חלל ואסטרונומיה

התכווצות היקום. מתוך ויקישיתוף
היקום "יסתיים במעיכה גדולה", מזהיר פיזיקאי
פיזיקאי מציע שהיקום עבר רק מחצית ממשך חייו שהוא 33 מיליארד שנים, ויום אחד ישנה כיוון.
הדמיה שהיא חלק מאנימציה של פולסר אלמנה שחורה שורף את הנלווה שלו. קרדיט: NASA Goddard Spaceflight Center / Cruz deWilde
ווב מצא כוכב לכת שלא אמור להתקיים – והוא עשוי כולו כמעט מפחמן
התמונה החדשה של NGC 3370 שהאבל צילם מדגישה גלקסיה מלאה בסמני מרחק חיוניים. כוכבים קפאידים וסופרנובות מסוג Ia בתוכה מאפשרים לאסטרונומים למדוד במדויק את מהירות ההתפשטות של היקום. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, A. Riess, K. Noll
האבל מתמקד בגלקסיה שממפה את התפשטות היקום
**התרגום:** הטקטיטים החדשים שהתגלו, או “הזכוכית הקוסמית”. קרדיט: Earth and Planetary Science Letters.
אסטרואיד ענק פגע באוסטרליה לפני 11 מיליון שנה – אבל היכן המכתש?
איור אומנותי של כוכב הלכת K2-18b שנמצא סביב ננס אדום במרחק 124 שנות אור. כוכב הלכת נחשב בעל מעטפת גז עבה וללא אוקיינוס עולמי. קרדיט: ESA/Hubble, M. Kornmesser
כדור הארץ אולי לא מיוחד כל כך – מחקר חדש מערער על הנחות קודמות לגבי מים בכוכבי לכת רחוקים
הדמיות של פיזורים של חומר אפל קר וחם מוצגות באמצעות חלקיקים הצבועים לפי טמפרטורה, יחד עם איור של טלסקופים על הירח. קרדיט: Hyunbae Park, University of Tsukuba
רדיו טלסקופים על הירח יוכלו לגלות את סודות החומר האפל
ענקי הגזים צדק ושבתאי מתאפיינים ברוחות מזרחיות חזקות סביב קו המשווה, בעוד בענקי הקרח אורנוס ונפטון הרוחות הן מערביות. המודל החדש מבסס זיקה ישירה בין כיוון הרוח לעומק האטמוספרה
כעומק האטמוספרה

אסטרופיסיקה

התרשמות אמן של J1539+5027, מערכת בינארית של ננסים לבנים עם מחזור של 6.9 דקות, הכוללת ננס לבן המחומם בגלל גאות (בצהוב) והנלווה היותר דחוס שלו (בכחול). היא עומדת להתחיל העברת מסות. קרדיט: KyotoU / Lucy McNeill
חם מהצפוי: חימום גאות “מנפח” ננסים לבנים
האם החומר האפל משנה את צבע האור? המחשה: depositphotos.com
לפי תאוריה חדשה, חיפשנו את החומר האפל בדרך לא נכונה
כיתוב איור: (משמאל למעלה) הרכב היקום — חומר אפל מהווה כ־27%. (מימין למעלה) רשת חיישנים קוונטית מוצעת שבה קיוביטים מוליכי־על מחוברים במבני גרף שונים. (למטה) תוצאות אמידה המראות התאמה לערך האמיתי והשוואה מול חסמים קוונטיים. קרדיט: © Tohoku University
רשתות חיישנים קוונטיות משדרגות את החיפוש אחר חומר אפל
שרשרת של פלזמואידים נוצרת במישור המשווני לאורך יריעת הזרם, שם צפיפות החלקיקים (החלק השמאלי) גבוהה יותר. כאן, מתרחש איחוי מגנטי, שמאיץ חלקיקים לאנרגיות מאוד גבוהות (מימין). חלקיקים מגיעים למהירויות יחסותיות גם לאורך ציר הסחרור ובסופו של דבר יוצרים את הסילון שמוּנע על ידי מנגנון בלנדפורד-זנאייק. באפור: קווי השדה המגנטי. קרדיט: Meringolo, Camilloni, Rezzolla (2025)
מדענים פתרו תעלומת חורים שחורים בת מאה שנה

ידעני משנה

אסטרונומיה

תמונת סטילס מהאנימציה של RAD J131346.9+500320. קרדיט: RAD@home Astronomy Collaboratory (India)
התגלתה טבעת רדיו קוסמית שיאנית – הרחוקה והחזקה ביותר עד כה
מסלולו של השביט 3I/ATLAS במערכת השמש. איור נאס"א
השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS חצה השבוע את מסלול מאדים – חלון נדיר למחקר קוסמי
הזנב הגדל של 3I/Atlas. (International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA/Shadow the Scientist)
מה מלמד אותנו השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS  על מערכות שמש אחרות?
שיא הליקוי, 7/9/2025 בשעה 21:10 - כפי שנראה מרמת אביב גי. צילום: אבי בליזובסקי
ביום ראשון הקרוב יצבע ליקוי ירח מלא את השמים באדום לצופים באירופה, המזה"ת חלקים מאפריקה ואסיה

ידעני משנה

מערכת השמש

אסטרואיד קטן כמעט פגע בכדור הארץ מעל אנטארקטיקה, כשעבר בטווח הגובה של תחנת החלל הבינ"ל. המחשה: depositphotos.com
כל כך קרוב! אסטרואיד קטן חלף במרחק של 428 ק"מ מעל אטנארטיקה
מבט על פנים כדור הארץ לפני מיליארד שנים: קווים סבוכים של השדה המגנטי בתוך הליבה קשורים לשדה המגנטי החיצוני. (תמונה נכונה מבחינה מדעית מהדמיה במחקר). קרדיט: ETH Zurich / SUS Tech
המגן העתיק של כדור הארץ: מדענים פיצחו את תעלומת מיליארד השנים של השדה המגנטי
כלי הטיס הרובוטי של משימת דרגונפליי של נאס"א. קרדיט: NASA/Johns Hopkins APL/Steve Gribben
"מוזרה מאוד": האטמוספרה של טיטאן מתנהגת כמו גירוסקופ
צוות חוקרים השתמש בתצפיות מהטלסקופ ווב (בלבן) כדי לגלות גז מתאן במאקה-מאקה. שיאי פליטה חדים ליד 3.3 מיקרון חושפים מתאן במצב צבירה גזי מעל פני מאקה-מאקה. מודל רצף (בתכלת) התווסף לשם השוואה. שיאי פליטת הגז מזוהים היכן שהספקטרום הניצפה עולה מעל הרצף. הדמיית אמן של פני מאקה-מאקה מוצגת ברקע. קרדיט: Courtesy of S. Protopapa, I. Wong/SwRI/STScI/NASA/ESA/CSA
הטלסקופ ווב מגלה לראשונה גז בכוכב הלכת הננסי המרוחק מאקה-מאקה

ידעני משנה

משימות חלל

האסטרונאוט האריסון ה. שמיט מאפולו 17 דוגם סלע בתחנה 7, למרגלות ההר הצפוני בעמק טארוס-ליטרו. הסלע הגדול נעקר ממקומו על ידי רעידת ירח חזקה שהתרחשה לפני כ־28.5 מיליון שנה, ככל הנראה כתוצאה מפעילות בשבר לי־לינקולן. קרדיט: NASA/JSC/ASU
רעידות ירח עלולות לאיים על משימות מאוישות ותשתיות עתידיות
הדמיה של רכב החלל פרזרבירנס של נאס"א צופה בזוהר הקוטב. קרדיט: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE
רכב השטח פרסבירנס תיעד שוב את זוהר הקוטב על מאדים
הדמיה אמנותית של משימת החלל היפנית Hayabusa2 נוחתת על פני האסטרואיד 1998 KY26. תצפיות חדשות באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של ESO חשפו כי קוטר האסטרואיד הוא 11 מטר בלבד – קטן כמעט פי שלושה מההערכות הקודמות – והוא משלים סיבוב כל חמש דקות, מהר מהצפוי. התמונה מציגה השוואת גודל מעודכנת בין האסטרואיד לבין החללית. קרדיט: ESO/M. Kornmesser. אסטרואיד: T. Santana-Ros et al. דגם Hayabusa2: SuperTKG (CC-BY-SA).
האם היאבוסה 2 תצליח לנחות? יעדה הוא אסטרואיד זעיר ומהיר מהצפוי
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מכתש פגיעת מיקרומטאוריט בחלקיק מחומר האסטרואיד בֶּנוּ.
האסטרואיד בֶּנוּ הוא קפסולת זמן של חומרים המעידים על מוצאו ועל השינוי שחל בו לאורך מיליארדי שנים

ידעני משנה

אדם בחלל

כריזליס תוכל לאכלס כמה דורות של בני אדם עד שתגיע לאלפא קנטאורי, ושם תוכל להנחית נוסעים על פני כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b. (קרדיט: Giacomo Infelise, Veronica Magli, Guido Sbrogio', Nevenka Martinello ו-Federica Chiara Serpe)
כריזליס: ספינת החלל שתישא 2,400 נוסעים למסע חד־כיווני בן 400 שנה לאלפא קנטאורי
שיגור הלוויין אופק 19, 2/9/2025 כפי שנקלט על ידי מבלים בחוף פלמחים. צילום מסך מתוך רשת X
ישראל שיגרה בהצלחה את לוויין התצפית ״אופק 19״ לחלל
הדמיה של הלוויין NAOS. איור: EHB Italia
מצלמת החלל JUPITER של אלביט שוגרה בהצלחה על גבי לוויין ניטור האסונות NAOS של לוקסמבורג
המחשה של טלסקופ החלל ניל גרלס סוויפט במסלול סביב כדור הארץ. קרדיט: מרכז טיסות החלל גודארד של נאס״א / כריס סמית' (KBRwyle)
נאס״א בוחנת הדגמת טכנולוגיה להעלאת מסלול טלסקופ החלל סוויפט

ידעני משנה

לוגו אתר הידען
חיפוש