המערכת כוללת שני לוויינים הטסים בתיאום מדויק במרחק של כ־150 מטר זה מזה. לוויין אחד, בעל צורה עגולה, מסתיר את מרכז השמש הבוהק, ובכך מטיל צל על הלוויין השני, המצויד במצלמה המצלמת את הקורונה
שני לוויינים של סוכנות החלל האירופית (ESA) הצליחו ליישם תמרון ייחודי שבו אחד מהם מסתיר את השמש, כדי לאפשר לשני לצלם את הקורונה הסולארית – השכבה החיצונית של אטמוספרת השמש, שכמעט בלתי ניתנת לצפייה באמצעים רגילים.
בדרך כלל, אסטרופיזיקאים יכולים לחקור את הקורונה רק בזמן ליקוי חמה טבעי, כאשר הירח מסתיר את אור השמש המסנוור. אולם ליקויים הם נדירים, קצרים ונראים רק לאורך מסלולים צרים על פני כדור הארץ.
כדי להתגבר על מגבלה זו, ESA פיתחה את משימת Proba-3, שמטרתה לייצר ליקוי מלאכותי מתמשך בחלל.
משימת Proba-3 – ליקוי חמה מתוכנן
המערכת כוללת שני לוויינים הטסים בתיאום מדויק במרחק של כ־150 מטר זה מזה. לוויין אחד, בעל צורה עגולה, מסתיר את מרכז השמש הבוהק, ובכך מטיל צל על הלוויין השני, המצויד במצלמה המצלמת את הקורונה.
היכולת לשמור על סידור כזה – שבו שני לוויינים נעים במהירות אדירה אך מצליחים לשמור על מיקום יחסי בדיוק של מילימטר – נחשבת אתגר הנדסי עצום. ביוני 2025 הצליחה המשימה לצלם את הקורונה הסולארית במשך שעות.
אתגרי הדיוק והטכנולוגיה
הלוויינים, ששוגרו ב־2024, נכנסו למסלול אליפטי סביב כדור הארץ, הקרוב ביותר בגובה כ־600 ק"מ והרחוק ביותר כ־60 אלף ק"מ – כשישית מהמרחק לירח. הם נעים במהירות הנעה בין 8,690 קמ"ש ועד 127,460 קמ"ש. למרות המהירות הגבוהה, הם שמרו אוטומטית על מרחק של 150 מטר בלבד – מרחק ארוך יותר ממגרש פוטבול – בדיוק של מילימטרים בודדים.
מלבד חקר הקורונה, המשימה מספקת נתונים חשובים על מזג החלל – זרמים של חלקיקים עתירי אנרגיה הנפלטים מהשמש לעבר כדור הארץ. חלקיקים אלה יוצרים את הזוהר הצפוני (אורורה), אך גם עלולים להזיק ללוויינים רגישים.
מטרת החוקרים היא שהמשימה תסייע לחיזוי טוב יותר של סערות סולאריות מסוכנות, ובכך להגן על מערכות לווייניות ועל תשתיות קריטיות.
עוד בנושא באתר הידען:
