סיקור מקיף

המוח

מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון חושף שבני אדם יכולים להעריך את אמיתות הזיכרונות של אחרים באותה רמה כמו מודלים של עיבוד שפה, ואף טוב מהם במקרים מסוימים
הספר מציג סקירה בינתחומית על האבולוציה של התודעה באדם מאת עוזי בן צבי, סדרת פילוסופיה ומדע, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
לראשונה: מעקב מבעד לעיניים סגורות יוכל לשמש לזיהוי עוררות, מודעות, וכאב בשינה
מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות
מחקר חדש בעכברים מצביע על כך שהמוח יוצר עותקים מרובים של זיכרונות, מה שמאפשר לו לווסת את השינוי שלהם לאורך זמן
בעוד שהחיסון החי נגד שלבקת חוגרת כבר הראה סימנים להגנה מפני דמנציה, החיסון המשולב החדש מציע תוצאות מבטיחות אף יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על בריאות הציבור
נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
המחקר, בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה מציע שגיוון גנטי יכול לשפר משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה, דבר שיש לו השלכות עמוקות לניהול ארגוני, חדשנות והבנת תפקיד המגוון הביולוגי
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו תאים יצרני נוגדנים ברקמת העצם של קונכיות האף ונוטעים בכך תקווה לפיתוח חיסוני אף יעילים יותר וטיפולים חדשים באלרגיות ובמחלות עצביות ואוטואימוניות
שיטה מחקרית חדשה מציעה לנתח שינויים בהתנהגות וקפיצות בלמידה כדי לחקור את התודעה, תוך שימוש בגידול פתאומי בלמידה – "רגעי יוריקה" – כדי לזהות תהליכי חשיבה מודעים ולחקור את מנגנוני
אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים
מחקר חדש בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי שמו של אדם עשוי להשפיע על מראה פניו לאורך זמן. המחקר מצא כי ניתן להתאים את פני המבוגרים לשמותיהם בדיוק גבוה יותר
יצירתיות היא תפקוד מוחי ייחודי. פגיעה מקומית במוח כתוצאה משבץ יכולה להוביל לשינויים ביכולת היצירתית—גם חיוביים וגם שליליים. תגלית זו מציעה כי ניתן לצמצם את הבסיס הנוירולוגי של יצירתיות.
מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את האיזון בין בינה מלאכותית למטפלים אנושיים בטיפול נפשי, עם דגש על תפקיד האמפתיה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושותפיהם ברחבי העולם גילו כי הורים חוזרים על מילים לעיתים קרובות יותר כאשר הם מדברים עם תינוקות צעירים, ומשתמשים יותר באוצר מילים מגוון יותר ככל שהילדים מתבגרים
השניים, ז’וזה-אלן סאהל מצרפת, ובוטונד רוסקה משווייץ קידמו את תחום הרפואה הגנטית של מחלות עיניים מנעו עיוורון והחזירו ראיה לעוורים
בשנים האחרונות הסתבר שזמן רב לפני שהסימפטומים הראשונים של פרקינסון מופיעים, אפשר למצוא שינוי באוכלוסיית חיידקי המעיים של החולים
מחקר עדכני מראה כי תינוקות משתמשים בתקופת חוסר האונים שלהם כדי לפתח מודלים קוגניטיביים, בדומה להכשרה מוקדמת של בינה מלאכותית (AI), ומאתגר תיאוריות ישנות על חוסר בשלות מוח התינוקות ואף
ד"ר פטריסיה מורה-ריימונדו מהטכניון זכתה בפרס אירופי יוקרתי על פיתוח שיטה לטיפול במחלת הפרקינסון בסיוע מוזיקה
חוקרים בדקו כיצד רגש אישי ורגש קבוצתי, בשילוב רגשות חיוביים ושליליים, משפיעים על עמדות
התגלה מנגנון הקשר בין דיכאון וחרדה לבין הורמון המין הזכרי, טסטוסטרון
כך נמצא במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry מבית NATURE
מחקר חדש חושף עלייה משמעותית בשיעורם של אנשים עם אוטיזם בקהילה בישראל, דבר שמחייב היערכות מתאימה