צומות ותעניות שנכרכו בחורבן הבית הציגו לכל את הרומאים כאויבי הציבור ואולי אף הניעו מגמות של נטיות אנטי רומיות, משיחיות משהו, כאלו שאיפיינו את המרדנות היהודית הן במהלך המרד הגדול, הן במרד התפוצות בימי הקיסר טריאנוס והן במרד בן כוסבה. רבי יהודה הנשיא ביקש איפוא לבטל את צומות ותעניות י"ז
צלב כסף הרקוע על חזיתה של משקולת ביזנטית מסוסיתא שכוסה במכוון והתגלה בחפירות של אוניברסיטת חיפה מאפשר לראשונה להתחקות אחר מערכות היחסים בין השלטון האסלאמי הצעיר לבין התרבות הנוצרית הביזנטית
צורך רב מצאו הקיסרים הרומיים במחצבי ומכרות המתכת בפרובינקיה יהודה, באזור הערבה בעיקר ובעידן קיסרותו של הדריאנוס, מי שדאג לפתח את הניצול המרבי של מרבצי המתכות בפרובינקיות, בזאת שעודד קבוצות של מועסקים או בעלי חזקה קרקעית לפתח את המכרות במקום שבו הועסקו שם עבדים או אסירים בכלל שנידונו לעבודות פרך,
במערה בהרי ירושלים התגלתה גולגולת חתוכה בחרב ולידה עצמות כף יד מלפני כ-1000 שנה
עד היום, נמצאו לוחיות כאלה רק ביוונית או בלטינית, ולא הייתה כל הוכחה לכך שאוהדים יהודים קיללו סוסים
אם הסיקרים התאבדו במצדה, כפי שעולה מתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו מאיפה צצו מאות סיקרים שניסו להצית מרד בקרב יהודי אלכסנדריה שנים ספורות לאחר מכן וגם עליהם מספר בן מתיתיהו?
חוקר רשות העתיקות בדק קטעי מגילות באמצעי הצילום המתקדמים שבמעבדות יחידת מגילות מדבר יהודה, והתרגש לגלות אותיות שהעין לא רואה * הקטעים, שהוצגו היום במסגרת הכנס הבינלאומי – 70 למגילות הגנוזות: "במדבר פנו דרך", מספקים מידע חדש על אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של המאה ה-20 * הכנס מתקיים ביוזמת
אי אפשר להגזים בחשיבות הכרונומטר לבריטניה. היכולת להגביר את בטיחות המסעות בספינות הפך אותה ממעצמה ימית לאימפריה חובקת עולם
התפקיד הביזארי של היונה הביזנטית: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה גילה את העדות הארכיאולוגית הראשונה לתפקידן של היונים בחקלאות הביזנטית בנגב – טיוב ודישון שטחי כרמים ומטעים.
היום מציינים 180 שנה להולדתו של ויליאם הנרי פרקין (1838-1907 William Henry Perkin), שגילה במקרה כיצד להפיק צבע סגול ממוצרי פסולת של תעשיית הפחם כאשר חיפש דרך לסנתז את הכינין – התרופה הידועה למלריה. פרקין שהקים תעשיה מבוססת על החומר לאחר שלא הצליח למכור אותו לזכיינים, והוליד בכך את התעשיה
טבעת מרשימה ונדירה בת כ-700 שנה, שעליה דמותו של ניקולאוס הקדוש, נתגלתה ע"י גנן במושב היוגב
194 שנים לאחר שסאדי קרנו נאלץ לפרסם את ממצאיו על חשבונו, מתברר שהעקרונות והגבולות שהציב, עדיין נכונים ותקפים – גם בתחומי שלטונה של תורת הקוונטים
פרק שמיני בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל הקדומה. הפעם – על הפקת היין ביהודה ובגליל בתקופה של שלהי הבית השני ואילך. היין מילא תפקיד דומיננטי, לצד השמן כמובן, בשדה החקלאות הארצישראלית. בל נשכח שהגפן הינה אחת משבעת המינים ומצוות שתיית היין היא חלק בלתי נפרד מטקסים שונים ביהדות, בעיקר
לאחר עבודת הרכבה מאומצת של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו ד"ר אשבל רצון ופרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה לפענח ולשחזר את אחת משתי המגילות האחרונות שעדיין לא פוענחו מתוך כ-900 מגילות קומראן. הפרס: מפגש נוסף עם לוח השנה הייחודי של בני
עד אמצע המאה ה-19, היו ניתוחים הליך מסוכן וכואב לגבי מטופלים. אבל שני רופאים מנתחים שהופיעו אז שינו את אומנות הקצבות העתיקה הזאת בעזרת המדע. קטע מספר בהוצאת סיינטיפיק אמריקן.
פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן
עצמות רבות של מריון מצוי, מכרסם שכיח ביותר בארץ שאורכו לא עולה על 15 ס"מ, שהתגלו בשדות החקלאיים הקדומים של הביזנטים בנגב, מהווים את העדות הביולוגית הראשונה להיקף החקלאות שפרחה בצפון הנגב לפני כ-1,500 שנים וצבעה חלקים ניכרים ממנו בירוק.
במקום התגלו רצפת פסיפס צבעונית מרשימה ופריטי שיש מיובאים * לדברי מנהל החפירה, "עושר המקום מעיד על כך שאולי המתחם שימש כאחד ממוקדי הצליינות הראשיים באזור שפלת יהודה" * יותר מ-1,000 בני נוער השתתפו בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות במקום לקראת הרחבת העיר, במימון וביוזמת משרד הבינוי והשיכון
חוקרים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר גילו באתר נאטופי בירדן שרידים של תרבות קדם-חקלאית אשר התפתחה במקביל לאתרים הנאטופיים בהרי הכרמל והגליל
בור אשפה בן כ-1,100 שנה שהתגלה בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים מעיד על הרגלי התזונה בתקופה המוסלמית הקדומה
גורמים מגוונים ונקודות רבות חברו יחד בתקופה שלאחר חורבן הבית השני כדי להעניק לנו תמונה רחבה, מקיפה ומעניינת בכל הנוגע לתעשיית הקראמיקה
גם הפרק הזה כקודמו מהווה לא רק המשך הגיוני לקודמיו, אלא מאגד בתוכו את הקשר בין האינטנסיביות הקרקעית לבין הון ושלטון.
בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה * לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים
סדרה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. פרק זה כורך בתוכו את תמצית שני הפרקים הקודמים, קרי וילות כפריות והון ושלטון ונכרך בהם.
מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב קודם לכן