מחקר שפורסם ב־Science מצא כי דגים גדולים בעלי חום גוף חלקי, בהם כריש לבן ודגי טונה, צורכים כמעט פי ארבעה אנרגיה מדגים קרי־דם בגודל דומה. ככל שטמפרטורת הים עולה, היתרון האבולוציוני שלהם עלול להפוך למגבלה פיזיולוגית
כמה מן הטורפים המרשימים ביותר באוקיינוס, בהם כרישים לבנים, כרישי ענק ודגי טונה, מתמודדים עם בעיה שעד כה הוערכה בחסר: הגוף שלהם מתחמם יותר מכפי שקל להם לפלוט חום לסביבה. מחקר חדש בהובלת חוקרים מטריניטי קולג' דבלין ובשיתוף אוניברסיטת פרטוריה, מראה כי דגים גדולים בעלי חום גוף חלקי, המכונים דגים מזותרמיים, משלמים מחיר אנרגטי כבד על אורח החיים המהיר והעוצמתי שלהם. המחקר פורסם בכתב העת Science ב־16 באפריל 2026 (.(science.org
דגים מזותרמיים הם קבוצה נדירה מאוד, פחות מ־0.1% מכלל מיני הדגים. הם אינם בעלי דם חם כמו יונקים, אך מסוגלים לשמור חלקים מגופם חמים יותר ממי הים שסביבם. תכונה זו התפתחה כמה פעמים באופן עצמאי בכרישים ובדגי טונה, והיא מאפשרת שחייה מהירה, נדידה למרחקים וציד יעיל יותר. אלא שכעת מתברר כי אותה תכונה שמעניקה להם יתרון תחרותי גם יוצרת מגבלה גוברת בעידן של משבר האקלים . (tcd.ie)
החוקרים פיתחו שיטה להערכת קצב חילוף החומרים של דגים השוחים בחופשיות באוקיינוס. הם השתמשו בנתונים מחיישנים זעירים שתיעדו את טמפרטורת הגוף ואת טמפרטורת המים, ושילבו אותם עם נתוני מעבדה ממאות מיני דגים. כך ניתן היה לחשב בזמן אמת כמה חום הדגים מייצרים וכמה חום הם מאבדים לסביבה. הנתונים כללו גם כרישי ענק במשקל של עד כ־3.5 טונות.
דגים חמי-דם חלקית צורכים פי 4 אנרגיה
הממצא המרכזי היה חד: דגים מזותרמיים צורכים כמעט פי ארבעה אנרגיה מדגים קרי־דם בגודל דומה. נוסף על כך, עלייה של עשר מעלות צלזיוס בטמפרטורת הגוף יותר ממכפילה את קצב חילוף החומרים השגרתי של הדג. המשמעות היא שטורפים גדולים וחמים יחסית זקוקים להרבה יותר מזון כדי לתחזק את ביצועיהם. כאשר המזון מצטמצם, בין היתר בשל דיג־יתר ופגיעה במארגי המזון הימיים, הם נכנסים למה שהחוקרים מכנים "סיכון כפול": יותר צורך באנרגיה, ופחות אפשרויות להשיג אותה .
הבעיה מחמירה ככל שהדג גדול יותר. לפי החוקרים, גופים גדולים מייצרים חום בקצב גבוה יותר מכפי שהם מצליחים לפלוט אותו. לכן דגים גדולים נעשים בפועל "חמים" יותר ככל שהם גדלים. המחקר מצביע על סף חום תיאורטי: כריש מזותרמי במשקל של טונה אחת עלול להתקשות לשמור על איזון חום במים שמעל כ־17 מעלות צלזיוס, אלא אם ישנה את התנהגותו או את הפיזיולוגיה שלו. שינוי כזה יכול לכלול האטת שחייה, מעבר לעומק קריר יותר, או שינוי בזרימת הדם. אבל לכל פתרון כזה יש מחיר: בעומק או באזורים קרים יותר ייתכן שיהיה פחות מזון, והיכולת לצוד במהירות ובעוצמה תיפגע.
צלילה לעומק כדי להתקרר
הממצא מסביר מדוע מינים גדולים כאלה נפוצים לעיתים קרובות במים קרירים יותר, בקווי רוחב גבוהים או בעומקים גדולים יותר. הוא גם עשוי להסביר חלק מדפוסי הנדידה העונתיים שלהם. ככל שמי הים מתחממים, אזורי המחיה המתאימים להם עשויים להצטמצם, בעיקר בקיץ. מינים מסוימים, כמו טונה כחולת־סנפיר אטלנטית, יכולים לצלול זמנית לעומק קריר יותר או להגביר איבוד חום, אך גם אסטרטגיות כאלה אינן מבטיחות פתרון ארוך טווח אם ההתחממות תימשך .
החוקרים מדגישים כי אין מדובר בכל הכרישים או בכל הדגים, אלא בקבוצה מסוימת של טורפים ימיים בעלי חום גוף חלקי. עם זאת, דווקא הקבוצה הזאת כוללת מינים חשובים מבחינה אקולוגית וכלכלית. הם נמצאים בראש מארג המזון, משפיעים על אוכלוסיות של מינים אחרים, וממלאים תפקיד מרכזי בשמירה על איזון המערכת הימית. לכן פגיעה בהם עלולה להשפיע גם על מערכות אקולוגיות רחבות יותר.
המחקר מוסיף נדבך חשוב להבנת הפגיעות של טורפי־על ימיים. בעבר כבר היה ברור שדיג־יתר, פגיעה בטרף ושינויי תפוצה מאיימים על כרישים ודגי טונה. כעת מתברר כי גם הפיזיקה הפשוטה של חום גוף, גודל גוף וטמפרטורת מים עלולה להציב להם גבול. עבור בעלי חיים שהתפתחו להיות מהירים, חזקים ויעילים, אותו מנוע ביולוגי עצמו עלול להפוך למעמסה באוקיינוס חם יותר.
למאמר המדעי DOI: 10.1126/science.adt2981
עוד בנושא באתר הידען:
