סיקור מקיף

אסטרופיסיקה

סימולציה של tidal distruption event, מתוך מחקרו של אלעד שטיינברג מהאוניברסיטה העברית

אינטראקציה בין חור שחור לכוכב גילתה סוג חדש של חורים שחורים

מחקר משותף של צמד חוקרים מהאוניברסיטאות העברית ואריזונה מציג דרך חדשה לגילוי מיקומם של חורים שחורים בגודל בינוני ביקום. בעזרת ניתוח מחודש של נתוני רנטגן ותצפיות שנערכו, הצליחו החוקרים למדוד לראשונה גם את המהירות בה חור השחור בינוני מסתובב, ויצרו פתח לגילויים ומחקרים נוספים בתחום

איור של מראה השביט אומואמואה שהתבסס על תצפיות המצפה האירופי הדרומי (ESO)

דעה/ עמרי ונדל: עב"מים ופרויקט גלילאו מה הסיכויים שחוצנים יבקרו אותנו?

לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה מאשר ספקולציית הגשושית החיזרית.

סילון הנפלט מחור שחור במרכז גלקסיה. איור: shutterstock

מדוע חורים שחורים ענקיים ממשיכים לגדול במרכזי גלקסיות מסיביות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומצרפת גילו כי מתחת לגודל הקריטי יש גורמים המפריעים לחורים שחורים לבלוע גז ולגדול, בגלקסיות בעלות מסה של יותר מעשרה מיליון שמשות, המשיכה מספיק גדולה כדי למשוך עוד ועוד חומר מהגלקסיה אל החור השחור שבמרכזה

איור אמן המתאר גלקסיה ספירלית בחלל העמוק (תמונה זו היא המחשה בלבד, ואינה מתארת גלקסיה כלשהי). צילום: depositphotos.com

ציון לשבח מהקרן למחקרי כבידה לפרופ' אשר יהלום מאריאל המציע חלופה לחומר האפל

פרופ' יהלום הסביר מדוע מהירות הסיבוב של החומר בגלקסיות אינה יורדת ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה החל מהשוליים, אלא נותרת זהה או אף עולה * ההערכה היא שחומר אפל מעורב בתהליך. לטענת פרופ' יהלום ועמיתיו, אפשר להסביר תופעות אלו לפי תורה המכונה תורת השיהוי – משך הזמן שלוקח להשפעת אירוע במרכז הגלקסיה להתפשט עד לקצותיה.

גלקסיות בצורת מדוזות. התמונה באדיבות דר אלעד זינגר ו-Kiyun Yun - סטודנט לדוקטורט בקבוצת המחקר בגרמניה

פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך, בואו לסייע

קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת

צדק ואחד מירחיו. צילום: depositphotos.com

תבניות מולקולאריות שתסייענה בזיהוי צורות חיים חוצניות יופעלו בחלליות הבאות במערכת השמש

משימות עתידיות לחקר החלל במערכת השמש תתמקדנה בחיפוש חיים חוצניים ובראשן קליפר אירופה שתטוס לירח הצדקי הגדול ב-2024, אולם חיים אלו עשויים שלא להיות דומים לחיים על פני כדור הארץ. שיטת אנליזה חדשה מסוג ספקטרוסקופיית מסות עשויה לאפשר גילוי חיים חוצניים מהסוג החייזרי

קווי בליעה של אטומי ברזל וניקל בספקטרוסקופיה של נתונים שהתקבלו מהטלסקופ הגדול מאוד של ESO

נמצאו במפתיע אדים של מתכות כבדות בשביט בוריסוב שהגיע מחוץ למערכת השמש

במחקר חדש שנערך על ידי צוות מחקר בלגי נמצא כי המתכות ברזל וניקל נמצאות באטמוספירות של שביטים המשייטים במערכת השמש שלנו, אפילו אלו הנמצאים הרחק מהשמש. הממצאים הושגו בעזרת נתונים שנאספו מתוך הטלסקופ הגדול מאוד אשר שוכן על ההר סרו פאראנאל, בגובה 2,635 מטר במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה

אשכול הגלקסיות ACO S 295 שצולם על ידי טלסקופ החלל האבל. קרדיט: ESA / האבל ונאס"א, פ 'פאקוד, ד' קוא

חגיגה של גלקסיות: 'האבל' לוכד אשכול עם גלקסיות מכל הצורות והגדלים

תצרף גלקטי זה מתגאה במגוון כיוונים, עם גלקסיות ספירליות כמו זו שבמרכז תמונה זו הנראות כמעט במבט מעליהן, וכמה גלקסיות ספירליות הנראות רק כפרוסות אור דקיקות במבט מהצד. זאת בנוסף לאפקט עדשת הכבידה שמאפשר לצפות בגלקסיות מרוחקות יותר

אטום של יסוד רדיואקטיבי. איור: depositphotos.com

גילוי פלוטוניום רדיואקטיבי מאבק קוסמי משוקע על כדור הארץ מאשש תאוריות של היווצרות היסודות

עקבות של הפלוטוניום הרדיואקטיבי נמצאו במינרל ים עמוק באוקינוס השקט, אשר מהווה ארכיון בן מיליוני שנים של חומר מכדור הארץ אך גם של אבק קוסמי השוקע עליו

מימין: פרופ' אלי וקסמן ופרופ' אבישי גל-ים

כוכב מת, חלקיק נולד

האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?

צילום שנעשה באמצעות טלסקופ החלל של אשכול הגלקסיות Abell 2813 (הידוע גם כ-ACO 2813). קרדיט: ESA/Hubble ו-NASA, Do. Coe

צביר גלקסיות שהוא גם עדשת כבידה ענקית

לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות.

חור שחור המצולם באור מקוטב, וחושף את השדות המגנטיים שלו. שותפות טלסקופ אופק האירועים (EHT)

לראשונה צולם השדה המגנטי של חור שחור

המדענים צפו בחור השחור שבמרכז גלקסית M87 שצולם לפני כשלוש שנים באמצעים אופטיים, וכעת צולמם השדה המגנטי העצום שסביבו שחושף מה קורה כשחומר מתקרב למהירות האור וחלקו נבלע בחור השחור. הכותב הוא אחד המדענים שהשתתפו בפרויקט

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן