אסטרופיזיקה

הדמיה של כוכב הנקרע בכוחות הגאות של חור שחור על־מסיבי וזרם חומר הנמשך ממנו

סיבוב מהיר של כוכב עשוי להסביר מדוע התלקחויות ליד חור שחור הולכות ודועכות

הדמיות הידרודינמיות מצביעות על כך שכוכב שהסתובב במהירות עוד לפני שנלכד במסלול סביב חור שחור על־מסיבי מאבד בכל מעבר פחות חומר, ולכן ההתלקחויות החוזרות נחלשות. אותו תרחיש עשוי להסביר גם
כוכבים חיוורים הסתירו חלק גדול ממסתן של גלקסיות קדומות

כוכבים חיוורים הסתירו חלק גדול ממסתן של גלקסיות קדומות

ניתוח ספקטרום של תשע גלקסיות מסיביות באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב והטלסקופ הגדול מאוד מצביע על עודף בכוכבים קטנים וחיוורים. אם אוכלוסייה דומה התקיימה גם באבותיהן ביקום המוקדם, מסותיהן עשויות
ערפילית האריה NGC 2392 ובה ליבה בהירה, טבעות ורודות ומעטפת סגולה־כחולה דמוית רעמת אריה

טלסקופ ווב חשף את „רעמת” האבק של ערפילית האריה

תמונת אינפרה־אדום חדשה של NGC 2392 מציגה בועה של גז מיונן, טבעות וגושי אבק דמויי שביטים סביב ליבה לוהטת של כוכב גוסס. הערפילית צפויה להתפזר בתוך כ־10,000 שנה
שדה צפוף של כוכבים, גז ואבק במרכז שביל החלב באזור שבו נמצא IRS 3

ווב זיהה מים במעטפת כוכב סמוך לחור השחור שבמרכז שביל החלב

תצפיות במכשיר MIRI הראו כי IRS 3 הוא כוכב ענק מזדקן ועשיר בחמצן, המוקף בשכבות של אבק וגז. לפי מודל החוקרים, הוא מאבד מסה השווה למסת כדור הארץ בערך מדי
ראיות ראשונות לזרם כוכבים מצביר כדורי מחוץ לשביל החלב

ראיות ראשונות לזרם כוכבים מצביר כדורי מחוץ לשביל החלב

בתצלומים עמוקים של טלסקופ החלל האבל זוהה בגלקסיה דיפוזית במיוחד, המרוחקת כ־115 מיליון שנות אור, מבנה צר שאורכו כ־6,500 שנות אור. מודלים של מסלולו מצביעים על הילה מסיבית של חומר
כוכב שנקרע חשף חור שחור נודד 30 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה

כוכב שנקרע חשף חור שחור נודד 30 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה

אירוע שיבוש הגאות TDE 2025abcr חשף חור שחור שמסתו המשוערת כמיליון מסות שמש, הרחק מהמקום שבו מצפים למצוא חורים שחורים מסיביים. כלי בינה מלאכותית שהותאם לחיפוש אירועים מחוץ למרכזי גלקסיות
ווב זיהה מועמד ל״חור שחור דמוי כוכב״ בשחר הקוסמי

ווב זיהה מועמד ל״חור שחור דמוי כוכב״ בשחר הקוסמי

העצם MoM-BH*-1 נראה כפי שהיה 660 מיליון שנה בלבד לאחר המפץ הגדול. ניתוח האור שלו מצביע על חור שחור צעיר העטוף במעטפת מימן עצומה וצפופה, המקנה לו מראה ספקטרלי של
מפת השמיים הדו־ממדית הגדולה ביותר כוללת כמעט ארבעה מיליארד עצמים

מפת השמיים הדו־ממדית הגדולה ביותר כוללת כמעט ארבעה מיליארד עצמים

המפה נבנתה מ־263,407 חשיפות שצולמו במשך 2,285 לילות ומכילה 5.6 טריליון פיקסלים. היא מכסה כ־75% מהשמיים ומשמשת את DESI לבחירת גלקסיות וקוואזרים למיפוי תלת־ממדי של היקום ולחקר האנרגיה האפלה
לא הכול נבלע: מערכת חור שחור המשיכה לפלוט חומר גם לאחר שההתפרצות דעכה

לא הכול נבלע: מערכת חור שחור המשיכה לפלוט חומר גם לאחר שההתפרצות דעכה

תצפיות בטלסקופ הגדול מאוד עקבו אחר מחזור ההתפרצות של Swift J1727.8−1613. גם כאשר עוצמת קרינת הרנטגן ירדה לכמאית מהשיא, נצפתה רוח צפופה מדיסקת הספיחה, שקצב איבוד המסה שלה עשוי להשתוות
מודל: כוח משיכה נוסף בין חלקיקי חומר אפל עשוי דווקא לדכא את צמיחת המבנים ביקום

מודל: כוח משיכה נוסף בין חלקיקי חומר אפל עשוי דווקא לדכא את צמיחת המבנים ביקום

המחקר אינו מגלה כוח חדש, אלא בוחן משפחה של מודלים שבהם חלקיקי החומר האפל נמשכים זה לזה באמצעות שדה נסתר. בניגוד לצפוי, המשיכה הנוספת אינה בהכרח יוצרת יקום גושי יותר,
יותר מחצי מיליון גלקסיות בתמונה: מצפה רובין פתח את שדה COSMOS למדע

יותר מחצי מיליון גלקסיות בתמונה: מצפה רובין פתח את שדה COSMOS למדע

התמונה, שנוצרה משילוב מאות תצפיות של מצלמת LSST, מכילה גם יותר מ־50 אלף כוכבים. פרסומה מלווה בקטלוג המדעי הראשון של המצפה המבוסס על מצלמת הענק, במסגרת תצוגה מקדימה של נתונים
קרל שוורצשילד: המדען שפתר את משוואות איינשטיין מן החזית

קרל שוורצשילד: המדען שפתר את משוואות איינשטיין מן החזית

שבועות ספורים לאחר פרסום תורת היחסות הכללית מצא האסטרונום הגרמני־יהודי קרל שוורצשילד את הפתרון המדויק הראשון למשוואות איינשטיין. הפתרון, שנשלח מחזית מלחמת העולם הראשונה, הניח לימים את היסוד לתיאור המתמטי
מודל חדש: חורים שחורים קדמוניים זעירים עשויים להצית חלק מסופרנובות מסוג Ia

מודל חדש: חורים שחורים קדמוניים זעירים עשויים להצית חלק מסופרנובות מסוג Ia

החוקרים בחנו מה יקרה אם חור שחור היפותטי בעל מסת אסטרואיד יחצה ננס לבן. ההדמיות משחזרות כמה עקומות אור וחתימות כימיות שנמדדו בסופרנובות, אך אינן מוכיחות שחורים שחורים קדמוניים קיימים
לראשונה זוהה סוכר בתווך הבין־כוכבי: אריתרולוז נמצא ליד מרכז שביל החלב

לראשונה זוהה סוכר בתווך הבין־כוכבי: אריתרולוז נמצא ליד מרכז שביל החלב

חתימות ספקטרליות של אריתרולוז, סוכר בעל ארבעה אטומי פחמן, זוהו בענן המולקולרי G+0.693−0.027. הממצא מראה שסוכרים עשויים להיווצר על גרגרי אבק עוד לפני היווצרות כוכבים וכוכבי לכת — אך אינו
מסלע יבש ועד חומר עשיר במים: DESI ניתח שרידי עולמות סביב כוכבים מתים

מסלע יבש ועד חומר עשיר במים: DESI ניתח שרידי כוכבי לכת סביב כוכבים מתים

ניתוח ספקטרום של 12 ננסים לבנים גילה באטמוספרות שלהם את שרידיהם של גופים פלנטריים שהתפרקו. רובם דומים לסלעים ולמטאוריטים במערכת השמש, ובשתי מערכות נמצאו סימנים אפשריים לחומר שמקורו בגופים עשירים
הכוכב S301 מגיע ל־8% ממהירות האור סביב החור השחור שבמרכז שביל החלב

הכוכב שמגיע ל־8% ממהירות האור בהקפת החור השחור שבמרכז שביל החלב

הכוכב משלים הקפה סביב סגיטריוס A* בתוך 8.7 שנים ומתקרב אליו פי עשרה יותר מהכוכב S2. מסלולו עשוי לאפשר למדוד את סיבוב החור השחור ולבחון את היחסות הכללית בתנאים קיצוניים
העדות החזקה ביותר עד כה: הכוכב המלווה של ביטלג׳וז נחשף בתצלומי VLT

העדות החזקה ביותר עד כה: הכוכב המלווה של ביטלג׳וז נחשף בתצלומי VLT

תצפיות במכשיר SPHERE של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי זיהו את ביטלג׳וז B ברמת מובהקות של 6.1 סיגמה. לפי החוקרים, זהו כוכב צעיר שמסתו גדולה פי 2.6–3.1 ממסת השמש, המקיף את
הירח החוץ־שמשי הראשון? גוף במסת צדק התגלה סביב ננס חום

הירח החוץ־שמשי הראשון? גוף במסת צדק התגלה סביב ננס חום

אסטרונומים זיהו תנודות מחזוריות בננס החום CD-35 2722 B, המעידות על גוף גזי המקיף אותו מדי כ־170 יום. התגלית עשויה להיות הזיהוי המשכנע הראשון של לוויין טבעי מחוץ למערכת השמש
החור השחור במרכז שביל החלב אינו קורע כל דבר לגזרים

החור השחור במרכז שביל החלב אינו קורע כל דבר לגזרים

מרכז שביל החלב נחשב לסביבה קיצונית שבה כוחות הגאות של החור השחור העל־מסיבי עלולים למתוח ולפרק גופים סמוכים. מעקב אחר G2, D9, X3 ו־X7 מצביע על מציאות מורכבת יותר: הגופים
ממד חמישי נסתר עשוי ליצור תהודה טבעית של חומר אפל

ממד חמישי נסתר עשוי ליצור תהודה טבעית של חומר אפל

מודל תאורטי חדש מציע כי הגאומטריה של ממד נוסף וקומפקטי קובעת באופן טבעי את היחס בין מסותיהם של חלקיק חומר אפל ופוטון אפל. התהודה המתקבלת עשויה להסביר כיצד החומר האפל
האבק עשוי להסגיר חורים שחורים על־מסיביים שנבעטו ממרכזי גלקסיות

כוכב לכת שלישי התגלה סביב בטא פיקטוריס לאחר שהסתתר יותר מעשור בארכיון

Beta Pictoris d עמום פי 100 מכוכב הלכת הראשון שצולם במערכת ונמנה עם כוכבי הלכת בעלי המסה הנמוכה ביותר שצולמו מן הקרקע. לאחר זיהויו ב־VLT גילו האסטרונומים כי הוא הופיע
האבק עשוי להסגיר חורים שחורים על־מסיביים שנבעטו ממרכזי גלקסיות

האבק עשוי להסגיר חורים שחורים על־מסיביים שנבעטו ממרכזי גלקסיות

ניתוח של כ־100 אלף קוואזרים מצא קשר סטטיסטי בין היסט המהירות של הגז הקרוב לחור השחור לבין כמות האבק המסתירה אותו. החוקרים מציעים כי התבנית עשויה לשמש לאיתור חורים שחורים
המחשה כללית של כוכב הנקרע בכוחות הגאות של חור שחור. חלק מן החומר יוצר דיסקת ספיחה לוהטת, שממנה נפלטת רוח מהירה. החוקרים מעריכים שמנגנון דומה, בתוך מערכת זוגית, עשוי להסביר את האירוע AT2024wpp. איור: NASA’s Goddard Space Flight Center/CI Lab.

חור שחור כנראה קרע כוכב מסיבי ויצר הבזק קוסמי חסר תקדים

האירוע AT2024wpp, המכונה „וויפט”, הגיע לבהירות של מאות מיליארדי שמשות והתפתח במהירות חריגה. החוקרים מעריכים שחור שחור במערכת זוגית קרע את הכוכב הנלווה, יצר דיסקת ספיחה לוהטת והזניק רוח במהירות
רמז קוסמולוגי: ייתכן שחומר אפל ונייטרינו מקיימים אינטראקציה

רמז קוסמולוגי: ייתכן שחומר אפל ונייטרינו מקיימים אינטראקציה

שילוב תצפיות בקרינת הרקע הקוסמית ובאפקט העידוש הכבידתי החלש מצא העדפה של כמעט שלוש סטיות תקן למודל שבו מועבר תנע בין חומר אפל לנייטרינו. האינטראקציה עשויה להסביר מדוע החומר ביקום
המחשה של הפעפוע האמביפולרי בליבה הקדם־כוכבית L1544. הקווים הכחולים מייצגים את השדה המגנטי; הנקודות האדומות הן יונים והירוקות הן מולקולות ניטרליות. בחלק הפנימי של הליבה המולקולות הניטרליות מתנתקות חלקית מן השדה ונופלות אל המרכז במהירות גבוהה יותר מן היונים. איור: Yurika Nakamura and Doris Arzoumanian, Kyushu University.

נמדדה ה״החלקה״ הקוסמית שמאפשרת לכוכב להתחיל להיוולד

שדות מגנטיים עשויים לעכב את קריסתם של ענני גז ואבק ולהשהות את לידתם של כוכבים. באמצעות טלסקופ הרדיו IRAM בקוטר 30 מטר מדדו חוקרים הבדל של כ־50 מטר בשנייה בין
הדמיית כוכב הלכת GJ 436 b והשדה המגנטי המקשר בינו לבין הכוכב המארח

הראיות החזקות ביותר עד כה לשדה מגנטי בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש

ניתוח של כ־18 שנות תצפיות גילה שינויים מחזוריים בפעילות הכוכב GJ 436, המופיעים בזמנים הקשורים למסלולו של כוכב הלכת GJ 436 b ולמחזור המגנטי של הכוכב. החוקרים מפרשים זאת כאינטראקציה
מפת קרינת הגמא העודפת במרכז שביל החלב על גבי תמונה אופטית של הגלקסיה

האם הזוהר המסתורי במרכז שביל החלב נובע בכל זאת מחומר אפל?

חוקרים השתמשו ביותר ממיליון הדמיות כדי לנתח את המיקום ואת האנרגיה של פוטוני קרינת הגמא ממרכז שביל החלב. הממצאים אינם מוכיחים שחומר אפל אחראי לקרינה, אך מחלישים טיעון מרכזי שלפיו
הדמיית קוואזר המופעל באמצעות חומר הנופל אל חור שחור על־מסיבי

טלסקופ החלל אוקלידס גילה את הקוואזרים הקדומים ביותר שנצפו עד כה

טלסקופ החלל אוקלידס סייע לגלות 31 קוואזרים מן היקום הקדום, 14 מהם בהסחה לאדום של 7 ומעלה. שני הרחוקים ביותר נצפו כפי שהיו כ־670 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול, ושוב
אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אסטרונומים זיהו את ASKAP J1745 כמערכת בינארית שבה ננס לבן סופח חומר מכוכב נלווה. פרצי הרדיו וקרני הרנטגן שהיא מפיקה בכל הקפה עשויים לסייע בפתרון תעלומת חולפי הרדיו ארוכי־המחזור.
תחנת מחקר עתידית על הירח

הצעה: לבדוק דגימות ממאדים במתקן הסגר על הירח לפני הבאתן לכדור הארץ

שני חוקרים מציעים להקים על הירח מעבדה רובוטית ומבודדת לבדיקת דגימות ממאדים ומעולמות אחרים. לדבריהם, הירח יוכל לשמש שכבת הגנה נוספת מפני זיהום ביולוגי אפשרי, אך מדובר בשלב זה בהצעת
שתי גלקסיות מתנגשות במערכת Arp-Madore 2026-424 ויוצרות מראה המזכיר פנים.

פנים בחלל: האבל תיעד התנגשות חזיתית נדירה בין שתי גלקסיות

שתי הליבות הבהירות נראות כעיניים, וטבעת של כוכבים צעירים יוצרת מעין פנים. מאחורי האשליה המצמררת מסתתר מפגש אלים בין שתי גלקסיות דומות בגודלן, במרחק של כ־704 מיליון שנות אור מכדור
Fig00

גלקסיית "מפציצת הצללים" עשויה להסביר חלק ממקורם של הנייטרינו הקוסמיים

אירוע נייטרינו עתיר אנרגיה הוביל אסטרונומים אל גלקסיה רחוקה ועתירת אבק. תצפיות ALMA ועידוש כבידתי חשפו ליבה קומפקטית שבה מתרחשת יצירת כוכבים עזה, העשויה להפוך את הגלקסיה למאיץ חלקיקים טבעי.
פסיפס רחב ומפורט של מיליוני כוכבים באזור המרכזי הצפוף של שביל החלב

טלסקופ החלל אוקלידס מיפה 60 מיליון כוכבים בלב הצפוף של שביל החלב

פסיפס שצילם טלסקופ החלל האירופי במשך כ־26 שעות הוא התמונה הגדולה והמפורטת ביותר באור נראה של מרכז הגלקסיה. התצלום לא נועד לגלות מיד כוכבי לכת חדשים, אלא לספק נקודת ייחוס
ב-17.8.2017 בגלקסיית העדשה NGC 4993, אפשר היה לצפות בהתנגשות הראשונה בין שני כוכבי נייטרינו על ידי מדידת גלי כבידה. ההתלקחות הכוכבית הקשורה, קילונובה, נראית בבירור בתצפיות של טלסקופ החלל האבל, שצפה בה דועכת בהדרגה במשך שישה ימים (התמונות בריבועים). קרדיט: A.J. Levan (U. Warwick), N.R. Tanvir (U. Leicester), and A. Fruchter and O. Fox (STScI)

בינה מלאכותית מסייעת לפענח כיצד נוצרים היסודות הכבדים ביקום

המודל RHINE משתמש ברשת עצבית כדי לחשב במהירות את האנרגיה המשתחררת בתהליך ה־r. החוקרים מקווים שהשיטה תשפר הדמיות של מיזוגי כוכבי נייטרונים ואת פירוש האור הנפלט מקילונובות.
הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. צמד הכוכבים חווה התפרצות אחת לשמונים שנה. כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל. קרדיט: נאס"א

האם "כוכב חדש" יופיע השבוע בשמי הלילה? התחזית לנובה של T Coronae Borealis

הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. מדוע הוזכר 25 ביוני, כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל.
הדמיית אמן של GJ 504b, המכונה “כוכב הלכת הוורוד”, במסלול סביב הכוכב שלו. תצפיות של טלסקופ החלל ג’יימס וב מצביעות על ענני מלח באטמוספרה של העצם הקר. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center

טלסקופ ג’יימס וב גילה ענני מלח באטמוספרה של “כוכב הלכת הוורוד”

טלסקופ החלל ג’יימס וב הצליח להפיק לראשונה ספקטרום מפורט של GJ 504b, עצם קר ועמום המכונה “כוכב הלכת הוורוד”. החוקרים זיהו מגוון מולקולות ומצאו כי רק ענני מלח מסבירים את
הדמיה של מיני־יקום מתפשט בתוך כוכב קורס היוצר גרוואסטאר

מודל תאורטי: יקום זעיר עשוי להיווצר בתוך כוכב קורס

פיזיקאים פיתחו פתרון דינמי למשוואות איינשטיין שבו אזור מתפשט נוצר בתוך כוכב קורס ועוצר את הקריסה. התוצאה היא גרוואסטאר – חלופה תאורטית לחור שחור שאין בה סינגולריות או אופק אירועים
תרשים של יקום מתכווץ העובר קפיצה קוסמית ומותיר אחריו חורים שחורים שרידיים

חורים שחורים מלפני המפץ הגדול? מודל קוסמולוגי מציע “מאובנים” מיקום קדום

מחקר תאורטי מציע כי היקום עבר שלב של התכווצות לפני שהחל להתפשט. חורים שחורים וגלי כבידה ששרדו את המעבר עשויים להסביר חלק מן החומר האפל ואת הופעתם המוקדמת של חורים
השוואה בין הדמיית יקום במודל ΛCDM לבין הדמיה הכוללת נייטרינו מסיביים וכבידה מתוקנת.

בינה מלאכותית למדה את חוקי היקום – ואז התקשתה לזהות פיזיקה חדשה

חוקרים אימנו רשת עצבית תחילה על המודל הקוסמולוגי המקובל ורק לאחר מכן על מודלים הכוללים נייטרינו מסיביים, כבידה מתוקנת ואי־גאוסיאניות קדומה. השיטה חסכה הדמיות יקרות, אך במקרים מסוימים גרמה ל"העברה
אומואמואה, העצם הבין־כוכבי הראשון שהתגלה במערכת השמש, עורר עניין מחודש בשאלה כיצד ניתן להבחין בין עצמים טבעיים לבין חתימות טכנולוגיות אפשריות. המחקר החדש מדגיש כי רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול בוודאות עצמים מלאכותיים קטנים. קרדיט : NASA, ESA, and J. Olmsted and F. Summers / STScI.

האם חלליות חוצניות מסתתרות במערכת השמש? מחקר חדש טוען: כמעט שלא חיפשנו

מחקר חדש אינו טוען שנמצאו חלליות חוצניות, אלא מדגיש בעיה אחרת: רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול עצמים מלאכותיים קטנים או שרידים טכנולוגיים.
גלי כבידה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה באמת מודדים גלאי גלי כבידה כשהיקום כולו משתנה?

חוקרים פיתחו מסגרת חישובית שמחברת בין תאוריית היחסות הקוסמולוגית לבין מה שגלאי אמיתי מודד בפועל. השיטה עשויה לסייע בחיפוש אחר גלי כבידה היוליים ואותות חלשים מן היקום המוקדם
הדמיית אמן של שביל החלב הצעיר כשהוא מתנגש בגלקסיה אחרת לפני כ־10 מיליארד שנה. קרדיט: וסילי בלוקורוב, על בסיס תמונה מאת חואן קרלוס מוניוס/ESO, ברישיון CC BY-NC-SA.

שביל החלב נבנתה מחדש בהתנגשות קדומה וכבר נכנסת לריקוד גלקטי חדש עם הענן המגלני הגדול

נתוני גאיה חשפו כי גלקסיה ננסית שהתמזגה עם שביל החלב לפני כ־8–11 מיליארד שנה שינתה את מבנהו והותירה כוכבים “מהגרים” בהילה. כיום ענן מגלן הגדול כבר מושך את הגלקסיה שלנו
תמונת טלסקופ החלל האבל של הסופרנובה 1994D ‏(SN1994D) בגלקסיה NGC 4526. הסופרנובה SN 1994D היא הנקודה הבהירה משמאל למטה. קרדיט: NASA/ESA.

היקום עדיין מאיץ: מחקר חדש דוחה טענה שההתפשטות הקוסמית החלה להאט

צוות בין־לאומי, הכולל את חתני פרס נובל אדם ריס ובריאן שמידט, מצא כי טענה שלפיה האנרגיה האפלה נחלשת נשענה על הערכת גיל שגויה של סופרנובות ועל השמטת תיקון מקובל במסת
חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית באמצעות טלסקופי רדיו. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה יקרה אם יתגלה אות מתבונה חוצנית? למדענים יש עכשיו כללים מעודכנים

האקדמיה הבין־לאומית לאסטרונאוטיקה עדכנה את פרוטוקולי SETI: אימות מדעי לפני הכרזה, פרסום שקוף של נתונים, שמירה על החוקרים — ואיסור על תשובה לאות בלי התייעצות בין־לאומית
אירופה, ירח קפוא של צדק שבאוקיינוס התת-קרקעי שלו עשויים להתגלות חיים חייזריים. תצלום: NASA/JPL-Caltech/SETI Institute

“טביעת אצבע” חדשה לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ

במקום לחפש מולקולה אחת שתעיד על חיים, המחקר החדש בוחן את הסידור הסטטיסטי של אוספי מולקולות. השיטה נוסתה על דגימות מכדור הארץ, מאובנים ודגימות מאסטרואידים, ועשויה לשמש בעתיד משימות למאדים
הדמיית מחשב של גז הזורם סביב מערכת בינארית של פרוטו־כוכבים, עם זרימות גז בצבעים שונים ושדה מגנטי המסייע לסילוק תנע זוויתי

שדות מגנטיים עשויים להסביר כיצד נוצרות מערכות כוכבים בינאריות

הדמיות שבוצעו במחשבי על מראות כי שדות מגנטיים יכולים לגרוע תנע זוויתי מגז המקיף זוגות של פרוטו־כוכבים, לקרב אותם זה לזה ולאפשר היווצרות של מערכת בינארית יציבה. מנגנון דומה עשוי
הדמיית אמן של כוכב הלכת החוץ־שמשי K2-18b, עולם גדול מכדור הארץ המקיף ננס אדום ונחקר בחיפוש אחר סימנים אפשריים לחיים או חתימות טכנולוגיות.

K2-18b נסרק בחיפוש אחר אותות חוצניים – אך לא נמצאה חתימה טכנולוגית

חוקרי SETI השתמשו במערך VLA ובטלסקופ MeerKAT כדי לחפש אותות רדיו צרים מכוכב הלכת החוץ־שמשי המסקרן. אף אות לא שרד את מסנני הרעש, אך השיטה תשמש חיפושים עתידיים
נוגה באור על־סגול בצבעים מדומים, עם מבנים מורכבים בעננים המקיפים את כוכב הלכת

ייתכן שחומר מהארץ הגיע לענני נוגה – אבל זו עדיין אינה הוכחה לחיים

מודל חדש מציע כי פגיעות אסטרואידים בכדור הארץ יכלו לשלוח חומר ביולוגי לענני נוגה. זו אינה הוכחה לחיים, אבל היא משנה את הדרך שבה חושבים על מעבר חומר ביולוגי בין
כדור דייסון הוא מגה-מבנה היפותטי שנבנה על ידי תרבות מתקדמת כדי ללכוד כמויות אנרגיה עצומות שפולט כוכב. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם ה"כוכבים" הכי קרים בגלקסיה הם מגה-מבנים של חייזרים?

אסטרונומים מציעים דרך חדשה לזהות מגה־מבנים של חייזרים: לחפש "כוכבים" קרים במיוחד שפולטים בעיקר תת־אדום ונראים נקיים מאבק.