סיקור מקיף

היסטוריה

בול ישראלי משנות השבעים המוקדש לעליית עזרא ונחמיה.צילום: shutterstock

עם ישראל שר 3: שיבת ציון ותרומת עזרה ונחמיה לחידוש הנגינה בבית המקדש

בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל הנוגע למוזיקה היהודית בבית המקדש

החפירה של בית הכנסת הגדול של וילנה בה נראית רצפת הבימה ליד עמוד המבנה.

נחשפו במלואם שרידי ארון הקודש ובימת בית הכנסת הגדול בוילנה מהמאה ה-18

בית הכנסת נהרס בזמן שלטון הנאצים בשואה, אך הסובייטים הם אלה שהשלימו את ההריסה * ממשלת ליטא העצמאית בשיתוף עם ישראל משקמות את המבנה. המוצגים יוצגו ככל הנראה בתערוכת קבע בבניין לכשישופץ

האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".

מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות. צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות

ברמת השרון נחשפו עדויות לפעילות חקלאית ותעשייתית כבר לפני 1500 שנה

רמת השרון תחגוג בקרוב את שנת ה-100 שלה, אבל מסתבר שהיא הרבה יותר עתיקה ממה שחשבנו. חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, שמתקיימות לקראת הקמת שכונה חדשה ביוזמת עיריית השרון, חשפו , בין השאר, גת גדולה לייצור יין, מטבע זהב, ושרשרת מברונזה לתליית נברשת

שירת מרים, ציור של ג'יימס טיסו. נחלת הכלל. מתוך ויקיפדיה

עם ישראל שר ב': מוזיקה קולית וכלית

המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה ושם היו שירות יחיד ספונטניות בעקבות אירועים

סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

נחשף קיומה של קבוצה תרבותית שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה

אולימפיאדת טוקיו 2020. המחשה: depositphotos.com

באולימפאידות בעידן הקדום לא שברו שיאים

באלף שנות קיום המשחקים האולימפיים בעת העתיקה כל תחרות עמדה בפני עצמה והמנצח בה זכה לכבוד ולכסף רב מהפוליס ממנה הגיע, ולא בגלל העדר אמצעים טכניים למדידת זמנים או כל מדד אחר, אלא בגלל ששבירת שיאים נחשבה להתגרות באלים

שרידי כלים שהתנפצו ברעידת האדמה. צילום- אליהו ינאי - עיר דוד

עדויות ארכיאולוגיות לרעידת אדמה המוזכרת בתנ"ך

רעידת האדמה המפורסמת, שהתרחשה בישראל לפני כ-2800 שנים ומופיעה בתנ"ך, נחשפה בעבר במספר מוקדים ברחבי ישראל, אולם החוקרים סבורים כי לראשונה הצליחו לזהות שרידי חורבן המעידים על כך שרעידת האדמה פגעה גם בירושלים – בירת ממלכת יהודה

סיור מציאות מדומה במערת לסקוב בצרפת בה השתמרו ציורי קיר פרההסטוריים. צילום יחצ, דאסו סיסטמס

סיור וירטואלי בתאום הדיגיטלי של המערה בצרפת בה התגלו ציורי מערות מפוארים

מערת לסקוב, שנסגרה לציבור מאז 1963 וגם האפשרות למומחים לחקור אותה מוגבלת מחשש לנזקים עברה תהליך דיגיטציה וכעת ניתן לבקר בתאום וירטואלי שהכינה חברת דאסו סיסטמס ללא חשש לפגיעה במערה

הדגל האולימפי במהלך משחקי החורף בונקובר, 2010. מתוך ויקיפדיה

אולימפיאדה: סיפורן של חמש טבעות

 האייקון האולימפי הידוע הינו דגל חמש הטבעות השלובות בשלל צבעי הקשת, חמישה במספר. מסתבר שמקורן בממצא ארכיאולוגי אחד בלבד מתוך אלפי הממצאים מלמעלה מאלף שנות

מנהלי החפירה ליד החומה- צילום קובי הראתי עיר דוד

נחשף הקטע החסר של חומות ירושלים שהחריבו את העיר בתשעה באב, לפני 2600 שנה

לדברי החוקרים, ממצא זה מחבר קטעים נוספים של החומה, שנחשפו לפני עשרות שנים, ומשרטט לראשונה ברצף את קו ההגנה המזרחי של העיר ערב החורבן הבבלי. בסמוך לחומה התגלו ידיות כדים שהיו בשימוש ערב החורבן, חותם בבלי וטביעת חותם נושאת שם בכתב עברי קדום

כתובת ירובעל, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות.

בפעם הראשונה: התגלתה כתובת נדירה מימי השופטים, המתקשרת לספר שופטים

מי אתה ירובעל? האיש מוזכר בכתובת בת 3,100 שנה דהתגלתה ליד קרית גת, בחפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני * לדברי הארכיאולוגים, "כינויו של השופט גדעון בן יואש בתנ"ך היה ירובעל, אך אין לדעת אם הכלי שעליו נכתבה הכתובת בדיו, היה שייך לו"

המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: מי צריך מדליות?

גל שולח ספק שאלה ספק טרוניה על אזלת ידה של ממשלתנו "למה יש לנו כל כך מעט מדליות אולימפיות? למה לא משקיעים יותר בספורט כדי לתת לנו גאווה לאומית?"

מומיה מתרבות האינקה העתיקה בפרו. המחשה: depositphotos.com

המוּמיה חוזרת

איך שמרו המצרים הקדמונים על גופות הנפטרים אלפי שנים, ומדוע היה להם חשוב כל כך לעשות זאת? ומיהי הגבירה של דאי? הכול קשור

אתר החפירה בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה

למה הרחיקו הנטופים של הכרמל עד לאזור הכנרת כדי לסתת כלי בזלת

מתחים בין קהילות וטכנולוגיה מורכבת לפני 15 אלף שנים: למרות שישנם מקורות בזלת איכותית לסיתות כלים קרובים לכרמל, תושבי טרסת מערת אל-ואד שלפני 15 אלף שנים הרחיקו עד הכנרת כדי לאסוף בזלות לסיתות כלים לעיבוד מזון, כך עולה ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה

חגיגות שירה ונגינה עם סיום בניית בית המקדש השני. הציור מבוסס על הכתוב בספר עזרה פרק ג' 10-12. צייר לא ידוע.צילום: depositphotos.com

"עם ישראל שר" 1: מבוא ופתח דבר – המוזיקה בתקופה הקדומה

סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות ליסודות הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים ובוודאי שהדתיים והפולחניים פעלו בקדמת הבמה המוזיקלית ובתוכה

בסיס החומה מתקופת הברזל. קרדיט אהוד ארקין שלו

קו החוף נמחק: עלייה דרסטית במפלס מי הים בישראל שלפני 2000 שנים

כך עולה ממחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סאן דייגו *"תחשבו על עלייה של שני מטרים שמתרחשת בתוך 200 שנים כיום. החוף בתל אביב נעלם, חלקים מהעיר מוצפים, כל ערי החוף סובלות מהצפות, אובדן מבנים בחוף והמלחה של בארות. זה מה שעבר על תושבי האזור שלפני כאלפיים שנים", אמר פרו'פ אסף יסעור לנדאו

בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב

שרידי חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו במגדל (מתוך ויקיפדיה)

כלכלת א"י 34 ואחרון – ענף הדיג

המדיניות המכוונת הרומית להגברת כוחות הייצור הביאה לכך שיותר ויותר יהודים הפכו לבעלי קרקעות; התפתח ונפוץ משק אינטנסיבי על כל הכרוך בו; איכלוס כפרים ועיירות ביהודים; מרכזי ייצור תעשייתיים נקלטו בכפרים; העיר מתגבשת ועימה תחומיה החקלאיים ושגשוג כלכלי

כלכלת א"י 33: מרבץ הצאן והבקר

תחום נפרד ומיוחד בנושא הבהמה הדקה והגסה כרוך בשימוש ב"תוצרת" הבהמה הגסה והדקה לטובת החקלאות לבד מן החריש והדיש והוא הזיבול.

פורטרט של לאורה באסי. צייר לא ידוע.

לאורה באסי: האישה הראשונה שקיבלה פרופסורה במדעים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים

אסיר מאבד את הכרתו בתא המדמה תנאי אטמוספירה בגובה 15 קילומטר. צילום: Sigmund Rascher

דברים שיורמים יודעים: האם יש ערך מדעי לניסויים שערכו הנאצים במחנות הריכוז?

א"א שואל : מדענים נאצים בזמן המלחמה קיבלו גישה לבצע ניסויים בבני אדם משוחררים מכל מגבלת אתיקה או מוסר. האם הם הצליחו להגיע להישגים במשהו? האם ניתן לראות איזה תרומה למדע בדברים שנעשו?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן