סיקור מקיף

היסטוריה

אגרת שנה טובה. איור: depositphotos.com

פני ההיסטוריה כפני האיגרת

לקראת ראש השנה, ד"ר צוריאל ראשי, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן מספר כיצד שיקפו איגרות ה-"שנה טובה", את קורות העם היהודי לאורך ההיסטוריה

שיחזור וירטואלי של הגנים התלויים של בבל. צילום מסך מתוך פרויקט התלת ממד של דאסו סיסטמס

לטייל בקולוסיאום ובגנים התלויים של בבל

תוכנית "Living Heritage" של דאסו סיסטמס משחזרת שישה אתרים היסטוריים בעולם הווירטואלי עבור הדורות הבאים * קבוצות של סטודנטים מגרמניה, הודו, יפן, מקסיקו, הולנד וארה"ב השתמשו בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס כדי ליצור תאום וירטואלי עבור כל אחד מהאתרים

התבליט המפורסם על שער טיטוס בו מופיעים כלי המקדש שנבזזו מבית המקדש בירושלים. בצד ימין - החצוצרות. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 14 – הזיקה בין מוסיקת המקדש ובין החגים (א)

אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי העליות הללו לרגל

קלפי באשקלון בבחירות לכנסת 10 בפברואר 2009. איור: depositphotos.com

מה נעשה עם כל הבחירות האלה?

עוד הוכחה למשבר הדמוקרטיה הנישא על גבי פייק ניוז. חוקרי מדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב מזכירים לנו שעד לא מזמן לא היה מקובל שהאופוזיציה נמנעת

פרופ' ארז בן יוסף. צילום: אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט: אריג הארגמן שחושף את האופנה בתקופת המלכים דוד ושלמה

פרופ' ארז בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בתיאור מרתק על צו האופנה של האליטה במאה העשירית לפנה"ס, ימי מלכות דוד ושלמה * מסדרת הפודקסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

פרופ' ישראל פינקלשטיין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

משילה לאשדוד לקרית יערים ולבסוף לירושלים: הארכיאולוגיה וסיפור נדודי ארון הברית – פודקאסט

פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכניס אותנו לתוך המסע המופלא בעקבות סיפור נדודי ארון הברית בשמואל א' ושמואל ב'. כיצד ארון הברית הועבר משילה לשבי הפלישתים באשדוד ומשם לקריית יערים הישראלית ולבסוף לירושלים בירת יהודה. מי היו הסופרים שכתבו את הסיפור, מתי הם כתבו ומה הייתה מטרתם? מתוך סדרת הפודקאסטים תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב

אוצרות המקדש מונצחים על שער טיטוס ברומא. מתוך ויקישיתוף

עם ישראל שר 12: התוקעים בחצוצרה ובשופר

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.

שלוש הענקיות הלוחמות החזקות ביותר: ריל, בירקהילט וראכין, טירת רונקלשטיין, 1395 (צילום: Stiftung Bozner Schlösser/ Fondazione Castelli di Bolzano)

על ענקים ואזרחים

עיצוב דמויות של גיבורים כענקים באמנות הגותית סימן את התחזקות הכוח העירוני, את היחלשות הדת ואת תחילתה של הניידות החברתית

ממצא ממצד נקרות: צדפת מאכל מים סוף (א), לסת צבי (ב), צדפת מאכל מהים תיכון (ג), חוט שזור מעלעלי תמרים (ד). צילם: רועי שפיר

דגים מהים האדום, צדפות מהנילוס וקערות מפטרה היו חלק מהמסחר בדרך הבשמים הקדומה

"הממצאים משקפים את ראשיתם של תהליכי הגלובליזציה בעולם העתיק ואת חשיבותו המיוחדת של המזרח התיכון והמרחב המדברי בפרט, בצומת הדרכים של מזרח ומערב", אומרים החוקרים

נבל בעל 4 מיתרים על מטבע מימי מרד בן כוסבה (בר כוכבא)

עם ישראל שר 11: הלויים המוסיקאים – מוסיקה ומעמד

הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך כל ימי הבית השני.

דגם ירושלים מימי בית שני במוזיאון ישראל (לשעבר בהולילנד) - במרכז - מקדש הורדוס. צילום: depositphotos.com

עם ישראל שר 10 חלק ב' הממונים המוסיקליים בבית המקדש בהשראה יוונית

בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים

ונקובר, קנדה - 8 בספטמבר, 2021: מבט על השלט "השואה החלה בדמוניזציה ודחיקה לשוליים של קבוצות מסוימות" במהלך העצרת נגד כרטיס החיסון של BC מול בית העירייה של ונקובר — צילום מאת Margarita_Young. המחשה: depositphotos.com

האם המאבק באנטישמיות נכשל?

הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות

פצצה גרעינית. באדיבות דוברות מכללת אורנים

היהודים, הנאצים והמירוץ אחר פצצת האטום

עד כמה תרמו מדענים יהודיים פליטים ליצירת הפצצה האטומית? ועד כמה התקרבו המדענים הנאציים בגרמניה ליצירת פצצה כזאת? פרופסור אלכס גורדון מהחוג למדעי המתמטיקה – פיזיקה ומדעי המחשב במכללת אורנים מכללת אורנים מסביר, ודן בגירסאות השונות והלא מדוייקות שנוצרו מסביב לפרשיה, שהייתה הסוד הגדול ביותר של מלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה

פרופ' נתן רוזן, מקים המחלקה לפיזיקה בטכניון. התמונות באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

לחיצת יד אחת עד לאלברט איינשטיין: סיפורם של פרופסור נתן רוזן והמדענים היהודים בברית המועצות

הכותב הוא פרופסור אלכס גורדון, מכללת אורנים מספר על האנטישמיות שליוותה את החוקרים היהודים המפורסמים על המלצתו של איינשטיין על רוזן לעבוד בקייב, על הנאמנות הכפולה של פודולסקי, על פרופ' לב שטרום שהוצא להורג ליד קייב בגין – "שיתוף פעולה עם הגסטפו" ועוד על ההסטוריה הקשה של המדענים היהודים בברה"מ

נבל. המחשה: depositphotos.comמשגר סויוז על כן השיגור בבייקונור, קזחסטן. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 9: מוסיקת המקדש, משמשיה ואביזריה, עבודת הקרבנות ומשמעותה

במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה

נאנה אופוריאטה עיים Nana Oforiatta Ayim Photo by Nana Oforiatta Ayim

פרס דן דוד לשנת 2022 יוענק ל-9 חוקרות וחוקרים בתחומי ההיסטוריה והארכיאולוגיה

כל אחד מהם יקבל פרס של 300,000 דולר על הישגים בחקר העבר וכתמיכה בעבודתם העתידית * 300 אלף דולרים נוספים הוקצו לתוכנית פוסט דוק בינלאומית חדשה למקצועות ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב * הטקס – באוני' ת"א במאי

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן