המוח – מחקרים בסיסיים

ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות

הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה

פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחר הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.

חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי

אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מהאוניברסיטה העברית מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה להקשר (קונטקסט) בה החוויה ארעה. הבנה זו מסבירה

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

שני החוקרים הראשיים בשני המחקרים שהתפרסמו ביחד ב-Science מסבירים בשיחה עם אתר הידען את ההבדל בין השיטות לאיסוף הנתונים, ועל העובדה שלראשונה ניתן לעקוב אחרי

לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

מדען מכון ויצמן למדע הצטרף למשלחת להרי האנדים בפרו במטרה לבדוק כיצד שינויים ברמות החמצן בגבהים שונים משפיעים על השעונים הביולוגיים בגופנו

"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

הממצאים התגלו הודות לפיתוח טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למדענים להפעיל – באופן אלחוטי – תאי מטרה במוחותיהם של עכברים הנמצאים בסביבה עתירת גירויים 

סריקת MRI. איור: Image by Nina Garman from Pixabay

האם המוח שלך נראה צעיר או מבוגר מכפי גילו?

מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי סורוקה פיתחו יכולת לחזות את הגיל הביולוגי של המוח בהשוואה לגיל הכרונולוגי באמצעות סריקות MRI * קביעת גיל המוח עשויה

בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ'

דילוג לתוכן