חוקרים יצרו אורגנואידים מוחיים מתאי חולים במחלה נדירה הקשורה לגן DHDDS, וזיהו פגיעה במטבוליזם של שומנים, בגליקוזילציה ובתפקוד המיטוכונדריה. טיפול ב־NMN, צורה של ויטמין B3, נראה מבטיח במודלים ובדיווחים ראשוניים, וכעת מתוכנן ניסוי בין־לאומי
מחלה נדירה מאוד בילדים, הנגרמת מווריאנטים בגן DHDDS, גורמת לפגיעה עצבית קשה המזכירה בחלק ממאפייניה פרקינסון של גיל הילדות. הילדים הסובלים ממנה עלולים לפתח רעד, פרכוסים, קשיי קואורדינציה ולמידה, ולעיתים גם הידרדרות בתנועה ובעצמאות. עד לאחרונה, משפחות רבות שמעו שאין טיפול שיכול להאט את התקדמות המחלה.
כעת חוקרים מהולנד ומארצות הברית מדווחים על כיוון טיפולי מבטיח, שנולד משילוב בין יוזמת הורים, מחקר בתאי גזע ומודלים של “מיני־מוחות” — אורגנואידים מוחיים שגודלו במעבדה מתאי החולים עצמם. הממצאים הוצגו בכנס השנתי של האגודה האירופית לגנטיקה אנושית.
כשהורים סירבו לחכות
לדברי ד”ר אירנה מופלס, מתמחה בגנטיקה קלינית בבית החולים לילדים וילהלמינה באוטרכט, שני הורים לילדים שאובחנו במחלה הקשורה ל־DHDDS פנו לחוקרים בבית הספר לרפואה של אייקאן בהר סיני בניו יורק. נאמר להם שהתקווה היחידה היא שמישהו בעולם המחקר יבחר לעסוק במחלה הנדירה של ילדיהם. הם לא רצו לחכות עד שהמחלה תתקדם.
במעבדתה של פרופ’ אווה מורבה־קוזיץ’ החלו החוקרים ליצור אורגנואידים מוחיים מתאי החולים. בשיטה זו לוקחים תאי עור או דם, מתכנתים אותם מחדש למצב דמוי תאי גזע פלוריפוטנטיים, ולאחר מכן מכוונים אותם להתפתח לתאי עצב ולתאי תמך. התוצאה אינה “מוח” אמיתי, אלא מודל תלת־ממדי קטן של רקמת מוח, שמאפשר לחוקרים לעקוב אחר תהליכים שלא ניתן לבדוק ישירות במוחם של ילדים חולים.
לאחר כארבעה חודשים, האורגנואידים הראו סימני הידרדרות ברורים. החוקרים ראו במעבדה תהליך שמזכיר את התקדמות המחלה אצל החולים עצמם.
מה משתבש בתאי המוח
הגן DHDDS מעורב בייצור דוליכול, מולקולת שומן קטנה הפועלת כמעין “עוגן” בתהליכים שבהם תאים מוסיפים סוכרים לחלבונים. תהליך זה חיוני לבניית גליקנים — מבנים סוכריים המשמשים מעין “אנטנות” המסייעות לחלבונים להגיע למבנה ולתפקוד הנכונים שלהם.
במיני־מוחות שיצרו החוקרים נמצא כי רמת הדוליכול ירדה מאוד, וכי בניית הגליקנים נפגעה. בנוסף זיהו החוקרים בעיה רחבה יותר במטבוליזם של שומנים: הצטברות כולסטרול באסטרוציטים, תאי תמך במוח המעורבים בהגנה על תאי עצב. לפי החוקרים, הצטברות זו עלולה לפגוע בתפקוד המיטוכונדריה — תחנות הכוח של התא — ולצמצם את ייצור האנרגיה. הדבר עשוי להסביר מדוע המחלה מתקדמת לאורך זמן.
ויטמין B3 ככיוון טיפולי
בשלב הבא שיתפו החוקרים פעולה עם חברת הביוטכנולוגיה Perlara, כדי לסרוק תרופות מאושרות ותוספי ויטמינים שעשויים להשפיע על מנגנון המחלה. במודל שמרים של המחלה נמצא כי NMN, ניקוטינאמיד מונונוקלאוטיד — צורה טבעית של ויטמין B3 הקשורה למטבוליזם של NAD⁺ — הצליח לשפר את המצב במודל. כאשר החוקרים בדקו אותו גם באורגנואידים המוחיים, הם ראו שיפור בולט.
לדברי ד”ר מופלס, לאחר שהמידע על NMN הגיע למשפחות, חלק מהחולים החלו ליטול אותו עוד לפני השלמת הניסויים. החוקרים דיווחו כי בתוך כחודש נצפו אצל חלקם שיפור בהליכה, יותר אנרגיה, פחות רעד ותנועה זורמת יותר. כיום, לדבריה, 12 חולים נוטלים NMN, וארבעת הראשונים כבר נכללים בניסוי.
עם זאת, חשוב להדגיש כי אלה עדיין נתונים ראשוניים מאוד. NMN זמין כתוסף, אך אין לראות בדיווח זה המלצה ליטול אותו ללא פיקוח רפואי. במחלה נדירה וקשה, ובעיקר בילדים, יש צורך בניסוי מסודר שיבדוק יעילות, מינונים ובטיחות לאורך זמן.
מניסוי מעבדה לניסוי בין־לאומי
החוקרים קיבלו מימון מארגון CDG UK, התומך במשפחות המתמודדות עם הפרעות מולדות בגליקוזילציה, כדי להתחיל ניסוי בין־לאומי בתוספת NMN לחולי DHDDS. לפי התכנון, המשתתפים ייטלו NMN במשך שנה וייבדקו מדי שלושה חודשים.
החשיבות של המחקר אינה רק בכיוון הטיפולי הספציפי. הוא מדגים כיצד מחלות נדירות, שבעבר כמעט לא משכו עניין תעשייתי, יכולות להתקדם בזכות שילוב של אבחון גנטי מהיר, יוזמת הורים, מודלים מתאי גזע ושיתוף פעולה בין אקדמיה, עמותות וחברות ביוטכנולוגיה.
פרופ’ אלכסנדר ריימונד, יו”ר הכנס, שלא היה מעורב במחקר, אמר כי מדובר בדוגמה לכך שהתקדמות מהירה באבחון גנטי יכולה להוביל לכיווני טיפול חדשים במחלות נדירות. לדבריו, כאשר מחלה פוגעת במעט מאוד אנשים, קשה בדרך כלל לעורר עניין תעשייתי, ולכן מרשים לראות חזית משותפת של הורים, עמותות וחוקרים סביב טיפול פוטנציאלי זול וזמין יחסית.
הדרך עדיין ארוכה, והחוקרים עצמם מדגישים כי דרוש ניסוי מבוקר לפני שאפשר יהיה להסיק מסקנות טיפוליות מוצקות. אך עבור משפחות המתמודדות עם מחלה נדירה ומתקדמת, עצם האפשרות להאט את ההידרדרות היא בשורה מחקרית חשובה.
להודעה של החוקריםhttps://www.eurekalert.org/news-releases/1131675
FAQ קצר:
מהם “מיני־מוחות”?
אלה אורגנואידים מוחיים — מודלים זעירים של רקמת מוח שגדלים במעבדה מתאי גזע, ומאפשרים לחקור תהליכי מחלה בלי לקחת דגימות ממוחם של חולים.
מהי מחלת DHDDS?
זו מחלה גנטית נדירה מאוד הפוגעת במערכת העצבים ויכולה לגרום לרעד, פרכוסים, קשיי קואורדינציה ולמידה והידרדרות תנועתית בילדות.
מהו NMN?
NMN, או ניקוטינאמיד מונונוקלאוטיד, הוא חומר הקשור לוויטמין B3 ולמטבוליזם של NAD⁺ בתאים. במחקר זה הוא נבדק ככיוון טיפולי אפשרי.
האם NMN הוא טיפול מוכח למחלה?
עדיין לא. מדובר בממצא מבטיח אך ראשוני. דרוש ניסוי קליני מסודר כדי לבדוק יעילות ובטיחות, ואין לראות בכך המלצה לשימוש ללא פיקוח רפואי.
