Youtube Twitter Facebook

ננו-טק

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

מגזין מכון ויצמן 1 באוגוסט 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מגזין מכון ויצמן 29 ביולי 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

בתמונה: הדפסים שונים על משטח מתכת שנוצרו על ידי אלומה ממוקדת של חלקיקים טעונים. אלומה זו גרמה למשטח להתעקם בתבנית שתוכננה מראש כדי לקטב את האור. Credit: Courtesy of the researchers

אומנות יפנית בשירות המדע

נועם חי 14 ביולי 2018 תגובה אחת

בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT  הצליחו ליצור

גביש פלואוריט – המינרל מוזכר בכתבים מהמאה ה-16, משמש בין היתר למטרות נוי ונחשב לאחד המינרלים הססגוניים בעולם. תצלום: Rob Lavinsky, iRocks.com – CC-BY-SA-3.0

מה מסמן הגביש?

מגזין מכון ויצמן 13 ביולי 2018 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים 

ננו-חומר מרוכב כפי שהוא נראה במיקרוסקופ אלקטרונים: ננו-צינוריות פחמן (חוטים דקים) המופרדות זו מזו מתלפפות סביב גבישים גליליים של צבע אורגני. צילום: בועז ריבצ'ינסקי, מכון ויצמן

רק לערבב ולהגיש

מגזין מכון ויצמן 16 ביוני 2018 אין תגובות

האם אפשר לייצר בקלות ננו-חומרים המשלבים גמישות, יציבות בטמפרטורות גבוהות ומוליכות חשמלית יעילה?

המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). מקור: הטכניון.

"המפץ הגדול" בננואופטיקה

הטכניון 17 בדצמבר 2017 תגובה אחת

צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהטכניון מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית

ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

מגזין מכון ויצמן 15 בנובמבר 2017 אין תגובות

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו ננו-אלוטרופים אשר עשויים להוביל לפיתוח התקנים אלקטרוניים קטנים במיוחד וליישומים רבים נוספים

אילוסטרציה: pixabay.

להדפיס מיקרוסקופ

מגזין מכון ויצמן 8 באוגוסט 2017 אין תגובות

עדשות אולטרה-דקות המתוכננות באופן ממוחשב מננו-חומרים ו"מודפסות" בתלת-ממד עשויות לייתר את הצורך בעדשות מרובות שתופסות מקום רב.

מקור: pixabay.

ללא כביסה!

ארגון הביומימיקרי הישראלי 7 באוגוסט 2017 אין תגובות

טקסטלים חכמים בעלי יכולות ניקוי עצמי והגנה מפני שחיקה בהשראת עלים וכנפי חרקים.

בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

דר. משה נחמני 18 ביולי 2017 6 תגובות

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לפתח חומר פלסטי זול שיוכל להוות את הבסיס לפיתוחם של בגדים המקררים את הלובשים אותם, תוך הפחתת נפח השימוש במזגנים.

הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

הטכניון 12 ביולי 2017 תגובה אחת

מדענים בטכניון ובגרמניה הדגימו לראשונה את "זיכרון הצורה" בחלקיקי זהב.

ממברנה לטיהור מים. כדאיות כלכלית גבוהה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

למחזר ממברנה

מגזין מכון ויצמן 26 ביוני 2017 תגובה אחת

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו מדענים ממכון ויצמן מציעה פתרון ייחודי להארכת חייהן של מערכות להפרדת חלקיקים

כריס רובינסון, Eigler's Eyes מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012

מוליך למחצה בעובי של אטום יחיד

דר. משה נחמני 28 במרץ 2017 תגובה אחת

החוקרים הצליחו להחליף את אטומי הפחמן הפרטניים שבגרפן באטומי בור וחנקן, תוך כדי קבלת רשת דו-ממדית דמוית-משושים בעלת תכונות של מוליך למחצה, כלומר – גרסת

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

דילוג לתוכן