הידען > מחשוב וטכנולוגיה > ננו-טק > עמוד 2

ננו-טק

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

מכון ויצמן 29 בנובמבר 2018 אין תגובות

כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש שמציב אתגר נוסף לפני אוהבי השקט והמידע המסודר

תמונה המציגה את העיגולים על גבי יריעת גרפן הנפרדים אחת מהשנייה בעקבות לחץ. [באדיבות: Felice Frankel]

ייצור המוני של רובוטים בגודל תא

דר. משה נחמני 7 בנובמבר 2018 תגובה אחת

חוקרים גילו שיטה לייצור המוני של רובוטים זעירים במיוחד, בגודל של תא, שיטה שתוכל לשמש עבור ניטור תעשייתי או ביו-רפואי

מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים

הטכניון 2 בנובמבר 2018 אין תגובות

במסגרת המחקר נחקרו התכונות המכניות של חלקיקי ניקל ננוממטריים בלחיצה. החוזק המקסימלי של חלקיקים אלה, 34 ג'יגה פסקל, גבוה פי 3 מחוזקם של סיבי ברזל

שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים

אוניברסיטת תל אביב 29 באוקטובר 2018 תגובה אחת

"חיברנו בין שני עולמות, ננו-פוטוניקה ולמידה עמוקה, ופיתחנו שיטה חדשה בעלת פוטנציאל יישומי כמעט אינסופי בתחומים רבים," מסכם ד"ר חייים סוכובסקי מאוניברסיטת תל אביב

מגלגלי שיניים ועד כתר לשיניים – ההדפסה התלת ממדית מתקרבת ליכולת ייצור תעשייתית

שירות הידען 16 באוקטובר 2018 3 תגובות

כך עולה מההכרזה של חברת XJet שפיתחה שיטת הדפסה בחלקיקים ננומטריים, הקימה גם מרכז להדפסות תלת מימד במתכת ובקרמיקה הגדול בעולם ויוצאת למהלך גיוס של

החוקר הראשי אוחז בידו תא של ביו-דלק המופעל על ידי גלוקוזה [באדיבות אוניברסיטת המדינה של וושינגטון]

חוקרים הצליחו לפתח גלאי מחלות המופעל על ידי סוכר

דר. משה נחמני 1 באוקטובר 2018 אין תגובות

חוקרים הגיעו לשילוב ייחודי של תא ביו-דלק יחד עם רכיבי אלקטרוניקה על מנת לעבד אותות פיזיולוגיים וביוכימיים תוך קבלת רגישות גבוהה

עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

ארגון הביומימיקרי הישראלי 30 בספטמבר 2018 אין תגובות

מדענים מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב פיתחו בד בעל יכולות צינון בהשראת עש הירח המדגסקרי המרהיב (Comet Moth)

מעבדות ננו טכנולוגיה בחסות אוניברסיטת בר אילן

לקראת כנס הננוטכנולוגיה: התעשייה קוטפת עשר שנות השקעה במחקרים

שירות הידען 5 בספטמבר 2018 אין תגובות

על-פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI בראשות פרופ' יהושע יורטנר ומר דן וילנסקי, שהתפרסמו לסיכום עשור לפעילות, מאז הוכרזה הננוטכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו

ממשק בין גרפיט לגרפיט לבנה מאפשר מצב על-סיכה המתאפיין בתנועה כמעט נטולת חינוך. אייר: הלל קליינר

מנגנון על-סיכה המפחית כמעט לאפס את החיכוך בין משטחים המחליקים זה על זה

אוניברסיטת תל אביב 2 באוגוסט 2018 אין תגובות

לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

מכון ויצמן 1 באוגוסט 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מכון ויצמן 29 ביולי 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

בתמונה: הדפסים שונים על משטח מתכת שנוצרו על ידי אלומה ממוקדת של חלקיקים טעונים. אלומה זו גרמה למשטח להתעקם בתבנית שתוכננה מראש כדי לקטב את האור. Credit: Courtesy of the researchers

אומנות יפנית בשירות המדע

נועם חי 14 ביולי 2018 תגובה אחת

בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT הצליחו ליצור

גביש פלואוריט – המינרל מוזכר בכתבים מהמאה ה-16, משמש בין היתר למטרות נוי ונחשב לאחד המינרלים הססגוניים בעולם. תצלום: Rob Lavinsky, iRocks.com – CC-BY-SA-3.0

מה מסמן הגביש?

מכון ויצמן 13 ביולי 2018 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו ננו-גבישים של סידן פלואורי אשר יכולים לשמש כחומר סימון בסריקות MRI, ולאפשר גילוי מצבי דלקת בגוף בשלבים מוקדמים

איור המראה ניתוח מונחה דימות לאחר הזרקה של חיישן חכם הזוהר בגידול ומסייע למנתח בזמן אמת להבחין בין הרקמה הסרטנית לרקמה הבריאה (איירה: מעין הראל)

חיישן חכם יאפשר למנתחים לזהות ולהסיר את כל תאי הגידול הסרטני

אוניברסיטת תל אביב 6 ביולי 2018 4 תגובות

החיישן מסמן את שולי הגידול באופן מדויק ביותר, תוך שהוא מאפשר פגיעה מינימלית בלבד ברקמות בריאות * המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Theranostics

ננו-חומר מרוכב כפי שהוא נראה במיקרוסקופ אלקטרונים: ננו-צינוריות פחמן (חוטים דקים) המופרדות זו מזו מתלפפות סביב גבישים גליליים של צבע אורגני. צילום: בועז ריבצ'ינסקי, מכון ויצמן

רק לערבב ולהגיש

מכון ויצמן 16 ביוני 2018 אין תגובות

האם אפשר לייצר בקלות ננו-חומרים המשלבים גמישות, יציבות בטמפרטורות גבוהות ומוליכות חשמלית יעילה?

כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

הטכניון 22 במאי 2018 אין תגובות

טכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה להגדיל משמעותית את תנובתם של גידולים חקלאיים. זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים

פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

ננו-חלקיקי כסף המשמשים בשיטה ספקטרוסקופית חדשנית

דר. משה נחמני 15 במאי 2018 תגובה אחת

צורה חדשה של ארגון ננו-מבנים מולידה אותות ראמאן מוגברים פי מאות אלפים, זאת לטובת זיהוי ואפיון של מולקולות שונות

הדגמה של המערכת המנטרת את קצב הלב, את פעילות מערכת העצבים ההיקפית וסמנים פיזיולוגיים נוספים ומעבירה את הנתונים לענן, שם הם זמינים לגורמים מוסמכים לצורך ניתוח והמלצות רפואיות. איור: מעבדתו של פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

מערכת משולבת לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות ניטור לביש

הטכניון 12 במאי 2018 אין תגובות

פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון פיתח מיחשוב לביש במטרה לבצע ניטור רציף של מאפיינים פיזיולוגיים ללא הפרעה למשתמש. המערכת יודעת לתקן את עצמה במקרה של קרע

: השדה המגנטי מסובב את השחיין המלאכותי האופטימלי וכך גורם לו לנוע קדימה (ימינה, באיור שלפנינו). באדיבות דוברות הטכניון

כיצד לגרום לרובוטים זעירים לנוע בתוך הגוף למקום הרצוי?

הטכניון 4 במאי 2018 אין תגובות

מחקר בין-תחומי, שנערך בשלוש פקולטות בטכניון, מגלה את התצורה האופטימלית של רובוטים זעירים שינועו בתוך הגוף וימלאו משימות רפואיות שונות. המודל שפותח בטכניון עולה בביצועיו