעו מההוצאה הכרוכה וכך ימנע הקטל
סביבה ובריאות
משבר הקרקעות, לא פחות חשוב ממשבר האקלים
דו"ח של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם הדו"ח מזהיר מפני מצב בו אין מודעות לגודל הסכנה והאיום בזיהום הקרקעות, שכן הסכנה אינה רק לפגיעה באיכות הקרקע אלא גם לחדירת רעלנים למזון למים ולאוויר, פגיעה בביטחון התזונתי בגלל ירידה ביבולים וגם בגלל רמת הרעלנים שהופכים את היבול למסוכן לצרכנים, אנשים ובעלי חיים
בצורת
יום כדור הארץ – מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות למען הסביבה
כאשר ממשלות וגופי שימור פעילים ומשפיעים על הסביבה ועל חיינו, חשוב שנבחר איך להתנהג, שכן פעילות הפרט משפיעה על עתידנו,כדי שנייצר פחות פסולת וכדי שחיינו יהיו יותר ידידותיים לסביבה הטבעית
שמירת טבע
הדברים שכולם יכולים לעשות כדי לשמור על הסביבה
להעתיק ולשמור על שולחן העבודה: הדברים הפשוטים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה הטבעית
סביבה ובריאות
יש מים?
ב-22 למרץ "נחגג" יום המים הבינלאומי, אך אין ספק שלא מדובר בחג – שכן בעולם כולו מצב המים הראויים לשתייה בכי רע.
סוגיות סביבתיות
טורפים – אויבים או ידידים?
הכלבת שהתפרצה לאחרונה במחוזותינו עוררה שוב את הדיון בצורך לנהל את אוכלוסיית הטורפים בסביבתנו, שכן כבר זמן רב שהסביבה הטבעית מושפעת מפעילות אנושית ברמה שכדי לשמרה יש צורך בהתערבות וניהול פעילים
מדע, מוסר ופוליטיקה
למי הזכות לתת שם למין זואולוגי
לפני חמש שנים, אחרי שראיתי שוב ושוב פרסומים אודות הצבי "השנוי במחלוקת" בהם לא הייתה התייחסות לגיורא אילני, כתבתי את מאמר הדעה "איזה צבי?", וכתגובה טרחו מומחים יותר ופחות ותקפו את הכתוב. בימים אחרונים נכנסתי לוויכוח בניסיון להגן על שמו של צבי הערבה (Gazela gazela arabica), שם שניתן לו ע"י
שמירת טבע
תיירות – פוגענית והורסת
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
התחממות כדה"א
חקלאות מחממת
אם לפני זמן מה כתבתי על ״חקלאות-חורש״, הרי שהמשך ישיר הוא הצורך בחקלאות בה הסביבה הטבעית לא תפגע וימותנו פליטות גזי חממה.
סביבה ואנרגיה
ים גוסס
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
בצורת
מתייבשים?
הכותרות בתקשורת זועקות ״הצפון מתייבש״, חקלאים כורתים מטעים ונמנעים מזריעת שדות, נחלים מזרזפים והכנרת מצטמצמת. יותר ויותר מסתבר כי הצפון ה״גשום״ מתיבש והופך למדברי. האם אלו חדשות? לא ולא!
התחממות כדה"א
חקלאות-חורש: שיטת חקלאות המשלבת יבולים עשבוניים ועציים
לנטיעת עצים בשדות חקלאות ("חקלאות-חורש" – Agroforestry) יש יתרון כפול: במאבק בהתחממות העולמית ובעזרה לחקלאים
בע"ח בסכנת הכחדה
פלפל צ׳ילי להגנת פילים
״פטנט״ חדש, המבוסס על הבערת לבנים שיוצרו מתערובת של צ׳ילי יבש, זבל ומים, מסתמך על חוש הריח החד והרגיש של פילים כדי לדחות אותם ולהרחיקם מיבולים, ובכך למנוע פעולות אלימות נגדם מצד חקלאים
ההתחממות: היבטים פוליטיים
איך ״תורמים״ ושתדלנים פוגעים ביישום ההסכמות למיתון ההתחממות
כאשר התאספו בבון (cop 23) נציגי כ-200 מדינות לדיון ביישום הבנות פריז, בין 23,000 המשתתפים היו גם שתדלנים (לוביסטים) שייצגו את תייקוני הדלק, ענקי התעשייה, תאגידי חקלאות תעשייתית ומזהמים בקנה מידה ״תנכי״. מסתבר כי למזהמים הגדולים יש גישה ישירה לדיונים והשפעה על ההחלטות.
ההתחממות: היבטים פוליטיים
כנס שינוי האקלים בבון: האמנם התקדמות?
בעקבות ״אמנת פריס״ למיתון הפליטות ועצירת ההתחממות העולמית התכנסו בבון נציגי מדינות (Cop 23) במטרה ליצור דרכים ליישום ההחלטות
סוגיות סביבתיות
האם הסרנגטי יתייבש?
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה הוא הופך לזרזיף, לכן שימוש במימיו לחקלאות עשוי לגרום ליבושו אחרי עונות יבשות.