עוברים, חלבונים וסיכונים
בין העובר לאם: היריון שפוגע במוח האם
בין העובר לאם: היריון שפוגע במוח האם
ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ
במחקר חדש של דימותי מוח נמצא שמשתתפים שחלו אפילו בקורונה קלה הראו קיטון ממוצע בגודל של כל המוח.
חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים בחנו מחדש מאות ניסויים שתומכים בתיאוריות הסותרות וגילו שהסתירות בממצאי הניסויים נובעות בעיקרן בגלל הבדלים מתודולוגיים – כלומר במידה רבה צורת הניסוי קובעת מראש את התוצאות שלו
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, מצא לראשונה קשר ישיר ומובהק בין שינויים בקולטנים המצומדים לחלבון G לבין יכולתו של המוח להתרגל לשינויים חיצוניים
חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן
"נראה ש-C. elegans ייחסה ערך רב לחישה של מלח, באמצעות תצורת מעגלים שונה לגמרי במוח כדי להגיב", אומר החוקר הראשי. "ייתכן שזה משום שמלח לעיתים קרובות מייצג חיידקים, שהם מזון עבור התולעת"
מנגנון תאי שהתגלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עשוי לספק את המפתח לפתרון תעלומה עתיקת יומין זו * PARP1 הוא "אנטנה" המאותתת כי הגיע הזמן לישון
ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו לראשונה בשיטה שקיימת שנים רבות כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית, וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. המחקר מפורסם ב-Science
מחקר חדש חושף את הרשת המוחית המעורבת בהטייה חברתית בחולדות * כאשר החולדה שזקוקה לעזרה מזן אחר ובלתי מוכר – החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת
סינכרוניזציה בקצב הלב מתרחשת, אפילו כאשר נבדקים מקשיבים לסיפור לבד, כאשר הם קשובים לנקודות מסוימות בסיפור
"נוצה" שואלת : תינוקות שרק נולדו בוכים כי הם מתרגלים לנשימה, תינוקות גדולים יותר בוכים כי זו הדרך שלהם להביע בעיה אז למה אנשים שיודעים
חוקרים באוניברסיטה העברית גילו כי בזמן הרדמה כללית החומרים מתפזרים עם זרם הדם בכל גופנו ופועלים גם במוקדים אשר אינם חיוניים לצורך הרדמה כירורגית בלבד
הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
המחקר ממשיך את תגליותיו של פרופ' אריאל דרבסי ז"ל שחיפש את הקשר הגנטי לסכיזופרניה וכן חקר מחלות גנטיות קשות אחרות הנפוצות בקרב היהודים האשכנזים, שבתקופה
זאב מספר "יש לי תכונה מולדת של ניתוח אופיו של אדם ע"פ דרך הליכתו מגיל הילדות המוקדמת עמדתי על הסגולה לנחש אופיו של כל אדם ואפילו ממרחק של מאות מטרים,מה קווי האופי העיקרים והבולטים שלו" ותוהה אם הוא ניחן בסגולה ייחודית
צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח
ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל. זה הניסוי שיקיים ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אורן שריקי, בשיתוף חברת אי.אי.ג'י-סנס הישראלית במהלך שהותו של איתן סטיבה בחלל
מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית
"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"
מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים ולכאבים בשרירי הפה ומפרקי הלסתות.
"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם הכלב מרוויח מהאינטראקציה”, אמרה פרופ’ אנה זמנסקי מאוניברסיטת חיפה