בשנים האחרונות הייתה התקדמות גדולה בחקר הגנטיקה של אוטיזם ונמצא שמוטציות בעשרות רבות של גנים מעורבים באוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות. הממצאים הללו העלו שאלות לגבי
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications נבחן התפקיד של אחד מהגנים המובהקים לאוטיזם בשם POGZ
כך אומר בראיון לאתר הידען, זיו יקותיאלי, מייסד ומנכ"ל מונפורט, חברת סטארט-אפ ישראלית שהפכה את הטלפון החכם למכשיר לניטור מחלות נוירולוגיות * יישום מוצלח של
ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע מציע הסבר לרגעי הקסם האלה, שבהם נובטים בנו רעיונות חדשים
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה
במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחר הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי
חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
מכשיר בשם 'דורמיו' (Dormio) מקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. המכשיר לא רק מסייע בתיעוד דיווחי חלומות, אלא מכוון חלומות לנושאים מסוימים * דורמיו מתַקְשר ישירות
קבוצת מחקר בראשותה של פרופ' נילי לביא מיוניברסיטי קולג' בלונדון גילתה באופן ישיר את המסלול במוח שגורם לעיוורון תפיסתי זמני, שבמהלכו אותות אזהרה חשובים לא
פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מהאוניברסיטה העברית מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה להקשר (קונטקסט) בה החוויה ארעה. הבנה זו מסבירה
כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) * זהו המחקר הראשון המצביע על חיזוק התפקוד המוחי ושיפור היכולות הקוגניטיביות של
שני החוקרים הראשיים בשני המחקרים שהתפרסמו ביחד ב-Science מסבירים בשיחה עם אתר הידען את ההבדל בין השיטות לאיסוף הנתונים, ועל העובדה שלראשונה ניתן לעקוב אחרי
צוות חוקרים בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית ביצע ניתוח מפורט של מסלולי התנועה של עטלפי פירות בעמק החולה * במקביל בחן צוות חוקרים בראשות
מדען מכון ויצמן למדע הצטרף למשלחת להרי האנדים בפרו במטרה לבדוק כיצד שינויים ברמות החמצן בגבהים שונים משפיעים על השעונים הביולוגיים בגופנו
הממצאים התגלו הודות לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למדענים להפעיל – באופן אלחוטי – תאי מטרה במוחותיהם של עכברים הנמצאים בסביבה עתירת גירויים
מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי סורוקה פיתחו יכולת לחזות את הגיל הביולוגי של המוח בהשוואה לגיל הכרונולוגי באמצעות סריקות MRI * קביעת גיל המוח עשויה
מחקר במעבדתו של פרופ' גיל אסט ופרופ' רודד שרן באוניברסיטת תל אביב מנסה להבין את האפיגנטיקה של האוטיזם או למה רק חלק מנשאי המוטציה שקשורה
דנה שואלת: איך תינוקות יודעים לבחור צעצועים המתאימים למין, למה בנות משחקות בבובות ובנים במכוניות?
מי שחושף עצמו לשאלות בנושא מדע מקבל לא מעט תהיות על תורת האבולוציה. הגולש "בסד" מערער על הרעיון ומאתגר את דארווין בשלל שאלות שבאחת מהן
המחקר נערך בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון
את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ'
הממצאים המתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, עשויים לשפוך אור על הקשר בין גנטיקה להבדלים בין-אישיים בהתנהגות
אנחנו רגילים לזהות פנים מבלי להקדיש לכך מחשבה שנייה, אך המנגנון המוחי שמאפשר זאת נותר בגדר תעלומה. במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature Communications,
