מסתבר כי אנשים מחזיקים כל-מיני בעלי חיים כחיות מחמד. כאשר מינים חדשים רבים מגיעים לשווקים, חלקם מגודלים (ומתים) בשבי אלא שכאשר מינים רבים שנסחרים מגיעים
האם שינוי הסיווג וגידול בעלי חיים בסכנת הכחדה בחוות כדי לצוד אותם אחר כך יעזור לשימור חיות הבר?
לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג
בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על
מחקרים מראים כי חקלאות ושימושים אחרים בשטחי קרקע תורמים כרבע מפליטות גזי החממה, לכן לא תמיד נכונה הגישה הצמחונית. על פי החוקרים, אין פתרון כללי
שינויי האקלים גורמים לפגיעה באיכות הקרקע וכתוצאה מכך לפגיעה בזמינות המים, בגידולי מזון. חופים, ימים, מערכות אקולוגיות, מזג-אוויר ומעל לכל בריאות הציבור, עומדים בפני פגיעה
השריפות באמזונס העלו לסדר היום בעיה ותיקה של חוסר אכיפה, ואי התחשבות במשאב טבע השייך לכל האנושות
רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות
מחקר חדש שפורסם ב – NATURE מראה כי קיים קשר הפוך בין צריכת מים לחקלאות בהודו לגשמים באפריקה ועוד השפעות בלתי צפויות מסוג זה
בדו"ח שהופץ על ידי המכון העולמי למשאבים (WRI report World Resources Institute), מתפרסמים נתונים על הנזק שגורם מנהג צליית הבשר שנפוץ בכל העולם
קבוצת חוקרים שפרסמה את ממצאיה ב"ניצ׳ר" בדקה את הגורמים הכלכליים שמשפיעים על הפגיעה בסביבה. מטרתם היתה להציג מתווה שימור שיתאים לכל מדינה ביבשת האפריקאית, תוך
בחישוב צריכת הבשר השנים הבאות, ובשקלול השוני שבהשפעת הפליטות של הגזים פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן, רק במקרה היותר ״אופטימי״ תהיה ההשפעה הסביבתית של ייצור
״זרים (alien) מסתדרים טוב בסביבה של זרים״, כך על פי המחקר שמסביר כי לעופות פולשים כמו המיינה (Acridotheres tristis) או העורב ההודי (Corvus splendens) יש
בימים אלה מתקיים בבון (גרמניה) כנס Global Landscapes Forum בו משתתפים נציגים מכל העולם. הנושא העיקרי בו עוסקים בכנס הוא הקשר שבין ההתחממות העולמית וזכויות
האם נכון להתחשב ברגשות ורגשנות כאשר דנים בשימור מינים ובשמירה על הסביבה הטבעית
במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם
העולם אינו עומד בפני אלא כבר נמצא באסון סביבתי. ב-50 השנים האחרונות נעלמו 60% מחיות הבר. כל שנה נכרתים יערות בהיקף של יותר מ-70 מיליון
מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים
מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה
אותה התנהגות שבעבר הרחוק עזרה להומו לשרוד פועלת היום נגדנו. ראוי לזכור כי בו בזמן שאף מין לא יצר בעיה כה גדולה הרי שלמין שיצר
בעקבות הכתבות על צבועה, תנים וחיות בר אחרות שמבקרות בישובים והתגובות המשונות שפוחדים מאותם בעלי חיים או שמאכילים אותם, הנה מעט מידע בתקווה שאולי תשתנה
סקרים מראים כי במאה השנים האחרונות היו שינויים גדולים באקלים הסאהלי: גשמים פזורים בשנות החמישים והשישים ובעקבותם שנות בצורת בשנות השבעים והשמונים. מאז שנות התשעים
העברת מים מהים התיכון לים המלח תעלה חמישית ממחיר התעלה הירדנית, ולא תפגע במקום רגיש כמו הערבה
דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
