סיקור מקיף

חוקרים יצרו דיודה שגודלה מולקולה אחת

מדובר ברכיב אלקטרוני המוליך זרם חשמלי בכיוון אחד אבל מונע מעבר זרם בכיוון השני. הדיודה היא רכיב מרכזי בהתקנים אלקטרוניים המוכרים לכולנו משימוש יומיומי כגון: פלאפון, מחשב ולמעשה כל מכשיר חשמלי

אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.
אילוסטרציה של הצומת המולקולרי מבוסס-DNA שבו השתמשו החוקרים ליצור דיודה, היכולה לשמש כרכיב אלקטרוני במעגלים חשמליים ננומטרים בעתיד.

בזכות שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, חוקרים מישראל ומארה"ב הצליחו ליצור ולאפיין את הדיודה הקטנה ביותר בעולם – שגודלה מולקולה אחת.

דיודה הינה רכיב אלקטרוני המוליך זרם חשמלי בכיוון אחד אבל מונע מעבר זרם בכיוון השני. הדיודה היא רכיב מרכזי בהתקנים אלקטרוניים המוכרים לכולנו משימוש יומיומי כגון פלאפון, מחשב ולמעשה כל מכשיר חשמלי. מדובר בשיתוף פעולה בין פרופ' בינג-שיאן שו מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב וד"ר יוני דובי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

"יצירת ואפיון הדיודה הקטנה בעולם זוהי אבן דרך משמעותית בפיתוח של מכשירים אלקטרונים מולקולריים", מסביר ד"ר דובי, "זה מאפשר לנו להגיע לתובנות חדשות במנגנון ההולכה האלקטרונית".

בקבוצת המחקר של פרופ' שו לקחו מולקולתDNA בודדת, הבנויה מ-11 בסיסים, וחיברו אותה למעגל חשמלי (גודלה של המולקולה ננו-מטרים בודדים). במדידת הזרם דרך המולקולה הם ראו כי המולקולה עצמה אינה מראה התנהגות מיוחדת, אולם כשהם הכניסו לתוך ה-DNA מולקולה בשם coralyne, ההתנהגות השתנתה באופן דרסטי – כעת הזרם במתח שלילי היה גדול פי 15 מהזרם במתח חיובי, התנהגות הכרחית לדיודה, ומכאן הסיקו כי לפניהם דיודה שמורכבת ממולקולת DNA בודדת בלבד.

על מנת להבין את מקור ההתנהגות הזו, ד"ר יוני דובי והסטודנטית אלינור זרח-הרוש השתמשו בתוצאות הניסוי על מנת לבנות מודל תיאורטי של מולקולת ה-DNA בתוך המעגל החשמלי. המודל זיהה את מקור ההתנהגות הלא-אופיינית, כנובע משבירת סימטריה מרחבית בתוך ה-DNA לאחר הכנסת ה-coralyne.

תוצאות המחקר, שפורסמו אתמול (יום שני, ה- ה-4.4) ב-Nature Chemistry http://www.nature.com/nchem/journal/vaop/ncurrent/full/nchem.2480.html, מהוות אבן-דרך בבניית התקנים אלקטרוניים מולקולריים, ושופכות אור על מנגנון ההולכה האלקטרונית ב-DNA. המחקר הדגים לראשונה את העובדה שניתן לייצר רכיבים אלקטרוניים ממולקולתDNA בודדת. הדבר עשוי להביא להתפתחות רבה בבניית התקנים מולקולרים זעירים בגודל של ננומטרים בודדים (לעומת הרכיבים הזעירים ביותר כיום שגודלם פי 1000).

שני צוותי המחקר ממשיכים בשיתוף הפעולה, במטרה לייצר התקנים מולקולריים נוספים ולשפר את הביצועים של הדיודה המולקולרית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. יוני
    חבל שזה לא צוין במאמר. גם לי עלתה השאלה הזאת.
    יש בכלל דרך ליצור שבב מבוסס DNA באופן תעשייתי. לפי מה שאני הבנתי השבבים היום מיוצרים בתהליך דמוי הדפסה. איך אפשר לשלב בזה DNA באופן מסחרי?

  2. אנחנו מקבלים את התגובה הזו הרבה…אבל האמת היא שהשם "7 ננומטר" מתייחס לא לגודל של הרכיב, אלא לגודל של אלמנט מסוים ברכיב (התעלה). הטרנזיזטור כולו גדול מזה בערך פי 100-200

  3. טרנזיסטורים מגיעים כבר לגודל של 7 ואף 5 ננומטר (במעבדות מתקדמות של TSMC , סמסונג, אינטל, מיקרון, טושיבה ועוד יצרני מוליכים למחצה), אז איך הגעתם ל "פי אלף" ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן