זיהום ומיחזור

פרופ' שמשון בלקין , האוניברסיטה העברית. צילום יואב דודקביץ

מאגר מידע ביולוגי ושמו ביוב

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם במי ביוב ודוגמאות סביבתיות נוספות * פרופ' שמשון בלקין וקבוצתו פיתחו בהנדסה גנטית סדרת חיישנים תאיים, שהופכים לזוהרים בנוכחות חומרים משבשי פעילות הורמונלית או חומרים הפוגעים בחומר הגנטי של התא

פסולת זפת בחופי אשדוד בעקבות דליפת הנפט, 18 במרץ 2021. צילום דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה

שטים בניוטרל

בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית

סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים

פסולת פלסטיק צפה במים. איור: depositphotos.com

להדביק את הפסולת

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק – האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

שליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה. איור: depositphotos.com

להציל מזון כדי לשמור על העולם

מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס

ניקוי כתמי הזפת בחופי הים התיכון. צילום: איגוד ערים שרון כרמל

כתם הנפט שכיסה את חופי ישראל הגיע מאוניה שהובילה נפט פיראטי מאירן לסוריה

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "איתרנו את מכלית הנפט הגולמי שזיהמה את חופי ישראל. היא בבעלות לובית ונשאה מטען מאיראן לסוריה. נבוא חשבון עם הפושע הסביבתי שזיהם את חופי ארצנו, ונתבע פיצויים בשם כל אזרחי ישראל על הפגיעה בבריאות, בטבע, בחיות ובנוף"

פינוי פסולת זפת בחופי עתלית. צילום - אלעד יעקב, לעמ

דגל שחור מעל חופי ישראל

יש כמה סברות לגבי המקור הספציפי של הזיהום הקשה הזה ובימים אלה מתנהל מצוד מודיעיני אחר הספינה שכנראה אחראית לו, אבל חשוב לזכור שמעבר לאירוע

כדור האשפה. איור: depositphotos.com

"תרבות" האשפה

נושא שראוי לבדוק הוא הפעילות הסביבתית בכל מה שנוגע לאשפה, כאשר הסדר הנכון הוא "הפחתה, שימוש-חוזר, מיחזור", אבל הדבר כנראה מנוגד לתרבות הנהנתנית

כתם זפת ופסולת נפלטו לחוף ראש הנקרה. צילום: גידי בטלהיים, המשרד להגנת הסביבה

אחד האסונות האקולוגיים הקשים בישראל – זפת נפלטת מהים בחופי הים התיכון

ההערכה היא שמדובר בפסולת שנפלטה ממכלית במהלך הסערה שפקדה את האיזור באמצע השבוע החולף * השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, בהערכת מצב עם ראשי הרשויות החופיות: "זהו אירוע בסדר גודל שלא ראינו מזה שנים. אנחנו עושים הכול כדי למצוא את האחראי להרס החופים ולפגיעה האנושה בבעלי החיים"

פיל באפריקה. צילום: sam balye, unsplash

צינור הנפט החדש שמאיים על הטבע באפריקה

צינור נפט שיקשר את אוגנדה לחופי האוקיאנוס ההודי מאיים לפגוע ב-14 שמורות טבע גדולות במזרח אפריקה * גם בישראל חוששים מחידוש הפעילות בצינור הנפט אילת-אשקלון לטובת יצוא הנפט של איחוד האמירויות

פסולת פלסטיק על שפת הים. המחשה: depositphotos.com

קלים ובלתי-מתכלים: חלקיקי הפלסטיק שנישאים ברוח ואנו נושמים

פרופ' אילן קורן: "גם אם נפסיק מחר בבוקר לזהם את החופים, אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חלקיקי מיקרו-פלסטיק נפלטים לאטמוספירה – שכן לוקח זמן לפסולת הפלסטיק שכבר מצאה את דרכם לים, להתפורר לחלקיקים"

הפחתת צריכה מראש, שימוש חוזר ומיחזור. איור: shutterstock

למחזר את שוק העבודה

מובן שגם במדינות נוספות בעולם נסקו שיעורי האבטלה. אחת מהמדינות הללו היא אוסטרליה. שם הממשלה נקטה בצעדים שונים על מנת לסייע לתושבים כלכלית. אחד מהצעדים

הדברה. צילום: ds 30-Dmitriy Pixabay

מחקרים מראים – ההדברה של היום פחות מסוכנת וחסכונית יותר

בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לאקולוגיה, מודעות סביבתית ובריאותית. בתחומים רבים הפיתוחים החדשים מוטמעים במהירות ובתחומים אחרים כמו הדברה, לוקחים צעד אחורה

קמין. צילום מתוך Jumpsory.com

אל תשרפו עצים

שריפת עץ היא אחת הדרכים המזהמות ביותר להפיק אנרגיה ולהתחמם. אל תעשו את זה

כל הפלסטיק הזה שכולנו צורכים לא נעלם פשוט ברגע שאנחנו כבר לא משתמשים בו יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כימאים הצליחו למחזר פלסטיק יציב

כימאים ממכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) הצליחו לפתח שיטה לשינוי חומרים מסוג פלסטיק תרמוסטי באמצעות מחבר כימי תוך הפיכתם לקלים יותר לפרוק, ועדיין לשמר את החוזק המכאני ההופך אותם לכה שימושיים

מימין דר עירית ניצן, שחר ששון, נמרוד שרגא, אריאל סגל_צילום אסף לוי

עתיד ללא פלסטיק בתעשיית היופי

לוריאל ישראל בחרה את הסטודנטים המצטיינים שייצגו את ישראל בתחרות הבינלאומית של לוריאל לחדשנות שיווקית – Brandstorm שעסקה השנה באתגר הקיימות – בניית עתיד ללא

אייל אוכל כוס חד פעמית שלא נזרקה לאשפה. צילום: Image by Joe Murphy from Pixabay

איך אוספי-אשפה נדחקים לשוליים

שינוי המדיניות שבה האשפה נאספת על ידי גופים פרטיים תמורת תשלום גבוה, גוזלת מהעניים מקור פרנסה ומזון וגורמת לחומרים שניתן למחזרם לגדוש מטמנות

הרים של פסולת. איור: shutterstock

המאה של הזבל

טלפון חכם קטן אחד מחליף עשרות קילוגרמים של קסטות. אותו טלפון – שלפעמים משודרג לאייפד – גם מחליף כמה מאות קילוגרמים (לפחות במקרה שלי) של

השריפות במדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה, 2019. מתוך ויקיפדיה

לא רואים את היער

ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על

החיישן לזיהוי ריכוזי חנקה באדמה. צילום: אוניברסיטת בן-גוריון

חיישן למדידה בזמן אמת של רמות הניטראט (חנקה) בקרקע למניעת זיהום מאגרי מים ולשיפור תנובה חקלאית

רמה גבוהה של ניטראט במים בשל שימוש עודף בחומרי דישון, היא אחת הסיבות המרכזיות לזיהום מי שתייה ומהווה בעיה אקולוגית ברחבי העולם BGN Technologies, חברת

כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

אפשר גם בלי חד פעמי

דעה: היוזמה החדשה להטיל מס על כלי פלסטיק חד-פעמיים היא צעד ראשון בכיוון הנכון, אבל יש הרבה שאנחנו יכולים לעשות בנושא החשוב הזה גם בלי

דילוג לתוכן