פרויקט המוח החי של דאסו סיסטמס מאפשר לפתח טיפולים לחולי אפילפסיה שלא מגיבים לתרופות, אומר ג’ון מקרתי, אחראי תחום מדעי החיים והבריאות בדאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בכנס CES
פרויקט המוח החי של דאסו סיסטמס בשיתוף עם עשרות אוניברסיטאות וחברות תרופות ברחבי העולם התווסף לא מכבר לפרויקט הותיק יותר – פרויקט הלב החי, וביחד עם היכולת לנהל ניסויים קליניים שני הפרוייקטים עזרו להתפתחויות בתחום הרפואה.
בשיחה עם אתר הידען במהלך כנס CES 2023 שהתקיים לאחרונה בלאס וגאס עדכן ג’ון מקרתי, אחראי על האסטרטגיה העסקית בתחום מדעי החיים והבריאות בדאסו סיסטמס, בהתקדמות בשני הפרויקטים.
“בפרויקט הלב החי הכרזנו על קווים מנחים יחד עם ה-FDA לביצוע סימולציות בניסויים קליניים. לשם כך פיתחנו 500 חולים וירטואליים עם הפרעות שונות בשסתום הלב.”
“אבל עיקר ההכרזות שלנו הפעם הם בפרויקט המוח החי. התקדמנו ביכולת שלנו לפתח סימולציה לכמה איזורים במוח ששיבושים בהם גורמים למחלות קשות. אחת המחלות הללו היא האפילפסיה – מחלת הנפילה. חולים במחלה זו סובלים מכך שחלק מתאי המוח שלהם נפגעו ונוצר בעצם גוש שהפעילות שלו אינה מתבצעת. יש חולי אפילפסיה שלא מגיבים לתרופות ולכן הם נדרשים לעבור ניתוח אבל האתגר הגדול הוא לאתר במדויק את האיזור במוח שגורם להתקף, וזה לא תמיד קל.”
“כדי לתקוף את הבעיה אנו עושים כמה דברים; ראשית סריקת dMRI של מוח החולה, וממנה בונים תאום דיגיטלי תלת ממדי שמראה לנו את התכונות המבניות של המוח. לצערנו בדיקה זו לא מאפשרת לגלות איזורים פגועים.”
“שלב הבא מבצעים בדיקה לא פולשנית של הצמדת חיישנים אלקטרוניים מסביב לגולגולת המודדים את פעילות המוח. אנחנו משלבים את הנתונים הללו עם הדמיית ה- MRI ועם האטלס של המוח שמראה לנו היכן נמצאים איזורים שונים, למשל איזור של הדיבור, התנועה או שיווי המשקל. שילוב המידע הזה מאפשר למנתחים לזהות היכן נמצא האיזור הפגוע במוח. ללא מודל המשלב בין נתונים מסוגים שונים, הזיהוי המדויק הזה לא היה מתאפשר.”
“בשלב הבא המנתחים יכולים להחליט מה הניתוח הנדרש. לדוגמה, אפשר לבצע עירור חשמלי בעומק המוח באמצעות הכנסת סיב לנקודה הבעייתית ושליחת פולס חשמלי לאיזור הפגוע.”
“אנחנו עובדים עם מספר נוירולוגים המתמחים באפילפסיה. ראינו איך הם מבצעים את הניתוחים שלהם היום איזה נתונים הם אוספים ואנחנו מסוגלים לפענח את כל סוגי ההדמיות MRI ,EEG, SEEG, וטרקטוגרפיה שהיא סוג של MRI שמראה את הקשרים בין הנוירונים במוח הספציפי. אנחנו מבינים את כל סוגי הנתונים ואיך לאחד אותם כדי ליצור מודל תלת ממדי בתאום הדיגיטלי.”
אלצהיימר על הכוונת
“התקדמות נוספת שהשגנו היא בתחום המחלות הניווניות של המוח ובהן דמנציה ואלצהיימר וגם זאת באמצעות תאומים וירטואליים. עדיין אין יכולת ריפוי למחלות אלה אבל אנחנו מנסים לנתח את ההשפעות העתידיות של גושי העמילואיד וה-TAU – שבהם יורד תפקוד החלבונים. אנו מאתרים אותם ומשתמשים בסימולציה כדי להעריך את קצב התקדמות המחלה. אנחנו מריצים את הזמן קדימה בסימולציה וצופים כיצד הגושים יתפשטו ויגרמו למוח להתכווץ ובכך להשפיע על איכות החייים של החולה. כאמור אין למחלות אלה עדיין טיפול אבל אנחנו מקווים שבעזרת המודלים הללו המדענים יוכלו להבין טוב יותר את התופעות ולפתח טיפולים ותרופות, וכן שהמטפלים בחולים הללו יוכלו להבין כיצד המחלה תתקדם”.
“מלבד פרויקטי הלב המוח והריאות, אנחנו בדאסו סיסטמס פעילים בתחום הניסויים הקליניים מאז רכישת מדידטה. אחד הדברים שקרו במהלך הקורונה הוא שחולים רבים המשתתפים בניסויים קליניים היו מנועים מלנסוע אל הרופא שגם כך זו טרחה עבורם, במיוחד עבור אלה שלא מרגישים טוב. אנחנו מספקים יכולת ניטור מרחוק וביזור של הניסוים הקליניים. המשתתפים בניסוי מקבלים אפליקציה ובה הם רושמים מתי נטלו את התרופה, מה מצבם, ולכך מוסיפים נתונים מחיישנים כמו אק”ג ולחץ דם. מלבד הנוחות זה גם נותן למפתחי התרופות הרבה נתונים רציפים ולא אקראיים.”
“בין היתר אנחנו משתמשים בנתוני המדידות בצורה לא מזוהה אישית, כדי לפתח מודל לא רק של אדם בודד אלא של אוכלוסיות שלמות. זה יהיה הערך המוסף של הטלרפואה, בנוסף לטיפול במחלות עצמן.” מסכם מקרתי.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
ההגדרה שלכם לאפילפסיה קצת מוזרה ולא תואמת את הספרות הרפואית.
עדיף לכתוב שקיימים מקרים רבים בהם קיים איזור פגוע במח. זה לא משקף את המצב אצל כל חולי האפילפסיה או אפילו את רובם.