טכניקת הדמיה חדשה שפותחה באוניברסיטת קולומביה איפשרה לזהות אזורים בקורטקס המוחי – ממש מאחורי המצח – שנפגעים באופן החמור ביותר בעקבות פגיעות חוזרות מנגיחה בכדור, תופעה מוכרת אצל נוגחים
נגיחות חוזרות בכדורגל גורמות לנזק מוחי באזור האורביטו־פרונטלי – האחראי על למידה וזיכרון – כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת קולומביה. החוקרים מצאו כי שחקנים שנוגחים מעל אלף פעמים בשנה מציגים שינויים מיקרו־מבניים במוחם וביצועיהם הקוגניטיביים ירודים יותר, ממצא שמעלה חשש לקשר עתידי לאנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE).
טכניקת הדמיה חדשה שפותחה באוניברסיטת קולומביה איפשרה לזהות אזורים בקורטקס המוחי – ממש מאחורי המצח – שנפגעים באופן החמור ביותר בעקבות פגיעות חוזרות מנגיחה בכדור. המחקר מצא כי הנזק קשור לירידה בתפקודים קוגניטיביים, כפי שנצפה בקרב שחקני כדורגל הנוגחים לעיתים תכופות.
המחקר, שפורסם ב־18 בספטמבר ב־JAMA Network Open , נערך בקרב שחקני כדורגל חובבים בוגרים בניו יורק.
לדברי פרופ’ מייקל ליפטון, רדיולוג ומהנדס ביו־רפואי באוניברסיטת קולומביה ומוביל המחקר: "מה שחשוב כאן הוא שהמחקר שלנו מראה בפעם הראשונה שחזרה על פגיעות ראש גורמת לשינויים ספציפיים במוח – שמובילים לפגיעה קוגניטיבית."
החוקרים מציינים כי השיטה החדשה מספקת כלי לזיהוי פגיעות אלה אצל יחידים, מאפשרת להבין טוב יותר את ההשפעות של פגיעות חוזרות על המוח ואף לפתח טיפולים. מחקר נוסף מאותה מעבדה, שעתיד להתפרסם ב־Neurology , מאשר ממצאים דומים באזור זה של המוח באמצעות טכניקת הדמיה אחרת.
כיצד נחשפו סימני הפגיעה?
אזורי המעבר בין החומר האפור לחומר הלבן בקורטקס המוחי נבחנו באמצעות MRI דיפוזיוני (dMRI). אזור זה פגיע במיוחד, שכן סוגי הרקמה נעים בקצבים שונים בתגובה לפגיעת ראש, מה שיוצר כוחות גזירה העלולים לגרום לנזק.
ג’ואן סונג, תלמידת מחקר במעבדה, פיתחה שיטה חדשה המאפשרת למדוד את המבנה המיקרוסקופי באזורי המעבר הללו. "במוח בריא יש מעבר חד בין הרקמות," הסבירה. "בדקנו האם נגיחות חוזרות מטשטשות את המעבר הזה."
תוצאות המחקר
352 שחקני כדורגל חובבים עברו סריקות dMRI ונבחנו לצד 77 ספורטאים אחרים שהפעילות הגופנית שלהם אינה כוללת נגיחות ראש. כל המשתתפים ביצעו מבחנים פשוטים של למידה וזיכרון.
שחקנים שדיווחו על יותר מ־1,000 נגיחות בשנה הציגו מעבר מטושטש יותר בין החומר האפור ללבן באזור האורביטו־פרונטלי, וכן ציונים נמוכים יותר במבחני למידה וזיכרון בהשוואה לשחקנים שנגחו מעט או כלל לא.
לדברי ליפטון: "זהו ממצא חזק המצביע על כך ששינויים מיקרו־מבניים אלה הם ככל הנראה גורם ישיר לירידה הקוגניטיבית."
לאן פני הדברים?
המעבדה בוחנת כעת האם הביומרקרים שנמצאו קשורים להתפתחות עתידית של אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE) , מחלת מוח ניוונית שנמצאה אצל ספורטאים שחוו פגיעות ראש רבות. "המיקום של החריגות שזיהינו דומה באופן מפתיע לפתולוגיה של CTE , אך טרם ידוע אם יש קשר ישיר, או אם שחקנים בריאים כיום יפתחו CTE בעתיד."
במקביל, הצוות חוקר האם פעילות גופנית קרדיו־וסקולרית יכולה להעניק הגנה מסוימת מפני נזקי הנגיחות.
Orbitofrontal Gray-White Interface Injury Mediates Soccer Heading Association with Verbal Learning, פורסם ב־JAMA Network Open ב־18 בספטמבר 2025.
