המוח

הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה

פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחר הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.

חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

לוטו (לא ישראלי כדי לא לעשות פרסומת חינם). מתוך jumpstory

דברים שיורמים יודעים: מספרים חמים

אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?

דגי פירנה. איור: Image by Reimund Bertrams from Pixabay

דברים שיורמים יודעים: מהו גועל?

גועל, יחד עם הפחד, הכעס, השמחה, העצב וההפתעה שייך לקבוצה קטנה מאוד של "רגשות יסודיים" – כאלו שאנו נולדים עם היכולת לחוש אותם ושנזהה אותם על פניהם של אנשים זרים מכל תרבות שהיא

איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

 מדי לילה מתנהל דו-שיח בין ההיפוקמפוס וחלקים מסוימים של קליפת המוח, ואפשר להשתמש בריח כדי להגביר, או להשפיע, על הדיאלוג הזה

תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. באדיבות מכון ויצמן

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

הוכחה לכך שאפשר להשתמש בתרופות שאושרו כבר למטרות אחרות, לטיפול בסובלים מכאב כרוני. מכיוון שבטיחותן של תרכובות אלה הוכחה בבני-אדם, ניסויים קליניים לשימוש החדש אפשריים כבר בעתיד הקרוב

תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

מדעניות מכון ויצמן למדע הראו כי תאים מקודדי כיוון ברשתית העין נהנים מגמישות גדולה מכפי שחשבו עד כה: על-אף שהם בנויים אנטומית להגיב לכיוון מסוים,

אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מהאוניברסיטה העברית מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה להקשר (קונטקסט) בה החוויה ארעה. הבנה זו מסבירה

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

שני החוקרים הראשיים בשני המחקרים שהתפרסמו ביחד ב-Science מסבירים בשיחה עם אתר הידען את ההבדל בין השיטות לאיסוף הנתונים, ועל העובדה שלראשונה ניתן לעקוב אחרי

דילוג לתוכן