מערכת השמש

שש סופות ציקלון בקוטב הדרומי של צדק, כפי שנקלטו בעדשת האינפרה-אדום של הגשושית ג'ונו בפברואר 2017. מסודרות להפליא ודמויות עוגת שושנים. מקור: נאס"א

תעלומת סופות הציקלון של צדק

מכון ויצמן 19 ביולי 2021 אין תגובות

הן עוצמתיות, גודלן כגודל אוסטרליה ואיש לא דמיין אותן עד לפני כמה שנים – מהו סוד הסופות בקטבים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש?

איור אמן של האסטרואיד 16 פסיכה Credit: NASA/JPL-Caltech/ASU

ייתכן שהאסטרואיד 16 פסיכה העשיר במתכות יקרות הוא בסופו של דבר לא גוש מתכת מוצק אלא ערימת אבנים

יוניברס טודיי 23 ביוני 2021 אין תגובות

החוקרים ביססו את העבודה שלהם על נתונים תצפיתיים קודמים שהראו שהאסטרואיד הוא בעיקר תערובת של שלושה מרכיבים: מתכת, פירוקסן דל ברזל וכונדריט פחמני. ניסוי במעבדה הביא את החוקרים למסקנה שצפיפות האסטרואיד נמוכה. עד 2026 צפויה חללית של נאס"א להגיע אליו

מושבה ראשונה על מאדים. איור: : depositphotos.com

מהנדסים פיתחו שיטה חדשנית לטיפול במים שתוכל לסייע לחוקרי מאדים

דר. משה נחמני 22 ביוני 2021 אין תגובות

זרז המפרק תרכובת כלור (perchlorate) במים יוכל לסייע בניקוי הקרקע בכוכב הלכת מאדים במהלך מגורים מאויישים על מאדים. זה חומר שמצטבר בצמחים והופך אותם רעילים אם לא מוציאים אותו מהמים שאיתם ישקו את הצמחים שישרתו בני אדם שיטוסו לשם

התפרצות שמש - הנייטרינו שנפלט חוצה את כדור הארץ. . איור: depositphotos.com

האם השעון הגיאולוגי הבנוי על מחצית החיים של חומרים רדיואקטיביים צריך לעבור כיול מחדש?

אבי בליזובסקי 9 במרץ 2021 32 תגובות

האם אירועים בעבר הרחוק, כדוגמת הכחדת הדינוזאורים קרובים אלינו בזמן בכעשרה אחוזים? ואיך זה קשור להתפרצויות שמש? כך עולה ממחקר מתמשך של קבוצה בראשותו של פרופ' יצחק אוריון מאוניברסיטת בן גוריון. בראיון עם אתר הידען מסביר פרופ' אוריון גם את תפקידו של חלקיק הנויטרינו בתופעה

דגל סין על קרקע המאדים. המחשה: shutterstock

איך הפך מאדים לפרס במרוץ החלל החדש ומדוע סין מנצחת?

אתר המדע The Conversation 7 בפברואר 2021 2 תגובות

איש לא יפקפק שסין מכוונת לנצח במירוץ החלל החדש. לא זו בלבד שהיא המדינה היחידה שנחתה על הירח מזה למעלה מ-40 שנה, אלא שהיא גם הראשונה שנחתה נחיתה רכה בצד המרוחק של הירח, נטעה דגל על אדמת הירח ואף הביאה דגימות קרקע ירחיות לכדור הארץ. כעת היא גם מנחיתה רכב שטח רובוטי במאדים

סופות שמש. צילום: depositphotos.com

חוקרים ישראלים מצליחים לחזות סופות שמש ימים מראש בזכות בינה מלאכותית

אוניברסיטת אריאל 26 בינואר 2021 תגובה אחת

חיזוי מזג אוויר בחלל, שעלול להשפיע על פעילות לוויינים, בריאות אסטרונאוטים ורשתות החשמל כ 24 שעות לפני ההתרחשות יכול להיעשות באמצעות שימוש בשיטות למידת מכונה המסתמכות על אירועי עבר בשילוב עם מדידות באטמוספירה

כך ייראו כוכבי הלכת ביום שני בערב(צילום: NASA/JPL-Caltech/TNS)

תזכורת היום אחה"צ התקבצות נדירה של שבתאי וצדק

ד"ר יגאל פתאל 21 בדצמבר 2020 3 תגובות

בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה – במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?

פני השטח המצולקים סמוך לקוטב הצפוני של הירח כפי שנלכדו באחת ממצלמות הגשושית LRO של נאס"א. הצעד הראשון של החוקרים היה לפענח את התמונות הדו-ממדיות בניסיון להבין כמה בורות ושקעים יש בכלל באזורים אלה, מה עומקם האפשרי ואיזה שיעור משטחם מוצל באופן קבוע NASA/GSFC/ASU

הצד הקפוא של הירח

מכון ויצמן 29 באוקטובר 2020 אין תגובות

ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר בארה"ב עולה כי לפחות חלק מהמים על הירח עשויים להיות לכודים במקומות נגישים בהרבה – בבורות ובשקעים קטנים.

מכתש קלביוס על הירח עם איור המתאר מים הלכודים באדמה הירחית בתוכו, יחד עם תמונה של המצפה הסטרטוספרי של נאס"א לאסטרונומיית אינפרא אדום (סופיה) שגילה מים ירחיים באיזור שטוף שמש. קרדיט: נאס"א

התגלו מים גם מחוץ למכתשים המוצלים על הירח

אבי בליזובסקי 27 באוקטובר 2020 2 תגובות

המצפה המוטס סופיה זיהה מולקולות מים (H2O) במכתש קלביוס, אחד המכתשים הגדולים ביותר הנראים מכדור הארץ, הממוקם בחצי הכדור הדרומי של הירח. תצפיות קודמות על פני הירח זיהו סוג כלשהו של תרכובת מימן, אך לא הצליחו להבחין בין מים לבין קרוב המשפחה הכימי הקרוב שלהם, הידרוקסיל (OH)

חלקו האפל של הירח נראה לצד החרמש המואר. מקור: Radoslaw Ziomber, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: למה הירח לבן?

יורם שורק 23 באוקטובר 2020 8 תגובות

יקירת המדור, נעמה ארזי, מאתגרת אותנו בשאלה חדשה: למה הירח לבן? כולנו למדנו שלירח אין אור משלו והוא מחזיר אלינו את אור השמש. אבל רגע:

הרה סורקת את מכתש הפגיעה של DART. איור: ESA

אירופה תגן על כדור הארץ מפני אסטרואידים

אבי בליזובסקי 21 בספטמבר 2020 5 תגובות

משימת ההגנה הפלנטרית השאפתנית הרה של סוכנות החלל האירופית מעניקה חוזה של 153 מיליון דולר * הרה תטוס לאסטרואיד שהחללית DART של נאס"א תגיע אליו

הדמיית אמן של נלווה פוטנציאלי של השמש, שתיאורטיקנים מאמינים שהתפתח בצביר ההולדת של השמש ולאחר מכן אבד. אם תוכח, תיאוריית הנלווה של השמש תוסיף אמינות לתיאוריות שעננת אורט נוצרה כפי שאנו רואים אותה כיום, וכוכב הלכת התשיעי נלכד ולא נוצר במקום שלו. מזכה: מ. ווייס

האם השמש התחילה את חייה כחצי מזוג כוכבים תאומים?

אבי בליזובסקי 8 בספטמבר 2020 14 תגובות

מדענים מאוניברסיטת הרווארד טוענים שייתכן שלשמש היה פעם נלווה בינארי עם מסה דומה. אם התיאוריה תאומת, הנוכחות של כוכב נלווה קדום מגדילה את הסבירות שענן אורט נוצר כפי שהוא נצפה וכוכב הלכת התשיעי נלכד ולא נוצר בתוך מערכת השמש

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן