סיקור מקיף

ננו-טק

סכימת הרעיון של אחיזה וסיבוב עצם ביולוגי זעיר בעזרת מלקטת אופטית

אחיזה מבוקרת של מיקרו-עצמים ביולוגיים בעזרת לייזר

מדענים הצליחו לפתח מלקטת אופטית נשלטת-משוב המורכבת מאור לייזר ממוקד ביותר. מלקטת זו יכולה לאחוז בצברי תאים באופן מבוקר ולסובב אותם לכל כיוון. הגישה הזו תאפשר לבחון באופן מדויק יותר עצמים ביולוגיים זעירים, כגון גידולים סרטניים

תמונה זו מציעה תצוגה חזותית מופשטת של יריעות תחמוצת גרפן (שכבות שחורות) שבתוכן מקובעים ננו-יהלומים (נקודות בלבן בהיר). ננו-היהלומים משרים כוחות אלקטרוסטטיים ארוכי טווח המייצבים את היריעות אפילו בתנאים לחים. מבנה זה יוצר קרומית מבטיחה עבור טיהור מימן (באדיבות: Yasuhiro Chida (Brocken 5) and Toru Tsuji).

שימוש בננו-יהלומים לשם טיהור מימן

ננו-יהלומים הם אולי זעירים, אולם הם יכולים לסייע בפתרון אחת מהבעיות הגדולות ביותר הניצבות כיום בפני האנושות: שינוי האקלים

שכבת גרפן. המחשה: depositphotos.com

הסטארט-אפ Nemo Nanomaterials פיתח ננו חומרים המייעלים את התעשייה

החברה פיתחה טכנולוגיה לפיזור ננו-חומרים פחמניים שמשפרת דרמטית תכונות של מרבית חומרי הגלם התעשייתיים, והופכת למציאות את היכולת לעשות שימוש מסחרי בננו-חומרים במגוון תעשיות – רכב, תעופה, אלקטרוניקה, בנייה, אנרגיה ותקשורת; Nemo Nanomaterials הוקמה ב-2018 וכבר עובדת עם 10 חברות, כולל חברות ענק

חוקרים הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק אטום חמצן מהמבנה המקורי

חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה

אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]

המגנט הזעיר ביותר בעולם – בעובי חד-אטומי

מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה

מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

כנס "ננו טק-ישראל 2021", שיתקיים בין התאריכים 4-6 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, יציג פיתוחים למלחמה בנגיף הקורונה, בין היתר חיסון דרך העור, אשר ניסויים הראו

פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

העור האלקטרוני החכם

מערכת חישה גמישה שפותחה בטכניון תסייע בהאצת שיקום מוטורי, בזיהוי מחלות בשלב מוקדם ובשיפור ביצועי רובוטים

פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

ביולוגיה סינטתית. המחשה: depositphotos.com

רשות החדשנות החליטה לממן הקמת חברת תשתית לביולוגיה סינתטית ראשונה בישראל

המימון יעמוד על סך כ 18 מיליון ש"ח לשנה הראשונה ויתבצע בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, סך התקציב צפוי להגיע ל 40 מיליון ש"ח במידה והתוכנית תתבצע בהתאם ליעדים שהוגדרו

פרופ' בינה קליסקי. צילום: אוניברסיטת בר אילן

תצפית בבר-אילן הניבה תוצאות מפתיעות בתחום של מוליכות חומרים

ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור הרגיש הראתה שאם מסתכלים מקרוב מאוד, מגלים שחוק שנחשב אוניברסלי מפסיק להתקיים

קוצב לב. המחשה: depositphotos.com

זרם חשמלי "בריא" בתוך גוף האדם

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו חומר חדשני שמייצר אנרגיה ירוקה באמצעות הפעלת כוח מכני

ננוטכנולוגיה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאונ' תל-אביב יצרו זיכרון חשמלי בעובי שני אטומים בלבד

המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של שתי שכבות כאלו

ניטור שחפת באמצעות מדבקה הנצמדת לעור ומודדת את החלקיקים הנדיפים הנפלטים ממנו. קרדיט: דוברות הטכניון

האף המלאכותי הננוטכנולוגי של פרופ' חוסאם חאיק מיושם במדבקה לאבחון שחפת

"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חוסאם חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם."

מבנה הגרפן. צילום: depositphotos.com

"גרפן הוא 'גביע קדוש' שיוצר מרחב חדש של פתרונות המאפשרים לשמור על רמת ביצועים גבוהה"

כנס בינלאומי מקוון בהשתתפות בכירי התעשייה והאקדמיה עסק בקידום טכנולוגיות פורצות דרך המשלבות את החומר גרפן (Graphene), העומד בבסיס אחת התגליות המשמעותיות עד כה במאה

זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק. למעשה, זאת הפעם הראשונה בעולם שאזור זעיר זה, בו שבירת חומרים מתרחשת, נצפה בניסוי מעבדה

איור: העברת הדגימה בחריר הנומטרי המיוצר בשכבת סיליקון ניטריד דקיקה – ואנליזה של הדגימה. הגרף התחתון מציג את מדידת הזרם החשמלי בחריר – כך נספרות מולקולות הנגיף

מענק אירופי לפרופ' עמית מלר מהטכניון בתחום הננוטכנולוגיה

קבוצת המחקר של עמית מלר מהטכניון זכתה במענק מיוחד מהאיחוד האירופי שנועד להאיץ טכנולוגיה חדשנית לקידוח חרירים ננו-מטריים בחומר באמצעות קרן לייזר. ההתקן הסופי ישמש לאנליזה של מולקולה בודדת לטובת אבחון מהיר של מחלות ובהן COVID-19

מעקב אחר המיקומים המדויקים של מצבי הקצה אפשר למדענים לבנות מפות מרחביות של זוויות הפיתול המקומיות ברזולוציה ובדיוק חסרי תקדים. מפות אלה חושפות תבנית נוף מורכבת של עמקים, פסגות ונקודות אוכף

לשים את השוליים במרכז

"התכונות החשמליות של החומר תלויות במידה רבה בזווית הפיתול המדויקת. במלים אחרות, יש להתייחס לאזורים עם זוויות פיתול שונות כאל חומרים שונים המחוברים זה לזה, אומר פרופ' אלי זלדוב

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן