24 מתוך 54 מדינות אפריקה יישמו חוקים למניעת שימוש בשקיות פלסטיק. יש גם צעדים למניעת הובלת אשפה במכולות מאירופה למדינות אפריקה, תופעה המכונה “קולוניאליזם של אשפה” * גם המסכות מוסיפות לים הפלסטיק
לאור התנופה והכוונות הטובות של שרת הסביבה ובתקווה שלפחות חלק מההצהרות על פעולות לצימצום השימוש בפלסטיק בכלל ובכלים חד-פעמיים בפרט יתממשו, ראוי לדעת כי יושבי הארץ היפה מחזיקים בשיאים אחדים וביניהם: שיא בהפיכת מזון טוב לאשפה, שיא בייצור ופיזור אשפה מכל הסוגים ושיא בשימוש ובפיזור שקיות וכלי פלסטיק.
את השפעתם של שלושת השיאים הללו ניתן לראות בסביבה היבשתית, הימית ואפילו באוויר (שקיות מתעופפות לכל עבר).
אם כל שנה מיוצרת בעולם כ-300 מיליון טון אשפת פלסטיק כאשר חלק נכבד מהייצור מגיע לאוקינוסים – הרי ששוב אזרחי ישראל הקטנה ״תורמים״ חלק נכבד מהזיהום. על-פי תחזיות עגומות עד 2040 יגדל הזיהום פי שלוש.
כאשר מדענים מזהירים כי זיהום הפלסטיק נמצא באוויר ביבשה, בימים, בקרקע, באגמים ובכל סביבה ושטח. מה שגובל במצב בו לא יהיה ניתן לעצור ולמנוע את הנזק העצום שיגרם לסביבה, לטבע ולאנושות.
למרות האזהרות על הסכנה, עסוקים רוב המנהיגים בהצהרות ללא תוצאה ממשית. רוב אבל לא כולם, שכן קמפיינרית מסנגל הפועלת בארגון גריפניס בשם אווה טרטאורה כותבת כי מי שלוחץ ועושה יותר מכל למיגור סכנת הפלסטיק הם מנהיגי אפריקה.
מתוך 54 מדינות אפריקאיות 34 העבירו חוקים שאוסרים ייצור והפצה של פלסטיק, ויישמו אותם. בשנת 2005 היתה אריתריאה הראשונה, אחריה סנגל ואחריהן עוד ועוד מדינות אפריקאיות שמיישמות חוקים למניעת זיהום הפלסטיק. במאוריטניה, קניה, טנזניה, רואנדה ועוד מיושמים חוקים למניעת שימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות. ביותר ויותר מדינות אפריקאיות הקהל דורש ״לשחרר את אפריקה מפלסטיק״. קריאה זו מופנית עכשיו לעולם כאשר גאנה מובילה ל״אמנת פלסטיק עולמית״ (Global Plastic Treaty), העולם מוזמן להצטרף לאפריקה במאבק נגד הפלסטיק.
הפלסטיק – בראש המזהמים
״בתכנית הסביבתית של האו׳׳ם״ (UNEP), יש התיחסות לזיהום הפלסטיק כאחד משלושה איומים על הכדור כשהשניים האחרים הם אסונות אקלימיים והפגיעה בטבע, וכאשר פלסטיק עומד בראש המזהמים.
בעשורים האחרונים פשטה מגיפת הפלסטיק בעולם ופגיעתה רעה בעיקר בקרב השכבות החלשות.
אין ספק כי ליושבי מדינות רבות חלק נכבד בפיזור הזיהום שמגיע לחופי היבשת האפריקאית ושמהווה גורם נכבד ביוזמה האפריקאית למיגור הפלסטיק יוזמה שמקורה גם בעובדה שהפלסטיק שמציף את האוקינוסים פוגע ישירות במערכות החיים הימיות וכתוצאה מכך פוגע באפשרויות הקיום של אוכלוסיות חופיות רחבות.
יותר ממיליארד אנשים חיים סביב אוקיאנוסים ומתפרנסים ישירות מהם. אוקינוסים רוויים בפלסטיק מהווים סכנה בריאותית וקיומית לא רק לדגים אלא גם לאנשים כאשר כ-99% מהפלסטיק מיוצר מדלק מחצבי. עד 2050 תהיה תעשיית הפלסטיק אחראית לצריכת 20% מכלל צריכת הדלק וזיהום הפלסטיק ״יתרום״ כ-15% מכלל פליטות הפחמן.
המחיר הזול והעמידות עושים את הפלסטיק לחשוב עבור תעשיות אבל אותן תכונות גם הופכות אותו למסוכן, מסוכן לסביבה ולבריאות. פלסטיק לא מתכלה ולא נעלם אלא מתפורר לחלקיקים זעירים ואלה עושים דרכם דרך המים למערכות עיכול של צמחים וחיות וכך מגיעים גם למים ומזון של אנשים.
דייג מהווה אחת התעשיתיות החשובות בכלכלה העולמית. זיהום פלסטיק פוגע במערכות הימיות שכבר פגועות בגלל דייג פראי ודייג יתר. פלסטיק נסחף לחופי אפריקה בזרמים אבל מסתבר כי גם ״מיובא״ בכוונה.
כך למשל חברת ספנות גרמנית נתפסה כשהיא מנסה להכניס לסנגל 25 מכולות ובהן אשפת פלסטיק
מה שהוגדר ע”י שלטונות המדינה כ״אשפת – קולוניאליזם״ waste colonialism. אין ספק כי זה אחד הגורמים שהניעו את אפריקה לפעולה ולקריאה ליוזמה עולמית.
במסגר המאבק בזיהום יזמו שרי סביבה מ-15 מדינות בארגון מדינות מערב-אפריקה (ECOWAS) איסור על אריזות פלסטיק שייושם עד 2025, מה שמציב בעיה בפני תעשיות שאמורות לפתח אריזות מתכלות או כאלה שניתנות למיחזור או שימוש חוזר.
כך או כך הפתרון היחידי לזיהום הפלסטיק הוא מיתון עד כדי הפסקה מוחלטת של ייצור המוצר הרעיל.
חובה על ממשלות להתמקד ביישום האיסור על ייצור שימוש והפצה של מוצרי פלסטיק-חד-פעמי. מה שיקל על יישום מדיניות זו יהיה פיתוח תחליפים ירוקים לפלסטיק, שיהיו רב שימושיים או מתכלים בקלות.
כאשר אפריקה מובילה יש סיכוי כי יתר העולם יצטרף ל״עתיד ללא פלסטיק״ ומדינות המערב יבינו כי הפתרון אינו בזריקת האשפה ביבשת השחורה. במקום קיצורי דרך בנוסח קולוניאליזם ראוי לפתח ולאמץ חומרים ושיטות לשימוש חוזר.
אפריקה קוראת ל״אמנת פלסטיק עולמית ״ בתקווה כי העולם יאזין ויישם.
ישראל מפיצה בעולם ובאפריקה טכנולוגיות מתפתחות בענפים ותעשיות שונות ורבות. אם פתחנו בתנופה וכוונות המשרד להגנת הסביבה הרי שמותר לנו ללמוד מאפריקה איך נאבקים בזיהום הפלסטיק.
ומה עם המסכות?
אחרי שזיהום הפלסטיק ברור לכל בשנתיים האחרונות נוסף סוג נוסף של זיהום שמכיל פלסטיק , מסכות הגנה בפני קורונה. בתקשורת התפרסמו תמונות של עופות ובעלי חיים אחרים שהסתבכו במסכות כשמתחת לתמונות כתוב ״גם זו תוצאה של המגיפה״ ולא היא שכן זו תוצאה של התנהגות חצופה , רשלנית ונלוזה של אנשים שאינם ״מצליחים״ למצוא את המקום היעודי להשלכת ה מסכות,
אלא שבכך לא מסתיים המפגע שכן מתברר כי גם כאשר ה מסכות יושלכו לפח האשפה ויגיע למתמנות הן לא נעלמות, מחקר הראה כי כל חודש נזרקות למטמנות אשפה 130 מיליארד מסכות. אותו מחקר הראה כי דרושות כ 450 שנים כדי שה מסכות שמכילות פלסטיק יעברו פרוק. ברור כי יש צורך בריאותי להשתמש ב מסכות ,
אבל ברור כי התכונה הנפוצה בסביבתנו של השלכת מסכות בכל מקום אינה סימן לעודף חכמה.הצורך הבריאותי אינו מהווה תרוץ לזיהום הסביבה.
עוד בנושא באתר הידען:
