ננו-טק

מטא חומר שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהולנד. צילום מסך מתוך הסרטון של החוקרים

מטא חומר שניתן יהיה לייצר אותו מתאים לכל תבנית

מדענים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים הולנדים, הנדסו מטא-חומר חדש בעל תכונות ייחודיות ובעל פוטנציאל יישומי רב * בעתיד ניתן יהיה להשתמש בחומר לבניית פרוטזות מותאמות

ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

דמיינו לעצמכם שאתם רוצים לבנות מערך מורכב של מבנים, בדומה לטירה. עכשיו, דמיינו שמרגע שקיבצתם יחדיו את כל הרכיבים הנפרדים, הטירה נבנית מעצמה אוטומטית. כעת,

הרצאתו של פרופ' ריצ'ארד פיינמן, "יש הרבה מקום שם למטה", מקודדת על "כונן קשיח" ננומטרי. צילום: אוניברסיטת דלפט

הכונן הקשיח הקטן ביותר בעולם

החוקרים ערכו מחווה לריצ'ארד פיינמן שאמר בשנות החמישים כי אם נוכל ליצור מערכת שתאפשר לנו לארגן אטומים פרטניים בתבנית מסודרת מאוד, ניתן יהיה לאחסן יחידת

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

בעתיד אולי אפשר יהיה לנצל את השליטה בצימוד הנקודות הקוונטיות לבניית מתגים עבור מחשבים קוונטיים, או עבור התקני הצפנה אשר יתבססו על תופעות קוונטיות –

אבחון מחלות זיהומיות. איור: shutterstock

גלאי מחלות

ערכת בדיקה קטנה יכולה לאבחן זיהומים בתוך 20 דקות, וכך לקצר בימים שלמים את זמן ההמתנה לתוצאות ולהציל חיים/שנה או קלי

תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

טכנולוגיה שפותחה בטכניון עשויה להחליף את שבבי הסיליקון בעולם האלקטרוניקה. הפיתוח מתפרסם בכתב העת Nature Communications

חסילון מסוג מנטיס במעבדה באוניברסיטת UC RIVERSIDE

חומרים חזקים במיוחד בהשראת חסילונים

חוקרים נמצאים כעת קרוב יותר לפיתוחם של חומרים מרוכבים חזקים במיוחד, זאת תודות לחסילון מנטיס, סרטן קטן ימי וצבעוני המפרק את מעטפת הטרף שלו באמצעות

שיטה להכנת נשאים לתרופות והמבנה הננומטרי שלהם. לכידת ושחרור התרופה תלויים בטמפרטורה הסובבת את מערכת הנשיאה. [באדיבות: Igor Potemkin/Scientific Reports]

ננו-כמוסות להובלה מדויקת של תרופות

צוות חוקרים בינלאומי הצליח לפתח סוג חדש לחלוטין של נשא תרופות המיועד להובלה מוכוונת של תרופות לאיבר הנגוע – ננו-כמוסות ג'ל בעלות מעטפת כפולה

סריקה במיקרוגרף אלקטרון של ננו לבנים של החומר nacre Credit: F. Heinemann; Wikimedia Creative Commons License.

יצירת נקודות חולשה לחיזוק חומרים

החומר הקרוי אם הפנינה חזק פי 3,000 מקרמיקה, והוא מורכב מסידן קרבונט במבנה גאוני, המסודר במקטעים זעירים בתחום הננו. מקטעים אלו מקנים למבנה את עמידותו

חומר אלקטרוני גמיש המתקן את עצמו. צילום מתוך YOUTUBE - באדיבות PENN STATE UNIVERSITY

חומר אלקטרוני גמיש המתקן את עצמו

בעבר, חוקרים הצליחו ליצור חומרים המתקנים את עצמם ואשר מסוגלים לשחזר פונקציה מסוימת מהתפקוד שלהם לאחר קריעתם, אולם, השחזור של כל הפונקציות חיוני ליצירת רכיבי

רצועות מוליך על במשטחי גרפן. איור: המרכז לננוטכנולוגיה בלונדון

ננוטכנולוגיה: מדע בהתבגרות

מדענים עמלים על מציאת דרכים לשלוט בננו-חלקיקים כדי להביא את הננוטכנולוגיה לכדי יישום. שיחה עם פרופסור ריצ'רד רובינסון המתארח באוניברסיטה העברית בירושלים/איתן קריין

מפרקים את המיפרקים

שני מחקרים חדשים של פרופ' יעקב קליין וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, עשויים לאפשר לחוקרים להבין טוב

מזרן CLOUD - מתוך מצגת של חברת עמינח

מה הקשר בין נעליים לטכנולוגיית שינה?

התמיכה האורטופדית שהייתה מזוהה עד היום עם נעלי ריצה הגיעה גם למזרונים. טכנולוגיה מן הסוג הזה בולמת זעזועים, מפחיתה התהפכויות ומאפשרת חווית שינה נעימה יותר

אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

מדובר ברכיב אלקטרוני המוליך זרם חשמלי בכיוון אחד אבל מונע מעבר זרם בכיוון השני. הדיודה היא רכיב מרכזי בהתקנים אלקטרוניים המוכרים לכולנו משימוש יומיומי כגון:

סימני חיכוך של צמיגים על כביש. המחשה: shutterstock

נצמד ומחליק

הבנה טובה יותר של תופעת החיכוך ושל אופן פעולתם של חומרי סיכה עשויה להוביל לפיתוח טכנולוגיות ושיטות פעולה חדשות, הן בעולם הרפואה והן בתעשייה

מימין לשמאל: פרופ' רפי קוריאט - אחד משלושת היו"רים המשותפים של כנס ננו ישראל 2016, המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון ודן וילנסקי, חבר הנהלת הכנס. צילום יח"צ

תוכנית הורייזן 2020 של האיחוד האירופי תקצה מיליארדי יורו למענקי מחקר וחדשנות בתחום הננו-טכנולוגיה – כולל לחוקרים מהתעשייה והאקדמיה בישראל

גופים ישראלים, המשתתפים בפרוייקטי מו"פ חדשניים בתחום הננו-טכנולוגיה, כבר זכו במענקי מחקר מתוכנית המסגרת האירופית למו"פ, שהפרויקטים שלהם הוצגו בכנס "ננו-ישראל 2016״

דן וילנסקי

לקראת כנס ננו ישראל: 400 מיליון דולר השקעה הניבו 130 חברות חדשות, 6 מרכזי ננו, 600 פטנטים שמחציתם מיושמים, וקרוב לאלפיים סטודנטים לתארים מתקדמים

הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה: ישראל הצליחה לבסס תשתית לאומית בעלת מוניטין ברמה בין לאומית, אבל, הפסקת המימון הממשלתי לתחום, תעצור את ההתקדמות שהושגה בעשור של פעילות

דילוג לתוכן