המוח – מחלות קשות

כיתוב תמונה: משתתפת משתמשת בנְיורופרוטזה לדיבור פנימי. הטקסט מעל הוא המשפט שנמסר כרמז, והטקסט מתחת הוא מה שמפוענח בזמן אמת כאשר היא מדמיינת לעצמה שהיא אומרת את המשפט. קרדיט: Emory BrainGate Team

ממשק מוח-מחשב יכול לפענח דיבור פנימי בזמן אמת

משותקים במצב קשה יוכלו "לדבר לעצמם" והמחשב כבר יתרגם זאת למילים שרצו להגיד אך לא יכלו
קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
תכונות הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך חושף ארבעה תתי־סוגים ביולוגיים שונים של אוטיזם

חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון וקרן סימונס זיהו ארבעה תתי־סוגים של אוטיזם – כל אחד עם דפוסים גנטיים והתפתחותיים ייחודיים – ועשויים לסלול את הדרך לאבחון מוקדם ולטיפול מותאם אישית
משקעי עמילואידים (מסומנים באדום) והפפטידים שמונעים את התפתחותם (מסומנים בירוק) בתאי מוח של עכברים

למנוע את שקיעת העמילואדים באלצהיימר

דמות ייחודית בסמל פאזל לאוטיזם. המחשה: depositphotos.comש

מדענים הפריכו מיתוס מרכזי על אוטיזם

מחקר חדש מפריך את האמונה כי בריאות האם במהלך ההיריון גורמת לאוטיזם. לאחר ניתוח נרחב של רשומות רפואיות, החוקרים מצאו כי גנטיקה וסביבה ממלאות תפקיד משמעותי יותר, כאשר סיבוכים עובריים
פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

נשים מגיבות אחרת מגברים לטיפול תרופתי לאלצהיימר

"אצל נשים, התרופה הניסיונית עיכבה את ההתדרדרות באופן משמעותי, הגנה על המוח ואף הפחיתה תסמיני דיכאון, כל זאת בהתאמה למנגנון הפעולה", אומרת פרופ' אילנה גוזס שעמדה בראש המחקר
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

נשים מגיבות אחרת מגברים לטיפול תרופתי לאלצהיימר

נמצאו הבדלים מובהקים בין תגובות שני המינים לתרופה חדשנית למחלות ניוון מוחי כמו מחלת אלצהיימר
פרופסור חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

לקראת אבחון מוקדם של סכיזופרניה: מאגד בהובלת פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון זכה במענק של 8 מיליון יורו

מאגד VOLABIOS, המשלב טכנולוגיות מתקדמות ואנליזה רב-אומיקית, צפוי לשפר את הדיוק באבחון מחלות נפש ולספק כלים חדשניים לטיפול וניטור סכיזופרניה ברחבי העולם
המחשה של הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות על רצף האוטיזם (ASD). קרדיט: ד"רחיית'ם עמל 

מחקר באוניברסיטה העברית קושר בין מזהמים נפוצים באוויר לבין אוטיזם

“סוגים שונים של הפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות על רצף האוטיזם, עשויים להיות קשורים לגורם סביבתי זה,” מסביר פרופ' היית'ם עמל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר בכיר של המחקר
פרופ' בועז ברק והדוקטורנטית ענבר פישר מבית הספר סגול למדעי המוח ומבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב חושפת מנגנונים מוחיים המעורבים באוטיזם גנטי

החוקרים חשפו פגיעות במערכת התמיכה המוחית. המחקר מציע תקווה לטיפולים גנטיים חדשים לשיפור תפקוד תאי המוח
החלבון בטא עמילואיד. איור: depositphotos.com

פריצת דרך: הקפאת התקדמות מחלת האלצהיימר על-ידי עצירת סיבי עמילואיד

חוקרים מיפן גילו דרך לעצור את התפתחות סיבי העמילואיד β, הקשורים למחלת האלצהיימר, באמצעות נוגדן המאפשר לעצור או לעכב את התפתחות הסיבים. פריצת דרך זו עשויה לסייע בפיתוח טיפולים חדשים
סקירות הדמיה רפואית צבעוניות של מבנים אנטומיים עם סימטריה בבילטרלית.

ריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

החיסון המשולב לשלבקת חוגרת: פריצת דרך בהפחתת סיכון לדמנציה

בעוד שהחיסון החי נגד שלבקת חוגרת כבר הראה סימנים להגנה מפני דמנציה, החיסון המשולב החדש מציע תוצאות מבטיחות אף יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על בריאות הציבור
חולה פרקינסון. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות אודות מחלת פרקינסון – והמשמעות לרפואה

בשנים האחרונות הסתבר שזמן רב לפני שהסימפטומים הראשונים של פרקינסון מופיעים, אפשר למצוא שינוי באוכלוסיית חיידקי המעיים של החולים
ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו במעמד קבלת הפרס. קרדיט: EuroTech Universities Alliance

הסוס הטרויאני של החלילן מהמלין

ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו מהטכניון זכתה בפרס אירופי יוקרתי על פיתוח שיטה לטיפול במחלת הפרקינסון בסיוע מוזיקה
קישור לתמונת חוטי השדרה (צילום: ד"ר לינור אלפחל, מתוך כתב העת (Cell (Reports Medicine. משמאל- חתך חוט שדרה של עכבר המבטא את המחלה ללא טיפול, ומימין חתך  חוט שדרה של עכבר המבטא את המחלה ומטופל עם MIF:

גישה חדשנית למחלת ALS: העלאת רמות החלבון MIF בתאי עצב

מחקר בינלאומי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עמיתים מגרמניה, ארה"ב וקנדה, התעמק בפוטנציאל של הגדלת רמות חלבון (MIF) כגישה חדשה להתמודדות עם מחלת ניוון שרירים .(ALS) ממצאי המחקר החדשני פורסמו
מחלות מוח. המחשה: depositphotos.com

תחלואה נוירולוגית היא הגורם מספר 1 בעולם לתחלואה ולנכות, עם למעלה מ-3 מיליארד איש עם מחלות מוח

תחלואה נוירולוגית היא הגורם מספר 1 בעולם לתחלואה ולנכות, עם למעלה מ-3 מיליארד איש עם מחלות מוח * כך עולה ממאמר שפורסם בסוף השבוע בלנסט. היקפי התחלואה והנכות צמחו מאז
פרופ' שני שטרן. צילום – דוברות אוניברסיטת חיפה

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצא לראשונה קשר בין מחלת הפרקינסון למטריצה החוץ תאית במוח

מטריצה חוץ-תאית extracellular matrix)) היא החלק ברקמות שמקיף את התאים ומספק להם תמיכה מבנית. מעבר לפונקציה המבנית של המטריצה היא משמשת למגוון תפקידים, כגון הפרדת רקמות אחת מהשנייה ובקרה על
אדם שהושתל בו שבב מוחי והתחיל ללכת. התמונה נוצרה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALEE והיא מוצגת כהמחשה בלבד ואינה תמונה מדעית.

שבב מוחי ראשון שמטפל באפילפסיה וב- OCD באותו הזמן

השתלת שבב במוח כפי שעשתה לאחרונה חברת נוירולינק של אילון מאסק יכולה, אם תתבצע נכון להציל חולים במחלות מוחיות קשות, ושהחולים כבר לא מגיבים לטיפול תרופתי
פרופ’ אורי רסובסקי וצוותו. צילום עצמי

דרך הגוף

חוקרים בוחנים אם פעילות גופנית אירובית, שמעלה את רמת האוקסיטוצין, הורמון האהבה והקשר בגוף, עשויה לשפר תפקוד חברתי של הסובלים מסכיזופרניה
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים

חוקרים בטכניון זיהו את המנגנון המוביל להיווצרות צברי חלבונים המעורבים בהתפתחות מחלת האלצהיימר

במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
מימין: תא זרע של עכבר בריא משמאל: תוצר (חלבון) הגן SCAPER (צבוע באדום). הצילום מראה ש-SCAPER ממוקם בראשו של תא הזרע, כולל בגרעין

בין הרשתית, למוח ולפוריות

על קשת ההפרעות שגורם פגם בגן אחד
"שקיות זבל" תאיות נבנות באמצעות אופטינוירין (בירוק) סביב מיטוכונדריה פגומה (באדום). קרדיט: WEHI

תעלומה ותיקה נפתרה: ממצאים חדשים משנים את הבנתנו בנוגע למסלול של מחלת פרקינסון

חוקרים ממכון וולטר ואילייזה הול (WEHI) במלבורן פתרו תעלומה ותיקה בנוגע לתפקיד של חלבון בסילוק מיטוכונדריה פגומה מהגוף. ממצאים אלה אולי יסללו את הדרך לטיפולים חדשים פוטנציאלים במחלת פרקינסון
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
גירוי המוח באמצעות אלקטרודות. המחשה: depositphotos.com

רישום חשמלי מעומק המוח

פעילות חשמלית לא תקינה במוח מעוררת תסמיני OCD ופרקינסון
משמאל: תאים עם חלבון FUS מוטנטי שגורם להצטברויות (בירוק) ומוביל למחלת ALS. מימין: התאים עם החלבון / שפרון (בוורוד) שמצליח למנוע את ההצטברויות

להיאבק במחלות ניווניות

זוהו החלבונים והמנגנונים הנדרשים למאבק בהצטברויות החלבוניות שמובילות למחלות ניווניות-עצביות
אפילפסיה בקרב ילדים. המחשה: depositphotos.com

טיפול גנטי חדשני עשוי לסייע לתסמונת אפילפסיה התפתחותית קשה וקטלנית שפוגעת בילדים

צוות המחקר מקווה שהכלים שפותחו במחקר זה יסללו את הדרך לפיתוח טיפולים דומים במחלות נדירות אחרות
פרופ' חרמונה שורק (מימין). צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר אלצהיימר בקרב נשים

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
אילוסטרציה של קשר עין - יד. צילום: ניצן זוהר דוברות הטכניון

חשמל זורם בכפות ידיך: ממצאי מחקר ביו-רפואי עשויים להוביל לטכנולוגיות שיקום חדשות לנפגעי מוח

שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית
קישור לאיור ובו תרשים המראה את השינויים הפתופיזיולוגיים של מחלת האלצהיימר אשר מולקולת VBIT-4 מונעת על ידי קישורה לחלבון VDAC1

גישה חדשה לטיפול באלצהיימר

המחקר שהתבצע באוניברסיטת בן גוריון התמקד בחלבון VDAC1 המבקר את פעילות המיטוכונדריה ושולט על חיי התא ומותו
סוגי התאים השונים במוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

מנסים לחדור אל המוח – הקרן הלאומית למדע

החלבון בטא עמילואיד. איור: depositphotos.com

תיאוריית האלצהיימר מתערערת על ידי האשמות בנתונים שעברו מניפולציה – אך אינה מביאה את חקר הדמנציה על ברכיה

מאמר מכונן מ-2006 בנייצ'ר שבו נטען שחלבון בטא עמילואיד הוא האחראי העיקרי לאלצהיימר התגלה בחלקו כמפוברק. שנים ארוכות של נסיונות לפיתוח תרופות אבדו לשווא * כעת בוחנים עוד עשרים מאמרים
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

נחשף מנגנון המשותף למוטציות בגנים שונים שגורמות בין היתר לאוטיזם ולסכיזופרניה

תרופה ניסיונית שפותחה במעבדה עשויה להתאים לטיפול במגוון תסמונות נדירות הפוגעות בתפקוד המוח
ד"ר גד וטין. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב:

שיפור יכולות מוטוריות וקוגניטיביות לחולי תסמונת נדירה

חולי AHDS אינם מסוגלים ללכת או לשבת בצורה עצמאית ואף אינם מפתחים יכולת לדבר. עד כה אובחנו כ-300 חולים בעולם, אולם עקב היותה תסמונת נדירה שזוהתה לאחרונה, ניתן להעריך שמספר
אתגרים בחקר המוח. המחשה: depositphotos.com

מה הקשר בין מוח ובין זיכרון?

במרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, חוקרים בין היתר את השפעתם של גיל, חבלות מוחיות או מחלות נוירולוגיות כגון מחלת הפרקינסון על הזיכרון
תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית
נער פצוע ראש. צילום: depositphotos.com

להתייחס בכובד ראש: ההשפעות הכרוניות של זעזוע מוח

בשל אבחנה וטיפול שגויים: אחד מכל 4 ילדים שספגו חבלה קלה בראש עשוי לסבול מתסמונת כרונית שלאחר זעזוע מוח
מחלת ALS. איור:shutterstock

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
סריקת מוח. המחשה: depositphotos.com

האם מחלת ה-ALS הפיכה?

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שגורם להרס העצבים במחלת ניוון השרירים ALS
קשיש חולה פרקינסון. המחשה: depositphotos.com

נחשף הגורם שאחראי לשיבוש המערכת המוטורית אצל חולי פרקינסון

מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון
הפרעות נוירולוגיות ואובדן זיכרון. המחשה: depositphotos.com

תרופה קיימת תוסב לטיפול במחלה יתומה

מחקר בינלאומי רחב היקף בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי תרופה ניסיונית אשר קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום לטיפול עתידי בתסמונת התפתחותית נדירה, עשויה לרפא גם מגוון תסמינים הקשורים
מחלות נוירולוגיות. המחשה shutterstock

פוענח מנגנון עיקרי בהתפתחות ניוון שרירים

מוטציות הגורמות לתפקוד לקוי של S1R מהוות אחת מהסיבות למחלת ALS (ניוון שרירים) ולנוירופתיה מוטורית תורשתית. בהקשר אחר, קולטן זה מהווה אתר מטרה של סם הקוקאין
הפאזל - סמל האוטיזם. המחשה: depositphotos.com

קשר מפתיע בין אוטיזם לאלצהיימר

מחקר חדש בהובלת ד"ר הייתם עמל חושף מנגנון מולקולרי משותף לאוטיזם ואלצהיימר, שיסייע בהבנת המנגנון הפתולוגי בשתי ההפרעות
תאי עצב של אדם בריא (למעלה) בהשוואה לתא דומה של חולה פרקינסון. המחסור בדופאמין גורם להפרעות נוירולוגיות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח ישראלי תקדימי יקל על ניתוחים של חולי פרקינסון

חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום
היפוקמפוס gyrus משונן בעכברי HSHA, המראה הפעלה משמעותית של אסטרוציטים (GFAP: לבן) ומתח חמצוני (8OHdG: ירוק) המקיפים את נימי המוח (laminin-a4: אדמדם). מכתים גרעינים עם DAPI (כחול). קרדיט: ג'ון צ'ארלס לואיס מאמו, לאם V ואח ', 2021, PLOS Biology. Credit: John Charles Louis Mamo, Lam V et al., 2021, PLOS Biology

חלבון מהכבד עלול לגרום למחלת אלצהיימר במוח

סיכום: חלבוני עמילואיד–ביתא שנוצרו בכבד נישאים בזרם הדם ע"י ליפופרוטאינים אל המוח. הדבר גורם לנוירודגרדציה, ניוון מוחי ודלקת, מאפיינים נפוצים של מחלת אלצהיימר
שני חצאי המוח. המחשה: depositphotos.com

לכפיס המחבר בין שני חלקי המוח יש תפקיד בתקשורת ביניהם במצבי התנהגות שונים

ניתוחים לניתוק כפיס המוח היו הפתרון לאפילפסיה, אך התברר שנזקם רב מתועלתם. כעת חוקרים במכון ויצמן למדע מסבירים את המנגנון שמקשר בין שני חלקי המוח, ומדוע פגיעה בו מסכנת את
מחזור ערות ושינה. המחשה: depositphotos.com

כדאי לישון לפני מבחן: חוסר שינה מחבל באחסון זיכרונות חדשים בהיפוקמפוס

עכברים שסבלו מחוסר שינה הגבירו את הפעילות של נוירונים-מרסנים (אינהיביטוריים) בהיפוקמפוס, ובכך שיבשו עיבוד ואיחסון של זיכרונות חדשים.
אוררגנואידים בני שלושה שבועות מחולה בסינדרום WOREE. האורגנואידים צפויים לגדול משמעותית ולהגיע עד כ-4 מ"מ בקוטר. מעבדתו של פרופ' עקילאן האוניברסיטה העברית.

"מיני מוח" מסייע לטפול במחלה מוחית נדירה וחשוכת מרפא בילדות

המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי