במסגרת פרויקט המחקרMetals & Giants , צוות בינלאומי של חוקרים הצליח לשפוך אור חדש על סחר המתכות בתקופת הברונזה – ולגלות רשת קשרים רחבה בהרבה ממה שהעריכו עד כה
באי סרדיניה שגשגה בתקופת הברונזה תרבות ה"נוראגה", הידועה במבנים מגדליים מאבן הקרויים נוראגים ובדמויות ברונזה קטנות – ברונזטי – המייצגות לוחמים, אלים ובעלי חיים. הדמויות הללו ריתקו חוקרים במשך שנים, אך מקור המתכת שממנה יוצרו נותר עלום.
כדי לגלות את מקור הנחושת, השתמשו החוקרים בשיטה מדעית חדשה – גישה רב־תחומית – המשלבת ניתוח איזוטופים של נחושת, בדיל, עופרת ואיזוטופ נדיר בשם אוסמיום. השיטה, שפותחה במרכז קרט־אנגלהורן לארכיאומטריה במנהיים, מאפשרת מיפוי גאוכימי מדויק.
נחושת מקומית ומעט יבוא
תוצאות הניתוח הראו כי רוב הברונזטי יוצרו מנחושת שמקורה בסרדיניה, שלעיתים עורבבה עם נחושת מחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל של ימינו). לעומת זאת, לא נמצא שימוש בנחושת מהמזרח התיכון (כגון תִמנע שבישראל ופינאן שבירדן) – עובדה שהתבררה רק בזכות ניתוח איזוטופי של אוסמיום.
פרופ’ הל Vandkilde ואנדקילה מאוניברסיטת ארהוס, ציינה כי השילוב בין שיטות ארכאולוגיות למדעי הטבע איפשר לפתור מחלוקות רבות שנים: "הידע הגאוכימי המתקדם מצביע על מקורות המתכת באזורים גאוגרפיים ספציפיים ואף במכרות מסוימים. במקרים רבים ניתן לזהות ערבוב של נחושת ממקורות שונים, כנראה כדי להשפיע על צבע המוצר או על חוזקו.”
בדיל מיובא וקשרי מסחר צפוניים
החוקרים גילו כי על אף שבסרדיניה יש מקורות מקומיים לעופרת ולבדיל, הם לא שימשו בברונזטי. הבדיל הדרוש ליצירת ברונזה יובא כנראה מחצי האי האיברי – כפי שמצביעות חתימות האיזוטופים.
המחקר גם קשר בין סרדיניה לצפון אירופה: קסדות קרניים איקוניות, המוכרות מאתרים בוויקסה, קלרופ, גרבנסוונגה וטנום, מופיעות גם בסרדיניה, הן בגרסאות מוקטנות והן בגרסאות ענק. הדמיון מעיד על קשרים תרבותיים נרחבים בין האזורים במאות ה־10–8 לפנה"ס.
ד"ר הייד וורובל נורגרד מהמוזיאון מוזגארד הוסיפה: "הדמויות מתאימות לתרבות החומרית של התקופה, אך הן גם מזכירות מאוד מוטיבים סקנדינביים. הקשרים הללו מעידים שסרדיניה הייתה חלק מרכזי ברשת סחר מתכות חוצת־יבשות.”
המחקר, שפורסם תחת הכותרת “Multiproxy analysis unwraps origin and fabrication biographies of Sardinian figurines”, , מראה כי סרדיניה הייתה חוליה מרכזית בסחר המתכות בתקופת הברונזה, וכי תרבותה התחברה לא רק לאזור הים התיכון אלא גם לאזורים צפוניים רחוקים.