החופים המזוהמים ביותר הם תל אביב וחדרה. מממצאי המחקר עולה כי, בין היתר, הזיהום של הפלסטיק מקורו באריזות מזון, כלים חד-פעמיים, ורשתות דייג. החוקרים מתריעים
כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים – ואפילו יותר מבחוץ
אלון זס"ק, מנכ"ל חברת חקר ימים ואגמים לישראל: "סקר מקיף זה, ראשון מסוגו בארץ המשתמש בכלי מחקר מתקדמים, מציג בבירור את הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים לשמירה על הים והמגוון הביולוגי שבו"
פעילויות נקיון החופים לרגל יום האוקיאנוסים העולמי החל היום, 8 ביוני
אחת החוקרות, רימה גנאים מסבירה: "סוגי הפסולת החקלאית יכולים להגיע בישראל למסות עצומות של מיליוני טונות בשנה: על הפרשות של בעלי חיים, פגרים מתעשיית הבשר, הביצים ותעשיות נוספות, פסולת צמחית ופסולת שנוצרת מבתי בד. כל אלה יחד מייצרים שלל מפגעים שהיינו שמחים להימנע מהם ולכל הפחות לצמצם אותם"
חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?
חוקרים הצליחו לפתח כימיקלים ומוצרים חדישים המבוססים על ביו-חומרים פעילי פנים ברי-קיימא עם רעילות נמוכה
כימאים מתארים שיטה חדשנית שבה הם משתמשים על מנת להמיר פלסטיק שנזרק לאשפה לכדי חומר חזק ויציב יותר שמשמש בדרך כלל לאריזת מזון. במסגרת מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ ('upcycling') שכזה, השיטה תוכל להוות אמצעי פשוט וזול יותר למיחזור פלסטיק
עורכי כתב העת המדעי Nature Communications בחרו במאמרם של חוקרי הטכניון כאחד המחקרים החשובים ביותר בתקופה האחרונה
דאסו סיסטמס הציגה לאחרונה בכנס -3DEXPERIENCE WORLD 2022 הוירטואלי שלה את הכלים לתכנון מכוניות חשמליות ומוצרים רבים נוספים בדרך שתקרב אותנו לכלכלה מעגלית
השילוב של שינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וזיהום והצטברות אשפה בסביבה הם נושאים שצריך לטפל בהם ביחד לפי האו"ם
גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים
היעדר סטנדרטיזציה עולמית גורם לריבוי שיטות ניטור שאינן מתואמות ומאטות את קצב ניקוי הים
פולירוק הוא בטון שבו משולבים חלקיקי פלסטיק רך שקשה למחזרם בדרך אחרת, אך הוא גם זול יציב ובעל מאפיינים אקוסטיים ועמידות
עם זאת נראה שהמסר מתחיל לחלחל. בוועידת האנרגיה שהתקיימה השובע עידו רוזיליו, יו”ר בית זיקוק פז אשדוד: ” היום התחושה שלנו כמי שמתעסקים עם דלקים פוסילים – שרק נעוף מהעיניים. שלא רוצים אותנו” * במשרד האנרגיה מעדיפים מימן שתייצר בז”ן שאמורה להיסגר * דרישה לסגור את קצא”א
חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%
בקול קורא שפרסם המשרד נקראות "חברות ישראליות שברשותן שירות, מוצר מוחשי, מוצר טכנולוגי או אבטיפוס בשל לייצוא בתחום מיחזור פסולת ותוצרי לוואי תעשייתיים" להיענות לאתגר
24 מתוך 54 מדינות אפריקה יישמו חוקים למניעת שימוש בשקיות פלסטיק. יש גם צעדים למניעת הובלת אשפה במכולות מאירופה למדינות אפריקה, תופעה המכונה "קולוניאליזם של אשפה" * גם המסכות מוסיפות לים הפלסטיק
מיזם ממשלתי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית מסייע ליצרנים ישראלים לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים
85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. פירוש הדבר הוא שאנחנו רוכשים הרבה יותר בגדים – והם זולים מבעבר, אך יש להם השפעה
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מצאו שיטה להכנתו של פלסטיק מתכלה מתוך חלבונים צמחיים נפוצים בטבע המהווים חומר מתחדש. בהשראת קורי עכביש, חומר הפלסטיק החדשני מתנהג בצורה דומה לסוגי פלסטיק אחרים, וניתן לפרק אותו אפילו בבית
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם במי ביוב ודוגמאות סביבתיות נוספות * פרופ' שמשון בלקין וקבוצתו פיתחו בהנדסה גנטית סדרת חיישנים תאיים, שהופכים לזוהרים בנוכחות חומרים משבשי פעילות הורמונלית או חומרים הפוגעים בחומר הגנטי של התא
פרס מפעל חיים מוענק לפרופ' יורם אבנימלך במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה 2020
בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית
