מערכת השמש

איור המראה את מיקום החוד של שבתאי (מימין) בהשוואה לחוד של כדור הארץ (משמאל). קרדיט: SUSTech

מחקר חדש: חוד המגנטוספרה של שבתאי מוסט אחר הצוהריים בשל סיבובו המהיר

ניתוח נתוני משימת קאסיני מראה כי המגנטוספרה של שבתאי אינה מתנהגת כמו זו של כדור הארץ. במקום להישאר סמוך לצוהריים המקומיים, חוד המגנטוספרה מוסת לשעות אחר הצוהריים, תוצאה שעשויה לשנות

לא כל מלכודות הקור בקוטב הדרומי של הירח שמרו קרח באותה מידה

עדויות מדעיות חדשות מצביעות על כך שקרח הולך ומצטבר בירח בכמיליארד וחצי השנים האחרונות, וחושפות היכן הכי כדאי לחפשו
הדלתה היבשה במכתש יזרו משמרת עדויות לזרימת מים קדומה, והמחקר החדש קושר את החרסיות שנמצאו באזור לתנאים מתמשכים של אקלים חם ורטוב במאדים הקדום. קרדיט: NASA.

מחקר חדש: מאדים הקדום היה אולי חם, גשום ומתאים לחיים

ניתוח של חלוקי חרסית שנאספו במכתש ג'זרו בידי הגשושית פרסווירנס מצביע על כך שלפחות בחלקים ממאדים הקדום שררו תנאים מתונים, רטובים ומתמשכים — ולא רק אירועי הפשרה קצרים בסביבה קפואה.
האנימציה הזאת מראה את מערכת השמש הפנימית המאוכלסת באסטרואידים ידועים בכחול ואסטרואידים שגילה רובין בתכלת. קרדיט: NSF–DOE Vera C. Rubin Observatory/NOIRLab/SLAC/AURA/R. Proctor. Star map: NASA/Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio. Gaia DR2: ESA/Gaia/DPAC. Image Processing: M. Zamani (NSF NOIRLab)

מצפה ורה רובין החל לפעול וכבר חשף יותר מ־11,000 אסטרואידים חדשים

בחודש וחצי של תצפיות בלבד זיהו מדעני מצפה ורה רובין אלפי גופים חדשים במערכת השמש, בהם עשרות גופים קרובי ארץ ומאות עולמות רחוקים מעבר לנפטון
טריטון, הירח הגדול של נפטון, נע במסלול רטרוגרדִי חריג ונחשב לגוף שנלכד מחגורת קויפר. מחקר חדש מציע כי ההתפתחות הארוכה של מסלולו עשויה להסביר גם את הטיית הציר של נפטון. (NASA Science)

מחקר חדש: ייתכן שטריטון הוא שהטה את נפטון-רהב

מאמר חדש מציע כי הירח הגדול והחריג של נפטון, שנלכד כנראה מחגורת קויפר ונע במסלול רטרוגרדִי, שינה בהדרגה את ציר הסיבוב של כוכב הלכת והביא להטיה הנוכחית שלו
המחשה סכמטית של האופן שבו הפגיעה שיצרה את אגן הקוטב הדרומי–אייטקן שינתה את הקרום ואת המעטפת של הירח, והובילה לאובדן חומרים נדיפים במהלך האירוע. קרדיט: איור מאת פרופ' הנג־סי טיין

מחקר פורץ דרך: פגיעת הענק שיצרה את אגן הקוטב הדרומי שינתה את פנים הירח ולא רק את פני השטח

ניתוח דגימות שאספה החללית הסינית צ'אנג־אה 6 חושף חתימה גאוכימית ייחודית המעידה על אובדן נדיפים עצום ממעטפת הירח – ומציע הסבר חדש לאסימטריה המסתורית בין הצד הקרוב והרחוק
הדמיית אמן של החללית DART בדרכה למערכת האסטרואידים דידימוס־דימורפוס. הפגיעה המכוונת בדימורפוס שינתה לא רק את מסלולו סביב דידימוס, אלא גם את מסלול המערכת סביב השמש.

פגיעת DART שינתה לא רק את מסלול האסטרואיד סביב בן זוגו, אלא גם את מסלול המערכת סביב השמש

מחקר חדש מראה כי ההתרסקות המכוונת של החללית דחפה את מערכת האסטרואידים דידימוס־דימורפוס כולה, וסיפקה הוכחה ראשונה לכך שבני אדם שינו את מסלולו השמשי של גוף טבעי
נדידה המונית של תאומי שמש ממרכז שביל החלב. קרדיט: NAOJ

ייתכן שמערכת השמש שלנו נמלטה מהמרכז המסוכן של שביל החלב לפני 4-6 מיליארדי שנים

ניתוח של 6,594 תאומי שמש מנתוני גאיה מצביע על נדידה המונית של כוכבים דמויי שמש מן האזורים הפנימיים של שביל החלב, אולי בתקופה שבה המוט המרכזי של הגלקסיה עדיין התהווה
הירח נראה אולי על-זמני, אבל פניו עדיין משתנים. מכתשי התנגשות חדשים שהתגלו מגלים שהתנגשויות ממשיכות להשאיר סימנים חדשים בנוף הירח. המחשה: depositphotos.com

הירח ספג עוד פגיעה: מדעני נאס"א מגלים מכתש חדש שנוצר

השוואת צילומים של המקפת לסקר הירח חשפה מכתש בקוטר 22 מטרים שנוצר בין 2009 ל־2012, ומספקת עדות חדשה לכך שגם כיום אסטרואידים ושביטים ממשיכים לשנות את פני הירח
החללית סטארשיפ SN9 על כן השיגור. מאת Jared Krahn - נוצר על־ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף

סטארשיפ עשויה לקצר בחצי את זמן הטיסה לאורנוס-אורון

מחקר של MIT מציע להשתמש ביכולות הנשיאה, התדלוק במסלול והבלימה האטמוספרית של סטארשיפ כדי להביא משימת דגל של נאס"א לאורנוס בתוך כשש וחצי שנים
ווב  סיפק את התמונה התלת מימדית המפורטת הראשונה של האטמוספרה העליונה של אורנוס, שמגלה זוהרי קוטב, שיאי חום בגובה של אלפי קילומטרים וההשפעה החזקה של השדה המגנטי הנטוי. הנתונים גם מאמתים שכוכב הלכת מתקרר כבר עשרות שנים. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, STScI, P. Tiranti, H. Melin, M. Zamani (ESA/Webb)

טלסקופ החלל ג'יימס ווב ממפה לראשונה בתלת־ממד את האטמוספרה העליונה של אורנוס-אורון

מחקר חדש חושף את המבנה האנכי של היונוספרה באורנוס, מגלה זוהרי קוטב המושפעים מן השדה המגנטי הנטוי והחריג של כוכב הלכת, ומאשר כי האטמוספרה העליונה שלו ממשיכה להתקרר מאז שנות
“צוהר” בנוגה באזור Nyx Mons חושף מערה תת־קרקעית, שלפי ההשערה היא צינור לבה. המאפיין זוהה באמצעות ניתוח של תמונות רדאר שנאספו בעזרת מכשיר ה-SAR שעל סיפון משימת מגלן של נאס״א.

רדאר חושף סימנים לצינור לבה ענק מתחת לפני השטח של נוגה

ניתוח מחודש של נתוני רדאר SAR של החללית מגלן מאזור Nyx Mons מצביע על “צוהר” בקרקע וחלל תת־קרקעי שעשוי להיות צינור לבה בקוטר משוער של עד כ־1 ק״מ — ממצא
דיוקן עצמי שצילם רכב המאדים קוריוסיטי בסול 2082 (15 ביוני 2018). סופת אבק מאדימית הפחיתה את אור השמש והראות ובמקום של הרכב במכתש גייל. משמאל לרכב אפשר לראות חור קידוח בסלע באתר מטרה בשם דולות'. קרדיטים: NASA/JPL-Caltech/MSSS

קיוריוסיטי מצא במאדים מולקולות אורגניות גדולות שמטאוריטים לבדם לא מסבירים את הכמות

מחקר המשך, שהתבסס על נתוני המעבדה SAM במכתש גייל ועל מודל של פירוק מקרינה לאורך כ־80 מיליון שנה, מציע שהתהליכים האביוטיים שנבדקו (כולל אספקה ממטאוריטים) אינם מסבירים במלואם את שפע
מדענים זיהו דרך שמאפשרת לחומרי מזון לנוע מפני השטח של אירופה אל האוקיינוס שמתחת להם. קרח עם מלח יכול לשקוע דרך מעטפת הקרח ואולי להזין חיים במים האפלים שלמטה. קרדיט: NASA

ייתכן שהקרח בירח אירופה מספק בשקט חומרי מזון מקיימי חיים לאוקיינוס תת קרקעי נסתר

מודל חדש מציע שקרח עשיר במלח יכול “לצלול” דרך מעטפת הקרח ולהוביל חומרים מפני השטח למעמקים – נתיב אפשרי להזנת סביבה תומכת־חיים בירח של צדק
מעבר “מאחורי” צדק: חסימה ועיקום של אות הרדיו מאפשרים מדידה מדויקת יותר של צורת כוכב הלכת.

מדידות חדשות מצמצמות את צדק: כוכב הלכת הענק קטן ופחוס יותר ממה שחשבנו

ניתוח 26 מדידות רדיו ממשימת ג’ונו, כשהחללית חלפה מאחורי צדק, מצא שהכוכב צר בכ־8 ק״מ בקו המשווה ושטוח בכ־24 ק״מ בקטבים – שינוי שמחדד מודלים של המבנה הפנימי והרוחות
"תקריב של אזור קורונלי מהחללית Solar Orbiter טרם התפרצות שמש משמעותית"

מפולת מגנטית כמנגנון מניע להתפרצויות שמש עוצמתיות

ממצאי Solar Orbiter מצביעים על מודל "דומינו" של איחוי מגנטי מחודש המסלים במהירות להתפרצות בעוצמה גבוהה
החיים במאדים יתמודדו עם עקות קיצוניות, ביניהן גלי הלם חזקים וקרקע קשה מבחינה כימית. חוקרים בדקו איך אורגניזם מודל מגיב לתנאים דמויי מאדים האלה ומצאו שהוא יכול לשרוד על ידי ארגון מחדש של המנגנון התאי שלו.

שמרים שורדים תנאים דמויי מאדים

גלי הלם ופרכלורטים הפעילו בתאים מנגנון עקה מבוסס תעביות RNA שסייע להם לשרוד בניסויי מעבדה.
סינגולריות. המחשה: depositphotos.com

מיליון תושבים על מאדים, תודעה דיגיטלית והסינגולריות: המדע מציב גבולות לחלומות של עמק הסיליקון

סרטון של ניל דה־גראס טייסון מציף מחדש את הוויכוח על קולוניזציה של מאדים, “העלאת תודעה” ותחזיות סינגולריות – ומה המחקר אומר על המגבלות הפיזיקליות והביולוגיות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

למה התפרצויות שמש “פועמות” בקצב קבוע?

אסטרואידים בחגורת האסטרואידים המרכזית. איור NOIRLAB

מצפה רובין זיהה אסטרואיד ענק שמסתובב במהירות שיא – ורומז שהוא “סלע מוצק”

המאמר המדעי הראשון עם נתוני מצלמת LSST מתאר גוף בקוטר כ־710 מטר שמבצע סיבוב מלא כל 1.88 דקות, ומדגים את היכולת של מצפה רובין לאתר תופעות קיצון במערכת השמש
משימה מאויישת למאדים. המחשה: depositphotos.com

ניל דה־גראס טייסון: משימה מאוישת למאדים לא מעשית בשלב זה

בפודקאסט שהעלה לאחרונה הוא מסביר למה המרחק, חלונות השיגור, הקרינה ומשוואת הטיל הופכים את “הדרך למאדים” לפרויקט שדורש עשורים של יציבות טכנולוגית ופוליטית
כיתוב תמונה: התמונה הראשונה באור על-סגול (UV) של הגאו-קורונה – האטמוספירה החיצונית של כדור הארץ. התמונה צולמה מהירח בשנת 1972 במהלך משימת אפולו 16, באמצעות טלסקופ שתוכנן ונבנה על ידי ד"ר ג'ורג' קרות'רס. קרדיט: G. Carruthers (NRL) et al. / Far UV Camera / NASA / Apollo 16

משימת קרות'רס של נאס"א תצלם את ה"הילה" האטמוספירית של כדור הארץ

מנקודת L1, שתי מצלמות על-סגול יתעדו את הגאו-קורונה (אקסוספירה) ויסייעו בחיזוי מזג אוויר בחלל ובהבנת תהליך בריחת מימן מכוכבי לכת
גילוי של פריקות חשמליות בתימרות אבק על ידי מכשיר ה-SuperCam שנמצא ברכב המאדים פרסבירנס. קרדיט: Nicolas Sarter

מדענים גילו ניצוצות חשמליים במאדים, שיכולים לכתוב מחדש את הידע שלנו על האטמוספרה שלו

ניצוצות חשמליים בתוך תימרות אבק במאדים התגלו לראשונה, והם משנים את הבנתנו לגבי האטמוספרה והאקלים של כוכב הלכת.
זו תמונת טלסקופ החלל 'האבל' של השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS . האבל צילם את השביט ב־21-07-2025, כשהשביט היה במרחק של 365 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. קרדיט: NASA, ESA, D. Jewitt (UCLA) עיבוד תמונה: J. DePasquale (STScI)

השביט האורח אטלס: פיזיקאים פותחים “הודעה בבקבוק” מהחלל הבין־כוכבי

חוקרים מאוניברסיטת אובורן זיהו חתימה ייחודית בתחום העל־סגול של מים בשביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS.
כוכב הלכת אורנוס. המחשה: depositphotos.com

אורנוס ונפטון עשויים להיות סלעיים יותר מבפנים מכפי שחשבו

מודלים חדשים, שמבוססים על התאמה למדידות כבידה, מרחיבים את טווח התרחישים להרכב ענקי הקרח ומציעים הסבר לשדות המגנטיים החריגים שלהם
השביט הבין-כוכבי 3I/ATLAS ב-26-11-2025. צילום: מצפה ג'מיני צפון, NOIRLab

תמונות צבע חושפות זוהר ירקרק של השביט הבין-כוכבי 3I/ATLAS

תצפיות חיות בתוכנית Shadow the Scientists מראות שינוי בצבע השביט אחרי קרבתו לשמש, ככל הנראה בגלל גזים בקומה שפולטים אור ירוק
הדמייה של בסיס מאויש על מאדים, בתמונת חתך של הבסיס התת-קרקעי. מקור: NASA Ames Research Center.

מדענים איתרו קרח מים נסתר במאדים: גורם משנה מצב למשימות מאוישות

מחקר חדש חושף מאגרי קרח רדודים באמזוניס פלניטיה בקווי הרוחב האמצעיים של מאדים – משאב קריטי למים, חמצן ודלק שיכול לאפשר נוכחות אנושית ארוכת טווח ולשמר עדויות אפשריות לחיים קדומים
תמונה זו של מכתש ג'זירו (Jezero) על מאדים מציגה שכבת מידע מינרלי שנמדד ממסלול. הצבע הירוק מייצג קרבונטיים – מינרלים הנוצרים בסביבות מימיות בתנאים שעשויים להיות נוחים לשימור סימנים של חיים קדומים. הגשושית פרסווירנס (Perseverance) של נאס"א חוקרת כעת את האזור הירוק שמעל מניפת הסחף של ג'זירו (במרכז). קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS/JHU-APL

כיצד המיקרואורגניזמים העמידים ביותר בכדור הארץ יכולים לסייע לנו ליישב את מאדים

מדענים מתחילים לפענח כיצד מערכות מיקרוביאליות, שעוצבו במהלך מיליארדי שנות אבולוציה על פני כדור הארץ, עשויות להיות מגויסות לבניית המחסות הראשונים על מאדים. באמצעות בחינת האופן שבו חיידקים מסוימים מתקשרים,
השפעת סופת שמש על כדור הארץ - "מזג אוויר חללי". המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית לחיזוי רוח השמש: מודל חדש משפר את ההתרעה על מזג אוויר חללי

חוקרים מ-NYU Abu Dhabi אימנו מודל בינה מלאכותית על תמונות על־סגול ממצפה השמש של נאס"א, והצליחו לחזות את מהירות רוח השמש עד ארבעה ימים מראש – בדיוק גבוה יותר בעשרות
הירח של שבתאי מימס, צילום של החללית קסיני. קרדיט: NASA/JPL/Space Science Institute; Cassini

אוקיינוסים רותחים? מחקר חדש מצביע על גאולוגיה אלימה בירחי קרח

מחקר שפורסם ב-Nature Astronomy מראה כיצד המסה ועיבוי מחזוריים של מעטפות הקרח על ירחים קטנים כמו מימס, אנקלדוס ומירנדה משנים את הלחץ מעל האוקיינוסים הנסתרים שלהם – עד כדי רתיחה
משפחת מתיישבים על מאדים. המחשה: depositphotos.com

צמד חיידקים עשוי להפוך את אבק מאדים לחומר בנייה עבור המתיישבים הראשונים

מחקר חדש ב־Frontiers in Microbiology מציע מערכת ביומינרליזציה של שני מיני חיידקים, Sporosarcina pasteurii ו־Chroococcidiopsis, שיכולה לייצר "בטון ביולוגי" מרגולית מאדים, לספק חמצן ולתרום למערכות חקלאות סגורות ולמאמצי ההתיישבות האנושית
הדמיה אמנותית של ההתנגשות בין כדור הארץ הקדום לבין תיאה. מכיוון שתיאה נוצרה בחלק הפנימי של מערכת השמש, אפשר לראות ברקע את השמש. קרדיט: © MPS / Mark A. Garlick

סלעי הירח חושפים רמזים חדשים על תיאה – כוכב הלכת שנעלם בהתנגשות בה נוצר הירח

ניתוח מדויק של איזוטופי ברזל בסלעים מכדור הארץ ומהירח מגלה שתיאה – הגוף שפגיעתו יצרה את הירח – נולד ככל הנראה בחלק הפנימי של מערכת השמש, קרוב אפילו יותר לשמש
אסטרואידים גדולים מתנגשים בכדור הארץ. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

מכתש בקוטר 900 מ' בן כעשרת אלפים שנה בלבד התגלה בסין

אסטרואיד מתפוצץ על כדור הארץ. המחשה: depositphotos.com

מה באמת הרג את הממותות? ראיות חדשות מצביעות על התפוצצות שביט לפני 13 אלף שנה

קוורץ מוכה הלם משלושה אתרי קלוביס קלאסיים בצפון אמריקה מחזק את השערת "הדריאס הצעיר" שלפיה שביט מתפוצץ גרם לשריפות נרחבות, "חורף פגיעה" והכחדת מגה־פאונה ותרבות קלוביס
צילום של השביט i3/Atlas ממסלול מאדים.

נאס"א מסכמת את מעבר השביט הבינכוכבי 3I/ATLAS: “מאובן קפוא” ממערכת שמש זרה

צי חלליות וטלסקופים – מהאבל וג'יימס ווב ועד חלליות סביב מאדים – עקב אחרי השביט 3I/ATLAS, השלישי שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש, וגילה הרכב וגיאומטריה שונים מן השביטים המקומיים אך
איור של שני אסטרואידים מתנגשים. קרדיט: Europlanet / T. Roger

גאיה פותרת את תעלומת הסיבוב של האסטרואידים: התנגשויות וחיכוך פנימי חושפים את מבנה "ערימות הרסיסים"

ניתוח נתונים ממשימת גאיה של סוכנות החלל האירופית מגלה פער חד בדפוסי הסיבוב של אסטרואידים – תוצאה של מאבק בין התנגשויות לחיכוך פנימי – ומספק כלי חדש לפענוח המבנה הפנימי
**התרגום:** הטקטיטים החדשים שהתגלו, או “הזכוכית הקוסמית”. קרדיט: Earth and Planetary Science Letters.

אסטרואיד ענק פגע באוסטרליה לפני 11 מיליון שנה – אבל היכן המכתש?

חוקרים גילו שדה זכוכיות נדיר בדרום אוסטרליה, עדות להתנגשות עוצמתית שלא זוהתה קודם
הדמיות של פיזורים של חומר אפל קר וחם מוצגות באמצעות חלקיקים הצבועים לפי טמפרטורה, יחד עם איור של טלסקופים על הירח. קרדיט: Hyunbae Park, University of Tsukuba

רדיו טלסקופים על הירח יוכלו לגלות את סודות החומר האפל

הטלסקופים המוצעים יוכלו להקשיב ליקום בתדר של 21 סנטימטר - גלי רדיו שלא ניתנים להאזנה מכדור הארץ בגלל האטמוספירה
ענקי הגזים צדק ושבתאי מתאפיינים ברוחות מזרחיות חזקות סביב קו המשווה, בעוד בענקי הקרח אורנוס ונפטון הרוחות הן מערביות. המודל החדש מבסס זיקה ישירה בין כיוון הרוח לעומק האטמוספרה

כעומק האטמוספרה

מודל חדש מסביר את כיוון הרוח בכוכבי הלכת הענקיים
אסטרואיד קטן כמעט פגע בכדור הארץ מעל אנטארקטיקה, כשעבר בטווח הגובה של תחנת החלל הבינ"ל. המחשה: depositphotos.com

כל כך קרוב! אסטרואיד קטן חלף במרחק של 428 ק"מ מעל אטנארטיקה

סלע חלל בקוטר 1–3 מטר חלף בגובה דומה למסלול ה-ISS; התגלה שעות לאחר המעבר, ותצפיות ממצפה לאס קומברס אפשרו קביעת מסלול מדויק
מבט על פנים כדור הארץ לפני מיליארד שנים: קווים סבוכים של השדה המגנטי בתוך הליבה קשורים לשדה המגנטי החיצוני. (תמונה נכונה מבחינה מדעית מהדמיה במחקר). קרדיט: ETH Zurich / SUS Tech

המגן העתיק של כדור הארץ: מדענים פיצחו את תעלומת מיליארד השנים של השדה המגנטי

מודל חדש מגלה כיצד ליבת כדור הארץ שמרה על שדה מגנטי יציב עוד לפני התגבשות הליבה הפנימית, ומספק תובנות על מקורות החיים והעתיד הטכנולוגי שלנו.
כלי הטיס הרובוטי של משימת דרגונפליי של נאס"א. קרדיט: NASA/Johns Hopkins APL/Steve Gribben

"מוזרה מאוד": האטמוספרה של טיטאן מתנהגת כמו גירוסקופ

מחקר חדש מגלה שהאטמוספרה הצפופה של הירח טיטאן נוטה ומתנדנדת עונתית – תגלית שתשפיע על משימות עתידיות כמו דרגונפליי של נאס"א.
צוות חוקרים השתמש בתצפיות מהטלסקופ ווב (בלבן) כדי לגלות גז מתאן במאקה-מאקה. שיאי פליטה חדים ליד 3.3 מיקרון חושפים מתאן במצב צבירה גזי מעל פני מאקה-מאקה. מודל רצף (בתכלת) התווסף לשם השוואה. שיאי פליטת הגז מזוהים היכן שהספקטרום הניצפה עולה מעל הרצף. הדמיית אמן של פני מאקה-מאקה מוצגת ברקע. קרדיט: Courtesy of S. Protopapa, I. Wong/SwRI/STScI/NASA/ESA/CSA

הטלסקופ ווב מגלה לראשונה גז בכוכב הלכת הננסי המרוחק מאקה-מאקה

התגלית הופכת את מאקה-מאקה לגוף הטרנס-נפטוני השני בלבד, אחרי פלוטו, שבו זוהה גז. החוקרים מציעים שמדובר באטמוספרה דלילה או בפעילות גאולוגית פעילה.
הדמיה של רכב החלל פרזרבירנס של נאס"א צופה בזוהר הקוטב. קרדיט: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

רכב השטח פרסבירנס תיעד שוב את זוהר הקוטב על מאדים

חוקרים מציגים תצפית שנייה באור נראה של זוהר מאדים ושיטה חדשה לחיזויו – עם השלכות מדעיות והיערכות עתידית לאסטרונאוטים
הגשושית פרזבירנס של נאס"א צילמה סלפי זה, שהורכב מ־62 תמונות בודדות, ב־23 ביולי 2024. סלע שכונה "מפלי צ'יאבה" – שבו נמצאו מאפיינים שעשויים להצביע על השאלה אם מאדים היה פעם בית לחיים מיקרוסקופיים – נראה משמאל לגשושית, סמוך למרכז התמונה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS

סימני חיים במאדים? גיאולוגים מזהירים: ייתכן שמדובר בתהליכים לא־ביולוגיים

חוקרים מאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב מצננים את ההתלהבות מתגליות רכב המאדים פרסווירנס, ומדגישים כי ייתכן שהסלעים המנוקדים שנמצאו נוצרו בתהליכים גיאולוגיים – ולא על ידי מיקרואורגניזמים
גרסה מתויגת של "מפלי צ'יאבה" מציגה את כתמי הנמר ששבו את ליבם של המדענים, לצד נוכחות אוליבין בסלע. התמונה צולמה ב־18 ביולי על ידי מכשיר WATSON בגשושית. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS

הגשושית פרזבירנס איתרה רמזים אפשריים לחיים עתיקים על מאדים

דגימת סלע ממכתש ג'זרו חושפת "כתמי נמר" ותבניות כימיות ייחודיות שעשויות להיות סימן לחיים קדומים. מדובר בחומרים שבכדור הארץ מקורם בתופעות ביולוגיות, אך הם יכולים להיווצר גם מתהליכים לא ביולוגיים
הלווין Proba-3 מצליח לצלם את עטרת השמש באמצעות ליקוי חמה מלאכותי. צילום: ESA

שני לוויינים יצרו ליקוי חמה מלאכותי בחלל וחקרו את עטרת השמש

המערכת כוללת שני לוויינים הטסים בתיאום מדויק במרחק של כ־150 מטר זה מזה. לוויין אחד, בעל צורה עגולה, מסתיר את מרכז השמש הבוהק, ובכך מטיל צל על הלוויין השני, המצויד
הגוף הטרנס-נפטוני החדש שהתגלה, 2017 OF201, רומז על עוד גופים נסתרים מעבר לנפטון.

אסטרונומים גילו עולם חדש ומסתורי בקצה מערכת השמש

הגוף העבר־נפטוני 2017 OF201, שקוטרו כ־700 ק"מ ומסלולו הקיצוני אורך כ־25,000 שנה, עשוי להיחשב ככוכב לכת ננסי – ומרמז על קיומם של עשרות גופים נסתרים נוספים מעבר לנפטון
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מכתש פגיעת מיקרומטאוריט בחלקיק מחומר האסטרואיד בֶּנוּ.

האסטרואיד בֶּנוּ הוא קפסולת זמן של חומרים המעידים על מוצאו ועל השינוי שחל בו לאורך מיליארדי שנים

שלושה מאמרים מאת צוות חוקרים שניתח דגימות של OSIRIS-REx , בהובלת אוניברסיטת אריזונה, חושפים בהרכבו של האסטרואיד בֶּנוּ ובהיסטוריה שלו פרטים חסרי תקדים
כונדרולות עגולות הנראות בחתך דק של המטאוריט אליינדה (Allende) בתצפית מיקרוסקופית. קרדיט: אקירה מיאקה, אוניברסיטת קיוטו.

מדענים מתארכים את מוצא צדק באמצעות "טיפות גשם" עתיקות של סלע מותך

חוקרים פיתחו סימולציות מחשב של גדילת צדק ועקבו אחר האופן שבו כבידתו גרמה להתנגשויות מהירות בין פלנטסימלים סלעיים ועשירים במים במערכת השמש המוקדמת