מחקר רחב היקף בהובלת חוקרי הרווארד זיהה מאות וריאנטים גנטיים שהשתנו בהשפעת ברירה טבעית בעשרת אלפי השנים האחרונות.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature משנה את הדרך שבה מדענים מבינים את האבולוציה האנושית בתקופה ההיסטורית הקרובה. במשך שנים היה מקובל לחשוב כי לאחר יציאת האדם המודרני מאפריקה, ובמיוחד לאחר התבססות החקלאות והחברות המורכבות, הברירה הטבעית המשיכה לפעול באדם אך בהיקף מוגבל יחסית. המחקר החדש מצביע על תמונה מורכבת יותר: האבולוציה לא נעצרה, ובכמה מובנים היא אף הותירה סימנים ברורים יותר ממה שהוערך בעבר. (Nature)
המחקר, בהובלת עלי אכברי ופרופ’ דייוויד רייך מבית הספר לרפואה של הרווארד, התבסס על מאגר גדול במיוחד של דנ"א עתיק ממערב אירואסיה, אזור הכולל את אירופה וחלקים מהמזרח הקרוב. החוקרים שילבו מידע גנטי חדש מ־10,016 פרטים עתיקים עם אלפי גנומים עתיקים שכבר פורסמו בעבר ועם דגימות מודרניות. בסך הכול נותחו 15,836 גנומים עתיקים ויותר מ־6,000 דגימות מודרניות, כדי לעקוב אחרי שינויי תדירות של וריאנטים גנטיים לאורך יותר מ־10,000 שנה. (hms.harvard.edu)
עד כה זוהו רק מקרים מעטים וברורים יחסית של ברירה כיוונית בבני אדם, למשל התפשטות היכולת לעכל חלב בבגרות באוכלוסיות מסוימות. החוקרים מסבירים כי הקושי המרכזי היה להבחין בין ברירה טבעית אמיתית לבין תהליכים אחרים שמשנים תדירויות גנטיות, כמו הגירה, ערבוב אוכלוסיות, מבנה חברתי או תנודות אקראיות באוכלוסיות קטנות. במחקר הנוכחי פותחו שיטות חישוביות שנועדו להפריד בין הגורמים האלה ולזהות מגמות עקביות לאורך זמן.
התוצאה הייתה זיהוי של 479 וריאנטים גנטיים שנראה כי הושפעו מברירה טבעית במערב אירואסיה. לפי החוקרים, הברירה התחזקה במיוחד לאחר המעבר לחקלאות, כנראה משום שתזונה חדשה, מחלות חדשות, צפיפות יישובים ואורחות חיים שונים יצרו לחצים אבולוציוניים חדשים. בין הווריאנטים שנמצאו יש כאלה הקשורים לצבע עור בהיר, שיער אדמוני, מערכת החיסון, סיכון לצליאק ולמחלת קרוהן, עמידות מסוימת לזיהומים, סוגי דם ותכונות מטבוליות.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין לפרש את הממצאים באופן פשטני. קשר בין וריאנט גנטי לבין תכונה שנמדדת כיום אינו מוכיח שהתכונה המודרנית היא זו שגרמה להתפשטות אותו וריאנט בעבר. תכונות כמו שנות לימוד, הכנסה או מדדים התנהגותיים מודרניים אינן קיימות באותה צורה בחברות קדומות, ולכן אינן יכולות לשמש הסבר ישיר לברירה טבעית לפני אלפי שנים. לעיתים אותו וריאנט משפיע על כמה תכונות שונות, ולעיתים הוא נמצא סמוך לווריאנט אחר שהיה יעד הברירה האמיתי.
אחד ההיבטים המעניינים במחקר הוא הזיהוי של וריאנטים שעלו בתדירותם ואז ירדו שוב. דפוס כזה עשוי להעיד על סביבה משתנה: וריאנט שתרם להישרדות בתקופה אחת יכול להפוך לפחות מועיל, או אפילו מזיק, בתקופה אחרת. כך למשל, וריאנטים הקשורים לרגישות למחלות מסוימות עשויים היו להיות קשורים גם ליתרון חיסוני מול פתוגנים אחרים בעבר. (גרדיאן)
המחקר חשוב גם משום שהוא מדגים את הכוח של דנ"א עתיק ככלי למחקר אבולוציוני. במקום להסיק על העבר מתוך גנומים של בני אדם חיים בלבד, החוקרים יכולים כעת לעקוב אחרי שינויים גנטיים כמעט בזמן אמת, לאורך רצף של אלפי שנים. לדברי רייך, המחקר מאפשר לייחס זמן ומקום לכוחות שעיצבו את הביולוגיה האנושית, ולא רק לזהות את עקבותיהם בגנום המודרני.
עם זאת, הממצאים מוגבלים בשלב זה בעיקר למערב אירואסיה, משום שזהו האזור שבו קיים כיום מאגר הדנ"א העתיק הגדול והצפוף ביותר. החוקרים מציינים כי אותן שיטות יוכלו לשמש בעתיד גם לחקר אוכלוסיות ממזרח אסיה, אפריקה, אמריקה ואזורים נוספים, כאשר יהיו מספיק דגימות עתיקות באיכות גבוהה. רק אז יהיה אפשר להבין אילו לחצי ברירה היו מקומיים, ואילו דפוסים חוזרים הופיעו באוכלוסיות שונות בעולם.
בסופו של דבר, המחקר אינו מציע סיפור פשוט של "התקדמות" אבולוציונית. הוא מציג את האבולוציה האנושית כתהליך מתמשך, מורכב ותלוי סביבה. השינויים הגנטיים שנמצאו אינם מצביעים על עליונות של אוכלוסייה זו או אחרת, אלא על התאמות נקודתיות לתנאי חיים משתנים: מזון, מחלות, אקלים, אורח חיים וצפיפות חברתית. בכך המחקר מזכיר כי גם בעידן ההיסטורי, האדם נשאר חלק מן הטבע, והגנום האנושי המשיך להשתנות יחד עם העולם שבו בני אדם חיו.
למאמר המדעי: DOI: 10.1038/s41586-026-10358-1
עוד בנושא באתר הידען:
