במחקר שותפים ביה”ח סורוקה, שירותי הדם של מד”א המעבדה הארצית לבריאות הציבור ואוניברסיטת בן גוריון, במימון המשרד להגנת הסביבה * הקשר לתעשייה מגיע ממיקומם של הנבדקים ביחס למפעלי תעשייה מזהמים וכרייה אך מחברי המחקר רוצים לערוך בדיקה ישירה יותר
תושבי חיפה נושאים בדמם וגופם כמויות גדולות של כרום ועופרת הנפלטים ממפעלים מזהמים וממחצבות. כך עולה ממחקר חדש בתמיכת ובמימון המשרד להגנת הסביבה שבחן את ריכוזי המתכות בדמם של תושבי מפרץ חיפה, אל מול האוכלוסייה הכללית בישראל. המחקר בוצע על ידי המרכז למחקרים קליניים בבית חולים סורוקה, ובשיתוף מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום, המעבדה הארצית לבריאות הציבור ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר נערך בין השנים 2020-2022 על דגימות שנלקחו מתורמי דם מתנדבים של שירותי הדם של מד”א, לאחר קבלת הסכמתם. במחקר נבחנה נוכחות ריכוזי מתכות כבדות בדם האנושי, במטרה להעריך את הקשר בין ריכוזי המתכות לחשיפות הסביבה ולזיהום אוויר. כל הממצאים תוקננו למדדים כגיל, מגדר ועישון.
המחקר נערך בין מארס 2020 עד פברואר 2022 על דגימות דם להשוואת ריכוזים של מתכות כבדות בקרב תורמי דם המתגוררים באזור מפרץ חיפה בהשוואה לתורמים מאזורים אחרים בישראל. במסגרת המחקר, נבדקו 4 סוגי מתכות – ארסן (As), קדמיום (Cd), כרום (Cr) ועופרת (Pb).
תוצאות המחקר מתפרסמות במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ובשיתוף משרד הבריאות. את המחקר הובילה פרופ’ לנה נובק מהמרכז רפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פרופ’ אילת שנער, ד”ר אשר מוזר וד”ר אליעזר יפה ממרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום, פרופ’ איתי קלוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וליאור חסן מהמרכז הרפואי סורוקה. החוקרים שיתפו פעולה עם ד”ר אפרת רורמן וד”ר לודה גרויסמן מהמעבדה הארצית לבריאות הציבור.
מחקר זה הוא בהתאם לסעיף 10 בהחלטת הממשלה לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה משנת 2015.
בתקציר המחקר כותבים החוקרים: “במהלך העשור האחרון דווח על עודף בשיעורי תחלואה בקרב תושבי חיפה בהשוואה לשאר הארץ, כאשר הפער בתחלואה יוחס לזיהום אוויר מתעשייה מקומיות. מטר תו של המחקר הנוכחי הינו להשוות ריכוזים של מתכות כבדות בקרב תורמי דם המתגוררים במפרץ חיפה עם תורמים מאזורים אחרים בישראל ולהעריך את הקשר בין ריכוזי המתכות לחשיפות הסביבה.
מסקנות
תורמי דם מאזור מפרץ חיפה מאופיינים ברמות נמוכות של ארסן וקדמיום, וברמות גבוהות של כרום ועופרת. בהשוואה לתורמים משאר הארץ. תורמים עם ריכוזי עופרת גבוהים נוטים להתגורר קרוב יותר למחצבות ולהיות חשופים לרמות גבוהות יותר של חד תחמוצת הפחמן, חלקיקים בגודל 10 ננומטר ומעלה ודו תחמוצת הגופרית רמות הזיהום אוויר נמצאו קשורות לריכוזי המתכות בדם.
המלצות להמשך המחקר
לאור ממצאי המחקר הנוכחי יש חשיבות רבה בחקירה מקיפה של מקורות חשיפה אפשריות כמו תעשיות ומחצבות במפרץ חיפה ובאזורים נוספים בארץ המתאפיינים ברמות גבוהות של מתכות. הניתוח הזה מתוכנן על ידי החוקרים בהמשך העבודה.
בנוסף, נראה כי יש צורך בבדיקת יתר הדגימות שרק נאספו אך לא נבדקו בגלל מגבלות התקציב. בדיקות נוספות יוסיפו עוצמה סטטיסטית ופירוט לממצאים אשר התקבלו עד כה ויעזרו לאתר מקורות אפשריים לחשיפה. כמו כן, יש לבחון קשר עם מדדי תחלואה באזור מפרץ חיפה , במיוחד הקשורים לחשיפה לכרום ועופרת.
כמה מילים אישיות
כותב שורות אלה היה בשנות השמונים כתב הסביבה של המקומון החיפני “כלבו”. כבר בשנת 1987 דיווחתי על מחקר שלפיו שיעור מקרי סרטן הריאות בחיפה גבוה מהממוצע הארצי, אך נדרשו עוד ארבעים שנה עד שהנושא נחקר לעומק. מסקנה – משתלם להיות תעשיין מזהם, הרווחים עליך הנזקים – על משפחות החולים והנפטרים. ועד שהממשלה תבדוק את זה, יעברו דורות של ניני טייקונים.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
ה’מחקר’ הזה הוא בערך כמו ה’מחקר’ שמצא שגולגלות היילודים בחיפה קטנות מן הממוצע הארצי, בשל הזיהום במפרץ…..