לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה
האם מוסד המלוכה הבריטי נמצא בעיצומו של משבר קיומי? חוקרי אוניברסיטת תל אביב בודקים את הנושא
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
תוכנית "Living Heritage" של דאסו סיסטמס משחזרת שישה אתרים היסטוריים בעולם הווירטואלי עבור הדורות הבאים * קבוצות של סטודנטים מגרמניה, הודו, יפן, מקסיקו, הולנד וארה"ב השתמשו בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס כדי ליצור תאום וירטואלי עבור כל אחד מהאתרים
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי העליות הללו לרגל
עוד הוכחה למשבר הדמוקרטיה הנישא על גבי פייק ניוז. חוקרי מדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב מזכירים לנו שעד לא מזמן לא היה מקובל שהאופוזיציה נמנעת
השינויים הארכיטקטוניים שהכניס הורדוס במקדש שבנה שלא היו בבית המקדש השני עד תקופתו כללו מתקנים שנועדו למוזיקה – כגון דוכן ומעלות הלוויים, לשכות כלי השיר
פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.
המטבע הנדיר שהתגלה בסקר ארכיאולוגי, מעיד על נוכחות מורדים יהודים שהסתתרו במערה
עיצוב דמויות של גיבורים כענקים באמנות הגותית סימן את התחזקות הכוח העירוני, את היחלשות הדת ואת תחילתה של הניידות החברתית
"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים
הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.
בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים
הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות
עד כמה תרמו מדענים יהודיים פליטים ליצירת הפצצה האטומית? ועד כמה התקרבו המדענים הנאציים בגרמניה ליצירת פצצה כזאת? פרופסור אלכס גורדון מהחוג למדעי המתמטיקה – פיזיקה ומדעי המחשב במכללת אורנים מכללת אורנים מסביר, ודן בגירסאות השונות והלא מדוייקות שנוצרו מסביב לפרשיה, שהייתה הסוד הגדול ביותר של מלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה
מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות – לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
הכותב הוא פרופסור אלכס גורדון, מכללת אורנים מספר על האנטישמיות שליוותה את החוקרים היהודים המפורסמים על המלצתו של איינשטיין על רוזן לעבוד בקייב, על הנאמנות הכפולה של פודולסקי, על פרופ' לב שטרום שהוצא להורג ליד קייב בגין – "שיתוף פעולה עם הגסטפו" ועוד על ההסטוריה הקשה של המדענים היהודים בברה"מ
הקורבן הראשון במלחמה, אומר ההיסטוריון רונלד סוני, אינה רק האמת. לעתים קרובות, הוא אומר, "אלא מה שנשאר בחוץ." הוא מסביר מדוע נשיא רוסיה פוטין לא מדייק בהצהרות שנתן כעילה למלחמה
במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה
יצר האספנות בעולם הפרהיסטורי: הרצון לשמר את הקשר והזיכרון עם אבותיהם הקדומים
כל אחד מהם יקבל פרס של 300,000 דולר על הישגים בחקר העבר וכתמיכה בעבודתם העתידית * 300 אלף דולרים נוספים הוקצו לתוכנית פוסט דוק בינלאומית חדשה למקצועות ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב * הטקס – באוני' ת"א במאי
מחקר חדש חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית
הספר שיצא בהוצאת מאגנס, מתאר את המהפכה המדעית שהובילה להבנה כי כיפת השמיים היא אשליה אופטית בלבד
