חוקרות באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה לנטרול המנגנון, שעשויה בעתיד לחסום את המסלול ולמנוע גרורות במוח אצל חולי מלנומה * המאמר פורסם לאחרונה בכתב
עוד בשנות התשעים הבחינו חוקרים בדפוס מיוחד של פעילות עצבית בחולדות – עשרות אלפי תאי עָצָב המתפרצים יחד בעוצמה באזור המוח המכונה היפוקמפוס. כעת הוכחה
דום שינה חסימתי מתבטא בהפסקות נשימה הנמשכות עשר שניות או יותר במשך הלילה ומורידות את רמת החמצן בדם. הן מובילות לעייפות במשך היום, העלולה להוביל
חוקרים מדווחים על הצלחתם בפיתוח רשתות נוירונים תפקודיים הנגזרים מאורגנואידים (organoids) של תאי מוח
הפיתוח זכה במקום הראשון בכנס הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית
שבב מבוסס תאי גזע שנלקחו מחולים במחלות נוירולוגיות הדגים באופן מדויק את תפקוד מחסום דם המוח
ד"ר אלון זסלבר ועמיתתו למחקר ד"ר יפעת אליעזר מהאוני' העברית, הצליחו לגרום לתולעים לקשר בין מצוקת רעב לריח אהוב, וכתוצאה מכך הן הפסיקו לאהוב את
מחזור הדם והפעילות התאית שוחזרו במוח של חזיר ארבע שעות לאחר מותו, אם כי לא באזורים הקוגניטיביים, בניגוד להנחה הסבירה של האופי הבלתי הפיך של
המחקר מראה כיצד מערכת האיתות Robo פועלת ומשפיעה על תהליכים ההתפתחותיים במוח, כמו גם מחוץ למערכת העצבים המרכזית, ויסייע בפיתוח תרופות חדשות לטיפול בסרטן, מחלות
לראשונה נמצאו הנוירונים שמגיבים לפרצופים באזורי ראיה של המוח האנושי
מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי הקידוד העצבי במוחותיהם של פרימטים הלך והתייעל – אך בו-בזמן נהפך לחסין פחות לשגיאות. החוקרים משערים כי ממצאים
מחסום הדם-מוח הוא מכשול פיסי של תאים המצטופפים לאורך דפנות כלי הדם במוח, ומונעים מעבר של מולקולות מעל גודל מסוים. עם זאת, בבלוטת יותרת המוח
לאקסוזומים ממקור תאי-גזע יש פוטנציאל לטפל במחלות נוירולוגיות דרך ה-BBB (מחסום דם המוח) ובאוטיזם תוך שימוש בצורת מתן קלה בשאיפה דרך האף * מחקרים פרה-קליניים
מעבדתו של ד"ר איבו שפיגל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן עוסקת ב"למידת מבוגרים" – כלומר כיצד סוגים שונים של תאי עצב בקליפת המוח מסדירים את ה"פלסטיות"
ביולוגים מדווחים על היכולת של חלבון קטן הנגזר מרעלן (כלורוטוקסין) הנמצא בארס של עקרב מסוג עקצן צהוב להחדיר תרופות למוח דרך מחסום דם־מוח
במחקר חדש, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב-העת המדעי Cell, הראו מדעני מכון ויצמן למדע כי עטלפים מקודדים את המרחב הפיסי ללא גלי מוח מחזוריים. המדענים מעריכים
כך אומר ד"ר בן מעוז מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית ובית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, שמחקר בו היה שותף פורסם השבוע ב-Nature Biotechnology. בנוסף,
החוקרים מאוניברסיטת ת"א ומכון ויצמן מקווים שבעתיד יוכלו פרמדיקים להעניק את הטיפול באופן מיידי במקום האירוע, ולשפר את סיכויי ההחלמה של הפצועים. המחקר פורסם לאחרונה
חוקרים בפקולטות להנדסה ביו-רפואית ובהנדסת חשמל בטכניון פיתחו שיטה לדימות ביולוגי בסופר-רזולוציה ביעילות חסרת תקדים
מדעני מוח חוקרים רשתות נוירונים כדי להבין כיצד מתבצע תהליך הראיה וניתוח האותות ● "הרשתות העצביות המלאכותיות משמשות כמיני-מוח שניתן לחקור, לשנות, להעריך, ולהשוות לתגובות
מחקרים על השיחות שאנשים מנהלים עם עצמם פותחים צוהר לתהליכים נפשיים נחבאים
"אזור חם" במוח החולם מספק הצצה אל המודעות
"יש לנו כאן מודל שהוא לא בדיוק מוח, אבל הוא מודל טוב להתפתחות המוח", אומרת פרופ' אורלי ריינר, "ואנחנו מבינים עכשיו טוב יותר למה המוח
מדענים הצליחו לפתח אלקטרודות מוח גמישות יותר המצמצמות את הנזק לרקמות תוך קבלת אותות ברורים מהמוח
אנשים עם מאפיינים אוטיסטים גבוהים מראים אותות מוחיים חשמליים של חרדה כאשר הם רואים מגע חברתי ומדווחים על חוסר נעימות במגע חברתי בהשוואה לאנשים שנמוכים
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
