היסטוריה

גרגירי חיטה מתקופת הברזל, תמנע, חפירות פרופ׳ ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל-אביב. צילום: המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית, אוניברסיטת בר אילן.

דנ״א מגרגרי חיטה בני 6,000 שנה מציב את ארץ ישראל בלב ראשית החקלאות

מחקר ישראלי-קנדי רב תחומי שפורסם ב־Nature Plants מראה כי ביות החיטה לא היה אירוע חד־פעמי, אלא תהליך ממושך ורב־שלבי, שבו חיטת הבר מן הלבנט הדרומי מילאה תפקיד מרכזי.
עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934. ויקישיתוף

ארבעת הבנים בהגדה: מה מלמד הנוסח הקדום מן התלמוד הירושלמי

עיון מחודש בקטע המוכר מן ההגדה מגלה הבדלים מעניינים בין הנוסח המקובל לבין הנוסח הירושלמי, ומציע לראות בארבעת הבנים מראה לחברה יהודית מורכבת
ההיפודרום העתיק בג'רש, אתר קבר האחים מתקופת המגפה. קרדיט: Karen Hendrix, University of Sydney.

קבר אחים בג'רש שבירדן חושף את המחיר האנושי של מגפת יוסטיניאנוס

חוקרים מאוניברסיטת דרום פלורידה זיהו באתר הארכאולוגי ג'רש את אתר הקבורה הראשון שאושר גם גנטית וגם ארכאולוגית כקשור למגפת הדבר של יוסטיניאנוס. הממצאים אינם רק מאשרים תמותה המונית, אלא גם
רועים בני זממנו בתל חצור. קרדיט: בן סיגל, באדיבות אוניברסיטת אוהיו וחפירות העיר התחתית בחצור

מחקר בתל חצור: גבולות ישראל וארם לא עצרו את רועי הצאן בתקופת הברזל

חוקרי אוניברסיטת חיפה מצאו כי גם במאות העשירית עד השמינית לפני הספירה, בשיא העימותים בין ממלכת ישראל לממלכת ארם, המשיכו רועי צאן לנוע עם עדריהם בין אזורי מרעה פתוחים, כולל
מייצג של צ'יאונה סוגיהרה במרכז לחינוך לשואה בפוקויאמה, יפן, אוגוסט 2025

המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת ת"א: הנצחת השואה בעולם מפנה זרקור גובר לחסידי אומות העולם

החוברת "למען מטרה נעלה" מצביעה על מגמה עולמית של מוזיאונים ותערוכות המתמקדים במצילי יהודים, לצד אזהרה מפני טשטוש ההקשר ההיסטורי של השואה
חברי "החלוץ" בקובילניק בשנות השלושים. צילום מתוך ספר קובילניק.

החלוץ בקובילניק: הנוער היהודי שביקש לבנות עתיד בארץ ישראל לפני השואה

פרק מתוך ספר קובילניק שראה אור ב־1967 חושף כיצד צעירי העיירה הקימו את סניף “החלוץ”, למדו עברית, התכוננו לעבודה יצרנית וחלמו על עלייה לארץ, עד שהשואה קטעה את מסלולם.
שחזור של ייצור כלי אבן באתר שיגואו שבמרכז סין. מחקר חדש מצביע על טכנולוגיות סיתות מתקדמות ועל העדות הקדומה ביותר במזרח אסיה לכלי אבן שחוברו לידית, לפני כ־160 אלף עד 72 אלף שנה. קרדיט:  Hulk Yuan

כלי אבן בני 160 אלף שנה מסין מעידים על טכנולוגיה מתקדמת בהרבה מהמשוער

מחקר חדש באתר שיגואו שבמרכז סין מצא עדויות לייצור שיטתי של כלי אבן ולשימוש מוקדם במיוחד בכלים מחוברים לידית. הממצא מערער על התפיסה שלפיה ההומינינים במזרח אסיה שמרו במשך זמן
הצעת שחזור של הפוֹטִיסְטֶרִיוֹן במנזר הביזנטי בסוסיתא. (איוניס נקאס ומיכאל איזנברג)

פריט שיש נדיר מסוסיתא עשוי לחשוף שלב לא מתועד בטקס ההטבלה הביזנטי

בקתדרלה הביזנטית הנמצאת בגן הלאומי סוסיתא נחשף אולם הטבלה ובו מכלול כלי פולחן ייחודיים, שלדברי החוקרים עשויים לשפוך אור על אופן קיום טקס ההטבלה
גלגל רפאים ברמת הגולן. Orthophoto of Khirbet Bteha. Created by A. Kleiner. Credit: PLOS One (2026). DOI: 10.1371/journal.pone.0339952

לא עוד אתר יחיד: לוויינים חושפים שרוג'ום אל־הירי הוא חלק מרשת מעגלי אבן קדומים בגולן

חוקרים ישראלים זיהו לפחות 28 מעגלי אבן גדולים נוספים סביב האתר המכונה "הסטונהנג' של ישראל", ומציעים לראות בו חלק מנוף תרבותי, חקלאי וחברתי רחב מהתקופה הפרוטו־היסטורית
המקדש היהודי באי יב באסואן שבמצרים. מתוך ויקימדיה

הקהילה היהודית ביֵב שבמצרים: מושבה צבאית, מקדש והשגות חדשות על מקור השם

מאמר חדש בוחן מחדש את תולדות היישוב היהודי באי יב שעל הנילוס, את אופיו הצבאי־פולחני, את מקדשו החריג ואת האפשרות ששמו נשא משמעות יהודית־דתית עמוקה
חרוז חרס בצורת פרפר מן התקופה הנאטופית הסופית בעינן־מלאחה (עמק הירדן העליון), צבוע באוכרה אדומה ונושא את טביעות אצבעותיו של הילד, כבן עשר, שעיצב אותו לפני 12 אלף שנה. (© Laurent Davin)

לפני 15,000 שנה: ילדים עיצבו בחימר חרוזים ותליונים

הרבה לפני הופעת כלי החרס ולפני המעבר לחקלאות, תושבי היישובים הראשונים בלבנט כבר עבדו עם חימר בידיים. הם עיצבו, ליטשו ולעיתים גם שיחקו בחימר. כעת מתברר שחלק מהעבודה הזו נעשתה
כיכר רחבה ושדרות פתוחות בעיר המקסיקנית הקדומה טאוטיווקאן, חברה שבה לבני האדם היה קול רב יותר. צילום: לינדה ניקולס, מוזיאון פילד.

מחקר חדש: לדמוקרטיה שורשים עמוקים ברחבי העולם — לא רק ביוון וברומא

ניתוח של 31 חברות קדומות מצא שממשל שיתופי ומכיל היה נפוץ הרבה יותר מכפי שסברו בעבר, וכי המפתח היה לא גודל החברה אלא הדרך שבה השליטים מימנו את כוחם
קליע העופרת ועליו הכיתוב ביוונית – 'למד'. קרדיט: ד"ר מיכאל אייזנברג

אבן קלע בת יותר מ־2,000 שנה מסוסיתא נשאה מסר סרקסטי לאויב: "למד"

ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה חשפו אבן קלע יחידה במינה בסמוך לעיר העתיקה סוסיתא ועליה הכיתוב הסרקסטי "למד", מסר חד וברור לאויבים שבדרך: שילמדו לקח
היסטוריון גילה כי מהדורה מודפסת מן המאה ה־16 של *האלמגסט* — חיבור אסטרונומי עתיק ובעל השפעה רבה — כוללת הערות שוליים רבות בכתב ידו של גלילאו גליליי, האסטרונום שלימים ערער על תפיסת היקום הגיאוצנטרית שהוצגה באותו חיבור. הובא ברשות הספרייה הלאומית המרכזית של פירנצה.

עותק של "האלמגסט" של תלמי עם הערות בכתב ידו של גלילאו התגלה בפירנצה

חוקרים זיהו בעותק מן המאה ה־16 של החיבור האסטרונומי המרכזי של תלמי הערות רבות המיוחסות לגלילאו, תגלית שעשויה לשפוך אור חדש על הדרך שבה התפתח מן המסורת הגיאוצנטרית אל המהפכה
הריח העדין שנשאר סביב מומיות מצריות קדומות עשוי להכיל הרבה יותר מידע מכפי שסברו עד כה. באמצעות ניתוח של תרכובות כימיות נדיפות הנפלטות לאוויר משרידים חנוטים, הצליחו חוקרים לחשוף פרטים חדשים על האופן שבו התפתחו שיטות החניטה במשך יותר משני אלפי שנים. המחשה: depositphotos.com

איך מריחות מומיות? ניתוח כימי חושף את סודות החניטה של מצרים העתיקה

חוקרים מאוניברסיטת בריסטול זיהו 81 תרכובות אורגניות נדיפות בדגימות ממומיות בנות אלפי שנים, והראו כיצד חומרי החניטה הפכו מורכבים ומתוחכמים יותר לאורך הדורות
האייתוללה רוחאללה חומייני (יושב על הכיסא), עלי חמינאי (במרכז) ובנו של חומייני, אחמד חומייני (משמאל), בתצלום משנת 1981. ויקישיתוף.

חוקר על מורשת חמינאי: "רוב האיראנים לא יזכרו אותו כמנהיג חזק"

אנדרו תומס מאוסטרליה טוען כי 36 שנות שלטונו של עלי חמינאי העניקו לו כוח כמעט בלתי מוגבל, אך הותירו אחריהן משטר מוחלש, חברה איראנית מפולגת ושחיקה עמוקה בלגיטימציה של הרפובליקה
פורים: מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים. המחשה: depositphotos.com

מגילת אסתר – תסבוכת היסטוריוגרפית חלק ב' – מדוע פורים כמעט נעדר מן הזיכרון ההיסטורי

בחינה של ספרי המקבים, יוסף בן מתתיהו, התוספות למגילת אסתר, המשנה, התוספתא והתלמודים מעלה תמונה מפתיעה: סיפור ההצלה עצמו כמעט ואינו נידון, בעוד שמנהגי החג, הסעודה, המשלוח והקהילתיות תופסים את
מגילת אסתר, הודפסה באמסטרדם, 1640. מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. המחשה: depositphotos.com

מגילת אסתר כתסבוכת היסטוריוגרפית: בין האגדה להגדה (חלק א׳)

בחינה ביקורתית של אמיתות סיפור המגילה מול היעדר אזכורים היסטוריים, ודיון במשמעות השמות מרדכי ואסתר ובזיקות האפשריות לעולם הפגאני של פרס ובבל
כלי האבן מהר הצופים. נחשבו ככלים שלא מקבלים טומאה בתקופת בית שני. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בית יוצר לכלי אבן מימי בית שני נחשף בהר הצופים – עדות למרכז ייצור על דרך עולי הרגל לירושלים

"חשיפת בית היוצר - לצד מאגרי מים ענקיים ומקווה טהרה מתק' בית שני, מעידה על מרכזיותו של האתר, המצוי על אם הדרך העתיקה ששימשה את עולי הרגל שהגיעו אל ירושלים
הוצאת דגימות קרקע מאיזור מקדש כרנך במצרים. Credit: Dr. Ben Pennington

מחקר: מקדש כרנך נבנה על “אי” שנוצר בידי הנילוס, וייתכן שנבחר בהשראת מיתוסי הבריאה

בדיקה גאו־ארכיאולוגית מקיפה סביב כרנך ליד לוקסור מצאה שהאתר הפך בר־יישוב רק אחרי 2520 לפנה״ס, ומצביעה על אי מוגבה בין ערוצי נילוס קדומים שעשוי להסביר גם את ההיגיון הדתי בבחירת
תבליט ציד מארמון אשורבניפל בנינוה, אשור. הממצא מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון. המחשה: depositphotos.com

הגאות והשפל שבנו ערים: כך דינמיקת מים יכלה לעצב את היווצרות התרבות השומרית

תפקיד הגאות והשפל בהתפתחות הערים הראשונות הוא דרך לראות כיצד גורמים פיזיקליים “שקטים” יכולים לייצר תנאים לעיור, לשלטון ולמיתוסים — דרך התשתיות שהחברה חייבת להקים כדי לשרוד
תרבות יוון העתיקה. Photograph by © Giannis Kassis, reproduced

מחקר גנטי: תושבי אזור מאני בדרום יוון מייצגים את אחת האוכלוסיות העתיקות ביותר מבחינה גנטית באירופה

מחקר גנטי חדש חשף כי תושבי אזור מאני הפנימי, חבל ארץ נידח בקצה הדרומי ביותר של אירופה בפלופונסוס שביוון, מייצגים את אחת האוכלוסיות הייחודיות ביותר מבחינה גנטית ביבשת.
זיגוראת א֫וּר: מקדש עצום מלבני בוץ שנבנה סביב 2100 לפנה״ס, התנשא מעל העיר כסמל מתמשך למסירות לאל הירח המסופוטמי ולעוצמתה של תרבות עירונית מוקדמת. המחשה: depositphotos.com

ממגדל בבל ועד האמפייר סטייט בילדינג

מחקר רב תחומי מתאר כיצד הזיגוראתים (ziggurat) של מסופוטמיה השפיעו על דמיון דתי, על מרכזי הכוח של ערי־המדינה, ואף על האדריכלות המודרנית
דיסקת אבן המתארת את Tlaltecuhtli, אל האדמה האצטקי, בעיר הטרום־היספאנית טנוצ'טיטלן שב־מקסיקו. המחשה: depositphotos.com

קריסת האימפריה האצטקית מלמדת מדוע שלטון בכפייה ובכוח אינו מחזיק מעמד

עוינות מצטברת, היעדר בריתות וניצול היריבים בידי קורטס הפכו אימפריה חזקה לפגיעה; המאמר מציע לקח אזהרה למדיניות חוץ הנשענת על כפייה ופחד
יום הזכרון הבינלאומי לשואה. המחשה: depositphotos.com

מחקר בבריטניה: כמעט 60% מהתלמידים נתקלים בתוכן שואה "במקרה" ברשתות החברתיות – וטיקטוק מובילה

סקר בקרב 2,778 תלמידי חטיבה ותיכון באנגליה מצא שתוכן שואה ברשתות חברתיות מגיע לעיתים דרך הפיד ולא דרך חיפוש מכוון, ושחלק מהתלמידים מחזיקים תפיסות שגויות בסיסיות
חפירות ארפאחייה, עיראק (Arpachiyah) – תיעוד היסטורי מן האוספים של המוזיאון הבריטי ו־UCL. קרדיט: Yosef Garfinkel.

ציורי פרחים על כלי חרס בני כ־8,000 שנה ממסופוטמיה חושפים דפוסים מתמטיים

ניתוח דגמים מהתרבות החלאפית בצפון מסופוטמיה מצא חלוקות סימטריות במספרים 4, 8, 16, 32 ואף 64 – רמז לחשיבה כמותית לפני הופעת מספרים כתובים
ציור סלע מלפני כ-4,000 שנה של ואנג'ינה (Wandjina), היישות האחראית על הגשם במיתולוגיה האבוריג'ינית, תחנת הר אליזבט, מערב אוסטרליה | מקור: Graeme Churchard, flickr

מחקר גנטי: אוסטרליה וגיניאה החדשה יושבו כבר לפני כ־60 אלף שנה

חוקרים בחנו את החומר הגנטי של ילידים מאוסטרליה ומגיניאה החדשה, והגיעו למסקנה שהיבשת הדרומית יושבה כבר לפני 60 אלף שנים
עתיקות אמפיתיאטרון רומי בציפורי. המחשה: depositphotos.com

מרד גאלוס 351–353 לספירה: המרידה היהודית האחרונה נגד רומא בארץ ישראל

בין ציפיות משיחיות לחולשת האימפריה: כיצד מרד מוגבל בהיקפו הוביל לדיכוי רומי קשה ולזיכרון זהיר במקורות חז״ל
כדים עתיקים שהתגלו בחוף דור. צילום: אוניברסיטת חיפה

מטעני ספינות מתקופת הברזל שנחשפו בנמל דור משנים את תמונת המסחר הים־תיכוני

שלושה מכלולי מטען תת־ימיים בלגונת דור שמדרום לחיפה מספקים עדות ישירה למסחר ימי בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה, ומציגים קשרים משתנים עם מצרים, קפריסין והחוף הפיניקי
מקווה הטהרה. צילום ארי לוי רשות העתיקות

מקווה טהרה משלהי ימי הבית השני נחשף בחפירות תחת רחבת הכותל

המקווה החצוב בסלע התגלה בחפירות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל כשהוא חתום בשכבת חורבן המתוארכת לשנת 70 לספירה, ובה אפר וכלים האופייניים לירושלים ערב החורבן – עדות מוחשית לאירועי חורבן
התליון הנדיר שנחשף בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

תליון עופרת בן כ־1,300 שנה עם סמל המנורה נחשף בחפירה ליד הר הבית בירושלים

הממצא התגלה בגן הארכיאולוגי של ירושלים ע"ש דוידסון. החוקרים: בעולם ידוע רק על עוד תליון עופרת קדום אחד נושא סמל מנורה
פירמידת מנקורה (Menkaure) בגיזה. . המחשה: depositphotos.com

חללים נסתרים התגלו בפירמידת מנקאורה בגיזה: חוקרים חושפים שני תאים מסתוריים

סריקות גיאופיזיקליות חדשות בפרויקט ScanPyramids זיהו שני חללים מלאי־אוויר מאחורי החזית המזרחית המלוטשת של פירמידת מנקאורה, ומספקות עדות חזקה לקיומה האפשרי של כניסה שנייה למבנה העתיק בגיזה
מפת ארץ הקודש של לוקאס קראנאך הזקן במהדורת הברית הישנה של כריסטופר פרושאואר (ציריך, 1525) בספריית רן (The Wren Library), טריניטי קולג', קיימברידג'. קרדיט: The Master and Fellows of Trinity College, Cambridge

מפת תנ"ך הפוכה בת 500 שנה עם גבולות שבטי ישראל עיצבה את תפיסת הגבולות והמדינות עד ימינו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיימברידג' מראה כיצד המפה הראשונה של ארץ הקודש בתנ"ך מודפס משנת 1525 – שהודפסה בטעות בהיפוך כיוונים – תרמה לעיצוב רעיון הגבולות הטריטוריאליים, לחיזוק תפיסת מדינת הלאום
תדמור העתיקה, סוריה. התחרות בינה ובין נהרדע הביאה את חיסולה של העיר היהודית המחשה: depositphotos.com

נהרדעא פרק 4 ואחרון: חורבן נהרדעא בין פרס לתדמור: מי באמת החריב את מרכז התורה הבבלי?

המאמר בוחן מחדש את זהותו של פפא בר נצר, דוחה את הזיהוי עם אודינתוס התדמורי ומציע כי חורבן נהרדעא במאה השלישית לספירה היה תוצאה של פלישה תדמורית ממניעים כלכליים ותחרות
לבנת בוץ EA 32689 ממקדש אהמוס (Ahmose) באבידוס לבנת בוץ EA 32689 (המוזיאון הבריטי) ממקדש אהמוס באבידוס, ובה הטבעת פרנומן (שם המלכות) נֵבּפֶּהְתִירֶה (Nebpehtire) של הפרעה אהמוס. תארוכי הפחמן הרדיואקטיבי שלה תומכים בכרונולוגיה נמוכה לתחילת השושלת ה-18. קרדיט: H.J. Bruins, 2018 © The Trustees of the British Museum, London. משותף תחת רישיון Creative Commons ‏CC BY-NC-SA 4.0.

מחקר חדש קובע שהממלכה החדשה במצרים התחילה מאוחר ממה שסברו

תיארוך פחמן־14 ראשון מסוגו לחפצים הקשורים לפרעה אחמוס – שנדגמו מהמוזיאון הבריטי וממוזיאון פטרי – מצביע על כך שהתפרצות תרה התרחשה עוד בתקופת הביניים השנייה, תומך ב"כרונולוגיה נמוכה" לשושלת ה־18
הנוף מנחל מערות. איור: דריה לוקשין-גנדזילוב

מחקר: לפני כ־15 אלף שנה מול מערות הכרמל השתרעו אגמי חוף עשירים בעופות מים

ניתוח זואו־ארכאולוגי במערת הנחל (אל ואד) באוניברסיטת חיפה חושף ציד חורפי שיטתי של ברווזים ואווזים באגמים וביצות לאורך מישור החוף הנמוך; זוהו 43 מיני עופות, סימני חיתוך וחריכה וחרוזים מעצם
ויקינג. המחשה: depositphotos.com

מה באמת ידוע על הוויקינגים? חוקרים טוענים: רוב הדימוי המוכר נשען על מיתוס, לא על היסטוריה

לדברי החוקרים, מרבית מה שאנו חושבים שאנו יודעים על הוויקינגים והמיתולוגיה הנורדית מבוסס על טקסטים נוצריים מאוחרים ופרשנויות מודרניות – מאיסלנד של ימי הביניים ועד וגנר, הנאצים ותרבות הפופ של
זיגוראט מסופוטמי באירן. המחשה: depositphotos.com

נהרדע, פרק 3: שמואל – הצופה בכוכבים של נהרדעא

כיצד הפכה נהרדעא לעיר ואם ליהודי בבל, ומה בין שמואל האמורא, האסטרונומיה הבבלית, זיגורת קדומה וכוכבי שביט מסתוריים
כלי הפולחן דמוי האיל כפי שהתגלה בשטח במגידו. (צילום: ברק צין, רשות העתיקות)

הגת הקדומה ביותר לייצור יין ועדויות לפולחן כנעני עממי: תגליות יוצאות דופן נחשפו בחפירה ארכיאולוגית ליד מגידו

בחפירה, שניהלה רשות העתיקות במסגרת מיזם תחבורתי גדול בכביש 66 שמבצעת חברת נתיבי ישראל, נתגלתה גת לייצור יין - מהקדומות ביותר שנחשפו בארץ וממצאים ייחודיים אחרים, המלמדים על הפולחן הכנעני
כיתוב תמונה: דולמן באתר מֻרַיְע׳את בירדן. קרדיט: Susanne Kerner, University of Copenhagen.

אתר פולחני בן 5,500 שנה נחשף בירדן: דולמנים, אבנים עומדות ומבנים מגליתיים

חפירות אוניברסיטת קופנהגן במֻרַיְע׳את מגלות נוף טקסי מתקופת הברונזה הקדומה — רמז לאופן שבו קהילות התמודדו עם שינויים אקלימיים וחברתיים אחרי דעיכת התרבות הכלקוליתית
חיילים המצויירים על חומות בבל, במוזיאון הפרגמון, ברלין. המחשה: depositphotos.com

נהרדע פרק שני: הפעילות הצבאית היהודית בבבל – מרד חנילאי וחסינאי: מורדים או תאבי בצע ומשרה?

על סמך "קדמוניות היהודים" כי מקור יחיד, נבחנת מרידת האחים בני נהרדעא בהקשר חולשת הממלכה הפרתית, מנגנוני המימון האפשריים (כולל חשד להשתלטות על כספי מחצית השקל), והשלכותיה על קהילת נהרדעא
כשארכיאולוגיה ופיזיקה נפגשות נחשפים עומקים חדשים. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

פריצת דרך: שימוש במיואונים מקרינת החלל לזיהוי ומיפוי חללים תת־קרקעיים באתרי ארכיאולוגיה

שילוב רב תחומי באוניברסיטת תל אביב פיתח את הטכנולוגיה שתאפשר "צילומי רנטגן" של תת-הקרקע לצורך חפירות ארכיאולוגיות
חורבות העיר פופיי. האפר סייע דווקא לשימור המבנים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים השתמשו בטומוגרפיה ממוחשבת כדי לפענח מגילות שנשרפו לפני אלפיים שנה

באמצעות טכנולוגיות דימות ובינה מלאכותית הצליחו מדענים לקרוא טקסטים מפוחמים מהרקולנאום, שנכתבו בידי הפילוסוף האפיקוראי פילודמוס
נגיחות בכדורגל גורמות לנזק למוח השחקן. המחשה: depositphotos.com

נגיחות בכדורגל גורמות לנזק חמור ביותר באזור במוח החיוני לקוגניציה

טכניקת הדמיה חדשה שפותחה באוניברסיטת קולומביה איפשרה לזהות אזורים בקורטקס המוחי – ממש מאחורי המצח – שנפגעים באופן החמור ביותר בעקבות פגיעות חוזרות מנגיחה בכדור, תופעה מוכרת אצל נוגחים
תפקידו של אסטרונום המלך בבבל העתיקה היה לעקוב אחר מופעי הירח. המחשה: depositphotos.com

נהרדעא – עיר ואם יהודית בבבל פרק 1

המטמון הנדיר - 22 מטבעות ברונזה בני יותר מ-1,600 שנה. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מטמון מטבעות נדיר מימי המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי התגלה במערכת מסתור בגליל

22 מטבעות ברונזה מהמאות ה־4 לספירה נמצאו במערכת מסתור תת־קרקעית בחורבת חוקוק שבגליל התחתון. הממצא, שנחשף בחפירה משותפת לרשות העתיקות והמכללה האקדמית צפת, מספק עדות ייחודית לשימוש חוזר במערכות מסתור