חוקרות מאוניברסיטת בן גוריון גילו כי ההתאמה בין החלבונים ברקמה ומערכת בקרת האיכות מתחילה לפעול כבר בחיי העובר במהלך ההיריון ובגיל ההתפתחות ונפגעת בהזדקנות ובמחלות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"
החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים
השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
ד"ר שחר אלון שהגיע מ MIT לפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן היה שותף במחקר ביחד עם חוקרים מהרווארד ומ-MIT * "באמצעות הטכנולוגיה שלנו, חוקרים ורופאים יוכלו לבצע ניתוח גנומי בתלת מימד – כדי להשיג לא רק את זהות המולקולות, אלא גם את מיקומן בתוך הרקמה וכך לטפל טוב ויעיל יותר במחלות מורכבות"
שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה
ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב איתרו גורם נמצא בגנים האחראים על הגנת הגוף מפני נזקי חמצן
NeuroHelp, חברת הזנק שהוקמה לאחרונה ושקיבלה רישיון לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה, הינה חברת פורטפוליו של מאיץ אואזיס, של מרכז יזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון
החוקרים ניתחו דגימות דם שנלקחו מאנשים שנמצאים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. אנשים אלו עברו מעקב במשך מספר שנים כדי לבדוק מי פיתח הפרעה פסיכוטית ומי לא.
הגילוי עשוי לסייע באבחנה מוקדמת יותר של אוטיזם
חוקרים מרחבי העולם בהובלת קבוצה מאוניברסיטת תל אביב גילו מאפיינים דמויי אלצהיימר במוחו של ילד אוטיסט לאחר מותו
צוות חוקרים, ממעבדתו של פרופ׳ יזהר בר-גד במרכז הרב תחומי ע"ש גונדה לחקר המוח, באוניברסיטת בר-אילן זכה בפרס בתחרות הבינלאומית BEAT-PD, לצד צוות חוקרים מהרווארד
מדעני המכון שיערו כי מיקום גנים לא-מקודדים עשוי ללמד על תפקידם. המדענים הראו כי הגן הלא-מקודד "צ'ייסר", מווסת את הגן המקודד הסמוך לו, שנקשר בעבר
"אין כיום תרופה ל-ALS, והטיפולים הזמינים מצליחים, לכל היותר, להאט מעט את התפשטות המחלה. לדברי פרופ' ערן הורנשטיין ממכון ויצמן: "במחקר שערכנו מדדנו אמנם את
מדעני מכון ויצמן איתרו מולקולות שעשויות לחסום את ביטוי הגן המוטנטי הגורם למחלת הנטינגטון
לפחות מחצית מהילדים עם אוטיזם סובלים מנדודי שינה. מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון מדד לראשונה את הפעילות המוחית של ילדים אלו בשנתם
מאגר הנתונים יהיה שימושי במיוחד לרופאים העוסקים במחלות מורכבות, כגון סרטן, מחלת אלצהיימר ושסעת
החוקרים מצאו כי טיפול בתרופה ניסיונית בשם NAP עשוי למנוע את השפעתן השלילית של המוטציות על המוח * המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry.
השבבים מוחדרים למוח באמצעות "אקדח גנים" ומשחררים חלבון חיוני העשוי לבלום את התפתחות מחלת אלצהיימר
האגודה למלחמה בסרטן: "בני נוער וצעירים רגישים במיוחד, שכן המוח ממשיך להתפתח עד גיל 25 לפחות"
"לאור התרבות העדויות לכך שחיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח ועל מחלותיו, החלטנו לבחון האם הם משחקים תפקיד ב-ALS", מוסיף פרופ' ערן סגל
