ננו-טק
- הטכניון
- 3 תגובות
החוקרים משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה עמודות של ננו-גרפן, מספר שכבות של ננו-גרפן המוערמות אחת מעל השנייה, מערכות מולקולאריות שתוכלנה לשמש בעתיד בתור יסודות תפקודיים, למשל ביישומים של תאים סולאריים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
פיתוח ישראלי-סינגפורי חדש מאפשר למנוע מקרינת השמש להיכנס הביתה דרך החלון – בלי לפגוע בנוף
- אוניברסיטת תל אביב
החוקרים יצרו רשתות דו ממדיות ממיקרו-סיבים פולימריים, שמשנות את צורתן כתלות בטמפרטורה
- הטכניון
- אין תגובות
המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על מיקרו-מחטים חכמות, המקובעות בתוך מדבקה (פלסטר) הנצמדת לעור. המערכת מנטרת ברציפות את מצבו הרפואי של המטופל ושולחת את הנתונים אליו ולרופאו
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
מדענים הצליחו לפתח מלקטת אופטית נשלטת-משוב המורכבת מאור לייזר ממוקד ביותר. מלקטת זו יכולה לאחוז בצברי תאים באופן מבוקר ולסובב אותם לכל כיוון. הגישה הזו תאפשר לבחון באופן מדויק יותר
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
ננו-יהלומים הם אולי זעירים, אולם הם יכולים לסייע בפתרון אחת מהבעיות הגדולות ביותר הניצבות כיום בפני האנושות: שינוי האקלים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החברה פיתחה טכנולוגיה לפיזור ננו-חומרים פחמניים שמשפרת דרמטית תכונות של מרבית חומרי הגלם התעשייתיים, והופכת למציאות את היכולת לעשות שימוש מסחרי בננו-חומרים במגוון תעשיות – רכב, תעופה, אלקטרוניקה, בנייה, אנרגיה
- הטכניון
- 2 תגובות
חוקרים בטכניון פיתחו פלסטר חכם הסוגר בעצמו את החתך הניתוחי וכן מאיץ ומנטר את תהליך הריפוי
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה
![לייזר מחמם משטחי סיליקון זעירים במיוחד [באדיבות: Steven Burrows/JILA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/Ultra-Thin-Bars-of-Silicon1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
צוות פיזיקאים מאוניברסיטת קולורדו פתר את התעלומה שמאחורי תופעה ידועה בתחום הננו: מדוע מקורות חימום זעירים במיוחד מתקררים מהר יותר אם אורזים אותם באופן מהודק יותר
![אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/2D-Magnetic-Coupling-1536x9211-1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה
- שירות הידען
- אין תגובות
- הטכניון
- תגובה אחת
מערכת חישה גמישה שפותחה בטכניון תסייע בהאצת שיקום מוטורי, בזיהוי מחלות בשלב מוקדם ובשיפור ביצועי רובוטים
- האוניברסיטה העברית
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
- שירות הידען
- תגובה אחת
המימון יעמוד על סך כ 18 מיליון ש"ח לשנה הראשונה ויתבצע בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, סך התקציב צפוי להגיע ל 40 מיליון ש"ח במידה והתוכנית תתבצע בהתאם ליעדים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו חומר חדשני שמייצר אנרגיה ירוקה באמצעות הפעלת כוח מכני
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מוזיאון חדש ויחיד מסוגו בישראל יושק באוניברסיטת בר-אילן: מוזיאון ננו * ייפתח עם התערוכה: "שפות חדשות"
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חוסאם חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק.
- ד״ר נועם חי
- 5 תגובות
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
קבוצת המחקר של עמית מלר מהטכניון זכתה במענק מיוחד מהאיחוד האירופי שנועד להאיץ טכנולוגיה חדשנית לקידוח חרירים ננו-מטריים בחומר באמצעות קרן לייזר. ההתקן הסופי ישמש לאנליזה של מולקולה בודדת לטובת
- אוניברסיטת בר אילן
- 3 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עושים שימוש בננוטכנולוגיה של מקלוני זהב לפיזור ספקטרופוטומטרי כדי לזהות תאי הרג ותאי הצלה המשמשים במערכת החיסון
![תמונת מיקרוסקופ מנהור סורק של ננו-רצועת גרפן מתכתית בפס-צר. הכתמים הלבנים מתייחסים לאורביטלות המאוכלסות באלקטרון יחיד שאורגנו באופן מוקפד לשם ייצור מצבים מוליכים ארוכי טווח. הרוחב של רצועה זו הוא 1.6 ננומטרים בלבד. [באדיבות: Daniel Rizzo מאוניברסיטת ברקלי]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/Atomic-Structure-of-Narrow-Band-Metallic-Graphene-Nanoribbon-777x3891-1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
טרנזיסטורים המבוססים על פחמן ולא על סיליקון יוכלו להאיץ את מהירות המחשוב ולצמצם את צריכת האנרגיה של מכשירים כגון מחשבים, טלפונים ניידים ודומיהם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
- מכון ויצמן
"התכונות החשמליות של החומר תלויות במידה רבה בזווית הפיתול המדויקת. במלים אחרות, יש להתייחס לאזורים עם זוויות פיתול שונות כאל חומרים שונים המחוברים זה לזה, אומר פרופ' אלי זלדוב
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- 7 תגובות
- מכון ויצמן
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
- האוניברסיטה העברית
- 7 תגובות
- דר. משה נחמני
- 4 תגובות