המוח

שבץ מוחי. צילום: depositphotos.com

כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי באמצעות שברי RNA-מוביל

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה

קבלת החלטות כלכליות. . המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מוכיח: קבלת הודעות בנייד משפיעה על קבלת החלטות

המחקר, שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, מצא שקבלת הודעות בסלולרי בעת קבלת החלטות גורמת לאימפולסיביות ומקטין תכנון לטווח הרחוק. המסקנה: קיבלת הודעה בנייד? עדיף להמתין

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן" את הפגם הגנטי ומאפשר לתא להמשיך לתפקד בצורה תקינה

תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור

מחקר חדש קובע: הקורונה אינה פוגעת במערכת השמיעה של החולים

"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת

ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה להתארגנות של אטומים היוצרים גביש – תהליך מוכר בפיזיקה, שלא זוהה עד כה בביולוגיה

אימוני כושר גופני. המחשה: המחשה: depositphotos.com

סקר מכון וינגייט: ספורטאים הישגיים ישנים יותר ומתאמנים פחות בתקופת הסגר

סקר שערך המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל, בקרב 171 ספורטאים הישגיים חושף כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה של 28% במספר שעות האימון השבועיות, עליה של 15% במספר שעות השינה ו-25% דיווחו כי אכלו יותר מבדרך כלל

הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה

פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחר הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.

חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

דילוג לתוכן