המוח

איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי עצב מוטורים במודלים של עכברים ומודלים הומניים של המחלה

ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

הליכה. . צילום: depositphotos.comש

דברים שיורמים יודעים: האם צורת ההליכה מסגירה את האישיות?

זאב מספר "יש לי תכונה מולדת של ניתוח אופיו של אדם ע"פ דרך הליכתו מגיל הילדות המוקדמת עמדתי על הסגולה לנחש אופיו של כל אדם ואפילו ממרחק של מאות מטרים,מה קווי האופי העיקרים והבולטים שלו" ותוהה אם הוא ניחן בסגולה ייחודית

עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

מנווטים בגדול

צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע

מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב המחלה ואולי אף למנוע אותה"

מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח

נשיא אוניברסיטת בר-אילן עם החוקרים שפיתחו את הטכנווגיה. מימים לשמאל: פרופ' יוסי מנדל, פרופ' אריה צבן נשיא האוניברסיטה ופרופ' אורי פולת.

טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בר-אילן תעקוב אחר הראיה של האסטרונאוטים בחלל במסגרת משימת רקיע

בדיקת ראייה דיגיטלית נבחרה כאחת מהטכנולוגיות הישראליות שיבדקו בזמן שהותו בחלל של הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה * הטכנולוגיה שמבוססת על אפליקציה נבחרה על ידי

פרופ' דוד שפרינצק ותלמיד המחקר אודי בינשטוק מבית הספר לנוירו-ביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

מחקר חדש על מוח של דגי הזברה הוכיח שנוירונים חדשים נוצרים במוח באופן מסודר ומתואם

החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות

קישור לתמונת מערכת הניסוי של אי. אי. ג'י-סנס. צילום: רועי זמיר

אחת המשימות של הישראלי השני בחלל: בדיקת EEG בחלל

ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל. זה הניסוי שיקיים ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אורן שריקי, בשיתוף חברת אי.אי.ג'י-סנס הישראלית במהלך שהותו של איתן סטיבה בחלל

שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com

גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.

תאי עצב של עכבר תחת מיקרוסקופ. תא עצב מעכב (מימין) ותא עצב מעורר (שמאל)

שומרים על מוח מאוזן

רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית

תדרוך לחיילים גרמנים בשנת 1933. מתוך כרטיס וינטג' שצורף לחפיסות סיגריות. הכניסה הראשית למחנה ההשמדה אושוויץ 1, פולין. איור: depositphotos.com

איך מונעים מתופעות כמו השואה להתרחש שוב?

ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל למנוע מתופעות כמו השואה להתרחש שוב בעתיד?

התמכרות לסלולאר. איור: depositphotos.com

צמודים לסלולרי? עלולים לסבול מתסמינים פיזיים של מתח וחרדה

מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפה ומפרקי הלסתות.

מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה המוקדמים

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות שונים על ידי עיבוד וניתוח של הצורה בה נקשרים המולקולות הנדיפות לקולטנים בלמידת מכונה

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון

דילוג לתוכן