ננו-טק

ממשק בין גרפיט לגרפיט לבנה מאפשר מצב על-סיכה המתאפיין בתנועה כמעט נטולת חינוך. אייר: הלל קליינר

מנגנון על-סיכה המפחית כמעט לאפס את החיכוך בין משטחים המחליקים זה על זה

לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

בתמונה: הדפסים שונים על משטח מתכת שנוצרו על ידי אלומה ממוקדת של חלקיקים טעונים. אלומה זו גרמה למשטח להתעקם בתבנית שתוכננה מראש כדי לקטב את האור. Credit: Courtesy of the researchers

אומנות יפנית בשירות המדע

בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT  הצליחו ליצור

גביש פלואוריט – המינרל מוזכר בכתבים מהמאה ה-16, משמש בין היתר למטרות נוי ונחשב לאחד המינרלים הססגוניים בעולם. תצלום: Rob Lavinsky, iRocks.com – CC-BY-SA-3.0

מה מסמן הגביש?

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים 

ננו-חומר מרוכב כפי שהוא נראה במיקרוסקופ אלקטרונים: ננו-צינוריות פחמן (חוטים דקים) המופרדות זו מזו מתלפפות סביב גבישים גליליים של צבע אורגני. צילום: בועז ריבצ'ינסקי, מכון ויצמן

רק לערבב ולהגיש

האם אפשר לייצר בקלות ננו-חומרים המשלבים גמישות, יציבות בטמפרטורות גבוהות ומוליכות חשמלית יעילה?

המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). מקור: הטכניון.

"המפץ הגדול" בננואופטיקה

צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהטכניון מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית

ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו ננו-אלוטרופים אשר עשויים להוביל לפיתוח התקנים אלקטרוניים קטנים במיוחד וליישומים רבים נוספים

אילוסטרציה: pixabay.

להדפיס מיקרוסקופ

עדשות אולטרה-דקות המתוכננות באופן ממוחשב מננו-חומרים ו"מודפסות" בתלת-ממד עשויות לייתר את הצורך בעדשות מרובות שתופסות מקום רב.

מקור: pixabay.

ללא כביסה!

טקסטלים חכמים בעלי יכולות ניקוי עצמי והגנה מפני שחיקה בהשראת עלים וכנפי חרקים.

בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לפתח חומר פלסטי זול שיוכל להוות את הבסיס לפיתוחם של בגדים המקררים את הלובשים אותם, תוך הפחתת נפח השימוש במזגנים.

הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

מדענים בטכניון ובגרמניה הדגימו לראשונה את "זיכרון הצורה" בחלקיקי זהב.

ממברנה לטיהור מים. כדאיות כלכלית גבוהה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

למחזר ממברנה

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו מדענים ממכון ויצמן מציעה פתרון ייחודי להארכת חייהן של מערכות להפרדת חלקיקים

דילוג לתוכן